דרייק (מוזיקאי)

ראפר ומוזיקאי ממוצא יהודי

אוברי דרייק גרהאםאנגלית: Aubrey Drake Graham; נולד ב-24 באוקטובר 1986) הוא זמר, מפיק מוזיקלי ושחקן קנדי-יהודי.

דרייק
Drake
Drake July 2016.jpg
לידה 24 באוקטובר 1986 (בן 35)
טורונטו, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה אוברי דרייק גראהם
מוקד פעילות קנדהקנדה טורונטו, קנדה
תקופת הפעילות 2001–הווה (כ־20 שנה)
סוגה ראפ, היפ הופ, R&B
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים OVO סאונד, יאנג מאני, קאש מאני רקורדס
צאצאים Adonis Graham עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
drakerelated.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

דרייק נולד בטורונטו שבקנדה. אביו דניס גרהאם הוא מתופף מקצועי ממשפחה קתולית ממוצא אפרו-אמריקאי.[1][2] אמו סנדי (לבית שר) היא מחנכת קנדית יהודייה.[3][4][5][6][7] הוריו התגרשו כשהיה בן 5, ואמו גידלה אותו בטורונטו.[8] דרייק למד בבית ספר יהודי בילדותו, וגם חגג בר מצווה.[9][10] בילדותו דרייק למד בבית הספר התיכון פורסט היל (אנ') שבטורונטו.[11][12]

דרייק מוכר כאחד הראפרים הבודדים ממוצא יהודי אשכנזי. אמו סנדרה גידלה אותו בטורונטו שבקנדה והקפידה על מנהגי הדת בביתה. במספר ראיונות שקיים בעבר, דרייק הגדיר את עצמו כיהודי. בקליפ שצילם בשנת 2012 עבור שירו "HYFR", הוא הזמין אמנים מובילים מהתעשייה לבית כנסת ואף עלה לתורה. בנוסף, הוא חגג בגיל 31 בר מצווה בפעם השנייה בחייו. לאירוע הוזמנו ידוענים כמו לאונרדו דיקפריו, ג'יימי פוקס, טובי מגווייר, קלי רולנד וחברי הרכב ההיפ הופ מיגוס.[13]

קריירהעריכה

משחקעריכה

ב-2001 החל דרייק לשחק בסדרת הטלוויזיה "דגראסי - הדור הבא" המשודרת ב-MTV.[14] בסדרה הוא גילם את ג'ימי ברוקס, כדורסלן אשר בהמשך הופך לנכה אחרי שנורה על ידי חברו לכיתה. הוא שיחק בסדרה בשבע העונות הראשונות, ותפקידו בסדרה הסתיים ב-2007 לאחר שדמותו סיימה את הלימודים בתיכון. בנוסף הופיע דרייק בהופעת אורח בעונה השמינית של הסדרה, וכן בסרט הטלוויזיה "Degrassi Spring Break Movie" משנת 2008 המבוסס על הסדרה. ב-2002 התארח בסיטקום האמריקאי "Soul Food".

בשנים 2014 ו-2016 הנחה את תוכנית המערכונים האמריקאית "סאטרדיי נייט לייב".

מוזיקהעריכה

ב-2006 דרייק הוציא את המיקסטייפ הראשון שלו, Room for Improvement (אנ'), ומאז הוציא מספר מיקסטייפים נוספים. ב-2007 החל לשתף פעולה עם הראפר ליל ויין. במקביל לעבודתו עם ויין, דרייק שיתף פעולה עם אמנים חשובים נוספים בעולם ההיפ הופ, בהם בירדמן, קניה וסט, ג'יי זי, אמינם, טימבלנד, מרי ג'יי בלייג' וריהאנה, תוך שהשתתף בכתיבת שירים עבור ד"ר דרה.

