דריק קוק
דריק קוק (באנגלית: Deryck Cooke; 14 בספטמבר 1919 – 26[1] או 27[2] באוקטובר 1976) היה פסנתרן, נגן עוגב, מוזיקולוג ושדרן בריטי.
 | |
| לידה |
14 בספטמבר 1919 לסטר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
26 או 27 באוקטובר 1976 קרוידון, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
הקולג' על שם וייגסטון והמלכה אליזבת הראשונה, סלוויין קולג', קיימברידג', בית הספר לבנים ויגסטון |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
  | |
חייו עריכה
קוק נולד בלייסטר למשפחה דלת-אמצעים ממעמד הפועלים; אביו מת כשהיה ילד, אבל אמו הצליחה לממן את שיעורי הפסנתר שלו. קוק רכש טכניקה מבריקה והחל להלחין. מלגה ללימודי עוגב אפשרה לו להמשיך את לימודיו בסלווין קולג' בקיימברידג', אצל פטריק הדלי ורובין אור.
לימודיו לתואר ראשון נקטעו במלחמת העולם השנייה, שבה שירת בחיל התותחנים המלכותי והשתתף בפלישה לאיטליה. סמוך לסוף המלחמה היה לפסנתרן בתזמורת ריקודים צבאית.
בשובו לקיימברידג' בוצעו כמה מיצירותיו וזכו להצלחה, אך הוא הוטרד מסגנונן השמרני שלא כצו האופנה, ובסופו של דבר השמיד את רובן.
אחרי סיום לימודיו בשנת 1947 הצטרף קוק לבי.בי.סי; פרט לתקופת ביניים בשנים 1959-65, שבמהלכה עבד ככתב ומבקר עצמאי, המשיך לעבוד בתאגיד השידור עד סוף חייו. בתחום עבודתו עסק בכתיבה ועריכה של תסריטים למדור המוזיקה ובשידור לרדיו ולטלוויזיה שם היה, הודות לאופן הגשתו השקול והטבעי, פרשן אידיאלי.
בשנת 1959 טען בספרו הראשון, "שפת המוזיקה", כי המוזיקה היא בעיקרה שפת הרגשות והוכיח, כי לכל אורך ההיסטוריה נטו מלחינים לבחור באותם פסוקי מוזיקה לביטוי רגשות או מצבים דרמטיים דומים.
החל בהכנות לשנת המאה למאהלר ב-1960 עשה קוק, יחד עם ברתולד גולדשמידט, את ניסיונו הראשון בהפקת "גרסת ביצוע" מן הטיוטה הלא-גמורה של הסימפוניה העשירית של מאהלר. הגרסה הראשונה המלאה (הרצופה) של הסימפוניה, שהוצגה לראשונה בשידור תצוגה מלווה הרצאה ברשת בי.בי.סי. ב-1960, הושמעה בביצוע בכורה ב-13 באוגוסט 1964 בקונצרטי הפרומס, בנגינת התזמורת הסימפונית של לונדון עם ברתולד גולדשמידט על דוכן המנצחים.[3] גרסאות נוספות נוצרו, בסיועם של המלחינים דייוויד מתיוס וקולין מתיוס, שהצטרפו אל קוק וגולדשמידט במאמציהם ליצור תזמור מאהלרי אותנטי. היצירה, שקוק ושותפיו לעבודה הוציאו לאור בשנת 1976, היא כיום חלק מן הרפרטואר.
בשנותיו האחרונות סבל קוק מבריאות לקויה; הוא מת משטף דם מוחי בשנת 1976, בגיל 57. בשנים האחרונות של חייו עבד על מחקר רחב-יריעה בטטרלוגיה האופראית הכבירה של ריכרד וגנר, טבעת הניבלונג, אך רק חלק מן הכרך הראשון, העוסק בטקסט, הושלם; הוא יצא לאחר מותו בשם "ראיתי את העולם מגיע לסופו". היה זה אובדן של מה שהיה כמעט בוודאות המחקר המכריע במוזיקה של מחזור הטבעת.
אוסף של המאמרים והשיחות של קוק יצא גם הוא לאור אחרי מותו בשם "כתבי הגנה" (Vindications).
מאמרים עריכה
- The Language of Music, OUP (1959)
- Gustav Mahler (1860-1911): A Companion to the BBC's Celebrations of the Centenary of his Birth (BBC, 1960); republished in an edition revised and expanded by Colin and David Matthews (Faber, 1980; CUP, 1988).
- Ed. Deryck Cooke: Thematic Patterns in Sonatas of Beethoven, by Rudolph Reti (London, Faber, 1967)
- I Saw the World End: A Study of Wagner's Ring (incomplete; text published by Clarendon Press, Oxford, 1979)
- Vindications: Essays on Romantic Music (posthumous collection of essays and broadcast scripts), Faber, 1982; reprinted 2008
ביבליוגרפיה עריכה
- Victor Zuckerkandl: Review of The Language of Music, in Journal of Music Theory, Vol.IV(1) (1960), 104-109.
- Obituary of Deryck Cooke, in Musical Times, Vol.117, No.1606, Dec. 1976, 1025.
קישורים חיצוניים עריכה
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Cooke, Deryck, באתר Oxford Music Online
- ^ Deryck Cooke, באתר של ה-BBC
- ^ נורמן לברכט, "אנציקלופדיה למוזיקה של המאה העשרים", עמ' 705