דריל דוקינס

דריל דוקינסאנגלית: Darryl Dawkins; ‏11 בינואר 195727 באוגוסט 2015) היה כדורסלן אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1975–2000. היה מוכר בכינוי Chocolate Thunder.[1] ממוצעיו הכוללים לאורך 14 עונותיו בליגת ה-NBA הם 12.0 נקודות, 6.1 ריבאונדים, 1.3 אסיסטים ו-1.4 חסימות למשחק.[2] בעת פרישתו מה-NBA בשנת 1989 ניצב במקום החמישי בתולדות הליגה באחוזי קליעה מהשדה, עם 57.2%.[3]

דריל דוקינס
Darryl Dawkins
דוקינס בשנת 2009
דוקינס בשנת 2009
לידה 11 בינואר 1957
אורלנדו, פלורידה, ארצות הברית
פטירה 27 באוגוסט 2015 (בגיל 58)
אלנטאון, פנסילבניה, ארצות הברית
עמדה סנטר
גובה 2.11 מטרים
מספר 45, 50, 53
דראפט בחירה חמישית, 1975
פילדלפיה 76'
קבוצות כשחקן
1975–1982
1982–1987
1987
1987–1989
1989–1991
1991–1992
1992–1994
1994–1995
1995–1996
1999–2000
פילדלפיה 76'
ניו ג'רזי נטס
יוטה ג'אז
דטרויט פיסטונס
אוקסיליום טורינו
אולימפיה מילאנו
ליברטאס פורלי
הארלם גלובטרוטרס
סו פולס סקייפורס
ויניפג סייקלון

היה השחקן השני בתולדות דראפט ה-NBA (אחרי רג'י הארדינג), אשר נבחר היישר מהתיכון, מבלי ששיחק בליגת המכללות האמריקאית.[4] לאורך הקריירה נודע בשל ההטבעות העוצמתיות שלו, אשר הביאו לשבירה של לוח הסל בשני משחקים שונים בעונת 1979/1980; בשל אותן הטבעות החלה ה-NBA להשתמש ב"טבעות קפיציות" (Breakaway rim), המקטינות את הלחץ הנוצר על הלוח בזמן הטבעה.[5]

קריירת תיכוניםעריכה

דוקינס נולד וגדל באורלנדו שבפלורידה, ובנערותו למד ב"תיכון מיינרד אוונס" המקומי. בשנתו האחרונה בקבוצת הכדורסל של התיכון, 1974/1975, הוביל אותה לזכייה באליפות התיכונים של פלורידה, לאחר שקלע 25 נקודות והוריד 11 ריבאונדים במשחק הגמר.[6] על אף שקיבל הצעות מלגה מאוניברסיטאות רבות, בחר דוקינס במפתיע לוותר על לימודים אקדמיים ולהירשם לדראפט ה-NBA היישר מהתיכון. הוא הסביר את החלטתו בכך שרצה להרוויח כסף על מנת לסייע כלכלית למשפחתו דלת האמצעים.[7]

קריירת משחקעריכה

פילדלפיה 76'עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1975 נבחר דוקינס בבחירה החמישית, על ידי פילדלפיה 76'.[8] בשתי עונותיו הראשונות בפילדלפיה מיעט לשחק, אולם תצוגות הגנתיות טובות בפלייאוף 1977, מול הסנטרים דייב קאונס ומוזס מלון, הקנו לו מקום קבוע ברוטציית הקבוצה, וסייעו לה להעפיל לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר הפסידה פילדלפיה מול פורטלנד טרייל בלייזרס, בתוצאה 2–4. בחמש העונות הבאות מיצב את מעמדו כאחד השחקנים המובילים של הסיקסרס, לצדם של ג'וליוס ארווינג, דאג קולינס ובובי ג'ונס, רשם ממוצעים של 13.1 נקודות ו-7.8 ריבאונדים למשחק והופיע עם קבוצתו פעמיים נוספות בגמר ה-NBA, בעונות 1980 ו-1982. בשני המקרים הפסידה פילדלפיה בסדרת הגמר מול לוס אנג'לס לייקרס, בתוצאה 2–4.

ניו ג'רזי נטסעריכה

באוגוסט 1982, לאחר 7 עונות בפילדלפיה, הועבר דוקינס בטרייד לניו ג'רזי נטס בתמורה לבחירת דראפט עתידית. בעונת 1983/1984 קלע שיא קריירה של 16.8 נקודות בממוצע למשחק, והוליך את הנטס, לצדם של באק ויליאמס, אוטיס בירדסונג ומייקל ריי ריצ'רדסון, לסיבוב השני של הפלייאוף – לראשונה מאז עבר המועדון לשחק ב-NBA. בסיבוב הפלייאוף השני הודחה ניו ג'רזי על ידי מילווקי באקס בתוצאה 2–4, על אף יכולת מצוינת של דוקינס אשר הוביל את קלעי קבוצתו עם 22.3 נקודות למשחק.[9] באפריל 1986, לקראת סיום עונת 1985/1986, נפצע דוקינס בגבו, ומאז ועד לסיום קריירת ה-NBA בשנת 1989 עבר מספר ניתוחים ושותף ב-26 משחקים בלבד.[10][11]

