האיש מזהב

ספר מאת מור יוקאי

"האיש מזהב"[1][2]הונגרית: "Az arany ember"; באנגלית: במספר תרגומים ושמות שאחד מהם: "The man with the golden touch"[3]) הוא רומן שיצא לאור בשנת 1872 מפרי עטו של הסופר ההונגרי מור יוקאי[4]. הוא תורגם לאנגלית כבר בסוף המאה ה-19 ובמשך הזמן יצא באנגלית בשלושה תרגומים בעלי שמות שונים. הרומן שמתאר את החברה ההונגרית של תחילת ואמצע המאה ה-19 ועוסק באמצעות דמויותיו בחיפוש אחר האושר האנושי. הסופר עצמו עיבד את הספר בשנת 1884 גם למחזה. היצירה מעמידה זה מול זה את העולם הרומנטי מול העולם האמיתי (רומנטיקה מול ריאליזם). ספר זה של יוקאי זכה לפופולריות גדולה כבר בתקופת כתיבתו ועד ימנו אלה. הוא תורגם לעשרים ושתים שפות ועובד לקולנוע ארבע פעמים החל מסרט אילם בשנת 1919 בגרסת הבמאי ההונגרי-יהודי הגדול סיר אלכסנדר קורדה ובכיכובו של השחקן ההונגרי-יהודי אוסקר ברגי לאחר מכן גם בשנת 1936. הגרסה המפורסמת ביותר של הספר המוסרט היא משנת 1962[5] והגרסה האחרונה היא משנת 2005. רומן זה הוא יצירתו המוכרת והנקראת ביותר של יוקאי והשאיר את עקבותיו ביצירותיהם של סופרים הונגריים מאוחרים יותר.

האיש מזהב
Az Arany Ember
המהדורה הראשונה (1872)
המהדורה הראשונה (1872)
מידע כללי
מאת מור יוקאי
שפת המקור הונגרית
תורגם לשפות 22 שפות
סוגה רומן
הוצאה
תאריך הוצאה 1872
מספר עמודים 321

עלילהעריכה

הסיפור מתרחש בתחילת המאה התשע עשרה, כאשר מרכז ודרום מזרח אירופה של אחרי תקופת נפוליון, נשלטו על ידי שתי אימפריות גדולות. האימפריה העות'מאנית, ששלטה באירופה מהקרפטים דרומה, על דרום הבלקן-יוון ובולגריה, אלבניה ומקדוניה, בוסניה וסרביה עד בלגרד. צפונה מזה שלטה האימפריה האוסטרית של בית הבסבורג. אוסטרו-הונגריה טרם קמה והונגריה הייתה כבר שלוש מאות שנה מושבה (קולוניה) או ארץ חסות אוסטרית תחת הקיסרות של בית הבסבורג. הגבולות היו פתוחים, ולא נדרש דרכון לעבור מארץ לארץ. הבדיקה במעברי הגבול, אם הייתה, התייחסה למכסים של מעבר הסחורות ול'מניעה' של העברת מחלות מידבקות מן המזרח ה'נגוע' למערב ה'נקי'.

זהו סיפור של ניגודים, אהבה ושנאה, טוב ורע, אמת ושקר, בגידה ונאמנות, הכרת תודה וכפיות טובה, רצח (על כל פנים ניסיון לרצח) והשלמה, עושר אגדי ועוני מחפיר, ריגול וגירוש, שינוי עצום שמתרחש באורחות החיים במעבר מפיאודליזם לקפיטליזם עם עלית שכבת בורגנות עשירה שתופסת לאט-לאט את השפעתה הרבה בזכות כספה, תחילה לצד ולאחר מכן במקום האצולה המנוונת, המושחתת, השוקעת. זוהי גם תקופת רפורמות של לאחר תקופת נפוליון. על הרקע הזה מתרחש סיפור ההרפתקאות המרתק, של איש מרתק, מוכשר, ישר, הגון, אמיץ לב ועם זה מיוסר שמחפש את דרך הביניים בין מחויבותו ונאמנותו לבין אהבתו ושלוות נפשו הסוערת. אין אקטואלי גם היום מרומן זה. הסופר, שנולד לפני כמעט מאתיים שנה, הופך צעיר יותר ויותר עם השנים ויצירתו היא כמו מוזיקה קלאסית של מוצרט או של בטהובן שלעולם לא נס ליחם. 

