ה' באייר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ה' באייר הוא היום החמישי בחודש השמיני בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני למניין החודשים מניסן.
חגים ואירועים החלים ביום זהעריכה
- יום העצמאות[1]
- היום העשרים של ספירת העומר
אירועים היסטוריים שהיו בזמן זהעריכה
_-_David_Ben_Gurion_reading_the_Declaration_of_Independence.jpg)
- ה'תרכ"ט – רבי יוסף ריבלין מניח את אבן הפינה לשכונת נחלת שבעה, השכונה הראשונה מחוץ לחומות[2].
- ה'תר"ף – התכנסו בועידת סן רמו מדינות ההסכמה במלחמת העולם הראשונה, ונתנו להצהרת בלפור, תוקף בין לאומי[3].
- ה'תש"ח – האספה המכוננת הכריזה על עצמאותה של מדינת ישראל
- ה'תש"ח – יפו נכנעה לכוחות האצ"ל וההגנה עקב מתקפותיהם במבצע חמץ (מלחמת השחרור)
- ה'תש"ח – כל אזורי הביטחון הבריטיים בירושלים, ובראשם, הבווינגרד, מפונים על ידי הבריטים, ונתפסים, כמעט ללא קרב, בידי ההגנה (מבצע קלשון)
- ה'תש"ח – שלושת היישובים שנשארו בגוש עציון (אחרי הכניעה והטבח של כפר עציון יום קודם) נכנעו. כל תושביהם (320 איש) נלקחו בשבי הירדני
- ה'תשי"ג – פרס ישראל מוענק לראשונה, ביום העצמאות החמישי
- ה'תשט"ו – תת-המקלע עוזי נחשף לראשונה במצעד יום העצמאות
- ה'תשכ"ז – החלה תקופת ההמתנה, לקראת מלחמת ששת הימים, כאשר כוחות מצריים צולחים את תעלת סואץ ונכנסים למרחבי סיני
נולדועריכה
- ה'תר"ם – הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי המזרחי (נפטר בה'תש"ט)
- ה'תש"ח – הרב נפתלי נוסבוים, רב, דיין, פוסק הלכה וראש ישיבה
- ה'תשי"ב – חיים שאולזון, עיתונאי ובלוגר חרדי ישראלי אמריקאי
- ה'תשט"ו – ישראל חסון, סגן ראש השב"כ וחבר כנסת מישראל ביתנו וקדימה
נפטרועריכה
- ה'תרל"ח – הרב מאיר אוירבך, רב בקאליש שבפולין, מראשי העדה האשכנזית בירושלים ומחבר הספר "אמרי בינה" (נולד ב-ה'תקע"ה)
- ה'תשט"ו – הרב נח שימנוביץ, מייסד וראש ישיבת כנסת חזקיהו בזכרון יעקב (נולד ב-ה'תרס"ז)
- ה'תשל"ט – אברהם ברוידס, "משורר הנוער העובד", (נולד ב-ה'תרס"ז)
- ה'תשמ"א – אורי צבי גרינברג, משורר וחבר כנסת ישראלי (נולד ב-ה'תרנ"ז)
- ה'תשנ"ה – מיכאיל בוטביניק, שחמטאי רוסי יהודי, מספר פעמים אלוף העולם בשחמט (נולד ב-ה'תרע"א)
- ה'תשס"ח – בני גאון, כלכלן
- ה'תשע"ח – הרב מרדכי אלישיב קנוהל היה רב קיבוץ כפר עציון ומחבר הספר "איש ואשה" (נולד ב-ה'תש"ח)
מעלת היוםעריכה
הגר"א כתב[4] שביום זה אין כוחות הרע יכולים לשלוט בו, לכן תלמידי הגר"א הניחו בה' באייר, שנת תקעב, את אבן הפינה לבית מדרש אליהו עש הגרא. ובה' באייר שנת תרכ"ט את אבן הפינה לשכונה הראשונה נחלת שבעה.
יום זה הוא כנגד שביעי של פסח, לפי הסימן של הטור (או"ח תכח) בסימן האת ב"ש.
האר"י רמז שבתאריך זה יהיה דבר חשוב מאוד בגאולה[5].
ראו גםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ ה' באייר חל בלוח השנה העברי רק בימים שני, רביעי, שישי ושבת. מטעמי שמירת שבת, החג מוקדם ליום חמישי בשבוע כאשר ה' באייר חל בימים שישי או שבת. במקרה וה' באייר חל ביום שני, מצוין יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בתאריך זה וחגיגות יום העצמאות מתקיימות יום למחרת. ראו פירוט.
- ^ מגילת התקומה והעצמאות, ד"ר חגי בן ארצי, עמוד 24. קבוצת מסוימות נותנות למאורע זה משמעות היסטורית עצומה, שכן ישנה מסורת כי הגר"א גילה ברוח הקודש לתלמידיו, כאשר תזכו להַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ (ישעיה נד), זה יגרום לקיום המשך הפסוק "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ". הנבואה התקימה 79 שנה אחר כך קמה מדינת ישראל באותו יום.
- ^ מגילת התקומה והעצמאות, ד"ר חגי בן ארצי. על פי תפיסות מסוימות, למאורע זה יש משמעות עצומה בהתחלת הגאולה, ר' מאיר שמחה מדוינסק (המשך חכמה), אמר שעם החלטה זו פסק האיסור משלושת השבועות לעלות בחומה, ומותר לכל היהודים לעלות לא"י (בחר ה' בציון עמ' 60).
- ^ ונשמחה בישועתו תשעו - על השמחה ביום העצמאות.pdf (עמ' ו'), Google Docs
- ^ ונשמחה בישועתו תשעו - על השמחה ביום העצמאות.pdf (עמ' ח'), Google Docs