ויקיפדיה

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי

ארגון גג אסטרונומי בינלאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים ואנשי מחקר מקצועיים מרחבי העולם
(הופנה מהדף האיגוד האסטרונומי הבינלאומי)
המונח "IAU" מפנה לכאן. לערך העוסק בInternational Association of Universities, ראו ארגון האוניברסיטאות העולמי.

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (באנגלית: The International Astronomical Union; בראשי תיבות: IAU) הוא ארגון גג אסטרונומי בין-לאומי, לא-ממשלתי המאגד איגודים אסטרונומיים לאומיים, אנשי מחקר מקצועיים וחובבי אסטרונומיה מרחבי העולם. מטרת האיגוד היא לקדם את מדע האסטרונומיה על כל היבטיו, באמצעות שיתוף פעולה בין-לאומי והובלת התיאום העולמי של האסטרונומיה. פעילות הארגון כוללת חינוך, תקשורת, מחקר ופיתוח, פרסומים, הנגשת מדע האסטרונומיה לאוכלוסיות שונות בעולם באמצעות הקמת משרדים ייעודיים, ייזום פרויקטים, כנסים והרצאות. פעילות הליבה של ה־IAU היא ארגון מפגשים מדעיים. מדי שנה האיגוד נותן חסות לתשעה סימפוזיונים בין-לאומיים ובכל שלוש שנים, האיגוד מקיים אספה כללית שבו מתקימים שישה סימפוזיונים, כ־15 פגישות מיקוד, ופגישות עסקיות ומדעיות אינדיבידואליות של החטיבות, הוועדות וקבוצות העבודה. לאיגוד ארבעה שותפים ונציגים בשלושים וארבעה ארגונים בין-לאומיים[1] ובנוסף חבר במועצת המדע הבין-לאומית המאחד גופים מדעיים ברמות שונות בכל מדעי החברה והטבע.[2] ארבעת שותפי האיגוד הם: המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (באנגלית: Inter-University Centre for Astronomy and Astrophysics, בראשי תיבות: IUCAA), פיתוח אפריקה באמצעות רדיו-אסטרונומיה (באנגלית: Development in Africa with Radio Astronomy), החברה המלכותית לאסטרונומיה (אנ'), והמועצה המייעצת לדור החלל. לאיגוד האסטרונומי הבין-לאומי יש תוכנית אסטרטגית שבה מתוארים חמשת היעדים של הארגון לטווח השנים 2020–2030 והפעילויות הנדרשות כדי לעמוד ביעדים אלה.[3] היעדים הם: 1. הובלת התיאום העולמי של האסטרונומיה ושיפור התקשורת והפצת ידע אסטרונומי בקרב אסטרונומים מקצועיים. 2. קידום כולל של האסטרונומיה בכל מדינה. 3. קידום השימוש באסטרונומיה ככלי לפיתוח בכל מדינה. 4. הנגשת הציבור למידע אסטרומי. 5. חינוך והוראת אסטרונומיה בבתי הספר.

האיגוד האסטרונומי הבין־לאומי
The International Astronomical Union
  מדינות חברות   מדינות בעלות מעמד ביניים   מדינות משקיפות   מדינות מושעות
  מדינות חברות
  מדינות בעלות מעמד ביניים
  מדינות משקיפות
  מדינות מושעות
מדינה צרפתצרפת צרפת
מטה הארגון פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ג'ורג' אלרי הייל
חברים 85 חברים לאומיים, סה"כ 12,715 חברים פרטיים + 22 חברים ממדינות אחרות (נכון לפברואר 2024)
יושב ראש דברה אלמגרין
מזכיר כללי פיירו בנבנוטי
תקופת הפעילות 1919–הווה (כ־105 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
IAU.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער הכניסה לבניין האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי בפריז, צרפת.

היסטוריה עריכה

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי, הידוע בראשי התיבות של שמו האנגלי IAU, נוסד ב־28 ביולי 1919 עם מיזוגם של מספר איגודים בין-לאומיים קודמים. הכוח המניע מאחורי הקמתו היה האמריקאי ג'ורג' אלרי הייל (אנ'), שהיה איש רב־פעלים בארגונה של האסטרונומיה בארצו, ולאחר מכן ברחבי העולם. ב־1922 התכנסה האספה הכללית הראשונה של האיגוד, בהשתתפות נציגים של תשע מדינות (ארצות הברית, קנדה, בלגיה, הממלכה הבריטית, יפן, יוון, צרפת, איטליה ומקסיקו) ועד 1925 הצטרפו ל־IAU עוד 13 מדינות. הנשיא הראשון של האיגוד היה בנג'מין ביילוד (אנ').