ב-2009 יצא מיקסטייפ נוסף של דרייק, So Far Gone (אנ'), שזכה להצלחה. מתוכו, הסינגל "Best I Ever Had" (אנ'), הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100 ביולי 2009,[15] והסינגל "Every Girl" הגיע למקום העשירי במצעד זה באותו שבוע. מספר ימים לפני כן הוחתם דרייק בחברת התקליטים של ליל ויין, יאנג מאני.[16]

באותה שנה יצא סינגל השני של דרייק, "Successful" (אנ'), עם הזמר טריי סונגז. בהמשך התארח דרייק בסינגלים של ראפרים וזמרים אחרים, בהם מרי ג'יי בלייג' (בסינגל "The One"), ג'יימי פוקס (בסינגל "Digital Girl" בו התארחו גם דה-דרים וקניה וסט), טימבלנד (בסינגל "Say Something") ופאבולוס (ברמיקס הרשמי של הסינגל "Throw It in the Bag").

בספטמבר 2009 יצא הסינגל השלישי של דרייק, "Forever", בו אירח את הראפרים קניה וסט, ליל ויין ואמינם. הסינגל הגיע למקום השמיני במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל הופיע בפסקול סרט התעודה על הכדורסלן לברון ג'יימס, "More Than A Game", ובגרסה החדשה של האלבום של אמינם Relape: Refill. המתופף טראוויס בארקר הוציא רמיקס רוק לשיר, וביצע אותו עם דרייק, אמינם וליל ויין בטקס פרסי גראמי. באותה התקופה, התארח דרייק בסינגל המצליח של הראפר בירדמן "Money To Blow", וגם בסינגל הראשון מאלבומו של די ג'יי חאלד "Fed Up". כמו כן, הופיע בסינגל השני של חברת התקליטים שלו יאנג מאני, בשיר "Bedrock", שזכה להצלחה ודורג במקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.

במרץ 2010 הוציא דרייק את הסינגל הראשון מאלבום הבכורה שלו, "Over".[17] הסינגל הגיע למקום ה-15 במצעד הבילבורד הוט 100. בעקבות ההצלחה, מספר ראפרים וזמרים הוציאו גרסות פריסטייל ראפ לשיר, בהם אמינם, שון קינגסטון, טריי סונגז ופאט ג'ו. במקביל התארח דרייק בשיר "Wavin' Flag" של קיי'נן, שהוקלט כחלק מפעילות למען תושבי האיטי בעקבות רעידת אדמה שהתרחשה באותה שנה, לצד אמנים נוספים מקנדה, ובהם נלי פורטדו, אבריל לאבין, קנדיאל אופיטל וג'סטין ביבר.

באותה השנה, יצא הסינגל "Find Your Love" מתוך האלבום. השיר הופק על ידי קניה וסט והגיע למקום החמישי במצעד הבילבורד הוט 100. הסינגל השלישי, "Miss Me", בהשתתפות ליל ויין, יצא ב-1 ביוני 2010 והגיע למקום ה-15 במצעד הבילבורד הוט 100. ב-15 ביוני 2010 יצא אלבום הבכורה של דרייק, Thank Me Later.[18] האלבום זכה להצלחה מסחרית והגיע בסוף השבוע הראשון ליציאתו למקום הראשון במצעד הבילבורד 200.

באוגוסט 2010 הוציא דרייק את הסינגל הרביעי מאלבום הבכורה שלו, "Fancy". בסינגל מתארחים הראפר T.I. והמפיק סוויז ביטס. בנוסף, התארח דרייק בסינגל הראשון מהמיני-אלבום של ליל ויין "Right Above It"; הסינגל מכר 225,000 הורדות דיגיטליות בשבוע הראשון והגיע למקום השישי במצעד הבילבורד הוט 100. בנוסף דרייק התארח באותה תקופה באלבומם של באן בי (בשירים "Put It Down" ו-"It's Been a Pleasure"), דידי ודרטי מאני ("Loving You No More"), השוטר ריקי ("Aston Martin Music") ויאנג ג'יזי ("Killer" וברמיקס של "Lose My Mind").