ברברה הקדושה (A Szent Borbála)עריכה

הרומן נפתח בהצגת "שער הברזל" על הגבול הרומני סרבי, מיצר מים על הדנובה שהוא אחד מנתיבי השיט המסוכנים ביותר. הספינה שמפליגה במעלה הזרם נקראת "ברברה הקדושה" ומושכים אותה מהחוף באמצעות שוורים במעלה הנהר. ההגאי הוא יאנוש פאבּולה, נציב הספינה (למעשה רב החובל והכלכל הראשי) הוא מִיהַאי טִימַאר ונוסעיה הם טרִיקַלִיס אֶאוּתִים ובתו טִימֵאָה שהציגו עצמם כיוונים. מטען הספינה - חיטה איכותית. לפתע פורצת סערה עצומה, אך זו הסכנה הקטנה יותר כי מופיעה לפתע פריגטה טורקית שמנסה להשיג את הספינה. טימאר מצליח, בכישרון רב, להציל את הספינה, מטענה ונוסעיה משתי הסכנות גם יחד. הספינה מגיעה לאורשובה, עיר גבול, שם עוברת בדיקת מטען ובדיקה שהספינה, מטענה והאנשים על סיפונה לא באו במגע עם מחלת הדבר האיומה. אחרי עזיבת אורשובה הספינה נתקלת ברוח נגדית ולא יכולה להתקדם. היא מטילה עוגן ליד אי שסחף הדנובה יצר עשרות שנים לפני כן. ברדתם לאי כדי לחפש אספקה טרייה הם מגלים שהוא "גן עדן" שמאוכלס על ידי שתי נשים שמעבדות את אדמתו ומנהלות סחר חליפין עם הסביבה. כסף לא קיים שם וגם האי לא קיים. לא על מפות הונגריה ולא על אלה של טורקיה. זה "האי של אף אחד". על האי גרות נעמי הצעירה ואמה תרזה. מפיה לומד טימאר את תולדות יושבי האי, כשלפתע מגיע לאי איש צעיר, טודור קריסטיאן, שהוא הרפתקן, נוכל ומרגל, אך מסתבר שהוא גם ארוסה של נעמי. טודור מזהה את היווני ובתו. אאותים מספר לטימאר ששמו האמיתי הוא עַלִי צ'וֹרְבַּדגִ'י והוא טורקי עשיר שהסולטאן רודף אחריו. את כל הונו השקיע בחיטה שעל הספינה והיא חייבת להגיע לקרובו של אשתו המנוחה, בעל הספינה, אנסטז בראזוביץ' בעיר קומארום. כיוון שטודור המרגל גילה אותם עליו להתאבד כדי להציל את בתו ואת הרכוש ולהיקבר במימי הדנובה כמנהג הימאים. על טימאר למסור את בתו בת ה-13 ואת רכושו לבראזוביץ' קרובו. הספינה ממשיכה בהפלגתה צפונה, עולה על שרטון וטובעת לא רחוק מיעדה. טימאר מציל הן את הצוות הן את הנוסעים והן את התיבה של טימאה עם אלף מטבעות זהב.