חברי האיגוד עריכה

חברי האיגוד מסווגים למספר קטגוריות:[4] חברים לאומיים - המייצגים איגודים אסטרונומיים מקצועיים, סה"כ 85 חברים, (לדוגמה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מייצגת את ישראל החל משנת 1954); חברים פרטיים - מדענים מקצועיים בעלי תואר ד"ר לפחות, העוסקים במחקר והוראה, סה"כ הם מונים 12,715 כשמתוכם פעילים מעל 12,000; חברים זוטרים - מדענים צעירים שהשלימו את לימודי הד"ר שלהם בין השנים 2019–2024, הם בשלב הראשוני של הקריירה שלהם, באחד מענפי האסטרונומיה וסיווגם במעמד זה, הוא למשך שש שנים, הם מונים 1,224 כשמתוכם 1,201 מוגדרים כפעילים; חברי כבוד - אנשים שתרמו מהותית להתפתחות המחקר האסטרונומי בארצם, שאינם אסטרונומים מקצועיים. בקטגוריה חדשה זו משנת 2018 ומשנת 2021 נבחרו סה"כ 20 חברים;[5] חברים עמיתים - מעמד זה מוענק לפרטיים שאינם חברים באיגוד, אך מעורבים בפעילות במסגרת קבוצת עבודה, ועדה או מחלקה, במעמד זה, יש סה"כ 75 חברים, המעמד הוא זמני ויש לאשרו מחדש בעת האספות הכלליות ובהמלצת המסגרת שבה המועמד פעיל. באיגוד יש סה"כ 12,737 (9,805 גברים, 2,782 נשים) (מתוכם 1,224 חברים זוטרים) חברים מקצועיים וזוטרים, כשמתוכם יש סה"כ 12,386 חברים פעילים (מקצועיים וזוטרים). בישראל יש 102 חברים (88 גברים, 14 נשים).[6] נכון לפברואר 2024, יש באיגוד סה"כ 85 חברים לאומיים, וסה"כ 11,533 חברים פרטיים המגיעים (11,185 חברים פעילים), מ־107 (22+85) מדינות ברחבי העולם.

רשימת החברים הלאומיים עריכה

להלן רשימת ארגונים המייצגים קהילות אסטרונומיות מקצועיות לאומיות (נכון לפברואר 2024}:

מדינה | ארגון | שנת הצטרפות | מספר חברים | מעמד | קטגוריה (VIII–I)

אוקיאניה עריכה

אירופה עריכה

אמריקה הדרומית עריכה

אמריקה הצפונית עריכה

אסיה עריכה

אפריקה עריכה

חברים לאומיים שחברותם הופסקה עריכה

ניהול וארגון מדעי עריכה

האיגוד מאורגן בתשע חטיבות נושאיות (J–A), 35 מחלקות ו־54 קבוצות עבודה שמאורגנות על ידי הוועד המנהל, על ידי החטיבות או על ידי ועדות, על מנת לבצע משימות מוגדרות היטב לפרקי זמן קצובים. בנוסף לכך, ישנם מרכזי מחקר ומשרדים ייעודיים אזוריים ברחבי העולם. אחד המשרדים הוא משרד האסטרונומיה לפיתוח (אנ') שהוקם בשנת 2011 במטרה לקדם את השימוש באסטרונומיה ככלי להתפתחות. שתי קבוצות מחקר ידועות פועלות במסגרת חטיבה F והן: קבוצה ראשונה היא קבוצת העבודה למינוח גרמי שמיים (אנ') ותפקידה לתת את השמות לכל גרמי השמיים. קבוצה שנייה היא מרכז כוכב הלכת המינורי (אנ') האחראית על כל גרמי השמיים במערכת השמש מסוג כוכב לכת מינורי.

רשימת החטיבות, תחומי המחקר ועיסוקן:

  • חטיבה A - אסטרונומיה בסיסית
  • חטיבה B - מתקנים, טכנולוגיות ומדעי נתונים
  • חטיבה C - חינוך, הנגשה לציבור ומורשת
  • חטיבה D - תופעות אנרגיה גבוהה ופיזיקה בסיסית
  • חטיבה E - שמש והליוספרה
  • חטיבה F - מערכות פלנטריות ואסטרוביולוגיה
  • חטיבה G - כוכבים ופיזיקת כוכבים
  • חטיבה H - חומר בין כוכבי ויקום מקומי
  • חטיבה J - גלקסיות וקוסמולוגיה

האסיפות הכלליות עריכה

החל משנת 1922, האספה הכללית של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי מתכנסת כל שלוש שנים, למעט התקופה שבין 1938 ל־1948 (עקב מלחמת העולם השנייה).

