פתיחת התפריט הראשי

האגודה לזכות הציבור לדעת

עמותה ישראלית

האגודה לזכות הציבור לדעת, הקרויה לעיתים בקצרה ארגון "לדעת"[1] היא עמותה ישראלית שנוסדה בשנת 1995[2] ועוסקת בביקורת על התנהלות מוטה או לא אתית של אמצעי התקשורת בישראל. האגודה עורכת מחקרים בנושא התנהלות התקשורת, מעניקה פרסים שנתיים העוסקים בביקורת התקשורת ופונה לרשויות האחראיות על ביקורת כלי התקשורת.

האגודה לזכות הציבור לדעת
Israel media watch.JPG
פעילות ביקורת התקשורת בישראל
התאגדות עמותה
מייסדים אלי פולק
תאריך הקמה 1995
http://imediaw.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

מייסדי האגודה ובעלי תפקידיםעריכה

מייסדי האגודה היו פרופ' אלי פולק (שהוא גם יו"ר האגודה), משה אלפי, אדיר זיק, פרופ' זאב פלק, פרופ' צבי אופיר ורמי סדן. ישראל מידד שימש כמנכ"ל ראשון (1995-2000) ולאחר פרישתו הצטרף להנהלה כסגן יו"ר. נילי בן גיגי וולף כיהנה כמנכ"לית וכן זיו מאור. נשיא האגודה היה עו"ד ד"ר מאיר רוזן (לשעבר שגריר ישראל בצרפת ובארצות הברית).[3]

בין חברי נשיאות האגודה הפרופ' ישראל אומן, פרופ' גבריאל מוקד, המשורר ארז ביטון, אלוף במיל. אורן שחור וגאולה כהן.[4] בעבר כיהנו בנשיאות האגודה יובל שטייניץ (1999 - 2003), נשיאה הראשון של האגודה, זלמן שובל (2004 - 2008) ועוזי לנדאו (2008 - 2009).[5]

 
המשורר ארז ביטון נושא דברים בטקס של האגודה בשנת 1999, לצידו: אלי פולק ועוזי לנדאו

מטרות האגודהעריכה

על פי הצהרת האגודה מטרותיה הן:[4]

ביצור ומימוש הדמוקרטיה הישראלית על ידי מסירת מידע אמין לציבור על אמצעי התקשורת השונים ועל מידת עמידתם בכללי האתיקה, ההגינות והאובייקטיביות. קיום ביקורת ומעקב שיטתי על אמצעי התקשורת וחשיפתן של הטיות תקשורתיות פוליטיות ותרבותיות. העמקת מעורבות הציבור והמוסדות האחראים בשמירה על כללי האתיקה העיתונאית, והגנה על האזרח הפרטי בפני ניצול כוחה הגובר של התקשורת כנגדו.

