האגודה למוזיקה רוסית
האגודה למוזיקה רוסית ברוסית: Русское музыкальное общество הייתה בית הספר הראשון למוזיקה ברוסיה שנפתח לקהל הרחב. חנכו אותו בשנת 1858 הדוכסית הגדולה אלנה פבלובנה ואנטון רובינשטיין, מגדולי הפסנתרנים והמלחינים הרוסים המעטים בתקופתו. האגודה, שפורקה בזמן המהפכה הרוסית, הוקמה לאחר מכן מחדש.
מקורות עריכה
האגודה למוזיקה רוסית הייתה ארגון שנוסד בשנת 1859 על ידי הדוכסית הגדולה אלנה פבלובנה (דודתו הגרמניה של ההצאר אלכסנדר השני) ובן-חסותה, הפסנתרן והמלחין אנטון רובינשטיין, בכוונה להעלות את רמת המוזיקה ולהפיץ את החינוך המוזיקלי ברחבי רוסיה.
המסעות שערכו רובינשטיין והדוכסית עשור קודם לכן באירופה המריצו אותם להקים אגודה קבועה לעידוד לימודי מוזיקה וביצועה ברוסיה. הדוכסית הייתה הכוח המממן והדוחף להקמת האגודה, לאחר שהשיגה את אישורו הקיסרי של אחיינה. רובינשטיין סיפק את ההנהגה המוזיקלית. נוכחותו האצילה נופך של יוקרה לאגודה, הודות לקריירה הבינלאומית שלו כפסנתרן ולמוניטין שלו כמלחין בעל-שם - סגולות שלא היו נפוצות אותו זמן בקרב מוזיקאים ילידי-רוסיה.
התפתחות והשפעה עריכה
קונצרט חנוכת האגודה התקיים בנובמבר 1859, ורובינשטיין ניגן את אחד הקונצ'רטי שלו לפסנתר. עד אמצע שנות ה-60' של המאה ה-19, הביאו הקונצרטים של האגודה את כל מכלול הסימפוניות, הקונצ'רטי לפסנתר והאוברטורות של בטהובן אל הציבור הרחב. קהל המאזינים שמע גם אורטוריות מאת הנדל, קנטטות מאת יוהאן סבסטיאן באך, אופרות מאת גלוק, ויצירות משל רוברט שומאן ופרנץ שוברט. גם מקומה של המוזיקה הרוסית לא נפקד: בין המלחינים הרוסים שאופרות שלהם הוצגו באגודה היו מיכאיל גלינקה, אלכסנדר דארגומיז'סקי, אנטון רובינשטיין ואחרים.
חשובים מכל היו, מכל מקום, לימודי המוזיקה שהציעה האגודה לכל תלמיד מעוניין. הלימודים האלה התפתחו עם הזמן לרמת השכלה גבוהה. השיעורים התקיימו בבית הדוכסית, ארמון מיכיילובסקי.
עד הופעת האגודה למוזיקה רוסית, לא היה ברוסיה שום בית ספר למוזיקה, למתן הכשרה מקצועית בסיסית במוזיקה. הדרכה מוזיקלית הייתה מוגבלת לבתי האריסטוקרטיה ולבתי ספר פרטיים. כתוצאה מכך, כמעט לא היו בנמצא מוזיקאים ונגנים ילידי רוסיה. הנגנים בקונצרטים של המוזיקה קלאסית היו על פי רוב זרים, בעיקר מגרמניה.
נוסף לשיעורי האגודה, נוסד גם בית הספר החופשי למוזיקה, ששם דגש על שירת מקהלה. תוך זמן קצר נעשו הן שיעורי האגודה והן בית הספר לפופולריים. מספר התלמידים שנרשמו ללימודים היה מפתיע, ולא פחות ממנו הגיוון העצום שלהם. פקידים, סוחרים, בעלי מלאכה וסטודנטים מן האוניברסיטה באו לשמוע את השיעורים, כמו גם מספר רב של נשים צעירות, שלא היו להן האמצעים ללימודים פרטיים.
בשנת 1860,בעזרתו ובעידודו של אחיו אנטון, ייסדו ניקולאי רובינשטיין והנסיך ניקולאי טרובצקוי את הסניף המוסקבאי של האגודה בביתו של רובינשטיין עצמו. הסניף הזה נחל הצלחה כה גדולה, שעם הזמן העבירו אותו למקום גדול יותר, שם יכלו להרחיב את פעילותם. טרובצקוי היה יו"ר האגודה במשך שבע-עשרה שנים.
ממשיכיה הרשמיים של האגודה למוזיקה רוסית היו הקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג, שנפתח (גם הוא בחסות אנטון רובינשטיין) בספטמבר 1862, והקונסרבטוריון של מוסקבה, שייסדו ניקולאי רובינשטיין והנסיך ניקולאי טרובצקוי בספטמבר 1866.
פירוק ופתיחה מחדש עריכה
המהפכה הרוסית של 1917 הביאה לפירוק האגודה באותה שנה.
האגודה המוזיקלית הכל-רוסית, שנוסדה בשמת 1987, אמורה להיות הממשיכה החוקית של מורשת האגודה למוזיקה רוסית, מסורותיה ותרבותה. ב-18 בפברואר 2010 התקבלה בוועידה החמישית של האגודה המוזיקלית הכל-רוסית החלטה, להחזיר את שמה המקורי של האגודה למוזיקה רוסית, ובכך לציין את תחייתו הרשמית של הארגון המקורי. ה-RMS המודרנית היא הסוכנות הציבורית הממלאת את תפקידיו של איגוד היוצרים. היא מאחדת אלפי אנשים, המייצגים את תרבות הכוריאוגרפיה והמוזיקה של רוסיה ועממיה הן במישור המקצועי והן ברמת החובבים. האגודה מחזיקה סניפים בכל מחוזות רוסיה, ובאמצעותם משפיעה ביעילות על מצבן ופיתוחן של האמנות המודרנית בתחום המוזיקה והכוריאוגרפיה ברחבי רוסיה, בד בבד עם מעקב אחר מגמות תרבותיות וניתוחן.
מעורבותה העיקרית של האגודה וסניפיה המחוזיים באה לביטוי בארגטון קונצרטים, חגים עממיים, כיתות אמן, פסטיבלי מוזיקה ותחרויות. האגודה גם מסייעת לסולנים רוסים ולקבוצות מוזיקה רוסיות להשתתף בפסטיבלים, תחרויות ומסעות קונצרטים בינלאומיים.
