דייוויד הרברט לורנס

דייוויד הרברט לורנס (ד. ה. לורנס) (באנגלית: David Herbert Richards Lawrence;‏ 11 בספטמבר 1885 - 2 במרץ 1930) סופר ומשורר אנגלי, מחשובי הסופרים בראשית המאה העשרים.

דייוויד הרברט לורנס
David Herbert Lawrence

לידה	11 בספטמבר 1885 איסטווד, הממלכה המאוחדת
פטירה	2 במרץ 1930 (בגיל 44) ואנס, צרפת
שם לידה	David Herbert Richards Lawrence
שם עט	Lawrence H. Davison
בן או בת זוג	Frieda von Richthofen (2 במרץ 1930)
מדינה	הממלכה המאוחדת
לאום	אנגלים
מקום לימודים	אוניברסיטת נוטינגהאם, תיכון נוטינגהאם, אוניברסיטת לונדון
שפות היצירה	אנגלית
סוגה	רומן, שירה, נובלה, מסה
זרם ספרותי	ספרות מודרניסטית
יצירות בולטות	"בנים ואוהבים", "הקשת בענן", "נשים אוהבות", "מאהבה של ליידי צ'טרלי"
תקופת הפעילות	1907 – 2 במרץ 1930 (כ־23 שנים)
פרסים והוקרה	פרס לזכר ג'יימס טיט בלק

ביוגרפיה

לורנס בגיל 21

דייוויד הרברט לורנס נולד באיסטווד, נוטינגהאמשייר. אביו היה כורה פחם ואמו הייתה מורה לשעבר. היחסים בין אביו האלים ואמו, שהייתה במעמד חברתי גבוה ממנו, היו סוערים והשפיעו רבות על כתיבתו לאחר מכן. ב-1898 זכה לורנס במלגת לימודים לבית ספר התיכון נוטינגהאם, וב-1906 למד באוניברסיטה לתעודת הוראה. הוא לימד בבית ספר יסודי ברובע קרוידון בלונדון, והתחיל לכתוב שירים וסיפורים קצרים. שיריו הראשונים פורסמו ב-1909.

אחרי מות אמו ב-1910, הוא חלה בדלקת ריאות ובריאותו הייתה רופפת כל חייו. הרומן הראשון שלו The White Peacock פורסם ב-1911. הוא הפסיק ללמד והתרכז בכתיבה. ב-1913 פרסם את "בנים ואוהבים" (Sons and Lovers), יצירתו הגדולה הראשונה שהייתה בחלקה אוטוביוגרפית.

ב-1912 לורנס פגש את פרידה פון ריכטהופן, שהייתה נשואה לפרופסור ויקלי (מורה לשעבר של לורנס). הם התאהבו, פרידה עזבה את בעלה וילדיה, ונסעה עם לורנס לגרמניה. אחרי תקופה של נסיעות בגרמניה ובאיטליה, הם חזרו לאנגליה ב-1914 והתחתנו שם. נישואיו נתנו השראה לספר שיריו Look! We Have Come Through שפורסם ב-1917. עוד בהיותו מחוץ לאנגליה הוא התחיל רומן בשם "האחיות", אשר בסופו של דבר התפצל לשני הרומנים המפורסמים שלו "הקשת בענן" The Rainbow ו"נשים אוהבות" Women in Love.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נרדף באנגליה על ידי השלטונות, בגלל מוצאה הגרמני של אשתו ודעותיו הפציפיסטיות. לורנס ואשתו גם נחשדו בריגול עבור הגרמנים. לורנס עזב את אנגליה לצמיתות ב-1919 והזוג הירבה במסעות. הם ביקרו בנוסף לאיטליה וגרמניה בצרפת, ציילון, אוסטרליה, ניו זילנד, טהיטי, ארצות הברית ומקסיקו. הוא כתב ספר מסע בשם "קנגורו" Kangaroo המתרחש באוסטרליה, ואת הספר Etruscan Places. הוא גם כתב ביקורת ספרותית Studies In Classic American Literature.

בספריו בטא את ההשקפה שתרבות התיעוש פוגעת ביסוד האנושי שבאדם, ועל האדם להגביר את מודעותו לגוף ולנטיותיו הטבעיות, ועליו להתמזג עם הטבע. סגנון כתיבתו ריאליסטי ועם זה לירי וחושני. בשיריו ניכרת השפעה של המשורר עזרא פאונד, שביקש לצרף את לורנס לחוג הכותבים שסביבו, אך לורנס העדיף את דרכו העצמאית.

