דריוס מיו
דריוס מיו (בצרפתית: Darius Milhaud; 4 בספטמבר 1892 - 22 ביוני 1974) היה מלחין ומורה יהודי-צרפתי. הוא היה חבר ב"קבוצת השישה" ונמנה עם המלחינים הפוריים ביותר במאה ה-20.
![]() | |
לידה |
4 בספטמבר 1892 אקס-אן-פרובאנס, צרפת ![]() |
---|---|
פטירה |
22 ביוני 1974 (בגיל 81) ז'נבה, שווייץ ![]() |
מקום קבורה |
בית הקברות סן-פייר ![]() |
מוקד פעילות |
צרפת ![]() |
תקופת הפעילות |
1909 – 22 ביוני 1974 (כ־65 שנים) ![]() |
מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז ![]() |
זרם |
מוזיקה קלאסית ![]() |
סוגה |
אופרה, סימפוניה, בלט ![]() |
שפה מועדפת |
צרפתית ![]() |
כלי נגינה |
פסנתר ![]() |
בן או בת זוג |
מדלן מיו (2 במאי 1925–22 ביוני 1974) ![]() |
פרסים והוקרה | |
חתימה |
![]() |
![]() ![]() |
חייו ופועלועריכה
מיו נולד למשפחה יהודית באקס-אן-פרובאנס והחל ללמוד בפריז אצל שארל וידור וונסן ד'אנדי. כיוון שהתיידד עם אריק סאטי שנים רבות לפני שנוצרה "קבוצת השישה", היה היחיד מחברי הקבוצה שלא היה מעולם במחלוקת עם מלחין זה. בצעירותו עבד זמן מה בפמליה הדיפלומטית של פול קלודל, המשורר והמחזאי החשוב, שכיהן כשגריר צרפת בברזיל.
בטיול בארצות הברית בשנת 1922 גילה את הג'אז, שהשפיע רבות על השקפתו המוזיקלית. הוא עזב את צרפת בשנת 1939 והיגר לאמריקה בשנת 1940. הוא עבד שם בהוראה במילס קולג' באוקלנד, קליפורניה.
משנת 1947 עד 1971 לימד לסירוגין במילס ובקונסרבטואר בפריז, עד שמחלה שהתגלתה אצלו בסביבות 1947 והביאה אותו לבסוף לכיסא גלגלים אילצה אותו לפרוש מעבודתו. הוא מת לבסוף בז'נבה.
בשנת 1952 חי זמן מה בישראל וכתב בה חלק מהאופרה שלו "דוד".
המוזיקה שלו נודעת במיוחד בהשפעה שקיבלה מן הג'אז וכן ממוזיקה דרום אמריקאית, וכן הוא ידוע על השימוש שעשה בפוליטונאליות (שימוש ביותר מסולם אחד בבת אחת).
מיו (כמו בני זמנו פאול הינדמית, בוהוסלב מרטינו והייטור וילה לובוס) הצטיין במהירות כתיבתו, יוצר שפעולת ההלחנה נראתה טבעית לו כמעט כנשימה. יצירותיו החשובות ביותר כוללות את "השור על הגג" (Le Boeuf sur le Toit) (בלט), "בריאת העולם" (ג'אז), "סקרמוש" (סוויטה לשני פסנתרים) ו-"Saudades do Brasil" (סוויטת מחול). את האוטוביוגרפיה שלו הכתיר בשם "תווים ללא מוזיקה", שם ששונה לאחר מכן ל"חיי המאושרים".
על שמו הוקם "תיאטרון דריוס מיו" בפריז (Théâtre Darius Milhaud).
דריוס מיו נפטר בז'נבה שבשווייץ בגיל 81. בהתאם לבקשתו נטמן בחלקה היהודית בבית הקברות סן-פייר (צר') בעיר הולדתו.
תלמידיו הנודעים של מיועריכה
- יאניס קסנאקיס
- מורטון סובוטניק
- דייב ברובק
- ביל סמית
- ברט בכרך
- קרלהיינץ שטוקהאוזן (אם כי הוא עזב את לימודיו בשלב מוקדם)
- ויליאם בולקום
- צ'ארלס דודג'
- פיליפ גלאס
- סטנלי הולינגסוורת'
- אנדרה היידו
- רות אנדרסון
קישורים חיצונייםעריכה
- דריוס מיו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- דריוס מיו, באתר AllMovie (באנגלית)
- דריוס מיו, במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
- דריוס מיו, באתר iTunes (באנגלית)
- דריוס מיו, באתר ספוטיפיי
- דריוס מיו, באתר Komponisten der Gegenwart
- דריוס מיו, באתר AllMusic (באנגלית)
- דריוס מיו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- דריוס מיו, באתר Discogs (באנגלית)
- דריוס מיו, באתר Songkick (באנגלית)
- דריוס מיו, דף שער בספרייה הלאומית