אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית

**אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית**
**International Mathematical Olympiad**
ענף	מתמטיקה
תאריך ייסוד	1959
	www.imo-official.org

אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית (באנגלית: The International Mathematical Olympiad, בראשי תיבות: IMO) היא תחרות בינלאומית למתמטיקה, המיועדת לתלמידי חטיבת ביניים ותיכון.

האולימפיאדה מתקיימת מדי שנה, כל פעם במדינה אחרת. האולימפיאדה הראשונה התקיימה בשנת 1959 ברומניה והשתתפו בה 52 נציגים משבע מדינות. האולימפיאדה הגדולה ביותר עד כה (2021) נערכה בבריטניה בשנת 2019 בהשתתפות 621 נציגים מ-112 מדינות.

מבנה התחרות עריכה

כל נבחרת שולחת עד 6 נציגים, המלווים על ידי ראש משלחת וסגן ראש משלחת. בנוסף, ניתן לשלוח משקיפים אשר מצטרפים לראשי המשלחת או למתחרים. התחרות מורכבת מ-6 שאלות. המבחנים נמשכים יומיים, כאשר בכל יום מקבלים המתמודדים 3 שאלות. לרשותם 4 וחצי שעות כדי לפתור אותן. כל שאלה שווה 7 נקודות. אין להשתמש במחשבונים.

השאלות עריכה

השאלות לקוחות מארבע קטגוריות: אלגברה, גאומטריה, קומבינטוריקה ותורת המספרים. פתירתן לא דורשת ידע במתמטיקה גבוהה.

את השאלות רשאיות להציע כל המדינות למעט המארחת. ועדת בחירת השאלות, אשר מורכבת מנציגי המדינה המארחת ומומחים בינלאומיים, מצמצמת את הבעיות ל"רשימה קצרה" (Short list) שבה כ-30 שאלות (7–8 מכל קטגוריה). מספר ימים לפני האולימפיאדה מתכנסים ראשי המשלחות ובוחרים 6 שאלות (1–2 מכל קטגוריה), ומסדרים אותן לפי רמת קושי.

פרסים עריכה

כל מתמודד מקבל ניקוד על כל שאלה שהוא פתר. המתמודדים מדורגים על פי סכום כל הנקודות שהם צברו. המדינות מדורגות לפי סכום הנקודות שכל המתמודדים צברו יחד.

הפרסים מחולקים בצורה הבאה: כמחצית מהמתמודדים מקבלים מדליה, כאשר ה-1/12 הטובים ביותר מקבלים מדליית זהב, 2/12 שאחריהם מדליית כסף ו-3/12 מדליית ארד, כך שהיחס הוא 1:2:3. מתמודד שלא זכה במדליה אך פתר לפחות שאלה אחת באופן מלא זוכה בציון לשבח. בנוסף ייתכנו פרסים מיוחדים על פתרונות מקוריים במיוחד.

ישראל באולימפיאדה עריכה

האחוזון אליו הגיעה נבחרת ישראל בין כל המדינות המשתתפות. ככל שהאחוזון גבוה יותר כך ההישג טוב יותר. ישראל לא השתתפה בשנים 1984 ו-1987. ב-1980 לא התקיימה האולימפיאדה.

ישראל משתתפת באולימפיאדה, החל משנת 1979 (פרט לשנים 1984 ו-1987).

המשלחת הישראלית לאולימפיאדה נבחרת מתוך תלמידי נבחרת ישראל במתמטיקה. הקבלה לנבחרת נעשית על פי מספר תחרויות ארציות במתמטיקה.

הדירוג הטוב ביותר של ישראל היה בשנת 2021, בה זכתה ישראל במקום ה-7. בשנה זו זכו שלושה מחברי המשלחת במדליית זהב, שניים במדליית כסף ואחד במדליית ארד.^[1]

