דרקולה (ספר)

ספר אימה מאת ברם סטוקר

דרקולהאנגלית: Dracula) הוא ספר אימה מאת ברם סטוקר שיצא לאור לראשונה ב-26 במאי 1897. עד ימינו הוא ספר מצליח המהווה קלסיקה עולמית ומהווה בסיס לספרים, סדרות טלוויזיה וסרטים רבים.

דרקולה
Dracula
במהדורה הראשונה מ-1897
במהדורה הראשונה מ-1897
מידע כללי
מאת ברם סטוקר עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים Pierre Falké עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רומן מכתבים, ספרות ערפדים, gothic fiction, ספרות פלישה, סיפורת אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא מפלצות וחיות אגדיות, מיניות, מגפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות Tihuța Pass, בודפשט, וארנה, המפסטד, Purfleet-on-Thames, סירט, ויטבי, Eastern Carpathians, ביסטריצה, טרנסילבניה, לונדון, גאלאץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות שנות ה-80 של המאה ה-19, שנות ה-90 של המאה ה-19 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 26 במאי 1897 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 418 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקע לאגדת דרקולה הערפדעריכה

ספר זה תרם לחיזוק דמותו של הערפד, כפי שאנו מכירים כיום, אף שהיצור המיתי היה קיים באגדות גם לפני כן. דרקולה המתואר בספר הוא ערפד - מפלצת אלמותית הניזונה מדם בני אדם.

מקור האגדה היא בשליט הוולכי ולאדיליוס "ולאד המשפד" דרקול (או ולדימיר, תלוי בגרסה), שהיה ידוע באכזריותו ובייחוד במנהגו לשפד אנשים על כידונים ולהציג לראווה את גופותיהם. פירוש השם "דרקול" הוא "דרקון" ( ופירוש המילה דרקולה היא בן הדרקון). במהלך ימי שלטונו לחם ולאד באכזריות בטורקים במסעות הצלב ולצד אכזריותו נודע גם ברומניה כגיבור לאומי משחרר. את הקישור של ולאד השלישי לערפדות יצר סטוקר מתוך מחקר היסטורי שערך במוזיאון הבריטי; לקשר זה אין עדויות באגדות מקומיות. בנוסף, יצר חלק מתכונותיו של דרקולה מתכונותיה של ארז'בט באטורי, בת אצולה מהמאה ה-16, אשר הביאה נערות לטירתה, בטענה שתיתן להן שם השכלה, והרגה אותן (כ-600 נערות) עקב תשוקתה ה"ערפדית" לדם.

דרקולה המתואר בספר חושש מאור השמש, מצלב ומשום. הריגתו נעשית על ידי דקירת לבו ביתד.

עלילהעריכה

הספר הוא רומן מכתבים המתאר את קורותיו של הרוזן דרקולה, חצי אדם חצי מפלצת, המגיע מטירה ביערות טרנסילבניה לחופי אנגליה כדי לרדוף את קורבנותיו ולהפיץ את קללתו.

ג'ונתן הארקר, עורך דין אנגלי, מגיע אחרי מסע ארוך מאנגליה לטירתו של הרוזן דרקולה בהרי הקרפטים על מנת למכור לו קרקעות בלונדון. הוא מוקסם מהכנסת האורחים ומאישיותו המרשימה של הרוזן ומחליט להישאר לגור עימו, אך לאחר זמן מה מגלה לאימתו שהוא בעצם אסיר בטירה. במקביל, הוא מבחין בסימנים מדאיגים הקשורים באורח חייו של הרוזן. לילה אחד, בעודו מחפש מפלט מהטירה (כשהוא מתעלם מאזהרתו של הרוזן לא לשוטט בטירה בלילה), הארקר נופל לידיהן של שלוש נשים ערפדיות שמכשפות אותו וניצל ברגע האחרון על ידי דרקולה, שזקוק לו כדי שיסיים את המכירה. זמן קצר לאחר מכן עוזב הרוזן את הטירה, מפקיר את הארקר לידיהן של הערפדיות. הארקר מנצל את ההזדמנות כדי להמלט בעור שיניו.

הרוזן עולה על ספינה רוסית ויוצא לכיוון אנגליה. בסיום ההפלגה הספינה עולה על שרטון, ובעל חיים שנראה ככלב שחור גדול נצפה קופץ משבריה אל החוף. כל צוות הספינה נעדר מלבד רב החובל, שגופתו נמצאת קשורה להגה ואיתו יומן ההפלגה, המתאר אירועים מוזרים המלווים את היעלמותם ההדרגתית של אנשי הצוות.

