האירוויזיון לרוקדים
האירוויזיון לרוקדים (באנגלית: Eurovision Dance Contest) הייתה תחרות ריקודים שנתית שמארגן איגוד השידור האירופי. בתחרות השתתפו מדינות שהיו חברות באיגוד[1]. התחרות החלה ב-2007 עד 2008. בשנת 2009 עקב הפופולריות הנמוכה של התחרות בוטלה התחרות של אותה שנה והפסיקה להתקיים גם לאחר מכן.
![]() | |
מבוסס על | תחרות הזמר של האירוויזיון |
---|---|
סוגה | תחרות ריקודים |
מנחים | המדינה המארחת |
זוכים |
2007: ![]() 2008: ![]() |
שפות | אנגלית וצרפתית |
מספר עונות | שתי תחרויות |
תוכנית מקור | תחרות הזמר של האירוויזיון |
הפקה | |
חברת הפקה | איגוד השידור האירופי |
הפצה | אירוויזיון |
אורך פרק | 120 דקות |
שידור | |
תקופת שידור מקורית | 1 בספטמבר 2007 – 6 בספטמבר 2008 (שנה) |
קישורים חיצוניים | |
www |
הפורמטעריכה
התחרות כללה זוגות של רקדנים מכל מדינה משתתפת, כל זוג ביצע ריקוד אחד, ריקוד בסגנון חופשי ואפשרה להציג תרבויות אזוריות בכל אירופה. כל זוג נשפט על ידי פאנל של מומחים לריקוד ועל ידי הקהל בבית אשר הצביע עבור הזוג האהוב עליהם[2].
מדינות משתתפותעריכה
מדינות שהשתתפו בתחרות פעם אחת או יותר
מדינות שמעולם לא השתתפו בתחרות, אף על פי שיכולות
מדינות שהיו אמורות להשתתף בתחרות, אך פרשו טרם קיומה
שנה | רשימת המשתתפות על-פי מועד הצטרפות |
---|---|
2007 | אוסטריה, דנמרק, פינלנד, גרמניה, יוון, אירלנד, ליטא, הולנד, פולין, פורטוגל, רוסיה, ספרד, שוודיה, שווייץ, אוקראינה, הממלכה המאוחדת |
2008 | אזרבייג'ן |
2009 | בלארוס, קרואטיה |
המדינות הזוכותעריכה
שנה | העיר מארחת | מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | שמות הרקדנים | נקודות | מדינה | הרקדנים | נקודות | מדינה | שמות הרקדנים | נקודות | ||
2007 | לונדון, הממלכה המאוחדת | פינלנד | קטיה קוקולה וג'וסי ואנהנאן | 132 | אוקראינה | יוליה אוקרופרידזה ואיליה סידורנקו | 121 | אירלנד | ניקולה בירן ומיק דוניגן | 95 |
2008 | גלאזגו, הממלכה המאוחדת | פולין | אדיטה הרבוז ומרצ'ין מרוצ'ק | 154 | רוסיה | טטיאנה נבקה ואלכסנדר ליטוויננקו | 121 | אוקראינה | ליליה פודקופייבה וסרגיי קוסטצקי | 119 |
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון לרוקדים
הערות שולייםעריכה
- ^ גואל פינטו, האירוויזיון הראשון לריקודים סלוניים, באתר הארץ, 13 במרץ 2007
- ^ רותה קופפר, דוז פואה על הפירואט, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2007