היסטוריה עריכה

ישראל שולחת משלחת ל-IMO החל משנת 1979. את השתתפות ישראל באולימפיאדה יזם פרופ' יוסף גיליס ממכון ויצמן. בין השנים 1990 ו-2009 ישראל השתתפה גם בתחרות הדו-לאומית ישראל-הונגריה. פרופ' גיליס אימן את הנבחרת עד מותו בשנת 1993. לאחר מכן, הפרויקט עבר לטכניון בניהולו של פרופ' שי גירון, שאימן יחד עם ד"ר שוני גלבוע (אז ד"ר שוני דר) את הנבחרת. בסוף שנות התשעים, ריכוז המשלחת עבר לאוניברסיטת חיפה, יחד עם פרופ' גירון. בשנת 2010 הפרויקט חזר למכון ויצמן, בניהולו של פרופ' דמיטרי נוביקוב. לתפקיד המאמן הראשי מונה אז לב רדזיוילובסקי שממשיך בתפקיד זה ברצף עד היום. עם מעבר זה הפרויקט הורחב באופן משמעותי וקיבל את מתכונתו: תלמידים במספר קבוצות גילאים המתאמנים עשרות ימים בשנה על-ידי צוות מאמנים רחב. בשנת 2012 נוספה לפרויקט גם תוכנית אימונים לתלמידים צעירים יותר בהנהלתו של יוסף חפץ. בשנת 2013 עבר הפרויקט לאוניברסיטת ת"א בהנהלת פרופ' אילון סולן, עם אותו צוות המאמנים. בשנת 2016 החלה ישראל להשתתף גם ב-אולימפיאדת המתמטיקה האירופית לנערות (EGMO).

בשנת 2017 הפכה ההשתתפות באולימפיאדה לחלק ממיזם "נבחרות ישראל במדעים", המשותף למשרד החינוך ומרכז מדעני העתיד. המיזם כולל גם את נבחרות ישראל בפיזיקה, במדעי המחשב, בכימיה ובביולוגיה ואת נבחרת ישראל הצעירה במדעים (הנבחרת הצעירה). בהתאם, עבר אימון התלמידים בגילאי חטיבת הביניים לנבחרת הצעירה, בה הם מתאמנים גם בתחומי מדע אחרים. החל משנת 2019, ישראל משתתפת גם ב-RMM. בשנת 2020 החליף פרופ' יהודה שלום את פרופ' סולן. בשנת 2021 עבר הפרויקט למכון ויצמן בהנהלת פרופ' אברהם איזנבוד, עם אותו צוות המאמנים.

הדחות מהתחרות עריכה

קוריאה הצפונית הודחה פעמיים מהתחרות בשנים 1991 ו-2010 עקב רמאויות.^[2]^[3] זוהי המדינה היחידה שהודחה.

רשימת המדינות המארחות עריכה

להלן רשימת המדינות והערים המארחות את התחרויות:^[4]

