דריית'לם אנגלית: Dryhthelm או Drithelm או Drythelm), היה נזיר הקשור למנזר של מלרוז, וידוע מהחיבור ההיסטורי Historia Ecclesiastica gentis Anglorum של בדה ונרביליס. על פי בדה, לפני החיים הדתיים, חי דריית'לם עם משפחתו ב"מחוז של נורת'מבריה אשר נקרא "Incuneningum".[1] Incuneningum נחשב על ידי כמה מהחוקרים המודרניים כשמו הקדום של קנינגהאם (Cunninghame), כיום חלק ממחוז אַיירשַייר (Ayrshire) שבסקוטלנד.[2]

דריית'לם
לידה 700
Cunninghame, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־8 עריכת הנתון בוויקינתונים
חג 1 בספטמבר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר מאבק עם מחלה קשה, שבהדרגה החמירה ככל שהימים חלפו, דריית'לם מת באופן זמני. הוא הראה שוב סימני חיים כמה שעות מאוחר יותר, מה שהבריח בבהלה את כולם מלבד אשתו. לאחר האירוע שחווה, חילק דריית'לם את כל עושרו בין אשתו, בניו, ועניים באזור, והפך לנזיר במלרוז, שם הקדיש את עצמו וחייו לאלוהים.[3] דריית'לם תיאר חזון ששכנע אותו כי אם ברצונו לזכות עם מותו בכניסה מיידית לגן עדן, ללא ייסורים קשים, עליו לחיות חיי אדיקות דתית על פני כדור הארץ. כנזיר הוא נודע כמי שמסוגל לסבול ייסורים גופניים חריגים, והיה באופן שגרתי מזמר מזמורי תהלים כשהוא עומד בתוך נהר טוויד גם כאשר הנהר היה קפוא.[4]

בעת היותו מוגדר כמת, דריית'לם תיאר חוויה שבה נערך לו סיור של העולם הבא על ידי ישות עליונה רוחנית. ב"חזון של דריית'לם", לנזיר לעתיד של מלרוז הוצג הגיהנום, כור המצרף, וגן עדן, ואף פגש חלק מהנשמות שם, אולם כניסתו לגן עדן נדחתה.[5] כור המצרף היה מקום של חום או קור קיצוניים, גיהנום מקום שבו נשרפו נשמות בעודם "חיים", העולם הבא (Heaven), מקום של אור חזק, וגן עדן (Paradise) מקום עם אור גדול אף יותר. בתיאורו מסביר דריית'לם כי "כור המצרף" הוא מקום ביניים זמני המהווה שלב ביניים, בין גיהנום וגן עדן. כתוצאה מתאור זה, כונה על ידי היסטוריון מודרני "מבשר מרוחק של דנטה".[6]

האזכור של כור המצרף בתוך הטקסט חיוני להבנת נקודת המבט הנוצרית על העולם הבא במאה השמינית לספירה. למרות שלא ידוע באיזה שלב בהיסטוריה הופיע כור המצרף בדת הנוצרית, "הרעיון של כור המצרף כנקודת היערכות בעולם הבא, עם תכונות מוכרות, תיאורי אנרגיה והצדקה תאולוגית, ושימוש פוליטי, פרץ על אחרית הימים נוף במאה השמינית."[7] עולה מדבריו כי כור המצרף פעלה בתוך הכנסייה כתזכורת לאנשים שלא די בלהיות מזוהה כנוצרי כדי לקבל אוטומטית את הכניסה לגן עדן, ולא אחד חייב להקדיש את חייו לעבודת היוצר. לטובת מוטיב זה, בדה ניצל את דריית'לם כמודל לחיקוי, הצגתו כמי שבעבר היה בעילית ההדיוטות (מבחינת מעמד סוציו-אקונומי) יכול לשנות את חייו ולהוביל חיים אדוקים בתחומי הכנסייה.

חזון דומה של העולם הבא דווח מאוחר יותר על ידי בוניפאס, אשר תיאר את החזון של גיהנום על ידי נזיר ממוצ' ונלוק.[8] לפני בדה ובוניפציוס, ה"ויטה סנקטי פורסיי", ייחסה חזון דומה לגיבור משלה, Fursa, ובדה עצמו ציטט את החלק הזה[9].

דריית'לם נחגג מאה שנים מאוחר יותר על ידי "De pontificibus et sanctis Ecclesiae Eboracensis" של אלקווין[10]. יותר ממאה שנה לאחר אלקווין, Ælfric מ Eynsham חגגו את החזון, והאמינו כי הוא ניתן כדי להדריך אחרים[11]. דריית'לם מכובד כנפטר ברשימת ה-Hugh Candidus של מלרוז[12]. התאריך של יום החג הוא-1 בספטמבר.[6]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Colgrave, McClure and Collins, Ecclesiastical History, p. 253; Farmer, Oxford Dictionary of Saints, s.v. "Drithelm", p. 136
  2. ^ Colgrave, McClure and Collins, Ecclesiastical History, p. 414; Farmer, Oxford Dictionary of Saints, s.v. "Drithelm", p. 136
  3. ^ Colgrave, McClure and Collins, Ecclesiastical History, p. 253; Lapidge, "Visions", p. 462
  4. ^ Colgrave, McClure and Collins, Ecclesiastical History, pp. 257–58; Farmer, Oxford Dictionary of Saints, s.v. "Drithelm", p. 136
  5. ^ Colgrave, McClure and Collins, Ecclesiastical History, pp. 253–58; Farmer, Oxford Dictionary of Saints, s.v. "Drithelm", p. 136; Rabin, "Bede, Dryhthelm, and the Witness to the Other World", p. 395
  6. ^ 1 2 Farmer, Oxford Dictionary of Saints, s.v. "Drithelm", p. 136
  7. ^ Isabel Moreira. Heaven's Purge: Purgatory in Late Antiquity (Oxford: Oxford University Press, 2010), p. 5.
  8. ^ Lapidge, "Visions", pp. 462–63
  9. ^ Lapidge, "Visions", p. 462; Rabin, "Bede, Dryhthelm, and the Witness to the Other World", p. 375
  10. ^ Farmer, Oxford Dictionary of Saints, s.v. "Drithelm", p. 136; Rabin, "Bede, Dryhthelm, and the Witness to the Other World", p. 383
  11. ^ Rabin, "Bede, Dryhthelm, and the Witness to the Other World", pp. 383–84
  12. ^ Blair, "Handlist", p. 563