לפי ספר במדבר, דרך האתרים היא הדרך שבה הלכו בני ישראל ממדבר סיני לכיוון ארץ כנען: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי" (במדבר כא).

לפי הזיהוי של קדש ברנע בעין קודיראת, מקובל לזהות את דרך האתרים כדרך העוברת מערד דרך ניצנה אל עין קודיראת. אולם לפי הפסוק המשייך את חורמה להר שעיר: "וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה" (דברים א), הרי שדרך האתרים עוברת לכיוון הערבה. דרך זו ירדה מערד אל אזור מכרות הנחושת של פונון וחשיבותה הייתה עצומה לתושבי האזור. ייתכן אם כך שבמקור שמה היה "דרך התמרים" ע"ש תמר. ייתכן ומדובר בשיבוש השם "דרך התרים", דרכם של עשרת המרגלים שיצאו לתור את הארץ.

החוקר יוחנן אהרוני, במאמרו 'דרכי המדבר בתקופת המקרא', היה החוקר הראשון שזיהה את הדרך הזאת מערד, דרך לדרום מערב, בינות למצודות הישראליות בהר הנגב ועד למצודת אהרוני בקוסיימה. ידועות מספר מצודות לאורך דרך האתרים כמו חורבת חלוקים, חרבת הרועה ועוד. מתברר כי כביש שדה בוקר, ירוחם דימונה עובר ברובו על הנתיב הקדום של דרך האתרים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה