פתיחת התפריט הראשי
ששת האומות הקלטיות:

האומות הקלטיות הן הטריטוריות בהן שרדו השפות או התרבות הקלטית עד היום.[1] המונח "אומה" משמש במובנו המקורי - עם החולק זהות ותרבות משותפות ומזדהה עם טריטוריה מסורתית.

שש הטריטוריות שנחשבות כאומות קלטיות הן ברטאןברטונית: Breizh), קורנוולקורנית: Kernow), ויילס (בוולשית: Cymru), סקוטלנדגאלית סקוטית: Alba), אירלנדאירית: Éire) והאי מאןמאנית: Ellan Vannin).[1][2] בשש האומות מדוברות השפות הקלטיות בהיקפים שונים - הפלג הדרומי או הבריתוני בברטאן, ויילס וקורנוול והפלג הצפוני או הגוידלי בסקוטלנד, אירלנד והאי מאן.[3]

טרם התפשטותם וכיבושיהם של רומא העתיקה והשבטים הגרמאניים והסלאבים, חלקה הארי של אירופה נשלט בידי השבטים הקלטים ואלו הותירו מאחוריהם מורשת תרבותית ולשונית.[4] שטחים בצפון-מערב חצי האי האיברי - מרחב צפון פורטוגל, גליסיה, אסטוריאס וקנטבריה - נחשבים לאומות קלטיות עקב תרבותם וההיסטוריה שלהם.[5] בניגוד לשש המדינות לעיל, בצפון-מערב חצי האי האיברי לא שרדו שפות קלטיות בעידן המודרני ועל כן שטחים אלו לא נחשבים לחלק מהאומות הקלטיות.[5][6][7]

מחקר גנטי שנערך באוניברסיטת אוקספורד בשנת 2006 מסיק כי רובם של תושבי האי בריטניה, כולל רבים מבני העם האנגלי, הם צאצאים של קבוצת שבטים שהגיעו אל האי מחצי האי האיברי בסביבות שנת 5000 לפנה"ס, טרם חדרו הקלטים למערב אירופה.[4] אולם, שלושה מחקרים גנטיים חשובים שנערכו בשנת 2015 הסיקו כי כרומוזומי ה-Y ההפלואידים מקבוצת "R1b" שאותרו בתושבי מערב אירופה, הנפוצים במיוחד במדינות דוברות השפות הקלטיות כמו אירלנד וברטאן, ככל הנראה הגיעו לאירופה במהלך הנדידות המאסיביות של העמים ההודו-אירופים בני תרבות היאמנה שהגיעו מהערבה הפונטית-כספית (ערבה המשתרעת בין הים השחור לים הכספי ומצפון להם לאורך הוולגה) במהלך תקופת הברונזה. בניגוד למחקרים קודמים, נחקרו גם כרומוזומים אוטוזומליים בנוסף לכרומוזומי ה-Y. הם איתרו מרכיב אוטוזומלי שקיים אצל האירופאים המודרניים שלא התקיים אצל האירופאים בני העידן הנאוליתי והמזוליתי ושהוצג לאירופאיים כנראה רק עם הנדידות ההמוניות הללו שהגיעו מחוץ לאירופה. מרכיב גנטי זה, שמכונה "יאמנה" במחקרים אלו, מעורב ב-DNA של הציידים-לקטים הקדומים שכבר היו קיימים במערב אירופה.[8][9][10]

שש האומות הקלטיותעריכה

לכל אחת משש האומות הקלטיות שפה קלטית משלה. בוויילס, אירלנד, ברטאן וסקוטלנד, שפות אלו היו שגורות לאורך ההיסטוריה והן שגורות בהן עד היום, בעוד שבקורנוול ובאי מאן השפות שרדו עד לתקופה המודרנית, אך נכחדו כשפות קהילה נפוצות.[11][12] אולם, בשני האזורים ישנן תנועות חברתיות של החייאת שפה, שעודדו והובילו לאימוצן בידי האוכלוסייה המקומית ואף הובילו לכך שכיום ישנם מספר דוברי קורנית ומאנית כשפת אם.[13]

באירלנד, ויילס, ברטאן וסקוטלנד, ישנם אזורים בהם השפות הקלטיות משמשות כשפת הקהילה ונמצאות בשימוש יום-יומי - באירלנד אזורים אלו נקראים גיילטאכט, בויילס הם נקראים א ורו גמרייג, בסקוטלנד קייאלטאכק או סקייר קייליק ובברטאן ברייז-איזל.[14] אזורים אלו ממוקמים בדרך כלל במערב או בדרום המדינות, באזורים המרוחקים והמבודדים יותר, באיים ובהרים.