פעילות האגודהעריכה

  • הענקת פרסים:
    • האגודה מעניקה מדי שנה, החל משנת 2000, את "הפרס הישראלי לביקורת התקשורת"
    • בשנת 2007 ייסדה האגודה את ה"פרס לתקשורת כלכלית איכותית"
    • "פרס אקדמי" לסטודנטים לתארים מתקדמים, עבור עבודה אקדמית מצטיינת בתחום ביקורת התקשורת[2]
  • הגנת צרכני תקשורת: באתר האגודה טופס תלונה מקוון המאפשר הגשת תלונה על התנהגות תקשורתית בלתי ראויה.[6] מדי שנה מועברים באמצעות האגודה כ- 700 תלונות אל הממונים בגופי השידור השנים.
  • עתירות לבג"ץ:
    • ב-1995 עתרה "האגודה לזכות הציבור לדעת" לבג"ץ בגין פנייתו האישית של אמנון אברמוביץ', בדרישה להבהיר את מעמדו (כמגיש או כפרשן) ולהעניק ייצוג גם לעמדות אחרות. האגודה ארגנה עצומה בעניין.[7] בעקבות הפעילות החליט מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל להביא בצד פרשנותו של אברמוביץ', גם פרשן אורח. בסופו של דבר בחר אברמוביץ' לעזוב את הערוץ.[8] בכמה מקרים התלוננה האגודה באמצעות פנייה לנציגי הציבור בערוצי התקשורת על הטיה פוליטית בפרשנותו של אברמוביץ'. בחלק מהמקרים התנצל אברמוביץ' על דבריו, אך טען לרדיפה בידי האגודה.[9]
    • ב-1999 האגודה הגישה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית בעקבות מה שהיא ראתה כפגיעה בשוויון בהיקף התעמולה, כנגד עזמי בשארה מאחר שבאותה שנה מר בשארה הכריז עצמו כמועמד לראשות הממשלה ומועמדותו אושרה כחוקית, אולם בפועל בזמני השידור שניתנו למועמדים לראשות הממשלה - לא ניתן לו זמן שווה, בעקבות העתירה הודיעה הרשות השנייה שהיא תדאג לאיזון הראוי.
    • בשנת 2002, עתרה האגודה לבג"ץ בדרישה להורות לשר התקשורת לפטר את נחמן שי מתפקידו כיו"ר רשות השידור. בעתירה העלתה האגודה את החשש כי תפקיד נוסף של שי, מנכ"ל איחוד הקהילות היהודיות של צפון אמריקה, יגזול ממנו זמן רב מכדי לשאת בתפקידו כיו"ר הרשות.[10] שר התקשורת, רענן כהן, וראש הממשלה, אריאל שרון, דרשו משי לבחור באחד משני התפקידים. שי בחר להתפטר מתפקידו כיו"ר הרשות.[11]
    • בשנת 2005 הוגשה עתירה בשיתוף עם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, לאור כוונה לפגיעה בחופש העיתונאי: צו על תנאי שיורה למשיב לנמק מדוע אינו מאפשר חופש סיקור עיתונאי ראוי של הליך ההתנתקות בגוש קטיף. העתירה הביאה לידי פתיחת הכיסוי העיתונאי ללא מגבלות.
    • האגודה הצטרפה כמשיבה לעתירה כנגד הוספת סעיף 3(7) לחוק הבזק כדי להכשיר את ערוץ 7. האגודה טענה שהחוק מקיים את המטרה הראויה של קידום פלורליזם תקשורתי המעניק ייצוג הולם להשקפות שונות הרווחות בציבור. אולם על דברים אלו אמר השופט תיאודור אור: "גם אם תכלית התיקון לחוק היא ראויה, עדיין האמצעים להגשמתה ... הם בלתי מידתיים", והחוק נפסל על ידי בית המשפט.[12]
    • בשנת 2007 הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הארכת כהונת היועצת המשפטית של רשות השידור, הגב' חנה מצקביץ' - האגודה מטפלת גם במקרים של אי-סדרים בתקשורת ובמוסדותיה - במקרה שלהלן התעורר חשש לאי סדרים חמורים בהתנהלות רשות השידור.
    • בשנת 2006 האגודה הגישה עתירה לבג"ץ נגד המשך העסקתו של השדר גבי גזית בתוכנית "הכל דיבורים". האגודה משכה אותה לאחר שבמהלך בירורה עזב גזית את "קול ישראל".[13]
  • בתחום הפרלמנטרי: נציגי האגודה מוזמנים להציג עמדותיהם בפני ועדות הכנסת. האגודה מדווחת לכנסת ולרשויות אחרות על הפרות לכאורה של חוקי תקשורת, כמו גם על אי אכיפתם. כך למשל שטחה את טענותיה בפני ועדת החינוך של הכנסת ב-3 בינואר 2010, בדבר אי אכיפת חוקי תקשורת על ידי הערוץ השני.[14]
  • מחקר: האגודה עורכת מחקרים בדבר התנהלות התקשורת. למשל, ערב מערכת הבחירות בשנת 1999 פרסם יו"ר האגודה מאמר במגזין לביקורת התקשורת, העין השביעית, שם הוא מסכם את תוצאות המחקר. מסקנתו מהמחקר היא צורך בשינוי חוק הבחירות כדי לשנות את תמהיל המידע המגיע לציבור, בעיקר זה המגיע מהעיתונות האלקטרונית.[15]

האגודה מחזיקה ארכיון תקשורתי המתעד תוכניות חדשות ואקטואליה משנת 1995 לצורכי מחקר.