טימאה (Timéa)עריכה

טימאר מגיע לבית בראזוביץ', שהוא למעשה מעסיקו. בבית שוהים סופיה אשתו, עתליה בתו והמחזר שלה, סגן קאַצ'וּקָה, שהוא חבר ילדות של טימאר. עם שמיעת הבשורה בראזוביץ' ממהר הביתה ומבטיח שטימאה תמצא אצלם בית חם, כילדתו השנייה. הוא מייפה את כוחו של טימאר למשות את החיטה מהדנובה ולמכור אותה בשמו. קאצ'קה נותן לטימאר טיפ בארבע עיניים שיקנה הוא את החיטה ויאפה ממנו לחם לצבא שישהה בקומארום במשך כמה שבועות. טימאר מקבל את הטיפ ובפיקוחו מוצאים את כל שקי החיטה מהדנובה. הוא שם לב לשק אחד שעליו מוטבע סמל של סהר אדום. כשהוא פותח את השק ביחידות מוצא בתוכו אוצר אגדי של תכשיטי זהב, יהלומים ואבנים טובות. אוצר דמיוני ממש. טימאר מסביר לכולם שעושרו הפתאומי נובע מהחיטה שקנה ומהלחם שאפה ומכר לצבא.

גורלה של טימאה לא שפר בבית בראזוביץ'. עתליה לועגת לה ללא הרף ומנצלת את תמימותה. קאצ'וקה ועתליה משתעשעים בכך שנותנים לטימאה להאמין שהוא בעצם מעוניין בה ולא בעתליה. כך היא מתחילה בלימודי המרת דתה לנצרות כדי שקאצ'וקה יוכל לשאת אותה לאישה. בראזוביץ' לעומת זאת מעוניין בטימאר העשיר כחתן לבתו עתליה. טימאר מבצע כמה עסקאות נדל"ן מוצלחות בצורה יוצאת דופן ובראזוביץ' שמחקה אותו משקיע את כל הונו בעיסקאות דומות, אך מתבשר שיוכל ליהנות מן הפירות רק בעוד עשרים שנה לפחות. טימאה נדהמת כשאת שמלת הכלה "שלה" לובשת עתליה ביום החתונה, אך החתונה מתבטלת עקב מותו של בראזוביץ' שהפסיד את כל רכושו ולקה בלבו.

קאצ'וקה מפר את הבטחתו לשאת את עתליה. טימאר קונה את ביתו של בראזוביץ', מעניק אותו לטימאה ונושא אותה לאישה. הוא מסכים שסופיה ועתליה יישארו בביתם לשעבר. עם הזמן מתברר לטימאר שטימאה נישאה לו לא מתוך אהבה אליו אלא מתוך הכרת תודה אליו ולבה נתון לאחר, לקאצ'וקה. טימאר האומלל שוהה בביתו פחות ופחות עד שיום אחד מחליט לחזור לביקור באי של אף אחד.

האי של אף אחדעריכה

כשטימאר מגיע לאי הוא מוצא שכולו מוצף בוורדים ותרזה ונעמי עסוקות במיצוי העלים ובהכנת מי וורדים. טודור קריסטיאן מופיע במהרה, מודיע שהפך לסוחר עצים ומאיים על תרזה שאם לא תיתן לו לכרות את כל עצי האגוז באי ילשין עליהן אצל הרשויות, הן על האי והן על שהותן הבלתי חוקית עליו. טימאר מודיע לו שהוא קנה את כל האי ועל קריסטיאן להסתלק ממנו מיד. גם טימאר עוזב את האי, אך לא לפני שנעמי מגלה לו את אהבתה אליו. טימאר לוכד בחוף את קריסטיאן, שמנסה להתנקש בו. כדי להרחיק אותו מנעמי טימאר מציע לו להיות נציגו המסחרי בברזיל. קריסטיאן מקבל את ההצעה. טימאר חוזר לביתו בקומארום, משאיר לטיפולה של טימאה את כל עסקיו וחוזר לאי. חצי שנה חי שם באושר, בונה בית ובתום הקיץ חוזר לאשתו. היא מוכיחה את עצמה כאשת עסקים מוצלחת, והוא מעניק לה את רוב התכשיטים של אביה, כאילו קנה אותם בטורקיה.