בוויילס, השפה הוולשית היא מקצוע חובה בכל בתי הספר,[15] ובנוסף כ-20% מהתלמידים לומדים בבתי ספר שבהם שפת ההוראה עצמה היא ולשית.[16] באירלנד, כל התלמידים לומדים את השפה האירית כמקצוע חובה עד סיום חטיבות הביניים, וכ-7.4% מהם לומדים בבתי ספר שבהם שפה ההוראה היא אירית, כחלק מתנועת הגיילסקויל.[16] באי מאן ישנו בית ספר יסודי אחד שבו שפת ההוראה היא מאנית ולכל התלמידים באי יש אפשרות ללמוד את השפה כמקצוע בחירה.

טריטוריות אחרותעריכה

חלקים מצפון-מערב חצי האי האיברי - מרחב צפון פורטוגל, גליסיה, אסטוריאס וקנטבריה - גם טוענים להיות חלק ממורשת קלטית זו.[5] מוזיקאים מקנטבריה ואסטוריאס השתתפו בפסטיבלי מוזיקה קלטית כמו פסטיבל העולם הקלטי שנערך בכפר אורטיגיירה שבגליסיה או הפסטיבל הקלטי שנערך בלוריאן שבברטאן.[17] במרחב צפון פורטוגל, שהיה חלק מהפרובינקיה הרומית גלאיקיה יחד עם האזורים שלעיל בספרד, ישנן תרבות ומסורות הדומות לאלו שבגליסיה.[5] אולם, אף שפה קלטית לא הייתה מדוברת בחצי האי האיברי כלל הנראה מתקופת ראשית ימי הביניים.[18]

בעבר, הייתה השפה האירית נפוצה בניופאונדלנד, בטרם נעלמה ממנו באמצע המאה ה-20. ישנם שרידים של השפה בצורת מילים שונות בניב הניופאונדלנדי של האנגלית, כמו המילה "scrob" (שריטה) או "sleveen" (נבל, פרחח).[19] כיום, אין כלל דוברים רהוטים של השפה האירית בניופאונדלנד או בלברדור. הידע בשפה הצטמצם למילים ספורות או למשפטים או ביטויים מסיפורי עם או שירים איריים.[19]

קנדית גאלית או גאלית של קייפ ברטון הם דיאלקטים של השפה הסקוטית גאלית אשר מדוברים עד היום באזורים שונים בקנדה - בעיקר באי קייפ ברטון ובאזורים הסמוכים לו בנובה סקוטיה. ב-2011, היו כ-1,275 דוברים בנובה סקוטיה[20] וכ-300 מתוכם שהשפה הייתה עבורם שפת אם.[21]

ולשית פטגונית היא ניב של השפה הולשית אשר מדובר בעיקר באזורי ההתיישבות הוולשית בארגנטינה, בעיקר בפרובינציית צ'ובוט שבפטגוניה ודוברים נוספים המפוזרים לכל אורכה של ארגנטינה. מספר דוברי הוולשית מוערך בין 1,500[22] ל-5,000.[23]

השפות הקלטיותעריכה

השפות הקלטיות הן חלק מהענף הגדול של משפחת השפות ההודו-אירופיות. מגזין ה-Ethnologue מגדיר שש שפות קלטיות חיות, ארבע מתוכן שימרו מספר ניכר של דוברי שפת אם. אלו הן שתי שפות גוידליות (אירית וגאלית סקוטית, שתיהן התפתחויות של אירית תיכונה) ושתי שפות בריטוניות (ולשית וברטונית, שתיהן התפתחויות של בריטונית עתיקה).[24]

שתי האחרות, קורנית (שפה בריטונית) ומאנית (שפה גוידלית), נכחדו בתקופה המודרנית עם דובריהן המוערכים האחרונים ב-1777 ו-1974 בהתאמה. אך כמצוין לעיל, תנועות החייאת שפה קיימות גם בקורנוול וגם באי מאן, ומטרתן להחיות את השפות הנכחדות בקרב האוכלוסיות המקומיות.