  • עירור דעת הקהל: האגודה פרסמה בעבר מודעות בעיתונות המרכזית בדבר מחקריה, או יחסה לענייני היום. כך למשל ערב בחירות 1996 פירסמה האגודה מודעות על מה שהיא מגדירה כ"ממצאים עובדתיים בדבר העדפת התקשורת האלקטרונית את פרס על פני נתניהו".[16] לאגודה טורים ופרסומים במספר עיתונים, וכן קשר שוטף עם אתרי החדשות המרכזיים. כך למשל מפרסמת האגודה טור קבוע בעיתון "בשבע" ובעיתון ג'רוזלם פוסט[17]
  • בתחום הציבורי: נציגי "האגודה לזכות הציבור לדעת" מגיעים להרצאות בפני ארגונים, בתי ספר וחוגי בית ברחבי הארץ על מנת להרחיב את החשיפה לכלל הציבור. בנוסף, בכל שבוע האגודה שולחת לחבריה פרטים על פעילויותיה המרכזיות בשבוע זה. כיום מנויים לעדכון השבועי קרוב ל-23,000 איש.
  • אתר האגודה: ל"אגודה לזכות הציבור לדעת" ישנו אתר הפועל גם בשפות הרוסית והאנגלית, ומכיל מידע על פעילות האגודה, על התקשורת הישראלית, קטעי ארכיון ומתעדכן מספר פעמים בשבוע.

אירועי מפתח בפעילות האגודהעריכה

  • בעקבות טענות האגודה בפני הוועדה לביקורת המדינה, פנתה הוועדה לשר הביטחון שיפעל למינוי ממונה על פניות הציבור בגל"צ,[18] ובסופו של דבר אכן מונה ממונה כזה.[19] מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר התחייב לאכוף החלטות של נציב פניות הציבור ברשות. הוועדה ביקרה את נציב פניות הציבור של הערוץ השני גיורא רוזן.[18]
  • האגודה פרסמה מאמרים המתייחסים לנושא סימון סרטים, וכן פנתה לח"כ שירעננו חוק זה באמצעות ועדת החינוך של הכנסת.[20]
  • מסוף שנת 2010 פעלה האגודה כדי שיתאפשר לנשים לעלות לשידור בתחנת הרדיו האזורית קול ברמה. הלחץ שהפעילה האגודה הובילה לשינויים ראשונים בתחנה, כגון שעה בשבוע שבה מותר לנשים לדבר וכן חיוב התחנה להעלות בעלות תפקידים.

פרסיםעריכה

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'עריכה

 
עמוס רגב, עורך היומון "ישראל היום" עולה לקבל את הפרס לשנת תש"ע.
  ערך מורחב – הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ'

הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' הוא פרס שנתי אותו מעניקה האגודה מאז שנת 2000. הפרס מוענק לשני אישים שבעיני האגודה "הרימו תרומה אמיצה, איכותית ומשמעותית במיוחד לביקורת התקשורת בישראל".[21]

גובה הפרס הוא 5,000 דולר, והוא נתרם על ידי בני הזוג נירה וקנת' אברמוביץ'.[22]

בראיון שהתפרסם במגזין לענייני תקשורת "העין השביעית" אמרה מנכ"לית האגודה כי מטרת הפרס היא עידוד עיסוק תקשורתי בביקורת התקשורת על ידי חלוקת כבוד ותמריץ כספי לעוסקים בנושא".[23]

הפרס לתקשורת כלכלית איכותיתעריכה

בשנת 2007 ייסדה האגודה פרס לתקשורת כלכלית איכותית, מתוך הכרה המאפיינים הייחודיים של עיתונאות זו, הדורשת עמידה מול כוחות שוק, לחצים ואינטרסים כלכליים. הפרס, על סך 5,000$, מוענק לעיתונאי, פובליציסט או כל אדם אשר תרם תרומה משמעותית לאמיצה לתקשורת כלכלית איכותית בישראל. הפרס מוענק אחת לשנה במסגרת הטקס השנתי של הענקת פרסי האגודה. שופטי הפרס לתקשורת כלכלית איכותית: מר שמואל סלבין - יו"ר הוועדה, אלי בן חמו, הדר' דליה זליקוביץ, פרופ' אלי פולק, אלוף במיל. אורן שחור.