באוקטובר 2010 יצא הסינגל "What's My Name?‎" של ריהאנה בשיתוף דרייק. השיר זכה להצלחה והגיע למקום הראשון במצעדים רבים, בהם בילבורד הוט 100; בנובמבר באותה שנה יצא הקליפ לשיר, שזכה גם הוא להצלחה. באותה השנה, דרייק היה מועמד לשני פרסי גראמי, על הסינגל והופעת הסולו של "Best I Ever Had". בנוסף זכה בשני פרסי ג'ונו והיה מועמד לשניים נוספים.

בשנת 2011 יצא אלבומו השני, Take Care, שזכה להצלחה מסחרית רבה והגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם 631,000 עותקים בשבוע הראשון לצאתו. בנוסף, זכה לשבחים ממבקרי המוזיקה.[19][20] בשנת 2013 זכה האלבום בפרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר.[21][22] באותה השנה, יצא אלבומו השלישי, Nothing Was the Same,[23] שהגיע אף הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד 200.[24] מתוך האלבום יצאו מספר סינגלים, בהם "Started from the Bottom" ו-"Hold On, We're Going Home", שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100.[25]

בשנת 2015 הוציא דרייק בהפתעה את המיקסטייפ If You're Reading This It's Too Late, ללא כל הודעה מוקדמת. המיקסטייפהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם מעל ל-495 אלף עותקים שנמכרו באותו השבוע. בסוף אותה השנה, הוציא את הסינגל "Hotline Bling" שזכה לפרודיות רבות בעקבות סגנון הריקוד המיוחד איתו הופיע דרייק בקליפ, בהם המועמד לנשיאות ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהשתתף בפרודיה של תוכנית המערכונים סאטרדיי נייט לייב לשיר.[26] הסינגל זכה להצלחה ביוטיוב והגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.

בינואר 2016 השתתף בשירה של הזמרת ריהאנה, "Work". השיר הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעד בילבורד הוט 100. שיר זה הוא השיר השני שלו שמגיע למקום הראשון במצעד, אחרי השיר "What's My Name?‎" של ריהאנה משנת 2010. ב-29 באפריל 2016 הוציא דרייק את אלבומו הרביעי, Views. לפני צאת האלבום, הוציא דרייק את הסינגלים "Hotline Bling",‏ "Pop Style" ו-"One Dance", שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום זכה לביקורות חיוביות לרוב, אך נמתחה ביקורת על אורכו ועל השינוי שעשה דרייק מהיפ הופ לז'אנרים נוספים במוזיקה. האלבום זכה להצלחה במכירות, כשמכר 852,000 עותקים בשבוע הראשון, ודורג במקום הראשון במצעד הבילבורד 200.[27]

ב-18 במרץ 2017, הוציא דרייק את המיקסטייפ More Life, אותו הגדיר כפלייליסט.[28] באלבום מתארחים אמנים רבים, ובהם PartyNextDoor,‏ 2 צ'יינז, קניה וסט ויאנג ת'אג. מתוך האלבום יצאו הסינגלים "Fake Love" ו-"Passionfruit", שהגיעו לעשירייה הפותחת במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום קיבל לרוב ביקורות חיוביות, עקב הפנייה של דרייק לז'אנרים אחרים במוזיקה, בהם R&B, אפרו-ביט, דאנס, דאנסהול ופאנק.

ב-29 ביוני 2018, הוציא את אלבומו החמישי, Scorpion. האלבום כולל את שני הלהיטים "Nice for What" ו-"God's Plan" שיצאו כסינגלים באותה השנה והגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, ואף שבר שיא של להקת הביטלס משנת 1964, כאשר שבעה משיריו הגיעו לעשירייה הפותחת במצעד בילבורד הוט 100, ובראשם "Nice For What" ו-"Nonstop". בנוסף, שבר שיא נוסף, עם כניסת כל 25 השירים באלבום ועוד שני שירים בהם התלווה לזמרים אחרים, 27 שירים סך הכל, מתוך 100 במצעד, יותר מכל זמר או להקה בהיסטוריה. האלבום זכה לכ-431 מיליון השמעות בתוך 24 שעות ברחבי העולם ובתוך שבוע מיליארד השמעות.[29] האלבום קיבל ביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה.

