פתיחת התפריט הראשי

האיגרת השנייה אל הקורינתים

מקטע מתוך פפירוס 46, המתוארך למאה השנייה או השלישית. כולל את השנייה אל הקורינתים (פרק י"א, פסוק 33–פרק י"ב, פסוק 9).

האיגרת השנייה אל הקורינתים היא איגרת שנכתבה על ידי פאולוס אל הכנסייה הנוצרית בקורינתוס. איגרת זו מהווה אחת מספרי הברית החדשה - ספרי הקודש של הנצרות.

איגרת אחת או מספר איגרותעריכה

בעוד שאין מחלוקת בדבר העובדה שפאולוס כתב את האיגרת, המלומדים חלוקים האם מדובר באיגרת אחת או במספר איגרות שחוברו יחד. בעוד שבברית החדשה ישנם שני ספרים המכונים "איגרת אל הקורינתיים" (השני הוא האיגרת הראשונה אל הקורינתיים) - מעיון בספרים עולה כי נשלחו לפחות ארבע איגרות. בפרק ז', פסוק 8 מתייחס פאולוס ל"איגרת הדמעות" - שאינה תואמת את האיגרת הראשונה. איגרת נוספת המוזכרת היא "איגרת האזהרה" המוזכרת בפרק ה', פסוק 9. יש חוקרים הסבורים כי פרקים י'–י"ג בספר זה הם "איגרת הדמעות", וכי "איגרת האזהרה" שולבה בפרקים א'–ט' (לדוגמה, פרק ו', פסוק 14 עד פרק ז', פסוק 1).

תוכןעריכה

  • מבוא (א', 1–11)
  • פאולוס מגדיר את שליחותו ומעשיו ואת קרבתו אל הקורינתיים וכנסייתם (א', 12–(ז', 16)
  • הנחיות לעניין העניים (ח', 1–ט', 15)
  • הגנה על שליחותו של פאולוס (י', 1–י"ג, 10)
  • דברי סיום (י"ג, 11–13)

מוטיבים מרכזייםעריכה

באיגרת השנייה אל הקורינתיים מתייחס פאולוס לעצמו כשליח של ישו המשיח, ומציין כי נשלח על ידי האל. הוא מרגיע את אנשי קורינתוס כי לא יכאיב להם בבקרו, ומבטיח להם כי הוא אוהב אותם. איגרת זו נכתבת על רקע מחלוקות בינו לבין יתר השליחים. באיגרת פאולוס מדגיש את חשיבות ה"סליחה".

קישורים חיצונייםעריכה