הטבלה מטה מציגה את האוכלוסיות של האומות הקלטיות ואת מספר דוברי השפות הקלטיות בכל אומה. המספר הכולל של התושבים באומות הקלטיות הוא כ-19,596,000 איש, מתוכם בערך כמיליון דוברי שפת אם וכ-2,818,000 דוברי השפות ברמות שונות:

אומה שם קלטי שפה קלטית עם אוכלוסייה דוברי השפה הקלטית אחוז מתוך האוכלוסייה
אירלנד   אירלנד Éire אירית (Gaeilge) אירים ‏(Éireannaigh, Gaeil) 6,399,115
1,944,353: 29.7%
סקוטלנד   סקוטלנד Alba סקוטית גאלית (Gàidhlig) סקוטים (Albannaich) 5,313,600

92,400[26]

1.2%
ברטאן   ברטאן Breizh ברטונית (Brezhoneg) ברטונים (Breizhiz) 4,300,000

206,000[27]

5%
ויילס   ויילס Cymru ולשית (Cymraeg) ולשים (Cymry) 3,000,000 סך הכל 750,000:
21.7%
קורנוול   קורנוול Kernow קורנית (Kernowek) קורנים (Kernowyon) 500,000

2,000[29]

0.1%
האי מאן   האי מאן Mannin,
Ellan Vannin
מאנית (Gaelg) מאנים (Manninee) 84,497

1,662[30]

2.0%

זהות קלטיתעריכה

שיתוף פעולה רשמי בין האומות הקלטיות מתקיים בפוליטיקה, שפה, תרבות, מוזיקה וספורט. הליגה הקלטית היא ארגון פוליטי הכולל את שש האומות הקלטיות ומטרתו לקדם נושאים פוליטיים, בלשניים, תרבותיים או ענייני זכויות אדם המשפיעים על אומה קלטית אחת או יותר.[31] הקונגרס הקלטי הוא ארגון א-פוליטי שמטרתו לקדם את התרבות והשפות הקלטיות ולשמור על חיבור אינטלקטואלי ושיתוף פעולה קרוב בין העמים.[32]