ב-10 ביולי 2018 הוציא דרייק את הסינגל "In My Feelings" מתוך אלבומו החמישי, שהגיע במהירות למיליוני צפיות והוליד את אתגר ויראלי ומספר רב של פארודיות אשר במסגרתם הרקדן יוצא מהרכב בכביש בזמן שהוא נוסע ורוקד לצלילי השיר.[30]

ב-2020 הוציא את השיר "Toosie Slide". השיר זכה להצלחה רבה והגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100.[31] השיר אף הפך ללהיט ברשת החברתית טיקטוק. השיר נכלל במיקסטייפ השישי של דרייק, Dark Lane Demo Tapes, שיצא כחודש לאחר מכן כפרומו לאלבומו השישי. באותה השנה, יצא הסינגל המוביל מתוך אלבומו השישי, "Laugh Now Cry Later" בהשתתפות ליל דורק, שהגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.

בשנת 2021 הוציא את המיני-אלבום Scary Hours 2, מתוכו יצא הסינגל "What's Next", שהגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100, כשלצידו השירים "Wants and Needs" בהשתתפות ליל בייבי ו-"Lemon Paper Freestyle" בהשתתפות ריק רוס במקומות השני והשלישי בהתאמה. בכך, דרייק הפך לאמן הראשון בהיסטוריה של המצעד שהכניס שלושה שירים היישר אל המקומות הראשון, השני והשלישי בו זמנית. באותה השנה, זכה דרייק בפרס "אמן העשור" בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד 2021.[32]

בספטמבר 2021, יצא אלבום האולפן השישי שלו, Certified Lover Boy.

חיים אישייםעריכה

דרייק הוא חובב כדורסל ואוהד נלהב של קבוצת טורונטו ראפטורס. הוא צמחוני מאז שנת 2018.[33]

דיסקוגרפיהעריכה

 
דרייק בהופעה, 2010

אלבומי אולפןעריכה

מיני אלבומיםעריכה

מיקסטייפיםעריכה

אלבומי אוסףעריכה

הופעותעריכה

סיבובי הופעותעריכה

  • 2010: Away from Home Tour
  • 2012: Club Paradise Tour
  • 2013-2014: ?Would You Like a Tour
  • 2015: Jungle Tour
  • 2017: Boy Meets World Tour
  • 2019: Assassination Vacation Tour

