פתיחת התפריט הראשי

האלף ה-3 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 3,000 לפנה"ס עד סוף שנת 2,001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-30 לפנה"ס עד סוף המאה ה-21 לפנה"ס).

מילניום:

האלף ה-4 לפנה"סהאלף ה-3 לפנה"סהאלף ה-2 לפנה"ס

מאות:

המאה ה-30 לפנה"סהמאה ה-29 לפנה"סהמאה ה-28 לפנה"סהמאה ה-27 לפנה"סהמאה ה-26 לפנה"סהמאה ה-25 לפנה"סהמאה ה-24 לפנה"סהמאה ה-23 לפנה"סהמאה ה-22 לפנה"סהמאה ה-21 לפנה"ס

מפת העולם בשנת אלפיים לפנה"ס המראה את השלב בו אוכלוסיות העולם היו באותה העת:
  ציידים-לקטים
  רועים נוודים
  איגודים חקלאיים פשוטים
  איגודים חקלאיים מורכבים / שבטים
  חברות עם ממשל
אזורים תחומים בקו אדום דק מציינים מקומות שבהם נמצאו כלי ברונזה

תוכן עניינים

תרבויותעריכה

תרבויות בעלות ממשל שצמחו בתקופה זו, והקימו ערים, כללו את התרבויות הבאות:

  • ערי המדינה של שומר במסופוטמיה -בשטח שנמצא כיום בדרום עיראק, כמו לאורך הנהרות הפרת והחידקל צמחו תרבויות נוספות. ערים אלה כוללות את לגש, אור, כיש וניפור. תרבות זו החלה עוד בשנת 3500 לפני הספירה ולה מיוחסות כל ההתחלות של ציוויליזציה מתקדמת שעתידות היו לשמש כבסיס לתרבות המערב: המצאת הגלגל, כתב היתדות, מדע, בתי משפט ועוד. תרבות זאת זוהתה לראשונה בשנת 1869 על ידי הצרפתי ז'יל אופרט שחקר לוחות בכתב יתדות. הוא קרא לתרבות שומר. בסביבות שנת 3000 לפני הספירה פיתחו השומרים את כתב היתדות - אחת מצורות הכתב הקדומות ביותר בתולדות האנושות. ככל הנראה הכתב פותח מכתב ציורים של עם קדום אשר התגורר בדרום מסופוטמיה. הכתב שימש במשך כ-3,000 שנה, שימש עמים שונים, ובמשך זמן זה חלה בו התפתחות והוא עבר מספר שלבים. הכתב היה בשימוש עד המאה הראשונה לספירה ואז הוחלף לחלוטין באלפבית. העותק הקדום ביותר מהיצירה "הוראות שורופק" מתוערך לתקופה של 2500 לפנה"ס, זו ספרות שומרית הכוללת הוראות ועצות חכמה לחיים. הוא נחשב בין היצירות הספרותיות העתיקות ביותר ששרדו עד לימנו. יצירה שומרית מפורסמת יותר היא עלילות גילגמש מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס, והיא עוסקת ב גילגמש, מלך העיר אור, שחי מאות שנים קודם לכן. יצירה זו כוללת שנים עשר שירים, ואורך כל שיר הוא כשלוש מאות שורות. חוקי אור-נאמו הם קובץ החוקים הקדום ביותר שנמצא בחפירות ארכאולוגיות. הקובץ נכתב בתקופת השושלת השלישית של אור, במאה ה-21-20 לפנה"ס. חוקים אלה קדמו ב-300 שנה לחוקי חמורבי.

אישים מרכזייםעריכה

אירועים בולטיםעריכה

חידושים והמצאותעריכה

ארץ ישראל באלף השלישי לפני הספירהעריכה

  ערך מורחב – ארץ ישראל בעת העתיקה

בתקופת הברונזה הקדומה, בשנים 3300 לפנה"ס - 2400 לפנה"ס, קמו והתפתחו בישראל ערים קטנות ומבוצרות, בגדול שנע בין 2 דונם ל 200 דונם ויותר באזורי ההר, השפלה והעמקים. על פי הממצאים הארכאולוגיים בערים אלו התקיימה חברה מרובדת. בניגוד לערי המזרח הקדום, בישראל לא התפתח כתב ונראה כי טרם הגיע אליה. סביב לערים היו כפרים וחוות אשר קיימו קשר עם העיר שסיפקה להם שוק למכירת תוצרתם החקלאית, צרכים חומרים ורוחניים והגנה. תושבי הכפרים והחוות שסביב הערים התפרנסו מחקלאות דגנים, עצי פרי, זיתים וגפן. תושבי הערים היו מומחים מקצועית ובהם חרשי נחושת וקדרים.

יריחו הייתה ככל הנראה מבוצרת עוד בתקופה הנאוליתית. העיר הגיעה לשיאה באזור שנת 2600 לפני הספירה, וזמן מה לאחר מכן נבנה בעיר ארמון. בתקופת הברונזה הקדומה הייתה ליריחו חשיבות כלכלית וצבאית. יתרונה הגדול היה בהיותה שוכנת על מעברות הירדן - סוחרים שעברו דרך מעברות הירדן נכנסו גם ליריחו. מלבד יריחו נתגלו ביצורים מרשימים בערים כמו תענך, מגידו, ערד, תל שרוחן (בנגב הצפוני) ועוד. הביצורים עבים מאוד (עד 8 מטרים) באופן יחסי לאמצעי הפריצה שהיו אז בהישג ידם של כובשים פוטנציאליים. נראה כי לרוב לא נבנו הביצורים כיחידה אחת, אלא קטעים קטעים ושכבות שכבות. במקורות מצרים קיימת עדות על ישוב בשם חוטם האיילה[1] שמיקומו המשוער בהר הכרמל.

בתקופת הברונזה הבינימית, לקראת סוף האלף השלישי לפנה"ס, ערים אלו ננטשו מסיבה שלא הובהרה עד כה.[2] יש סברות שונות לסיבת תהליך זה - שינויי אקלים, שינוי דמוגרפי של האוכלוסייה, בזיזה חוזרת ונשנית ממצרים ואף התעייפות הערים ממלחמה אחת בשנייה. בתקופה זו אוכלוסיית ישראל הייתה נוודית. רועי צאן שהשקיעו מעט בבתים והרבה בקברים רבים שנמצאו מתקופה זו, אם כי תרבותם איננה ידועה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא האלף ה-3 לפנה"ס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה