ג'ו האלם
ג'וזף הארולד אנתוני "ג'ו" האלם (אנגלית: Joseph Harold Anthony "Joe" Hulme; 26 באוגוסט 1904, סטאפורד - 27 בספטמבר 1991, וינצ'מור היל) היה כדורגלן ושחקן קריקט אנגלי.
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
26 באוגוסט 1904 סטאפורד שבאנגליה | |||
| פטירה |
27 בספטמבר 1991 (בגיל 87) וינצ'מור היל, הממלכה המאוחדת  | |||
| שם מלא | ג'וזף הארולד אנתוני האלם | |||
| עמדה | קיצוני ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
חייו עריכה
האלם שיחק בדרך כלל בעמדת הקיצוני הימני. ב-1923 הוא החל את הקריירה ביורק סיטי שלא שיחקה בליגה כלשהי, ובפברואר 1924 הצטרף לבלקברן רוברס. הוא שיחק בבלבקבורן במשך שתי עונות, בהן השתתף ב-74 משחקי ליגה שבהם הבקיע שני שערים. ב-1926 הוא עבר לשחק בארסנל, והיה אחד מהשחקנים הראשונים שהוחתמו על ידי המאמן הרברט צ'פמן; האלם היה ידוע בקצב המשחק שלו ובשליטתו בכדור, ושיחק בארסנל במשך 12 שנים שכללו את שנות ה-30 שבהן זכה המועדון בתארים רבים.
ב-6 בפברואר 1926 האלם ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק נגד לידס יונייטד, והפך לשחקן הרכב קבוע לשארית העונה תוך הדחת סידני הואר. האלם נבחר לנבחרת ה-11 של הפוטבול ליג באותה עונה, ובעונה שלאחר מכן (1926/1927) הוא שיחק לראשונה במדי נבחרת אנגליה, במשחק נגד נבחרת סקוטלנד שנערך בהאמפדן פארק ב-2 באפריל 1927. עד ל-1933 הוא שיחק 9 פעמים עבור הנבחרת. באותה עונה הוא שיחק בגמר גביע ה-FA, שהסתיים בהפסד 0 - 1 של ארסנל לקארדיף סיטי כתוצאה מטעותו של השוער דן לואיס.
האלם היה הקיצוני הימני הבכיר של ארסנל עד עונת 1932/1933, וביחד עם קליף באסטין (שהצטרף לארסנל ב-1929) היה אחראי למסירות מוצלחות רבות לחלוץ השני אלכס ג'יימס. האלם ובאסטין היו מבקיעים מצטיינים בזכות עצמם, כאשר האלם מבקיע 18 שערים בעונת 1931/1932 (כולל שלושער נגד סנדרלנד ומידלסברו) ו-20 שערים בעונה שלאחר מכן. בתקופה זו החלו האלם והמועדון לזכות בתארים, כאשר הראשון היה גביע ה-FA בעונת 1929/1930 ואחריו אליפויות ב-1930/1931 ו-1932/1933.
בעונת האליפות 1933/1934 האלם השתתף בשמונה משחקים בלבד כתוצאה מפציעה (בתקופה זו מקומו תפס אלברט ביזלי), אך הצליח לכבוש בהם חמישה שערים. הוא חזר להרכב הקבוע בעונה שלאחר מכן (שגם בה זכה המועדון באליפות), ושיחק בה ב-16 משחקים. אולם, האלם כבר לא היה הבחירה הראשונה לעמדת הקיצוני הימני כתוצאה מפציעתו, והתחרה על מקומו בהרכב עם פט ביזלי ואלף קירצ'ן. בעונת 1935/1936 הוא השתתף ב-28 משחקים במדי ארסנל, וזכה עם המועדון בגביע FA שני שהיה גם תוארו האחרון. האלם הוא השחקן היחיד שהשתתף בכל ארבעת משחקי גמר גביע ה-FA הראשונים בהיסטוריה של ארסנל.
בשתי עונותיו האחרונות בארסנל (1936/1937 ו-1937/1938) השתתף האלם בעשרה משחקים בלבד בפרק זמן של שנה וחצי. הופעתו האחרונה הייתה ב-18 בדצמבר 1937, במשחק נגד ליברפול. האלם הבקיע 125 שערים ב-374 משחקים במדי ארסנל. הוא עבר להאדרספילד טאון בינואר 1938, העפיל עם מועדונו החדש לגמר גביע ה-FA ובסוף העונה פרש מכדורגל.
מלבד הקריירה שלו ככדורגלן הוא היה גם שחקן קריקט, והשתתף כחובט וכמגיש ב-225 משחקים במדי מידלסקס בין 1929 ל-1939.
האלם עבד כשוטר במלחמת העולם השנייה. בין 1945 ל-1959 אימן את טוטנהאם הוטספר, היריבה הידועה ביותר של ארסנל. האלם לא זכה להצלחה רבה בתקופה זו, אך הניח את היסודות לזכיית טוטנהאם באליפות בעונת 1950/1951. לאחר מכן הוא עזב כליל את תחום הכדורגל, והפך לעיתונאי מצליח.
תארים עריכה
- אליפות: 4 (1930/1931, 1932/1933, 1933/1934, 1934/1935)
- גביע ה-FA: 2 (1930, 1936)
לקריאה נוספת עריכה
- Harris, Jeff & Hogg, Tony (ed.) (1995). Arsenal Who's Who, Independent UK Sports. ISBN 1-899429-03-4
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
- פרופיל באתר Gunnermania
- פרופיל באתר מועדון הקריקט של מידלסקס