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרייק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Drake". Biography. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2018. 
  2. ^ "Drake's Competition in 2017 Might Just Be His Father". Billboard. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2018. 
  3. ^ Siegel, Tatiana (8 בנובמבר 2017). "Drake's Hotline to Hollywood: Inside an Ambitious Push Into Film and TV". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2018. 
  4. ^ Doherty, Rosa (20 במרץ 2017). "Double helpings of Drake". The Jewish Chronicle. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2018. 
  5. ^ Rapkin, Mickey (13 באוקטובר 2011). "Drake Looks for Love". Elle. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2018. 
  6. ^ Beaumont-Thomas, Ben (6 באפריל 2018). "Drake's progress: the making of a modern superstar". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2018. 
  7. ^ Friedman, Gabe (13 במאי 2015). "Drake named his new Toronto club after his Jewish grandparents". Jewish Telegraphic Agency. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2018. 
  8. ^ "Drake's Relationship With His Mother Through Fame & Music". DJBooth. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2018. 
  9. ^ Bandler, Aaron (9 בנובמבר 2017). "Rapper Drake Throws a Re-Bar Mitzvah Party on His 31st Birthday". Jewish Journal. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2018. 
  10. ^ Markman, Rob (17 באפריל 2012). "Drake Proclaims 'I'm A Proud Young Jewish Boy' On 'HYFR' Set". MTV News. בדיקה אחרונה ב-27 במאי 2018. 
  11. ^ Ostroff, Joshua (23 במרץ 2009). "Aubrey Graham: from Degrassi to Drake". The Globe and Mail. אורכב מ-המקור ב-December 29, 2009. בדיקה אחרונה ב-24 במרץ 2009. 
  12. ^ Infantry, Ashante (21 ביוני 2009). "Chasing Drake". Toronto Star. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2009. 
  13. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏הבר מצווש של דרייק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 באוקטובר 2017‏
  14. ^ "Preview: Drake rises from the rap pack with a moody, sensual style". Pittsburgh Post-Gazette (post-gazette.com). 24 במאי 2012. אורכב מ-המקור ב-July 29, 2013. בדיקה אחרונה ב-31 ביולי 2012. 
  15. ^ Shaheem Reid (15 ביולי 2009). "MTV.com Drake's So Far Gone Is The Hottest Mixtape of 2009 (So Far)". 
  16. ^ Concepcion, Mariel (3 ביוני 2009). "Drake's Major Label Bidding War Heats Up, Universal Signing Likely". Billboard. בדיקה אחרונה ב-14 ביולי 2009. 
  17. ^ Drake – Over JefeMedia. Retrieved March 10, 2010.
  18. ^ איל רוב‏, לא תודה: על אלבום הבכורה של דרייק, באתר וואלה!‏, 17 ביוני 2010
  19. ^ איל רוב‏, "Take Care" של דרייק: האלבום שהפך את דרייק לאמן אמיתי, באתר וואלה!‏, 14 בנובמבר 2011
  20. ^ גיא סידיס, מתוק מריר: דרייק מעלה את רף ההיפ-הופ, באתר nrg‏, 23 בנובמבר 2011
  21. ^ "Drake Shooting Video For 'Started From the Bottom' In Toronto, Old Video Teaser Surfaces". MTV. אורכב מ-המקור ב-September 21, 2013. בדיקה אחרונה ב-14 בספטמבר 2013. 
  22. ^ Horowitz, Steven J. (31 בינואר 2013). "Drake To Release First Single From New Album on Grammy Awards Night". hiphopdx.com. אורכב מ-המקור ב-September 21, 2013. בדיקה אחרונה ב-14 בספטמבר 2013. 
  23. ^ מתן שרון‏, האלבום החדש של דרייק: מתעסק ברגשות יותר מדי, באתר וואלה!‏, 23 בספטמבר 2013
  24. ^ "Drake's 'Nothing Was the Same' Debuts at No. 1 on Billboard 200". Billboard. 1 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2020. 
  25. ^ "Drake Scores 11th No. 1 on Hot R&B/Hip-Hop Songs Chart". Billboard. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2016. 
  26. ^ מיכאל כהן, ‏החדש של דרייק יגרום לכם לרצות לסמס לאקסית, באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 במאי 2016‏
  27. ^ מערכת mako מוזיקה, ‏2016 הולכת להיות השנה של דרייק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 במאי 2016‏
  28. ^ שי סגל‏, טיזינג חלול: "More Life" של דרייק הוא אוסף של גימיקים, באתר וואלה!‏, 24 במרץ 2017
  29. ^ בן שלודרייק הוא האיקאה של ההיפ-הופ: סופר מצליח וחסר ייחוד, באתר הארץ, 17 ביוני 2020
  30. ^ מאת מערכת טיים אאוט, קיקי, ביי: ירד לנו מדרייק וזה סופי, טיים אאוט, ‏2018-10-18
  31. ^ Drake's "Toosie Slide" No. 1 Hot 100 Debut, Billboard, ‏2020-04-13
  32. ^ דור מאיר מועלם, ‏השיא של דה וויקנד, והכבוד המדהים לדרייק: הכל על טקס פרסי הבילבורד 2021, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 במאי 2021‏
  33. ^ Jill Ettinger, Drake Confims He's Gone Vegetarian Live on the Gaming Site Twitch, Livekindly, March 16 2018


דרייק – פרסים