השנים האחרונותעריכה

לקראת עונת 1987/1988 הועבר דוקינס בטרייד ליוטה ג'אז, וכבר לאחר ארבעה משחקים הועבר בטרייד נוסף לדטרויט פיסטונס. בפלייאוף 1988 הפסידו הפיסטונס בסדרת הגמר מול הלייקרס, בתוצאה 3–4. בפברואר 1989 שוחרר מהקבוצה, אשר זכתה בהמשך אותה עונה (1988/1989) באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה. בשתי עונותיו האחרונות ב-NBA, עם יוטה ודטרויט, שותף ב-20 משחקים בסך הכול ותרם 1.9 נקודות בממוצע למשחק בלבד.

בין השנים 1989–2000 שיחק לתקופות קצרות בקבוצות אוקסיליום טורינו, אולימפיה מילאנו ו"ליברטאס פורלי" מליגת העל האיטלקית, סו פולס סקייפורס מליגת ה-CBA, "ויניפג סייקלון" מ"ליגת ה-IBA" וכן בקבוצת הראווה הארלם גלובטרוטרס. בעונת 1991/1992 היה אחד השחקנים הבולטים במילאנו, אשר העפילה לפיינל פור היורוליג. במשחק חצי הגמר קלע 21 נקודות והוריד 19 ריבאונדים, אך קבוצתו הפסידה בתוצאה 75–82 מול פרטיזן בלגרד, אותה הובילו אלכסנדר ג'ורג'ביץ' ופרדראג דנילוביץ'.[12] במשחק על המקום השלישי גברה מילאנו על אסטודיאנטס מדריד בתוצאה 99–81, הודות ל-18 נקודות ו-9 ריבאונדים של דוקינס.[13] לאורך העונה כולה, אשר הייתה היחידה שלו ביורוליג, רשם ממוצעים של 13.9 נקודות ו-9.2 ריבאונדים למשחק.[14]

חייו האישייםעריכה

בספטמבר 1986 נישא דוקינס לקלי בארנס. בנובמבר 1987, בעת שהיו בתהליך גירושים, התאבדה בארנס בבית הוריה שבניו ג'רזי.[15] בשנת 1988 התחתן עם רובין ת'ורנטון, אשר הייתה מעודדת של ניו ג'רזי נטס בזמן ששיחק בקבוצה. בשנת 1998 התגרשו השניים, ובשנת 2001 נישא דוקינס בפעם השלישית.[16]

ב-27 באוגוסט 2015 נפטר דוקינס באלנטאון שבפנסילבניה, בגיל 58, כתוצאה מהתקף לב.[17]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דריל דוקינס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דוקינס מספר על מקור הכינוי שלו, באתר uproxx.com,‏ 4 באוגוסט 2011
  2. ^ סטטיסטיקות הקריירה של דוקינס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  3. ^ מובילי ה-NBA באחוזי קליעה מהשדה, עד לשנת 1989, באתר basketball-reference.com
  4. ^ Chocolate Thunder, באתר blamemyfather.com,‏ פברואר 2015
  5. ^ משחק המשוחק מעל הטבעת, באתר ניו יורק טיימס, 15 בפברואר 2004
  6. ^ מאמנו בתיכון זוכר את דוקינס: "הוא היה אדם מדהים", באתר foxsports.com,‏ 27 באוגוסט 2015
  7. ^ דוקינס לא מתחרט על המעבר ל-NBA, באתר mcall.com,‏ 25 ביוני 2000
  8. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1975, באתר basketball-reference.com
  9. ^ סטטיסטיקות הסדרה בין הנטס לבאקס, באתר basketball-reference.com
  10. ^ דוקינס עבר ניתוח בגבו, באתר ניו יורק טיימס, 30 באפריל 1986
  11. ^ הציפיות הגבוהות במיוחד מדריל דוקינס, באתר ספורטס אילוסטרייטד, 11 באפריל 1988
  12. ^ סטטיסטיקות המשחק בין מילאנו לפרטיזן, באתר פיב"א
  13. ^ סטטיסטיקות המשחק בין מילאנו לאסטודיאנטס, באתר פיב"א
  14. ^ הפרופיל של דוקינס, באתר פיב"א
  15. ^ חשד להתאבדות של קלי בארנס, באתר ניו יורק טיימס, 3 בנובמבר 1987
  16. ^ Old College Try, באתר ESPN,‏ 9 בפברואר 2010
  17. ^ ההודעה על פטירתו של דוקינס, באתר ESPN,‏ 27 באוגוסט 2015