בהיותו בפירנצה כתב את הרומן האחרון שלו "מאהבה של ליידי צ'טרלי" Lady Chatterley's Lover, הרומן גרם לשערורייה באנגליה בגלל תיאורי יחסי המין הגלויים שבו, וב-20 באוקטובר 1960 נערך משפט נגד פרסומו. הוא פורסם באופן מצונזר ב-1928, ופורסם באופן מלא רק אחרי 30 שנה. הספר היה לנקודת-ציון חשובה במאבק על ספרות ארוטית וכתיבה חשופה, ליברטינית. בריאותו הרופפת של לורנס התדרדרה, והוא מת בצרפת ממחלת השחפת.

ספריו שתורגמו לעברית

• בנים ואוהבים (1913, Sons and Lovers) - עובד לסרט "בנים ואוהבים" (1960)
  • הוצאת שוקן, 1980, תרגום שמעון גינצבורג, עריכה מחודשת יותם ראובני
  • הוצאת ידיעות אחרונות, 1997, תרגום מירה נרקיס
• מאהבה של ליידי צ'טרלי (1928, Lady Chatterley's Lover) -
  • מאהבה של ליידי צ'טרלי, תרגם מאנגלית ברוך קרופניק [קרוא], מצפה, תרצ"ח [1938]
  • הוצאת עידית, "ספר השבוע" של "ידיעות אחרונות", שנה 1959, תרגום ברוך קרוא
  • הוצאת מזרחי, 1964, תרגום ברוך קרוא
  • הוצאת עם עובד 1972, תרגום אהרן אמיר
  • הוצאת ידיעות אחרונות
  • ספרי חמד 2006, תרגום אופירה רהט

• השועל (1923, The Fox) - הוצאת עם עובד, 1973, תרגום ג. אריוך
• הבתולה והצועני (1930, The Virgin and the Gypsy) - הוצאת כתר, 1985, תרגום אפרת שווילי
• השועל יחד עם הבתולה והצועני, הוצאת כרמל ירושלים, 2002, תרגום אסף שור
• נשים אוהבות (1921, Women in Love) - הוצאת זב"מ, 1980, תרגום אברהם בירמן
• קו הגבול, הוצאת אור-עם, 1984, תרגום טלה בר
• הגברת הנחמדה (1933, The Lovely Lady) - הוצאת כתר, 1985, תרצה גולדשטיין
• אפוקליפסה (1931, Apocalypse and the writings on Revelation) - הוצאת אסטרולוג, 2003, תרגום גליה דור
• מטה אהרון (1922, Aaron's Rod) - הוצאת שוקן, 1986, תרגום אהרן אמיר
• האיש שאהב איים - הוצאת נהר, 2015, תרגום ניצה פלד
• הקשת בענן (The rainbow) - הוצאת שוקן, 1975, תרגום אהרן אמיר
• הקצין הפרוסי (The Prussian Officer) - הוצאת אפרסמון, 2020, תרגום עידית שורר.
• מר נון (Mr Noon) - הוצאת עם עובד, 1988, תרגום אמציה פורת.

קישורים חיצוניים

• דייוויד הרברט לורנס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הספרים של דייוויד הרברט לורנס, באתר "סימניה"
• כתבי דייוויד הרברט לורנס בפרויקט בן-יהודה

מכּתביו:

• כתבי דייוויד הרברט לורנס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• דוד הרברט לורנס, השיר "נחש", דבר, 18 ביוני 1937, תרגם נח שטרן
• ניחוח כריזנטמות, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"
• יובל בן-עמי, מהפכה שפויה / ד"ה לורנס, באתר "העוקץ", 31 ביולי 2011
• עופרה עופר אורן, "הכלה": במי היה המשורר מאוהב, בבלוג "סופרת ספרים", 25 ביוני 2018
• עופרה עופר אורן, תרגום המאמר "תנו להם דפוסים": איך לפתור את בעייתן העיקרית של נשים, בבלוג "סופרת ספרים", 4 ביולי 2018
• "הקצין הפרוסי" מאת ד"ה לורנס: פרק לקריאה, באתר הארץ, 17 במרץ 2020
• דייוויד הרברט לורנס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)