האיגרת הראשונה אל התסלוניקים
האיגרת הראשונה אל התסלוניקים היא אחת מאיגרות פאולוס שכתב השליח פאולוס אל הקהילה הנוצרית בסלוניקי. איגרת זו מהווה אחת מספרי הברית החדשה - כתבי הקודש של הנצרות.
 | |
|
1 Thessalonians 1 1 Thessalonians 2 1 Thessalonians 3 1 Thessalonians 4 1 Thessalonians 5  | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
פאולוס |
| סוגה |
איגרת |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה |
50 |
  | |
האיגרת נכתבה על ידי פאולוס, ככל הנראה, בשנת 52 לספירה, בעת שהותו בקורינתוס.
נמעני האיגרתעריכה
נמעני האיגרת היא הקהילה הנוצרית בתסלוניקי אשר ברובה הייתה מורכבת מגויים שהתנצרו, ולא מיהודים שקיבלו על עצמם את הנצרות (בהתאם לאמור בפרק א' 9 - "הם פנו לאלוהים מהאלילים").
רקע לכתיבת האיגרתעריכה
הרקע לכתיבת האיגרת היא הדאגה של פאולוס לקהילה בתסלוניקי. פאולוס שהה בעיר זמן קצר ביותר (מספר שבועות) בטרם עבר לאתונה. בשל דאגתו שלח פאולוס את טימותיוס כשליח אל התסלוניקים. טימותיוס גילה כי היו בקהילה אי הבנות רבות בדבר הדוקטריניות הנוצריות של פאולוס, והאיגרת נועדה לתקן טעויות אלה, ולהנחות את התסלוניקים לדרך של חיים טהורים וכי קדושת חייהם היא רצונו של האל.
תוכןעריכה
חלוקת האיגרת:
- הקדמה והודיה (א' 1 - 10).
- התייחסות לקשר שהיה בעבר בין פאולוס לכנסייה בתסלוניקי (ב' 1 - 20);
- התייחסות לביקורו של טימותי בקהילה (ג' 1 - 13(;
- נושאים שונים בנוגע לכנסייה (ג' 1- ה 25);
- היחסים בין בני הקהילה (ד' 1 - 12);
- נהגי אבלות (ד' 13 - 18);
- הכנה לביאת האל (ה 1 - 11);
- התנהגות הקהילה הנוצרית (ה 12 - 25);
- סיום (ה 26 - 28).
תמות עיקריותעריכה
פאולוס דן בשאלה שהתעוררה בכנסייה בדבר עתידם של אלו שימותו לפני ביאתו השנייה של ישו. הקהילה האמינה כי חיי עולם הבא יינתנו רק למי שיחיה בעת הגעתו השנייה של ישו, ופאולוס מסביר שתהיה תחיית מתים. איגרת זו, בניגוד לאיגרות אחרות - אינה דנה ביחסים בקרב הקהילה בין היהודים שהתנצרו והגויים שהתנצרו. באיגרת מופיעה במפורש הטענה שהיהודים הרגו את ישו: "14 כִּי־אַתֶּם אַחַי הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבֵי קְהִלּוֹת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר־בְּאֶרֶץ יְהוּדָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ כִּי גַּם־אַתֶּם עֻנֵּיתֶם עַל־יְדֵי בְנֵי־עַמְּכֶם כַּאֲשֶׁר עֻנּוּ גַם־הֵם עַל־יְדֵי הַיְּהוּדִים׃ 15 אֲשֶׁר אַף־הָרְגוּ אֶת־הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְאֶת־נְבִיאֵיהֶם וְאוֹתָנוּ רָדָפוּ וְאֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וּמִתְקוֹמֲמִים לְכָל־אָדָם׃" (פרק ב, 14-15)