מספר האספה הכללית שנה עיר מדינה
#1 1922 רומא איטליה  איטליה
#2 1925 קיימברידג' הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
#3 1928 ליידן הולנד  הולנד
#4 1932 קיימברידג' ארצות הברית  ארצות הברית
#5 1935 פריז צרפת  צרפת
#6 1938 סטוקהולם שוודיה  שוודיה
#7 1948 ציריך שווייץ  שווייץ
#8 1952 רומא איטליה  איטליה
#9 1955 דבלין אירלנד  אירלנד
#10 1958 מוסקבה ברית המועצות  ברית המועצות
#11 1961 ברקלי ארצות הברית  ארצות הברית
#12 1064 המבורג מערב גרמניה  מערב גרמניה
#13 1967 פראג צ'כוסלובקיה  צ'כוסלובקיה
#14 1970 ברייטון הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
#15 1973 סידני אוסטרליה  אוסטרליה
#16 1976 גרנובל צרפת  צרפת
#17 1979 מונטריאול קנדה  קנדה
#18 1982 פטרס יוון  יוון
#19 1985 ניו דלהי הודו  הודו
#20 1988 בולטימור ארצות הברית  ארצות הברית
#21 1991 בואנוס איירס ברזיל  ברזיל
#22 1994 האג הולנד  הולנד
#23 1997 קיוטו יפן  יפן
#24 2000 מנצ'סטר הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
#25 2003 סידני אוסטרליה  אוסטרליה
#26 2006 פראג צ'כיה  צ'כיה
#27 2009 ריו דה ז'ניירו ברזיל  ברזיל
#28 2012 בייג'ינג הרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
#29 2015 הונולולו ארצות הברית  ארצות הברית
#30 2018 וינה אוסטריה  אוסטריה
#31 2022 פוסאן דרום קוריאה  דרום קוריאה
#32 2024 קייפטאון דרום אפריקה  דרום אפריקה
#33 2027 רומא איטליה  איטליה

נשיאי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי עריכה

להלן רשימת הנשיאים החל משנת 1919:[7]

פרסומים עריכה

לאיגוד יש הסכם שיתוף פעולה החל משנת 2004 עם הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' להוצאה לאור של פרסומי האיגוד. האיגוד מפרסם דוחות שנתיים תמטיים, דוחות של החטיבות, הוועדות וקבוצות העבודה, ספרים, עלונים, קולוקוויום, סימפוזיון, פגישות טכניות, פרוטוקולים, דוחות אסטרונומיה, עיתונים של האספה הכללית, פגישות אזוריות, עיקרי האסטרונומיה, עלוני מידע, הנגישים ברובם אונליין באתר הרשמי של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.

מענקים ופרסים עריכה

האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי מעניק מספר מענקים ופרסים:[8]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Adriaan Blaauw, History of the IAU: The Birth and First Half-Century of the International Astronomical Union, 1st ed, Springer Netherlands, 1994, eBook ISBN 978-94-011-0978-9.
  • Johannes Andersen, David Baneke and Claus Madsen, The International Astronomical Union: Uniting the Community for 100 Years, Springer International Publishing, 2019, eBook ISBN 978-3-319-96965-7.
  • Christian Sterken, John Hearnshaw and David Valls-Gabaud, Under One Sky: The IAU Centenary Symposium (IAU S349), Cmbridge University Press, 2019, ISBN 9781108471596.

קישורים חיצוניים עריכה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל מדעי החלל הוא שער לכל הערכים בנושאי מדעי החלל. בפורטל מוצגים קישורים לערכים בתחומי מדעי החלל, וביניהם, ערכי אסטרונומיה, ערכי אסטרופיזיקה, ערכי קוסמולוגיה, וערכים על אישים שעסקו בתחום.

  מדיה וקבצים בנושא האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי בוויקישיתוף

אתרים רשמיים עריכה

  •   אתר האינטרנט הרשמי של האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי (באנגלית) (באנגלית)
  • דיאגרמה המציגה את קשרי הגומלין של האיגוד עם משרדיו (באנגלית)
  • אתר המשרד לאסטרונומיה עבור פיתוח (באנגלית)
  • אתר מרכז כוכב הלכת המינורי (באנגלית)
  • אתר האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי 1919–2019 (באנגלית)
  • אתר קבוצת העבודה למינוח גרמי שמיים (באנגלית)
  • אתר פיתוח אפריקה באמצעות רדיו-אסטרונומיה (באנגלית)
  • אתר המרכז הבין-אוניברסיטאי לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה (באנגלית)

אתרי מדיה ועיתונות עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ IAU, Administration, IAU Representatives to Other Organizations.
  2. ^ IAU, About the IAU.
  3. ^ IAU, IAU Strategic Plan.
  4. ^ IAU, Members Administration, IAU Affiliation.
  5. ^ IAU, ann18051 - Announcement, The IAU admits nine new Honorary Members.
  6. ^ IAU, Geographical and Gender Distribution of Individual and Junior Members.
  7. ^ IAU, Administration, Past Committees.
  8. ^ IAU, Science, Grants & Prizes.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=האיגוד_האסטרונומי_הבין-לאומי&oldid=38281625"