בין הזוכים בפרס: גיא רולניק - העורך הראשי והמייסד של The Marker, סגן מו"ל קבוצת "הארץ", דניאל דורון, מייסדו של המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי, מוטי בסוק, גד ליאור, נחמיה שטרסלר, גולן חזני, יעל איילון ואלי ציפורי.

פרס "לדעת" לעבודה אקדמית מצטיינתעריכה

"האגודה לזכות הציבור לדעת" העניקה מ-2006–2010 את "פרס יואב". משנת 2011 מעניקה האגודה את פרס "לדעת" לעבודה אקדמית מצטיינת בתחום ביקורת התקשורת.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נדחתה עתירה של ארגון \"לדעת\", באתר ערוץ 7, 5 באפריל 2001
  2. ^ 2.0 2.1 אתר האגודה לזכות הציבור לדעת, פרס יואב לסטודנטים לתארים מתקדמים, עבור עבודה אקדמית מצטיינת בביקורת התקשורת  
  3. ^ נשיא חדש לאגודה!, באתר האגודה לזכות הציבור לדעת
  4. ^ 4.0 4.1 האגודה לזכות הציבור לדעת - אודותינו, באתר האגודה
  5. ^ אלי פולק וישראל מידד, ‏הרשות שופטת - דעות, באתר בשבע - ערוץ 7, 26 באוקטובר 2006
  6. ^ אתר האגודה לזכות הציבור לדעת, טופס תלונה מקוון
  7. ^ "להציב פרשן מאזן לאמנון אברמוביץ" באתר "עצומה"
  8. ^ עמנואל שילה, "במקום הנכון", ערוץ 7, 09/01/03
  9. ^ עידן יוסף, אמנון אברמוביץ': אמרתי משפט שמוטב שלא נאמר, חדשות מחלקה ראשונה
  10. ^ רוני קורן-דינר,עתירה לבג"ץ: להדיח את נחמן שי מתפקידו כיו"ר רשות השידור, וואלה!, 28 ביולי 2002
  11. ^ ד"ר יהודית אורבך: הנהלת רשות השידור מצפצפת עלינו, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2002
  12. ^ בג"ץ 1031/99 ח"כ חיים אורון ואח' נ' יושב ראש הכנסת
  13. ^ אתר האגודה לזכות הציבור לדעת, "גבי גזית פותח פה על השר אלי ישי וציבור מצביעי ש"ס"
  14. ^ האגודה לזכות הציבור לדעת, "אי אכיפת סמכויות על ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו", 03/01/2010
  15. ^ אלי פולק, סימנים מבשרי רע - אגודת "לדעת": גם במערכת הבחירות הנוכחית מועדת התקשורת האלקטרונית למעול בתפקידה, באתר העין השביעית, 1 במרץ 1999
  16. ^ אלי פולק, ישראל מידד, התקשורת מגויסת, באתר העין השביעית, 1 בספטמבר 1996
  17. ^ http://www.jpost.com/Cooperations/Google/Default.aspx?cx=partner-pub-8546760097845424%3A7894776855&cof=FORID%3A10&ie=UTF-8&q=site:www.jpost.com%20OR%20site:blogs.jpost.com%20media%20comment&sa=Search&siteurl=/Default.aspx
  18. ^ 18.0 18.1 אלי פולק וישראל מידד, "ביקורת הביקורת", בשבע, 28 במאי 2007
  19. ^ בכירי תחנת גלי צה"ל באתר גל"צ, 08/02/2010
  20. ^ אלי פולק וישראל מידד, אורלב דורש תשובה, 15 במרץ 2007
  21. ^ תקנון הפרס הישראלי לביקורת התקשורת, אתר האגודה, 20/02/10
  22. ^ יואב יצחק, פרס ביקורת התקשורת - לאמנון דנקנר ואמנון לורד, 18.11.01
  23. ^ איתי רום, מתן שירם, לשם שמים, באתר העין השביעית, 1 ביולי 2005