פסטיבלים העוסקים בתרבות הקלטית כוללים את הפסטיבל הבין-קלטי בלוריאן,[7] הפסטיבל הפאן-קלטי באירלנד,[33] הפסטיבל הקלטי בהוואנה, הפסטיבל הקלטי הלאומי בויקטוריה,[34] פסטיבל המדיה הקלטי[35] ואייסטדפוד שבווילס. פסטיבלי מוזיקה קלטית נערכים מדי שנה בגלאזגו ובסטורנווי שבסקוטלנד.[36][37] תחרויות ספורט שונות נערכות בין האומות הקלטיות ברוגבי, אתלטיקה, וכדורגל.[38][39]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 Koch, John (2005). Celtic Culture : A Historical Encyclopedia. ABL-CIO. pp. xx, 300, 421, 495, 512, 583, 985. ISBN 978-1-85109-440-0
  2. ^ "Constitution of the League". The Celtic League. 2015. Retrieved 6 January 2015.
  3. ^ Koch, John (2005). Celtic Culture : A Historical Encyclopedia. ABL-CIO. pp. 365. ISBN 978-1-85109-440-0
  4. ^ 4.0 4.1 Ian Johnston (21 September 2006). We're nearly all Celts under the skinThe Scotsman. Retrieved 24 November 2007.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Alberro, Manuel (2005). Celtic Legacy in Galicia. E-Keltoi: Journal of Interdisciplinary Celtic Studies. 6: 1005–1035.
  6. ^ Koch, John (2005). Celtic Culture : A Historical Encyclopedia. ABL-CIO. pp. 365, 697, 788–791. . ISBN 978-1-85109-440-0
  7. ^ 7.0 7.1 "Site Officiel du Festival Interceltique de Lorient". Festival Interceltique de Lorient website. Festival Interceltique de Lorient. 2009.
  8. ^ Massive migration from the steppe is a source for Indo-European languages in Europe, Haak et al, 2015
  9. ^ Population genomics of Bronze Age Eurasia
  10. ^ Eight thousand years of natural selection in Europe
  11. ^ Koch, John T. (2006). Celtic Culture: A Historical Encyclopedia. ABC-CLIO. pp. 34, 365–366, 529, 973, 1053. ISBN 9781851094400
  12. ^ Beresford Ellis, Peter (1990). The Story of the Cornish Language. Tor Mark Press. pp. 20–22. ISBN 978-0-85025-371-9
  13. ^ "Fockle ny ghaa: schoolchildren take charge". Iomtoday.co.im. 20 March 2008.
  14. ^ "www.breizh.net/icdbl/saozg/Celtic_Languages.pdf". Breizh.net website. U.S. Branch of the International Committee for the Defense of the Breton Language. 1995. Retrieved 26 October 2008.
  15. ^ "BBC Wales – The School Gate – About School – The Curriculum at Primary School –". BBC website. BBC. 20 February 2010.
  16. ^ 16.0 16.1 "BBC News:Education:Local UK languages 'taking off'". BBC News website. BBC. 12 February 2009.
  17. ^ "Les nations celtes". 43e Festival Interceltique de Lorient (in French).
  18. ^ Koch, John T. (2006). Celtic Culture: A Historical Encyclopedia. ABC-CLIO. ISBN 9781851094400
  19. ^ 19.0 19.1 Language: Irish Gaelic. Newfoundland and Labrador Heritage website.
  20. ^ Statistics Canada, NHS Profile 2011. by province.
  21. ^ Statistics Canada, 2011 Census of Canada, Table: Detailed mother tongue
  22. ^ Western Mail (Cardiff, Wales). 27 Dec 2004. Patagonia Welsh to watch S4C shows.
  23. ^ "Wales and Patagonia". Wales.com website. Welsh Assembly Government. 2015.
  24. ^ "Glottolog - Celtic Languages". Glottolog. Retrieved 21 November 2018.
  25. ^ 25.0 25.1 "Central Statistics Office Ireland". Cso.ie. Retrieved 30 September 2013.
  26. ^ "Mixed report on Gaelic language". BBC News. 10 October 2005. Retrieved 30 September 2013.
  27. ^ Données clés sur Breton, Ofis ar Brezhoneg
  28. ^ "2004 Welsh Language Use Survey: the report – Welsh Language Board". Archived from the original on 24 May 2011. Retrieved 23 May 2010.
  29. ^ "'South West:TeachingEnglish:British Council:BBC". BBC/British Council website. BBC. 2010. Archived from the original on 8 January 2010. Retrieved 20 February 2010.
  30. ^ ]https://www.gov.im/media/207882/census2011reportfinalresized_1_.pdf "Isle of Man Census 2011"]. Isle of Man Government. Retrieved 17 October 2014.
  31. ^ "The Celtic League". Celtic League website. The Celtic League. 2010.
  32. ^ "Information on The International Celtic Congress Douglas, Isle of Man hosted by". Celtic Congress website (in Irish and English). Celtic Congress. 2010.
  33. ^ "Welcome to the Pan Celtic 2010 Home Page". Pan Celtic Festival 2010 website. Fáilte Ireland. 2010.
  34. ^ "About the Festival". National Celtic Festival website. National Celtic Festival. 2009.
  35. ^ "About Us::Celtic Media Festival". Celtic Media Festival website. Celtic Media Festival. 2009.
  36. ^ "Celtic connections:Scotland's premier winter music festival". Celtic connections website. Celtic Connections. 2010.
  37. ^ "Hebridean Celtic Festival 2010 – the biggest homecoming party of the year". Hebridean Celtic Festival website. Hebridean Celtic Festival. 2009.
  38. ^ "Magners League:About Us:Contact Information". Magners League website. Celtic League. 2009.
  39. ^ "scottishathletics-news". scottishathletics website. Scottish Athletics. 14 June 2006.