מספר	שנה	מדינה	עיר	תאריך
1	1959	רומניה רומניה	בראשוב, בוקרשט	21–31 ביולי
2	1960	רומניה רומניה	סינאיה	18–26 ביולי
3	1961	הונגריה הונגריה	וספרם	6–16 ביולי
4	1962	צ'כיה צ'כיה	צ'סקה בודייוביצה	7–15 ביולי
5	1963	ברית המועצות ברית המועצות	וורשה, ורוצלב	13–15 ביולי
6	1964	רוסיה רוסיה	מוסקבה	30 ביוני - 10 ביולי
7	1965	גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית	ברלין המזרחית	3 ביולי - 3 באוגוסט
8	1966	בולגריה בולגריה	סופיה	1–14 ביולי
9	1967	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה	צטיניה	2–13 ביולי
10	1968	ברית המועצות ברית המועצות	מוסקבה	5–18 ביולי
11	1969	רומניה רומניה	בוקרשט	5–20 ביולי
12	1970	הונגריה הונגריה	קסטהיי	18–22 ביולי
13	1971	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	ז'ילינה	10–21 ביולי
14	1972	פולין פולין	טורון	5–17 ביולי
15	1973	ברית המועצות ברית המועצות	מוסקבה	5–15 ביולי
16	1974	גרמניה המזרחית גרמניה המזרחית	ארפורט, ברלין המזרחית	4–17 ביולי
17	1975	בולגריה בולגריה	בורגס, סופיה	3–16 ביולי
18	1976	אוסטריה אוסטריה	ליינץ	7–21 ביולי
19	1977	הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה	בלגרד	1–13 ביולי
20	1978	רומניה רומניה	בוקרשט	3–10 ביולי
21	1979	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	לונדון	30 ביוני - 9 ביולי
	1980	התחרות בוטלה בשנה זו
22	1981	ארצות הברית ארצות הברית	וושינגטון די. סי.	8–20 ביולי
23	1982	הונגריה הונגריה	בודפשט	5–14 ביולי
24	1983	צרפת צרפת	פריז	1–12 ביולי
25	1984	צ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה	פראג	29 ביוני - 10 ביולי
26	1985	פינלנד פינלנד	יואוטסה (אנ')	29 ביוני - 11 ביולי
27	1986	פולין פולין	וורשה	4–15 ביוני
28	1987	קובה קובה	הוואנה	5–16 ביולי
29	1988	אוסטרליה אוסטרליה	סידני, קנברה	9–21 ביולי
30	1989	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	בראונשווייג	13–24 ביולי
31	1990	הרפובליקה העממית של סין	בייג'ינג	8–19 ביולי
32	1991	שוודיה שוודיה	סיגטונה (אנ')	12–23 ביולי
33	1992	רוסיה רוסיה	מוסקבה	10–21 ביוני
34	1993	טורקיה טורקיה	איסטנבול	13–24 ביולי
35	1994	הונג קונג הונג קונג	הונג קונג הבריטית	8–20 ביוני
36	1995	קנדה קנדה	טורונטו	13–25 ביולי
37	1996	הודו הודו	מומבאי	5–17 ביולי
38	1997	ארגנטינה ארגנטינה	מאר דל פלאטה	18–31 ביולי
39	1998	טאיוואן טאיוואן	טאיפיי	10–21 ביולי
40	1999	רומניה רומניה	בוקרשט	10–22 ביולי
41	2000	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	טג'אן	13–25 ביולי
42	2001	ארצות הברית ארצות הברית	וושינגטון די. סי.	1–14 ביולי
43	2002	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	גלאזגו	19–30 ביולי
44	2003	יפן יפן	טוקיו	7–19 ביולי
45	2004	יוון יוון	אתונה	6–18 ביולי
46	2005	מקסיקו מקסיקו	מרידה	8–19 ביולי
47	2006	סלובניה סלובניה	ליובליאנה	6–18 ביולי
48	2007	וייטנאם וייטנאם	האנוי	19–31 ביולי
49	2008	ספרד ספרד	מדריד	10–22 ביולי
50	2009	גרמניה גרמניה	ברמן	10–22 ביולי
51	2010	קזחסטן קזחסטן	נור-סולטן	2–14 ביולי
52	2011	הולנד הולנד	אמסטרדם	12–24 ביולי
53	2012	ארגנטינה ארגנטינה	מאר דל פלאטה	4–16 ביולי
54	2013	קולומביה קולומביה	סנטה מרתה	18–28 ביולי
55	2014	דרום אפריקה דרום אפריקה	קייפטאון	3–13 ביולי
56	2015	תאילנד תאילנד	צ'יאנג מאי	4–16 ביולי
57	2016	הונג קונג הונג קונג	הונג קונג	6–16 ביולי
58	2017	ברזיל ברזיל	ריו דה ז'ניירו	12–23 ביולי
59	2018	רומניה רומניה	קלוז'-נאפוקה	3–14 ביולי
60	2019	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	באת'	11–22 ביולי
61	2020	רוסיה רוסיה	סנקט פטרבורג	19–28 בספטמבר
62	2021	רוסיה רוסיה	סנקט פטרבורג	4–14 ביולי
63	2022	נורווגיה נורווגיה	אוסלו	6–16 ביולי
64	2023	יפן יפן	צ'יבה	2–13 ביולי
65	2024	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	באת'	11–22 ביולי
66	2025	אוסטרליה אוסטרליה
67	2026	הרפובליקה העממית של סין	שאנגחאי
68	2027	הונגריה הונגריה

לוח מדליות שיאי כל הזמנים עריכה

להלן רשימת שיאי מס' המדליות ל-10 הדירוגים הראשונים, נכון לשנת 2022:^[5]

דירוג	מדינה	זהב	כסף	ארד	סך הכול
1	הרפובליקה העממית של סין (CHN) ‏	174	36	6	216
2	ארצות הברית ארצות הברית (USA) ‏	141	118	30	289
3	רוסיה רוסיה (RUS) ‏	106	62	12	180
4	דרום קוריאה דרום קוריאה (KOR) ‏	89	77	28	194
5	הונגריה הונגריה (HUN) ‏	85	169	112	366
6	רומניה רומניה (ROM) ‏	80	153	110	343
7	ברית המועצות ברית המועצות (USS)^[א] ‏	77	67	45	189
8	וייטנאם וייטנאם (VNM) ‏	67	113	80	260
9	בולגריה בולגריה (BUL) ‏	56	126	115	297
10	גרמניה גרמניה (GER) ‏	54	109	84	247
סך הכול (10 מדינות)		929	1,030	622	2,581