באנגליה עוקב דרקולה אחרי ארוסתו של ג'ונתן, מינה, וחברתה לוסי. בשל יופיה הרב, לוסי מקבלת שלוש הצעות נישואין ביום אחד. בסופו של דבר היא נענית לאחת מהן, אך נשארת ביחסים טובים עם שאר מחזריה. לוסי מתחילה להרגיש ברע וללכת בשנתה. בהדרגה מתחיל מצבה להידרדר עד שאחד ממחזריה לשעבר מזעיק את מורהו המהולל, ד"ר אברהם ון הלסיג, כדי לטפל בה. ד"ר הלסיג ככל הנראה מבין מההתחלה ממה היא סובלת, אך מסרב להודות בכך. הוא מטפל בה בעזרת עירוי דם ועל אף שהדבר עוזר מעט לשפר את מצבה בתחילה, לאחר מכן הוא ממשיך להחמיר. לילה אחד קופץ זאב לתוך החדר ולוסי מתה זמן קצר לאחר מכן.

לאחר קבורתה, מתוארים בעיתון מקרי רצח של ילדים על ידי אישה יפה. בסופו של דבר המשטרה מאתרת את לוסי כערפדית רוצחת הילדים.

ג'ונתן חוזר ונפגש עם ארוסתו מינה וכל החבורה חושבת איך להתמודד עם דרקולה. דרקולה נוקם בהם בכך שהוא שותה מדמה של מינה לפחות שלוש פעמים ואף נותן לה לשתות מדמו, דבר שמאפשר לו שליטה מסוימת עליה. החבורה מטהרת את כל מאורות הערפדים בלונדון ודרקולה בורח חזרה לטירתו בטרנסילבניה. הם חוזרים לטירתו, הורגים את שלוש הערפדיות ומגלים את ארון הקבורה שלו ושם נועצים יתד בליבו. דרקולה הופך לאבק וחבורתו של ג'ונתן מנצחת והורגת את דרקולה האיום.

עיבוד קולנועיעריכה

הספר דרקולה עובד לסרטים והצגות רבים. סטוקר עצמו כתב את העיבוד הראשון לתיאטרון, שהוצג תחת השמות "דרקולה" או "האל-מת".

ב-1931 עובד הספר לקולנוע בסרט בכיכובו של השחקן ממוצא הונגרי בלה לוגוסי. כמו כן יצאו לסרט סרטי המשך רבים במהלך השנים, כשהמפורסם מביניהם הוא הגרסה המחודשת של פרנסיס פורד קופולה משנת 1992, בכיכובם של גארי אולדמן (בתפקיד דרקולה), וינונה ריידר, אנתוני הופקינס וקיאנו ריבס. סרט זה אף זכה בשלושה פרסי אוסקר.

הסרט הגרמני "נוספרטו" מ-1922, של הבמאי פ.וו. מורנאו, מבוסס אף הוא על הספר, אך לאחר הפצתו נתבעו המפיקים על ידי אלמנתו של סטוקר בגין הפרת זכויות היוצרים. התביעה התקבלה, וחברת ההפקה פשטה את הרגל. בית המשפט קבע כי יש להשמיד את כל עותקי הסרט, אך מכיוון שההפצה בעולם כבר החלה נותר עותק ממנו אשר שוכפל במהלך השנים. ב-1979 יצר ורנר הרצוג את "נוספרטו הערפד", מחווה לסרטו של מורנאו.

וריאציות שונות נעשו לספר הן בקולנוע והן בטלוויזיה, למשל: "בלאקולה" (סרט בלאקספלויטיישן מ-1972); "דרקולה מת ואוהב את זה" (גרסתו הפארודית של מל ברוקס מ-1995. יש לציין שכבר בסרטו "פרנקנשטיין הצעיר" הופיעה דמות בשם 'איגור', או שמא 'אייגור', כשם משרתו של דרקולה); "הרוזן דאקולה" (סדרת אנימציה בריטית קומית מ-1988), ועוד רבים, כולל משחקי מחשב ודמות קומיקס. ראוי לציון סרטו של רומן פולנסקי "סלח לי אבל אתה נושך את צווארי" (נקרא גם "נשף הערפדים" ו"ציידי הערפדים הנועזים") (אנ'), קומדיה שחורה מטורפת על ציידי ערפדים בטרנסילבניה.

לסיכום, דרקולה הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר בתרבות הפופולרית. הוא גולם על ידי יותר שחקנים וביותר עיבודים בסרטים וטלוויזיה מאשר כל דמות אימה אחרת. בין השחקנים שגילמו אותו: מקס שרק, בלה לוגוסי, ג'ון קרדין, כריסטופר לי, דנהולם אליוט, ג'ק פאלאנס, לואי ז'ורדאן, פרנק לנגלה, קלאוס קינסקי, גארי אולדמן, לזלי נילסן, ג'ורג' המילטון, ג'רארד באטלר, ריצ'רד רוקסבורג, מארק וורן, רוטגר האוור, סטיבן בילינגטון, דומיניק פרסל וג'ונתן ריס מאיירס.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרקולה בוויקישיתוף