נעמי (Noémi)עריכה

עם בוא האביב טימאר חוזר לאי ומוצא שם תינוק. תרזה ונעמי טוענות שהוא הילד של אישה מבריחה עניה שהלכה לעולמה והשאירה את התינוק ברשותם. טימאר חולה בטיפוס והחלמתו ארוכה. רק כשהוא מבריא לגמרי מספרות לו הנשים שהילד מת מדִיפְתֶרִָיה (קרמת או אסכרה בעברית). טימאר חוזר לארמונו ליד אגם הבלטון. הוא מתלבט ומחליט לבסוף לשים קץ לחייו הכפולים ולחיים בשקר גם אצל אשתו וגם באי, שגם שם לא יודעים דבר על חייו האחרים. הוא חוזר שוב לאי, שם מוצא תינוק נוסף עם סיפור דומה לקודם על אישה מבריחה וכן מתבשר על מחלת הלב של תרזה. לאחר פטירתה בפתאומיות ולבקשתה היא נטמנת באי בקבר לא מסומן.

עתליה (Athalie)עריכה

עם חזרתו של טימאר לקומארום, עתליה מבשרת לו על בגידת טימאה לדבריה, סיפור שמתברר כמצוץ מן האצבע. קריסטיאן בורח מברזיל לאחר שגנב שם מטימאר בעסקים ומעל בכספים במשך שנים. כעת הוא אסיר נמלט ומבוקש להסגרה בכל העולם. טימאר עוזב שוב לאגם הבלטון כדי לשים קץ לחייו. קריסטיאן מפתיע אותו שם בארמונו, שודד אותו, לרבות את ארנקו ובגדיו. הוא דורש מטימאר את האי ואת נעמי. טימאר מצליח לגרשו מביתו, אך קריסטיאן נלכד באגם הקפוא תוך כדי בריחה וטובע. טימאר בורח לאי מחשש שיואשם בהריגה. עם הפשרת הקרח באגם בתחילת האביב מתגלה גופה שפניה לא ניתנים לזיהוי. היא של קריסטיאן, אך לפי הבגדים והארנק חושבים אותה לגופתו של טימאר שנעלם. טימאה האלמנה וקאצ'וקה מתכוננים לחתונתם. עתליה מנסה להרעיל ולדקור את טימאה שנואת נפשה, ללא הצלחה. היא נשפטת תחילה להוצאה להורג ולאחר מכן מומתק עונשה למאסר עולם. טימאה וקאצ'וקה נישאים. כעבור ארבעים שנה עתליה עדיין בכלא, טימאה כבר לא בחיים. הסופר עצמו מבקר באי, שם הוא מוצא חבורה גדולה של אנשים, בנים, נכדים ונינים של טימאר ונעמי. השנים עדיין בחיים ומבקשים מהסופר לכתוב את סיפורם.

הדמויות החשובותעריכה

  • מיהאי טימאר - נציב הספינה הברברה הקדושה, אחר כך איש עסקים, אציל, האיש מזהב
  • טימאה - בתו של עלי צ'ורבדג'י
  • עתליה - בתו של בראזוביץ', נערה פוחזת ולאחר מות אביה מרה וחסרת מצפון
  • אנסטאז בראזוביץ' - אביה של עתליה, איש עסקים חסר מעצורים
  • סופיה - אשתו של בראזוביץ' מחדרנית הפכה גבירה
  • אימרה קאצ'וקה - קצין, חתנה של עתליה, בעלה של טימאה
  • נעמי - בתה של תרזה, טיפוס רומנטי ואוהב
  • תרזה - אמה של נעמי
  • טודור קריסטיאן - "הארוס" של נעמי, בטלן, מרגל, אדם רע ושפל

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בסיס נתונים דיגיטלי לתלמידים-שולינט (בהונגרית), על הספר והדמויות, ‏14 בנובמבר 2011
  2. ^ תרגום גוטנברג לאנגלית, תרגום הספר באנגלית
  3. ^ A modern Midas, תרגום: Herzog Emma , Bullard Laura Curtis, New York: J.S. Ogilvie Publ. Co, 1900
  4. ^ מור יוקאי, A modern Midas, תרגום: Herzog Emma , Bullard Laura Curtis, New York: J.S. Ogilvie Publ. Co, 1900
  5. ^ [מתוך הסרט Az Aranyember(1962)], [האי של אף אחד קטע מהסרט של 1962], https://www.youtube.com/watch?v=ucVV81uWkHE