האל האב (נצרות)

אחד משלוש הישויות של השילוש הקדוש בנצרות
ערכים בנצרות
נצרות
ChristianitySymbolWhite.svg
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
השילוש הקדוש:
האבהבןרוח הקודש
זרמים עיקריים
נצרות-קתולית (ישועים) • נצרות-פרוטסטנטית (לותרניזםפרסביטריאניזםבפטיזםמתודיזםאוונגליזםפנטקוסטליזםאמישקווייקרים) • הכנסייה האנגליקנית (אפיסקופלים) • נצרות-אורתודוקסית-(מזרחית) (נצרות-יוונית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית הרוסית (הפרבוסלאבית)) • נצרות אוריינטלית (נצרות קופטיתהכנסייה הארמניתהכנסייה הסורית-אורתודוקסיתהכנסייה האורתודוקסית האתיופית) • הכנסייה האשורית (הנסטוריאנית)מורמוניםנצרות-מדעית
היסטוריה של הנצרות

הוועידות האקומניות • האיקונוקלאזם
פילוג הכנסייה הנוצריתמסעי הצלב (והצלבנים)
הפילוג המערביהרפורמציה
משפט קאנוני
היסטוריה של המיסיון הנוצרי
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים

חגים ומועדים מרקע נוצרי

חג המולדחג הפסחאליל כל הקדושיםיום פטריק הקדושערב השנה החדשה (סילבסטר)נובי גודחג ההודיהיום שישי ה-13מרדי גרא‎יום המתיםיום המרמיטהיום ולנטייןחג הצלבחג השילוש הקדוש

לוח השנה הנוצרי

הלוח הגרגוריאניהלוח היוליאניספירת הנוצריםחגי קדושים נוצרייםימי חגחגים ניידים

אישים מרכזיים

הבתולהיוחנן המטביל12 השליחים (יהודה איש קריות, פטרוס) • פאולוסאתנסיוסאוגוסטינוסאבות הנצרותתומאס אקווינסמרטין לותרז'אן קלווין

תאולוגיה נוצרית

מונותאיזםהשילוש הקדושהקרדולוגוס
כריסטולוגיהאינקרנציההלידה הבתולית
צליבת, תחיית ועליית ישוהביאה השנייה
החטא הקדמוןכפרה בנצרותחסדגאולהאנטיכריסט

חיים לאחר המוות בנצרות

גן עדן (בנצרות)גיהנוםכור המצרףהשטן (לוציפר) • החיה (666) • מלאך המוותיום הדיןארמגדוןארבעת פרשי האפוקליפסה
Rest in peace (RIP) (אנ')

הפולחן הנוצרי

הסקרמנטיםטבילהמיסה (סעודת האדון)וידוי
צלבאיקוניןתפילהקדושיםסקרמנטליםמזבחהצטלבות
ליטורגיהפולחן רומיפולחן ביזנטי
מיסיון (ומיסיונרים)

כתבים נוצריים

הברית הישנההברית החדשה
הבשורותהספרים החיצונייםספר השעותהגיוגרפיההקאנון הנוצרי

ההיררכיה הכנסייתית

אפיפיורפטריארךחשמןארכיבישוף
בישוףכומרדיאקוןנזיר בנצרות

מבנים

אדריכלות כנסיותכנסייהמנזראגן טבילהבפטיסטריוםקתדרלהמאוזוליאוםקפלהבזיליקה

אנטישמיות נוצרית ופוגרומים

אף יהודיעלילת דםדימוי הגבר היהודי כאישהיודאו-קומוניזםפרעות רינדפלייש (האימפריה הרומית הקדושה)האינקוויזיציה הספרדיתהטבלת יהודי פורטוגל לנצרותהטבח ביהודי יורק (אנגליה)הפוגרום בלבוב (אוסטרו-הונגריה, 1918)פוגרומי אודסה (אוקראינה)פוגרום קרקוב (פולין)עלילת הדם ברודוס (יוון)עלילת הדם בווילנה (ליטא)עלילת הדם בטרנטו (איטליה)שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה (גרמניה)הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג (ארצות הברית)הירי בג'רזי סיטי (ארצות הברית, 2019)

זרמים הקשורים לנצרות

יהודים למען ישוע
עדי יהוהיהדות משיחית
העבריים השחורים (העבריים מדימונה) •
סובוטניקיםפלאשמורה

האל האב בנצרות הוא אחד משלוש הישויות של השילוש הקדוש, המהוות את האלוהים האחד והשלם. האמונה באלוהים כשילוש היא דוגמה עליונה כמעט בכל הכנסיות ומבחן ראשי לאורתודוקסיה, וכל שוללי עיקר זה הוקעו ככופרים לפחות מאז ועידת ניקיאה ב-325. הנצרות מאמינה כי אף שקיים רק אלוהים אחד, הוא מופיע כשלוש ישויות שונות: האב, האל הבן שהתגשם בבשר בישו ורוח הקודש.

השילוש הקדוש
פסל של השילוש הקדוש בקתדרלת סן דני בצרפת: האב במרכז אוחז ומחבק את ישו בדמות שה האלוהים, ומעליו רוח הקודש בדמות יונה

בדתות פוליתאיסטיות רבות, האל העליון מתואר כ"אביהם של האלים ובני האדם". ביהדות אלוהים מכונה "אבינו" משום שהוא הבורא והיוצר, קובע החוקים והמגן, בדומה לתפקידו המסורתי של אב במשפחה. בדומה לכך, בנצרות ניתן לאל האב תואר זה מסיבות אלו, אך גם משום אבהותו על ישו, מבשר הדת. קשר זה של האל האב אל בנו היחיד, הוא מערכת יחסים אינטימית ובלעדית, החורגת מזו הקיימת ביהדות.

האל האב במקורות המוקדמיםעריכה

בברית החדשהעריכה

רעיון אבהותו של האל על ישו בנו התגבש בנצרות בשלב מוקדם. ניתן ללמוד על קשר זה ועל משמעותו הייחודית והאינטימית, ממקומות רבים בברית החדשה. כך לדוגמה בבשורה על-פי לוקאס, המביאה את מעשה הבשורה למרים:

"והנך הרה וילדת בן וקראת את-שמו ישוע: והוא גדול יהיה ובן-עליון יקרא ויהוה אלוהים יתן-לו את כיסא דוד אביו; ומלך על-בית יעקב לעולם ולמלכותו אין קץ: ותאמר מרים אל-המלאך איך יהיה הדבר הזה ואני אינני יודעת איש: ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על-כן קדוש יאמר לילוד בן-האלהים".

הבשורה על-פי לוקאס, א' 31-35

וכך באיגרת אל העברים:

"האלוהים אשר דיבר מקדם פעמים רבות ובפנים שונים אל אבותינו ביד הנביאים, דיבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות, והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו, ואחרי עשותו בנפשו טהרת חטאותינו ישב לימין הגדולה המרומים ויגדל מאוד מן המלאכים, כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם, כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם, בני אתה, אני היום ילדתיך? ועוד: אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן?".

אל העברים, א1, פס' 1-5

רעיון אבהותו של האל נזכר הן בדבריו של ישו:

"הכול נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן, בלתי האב; ואין מכיר את האב, בלתי הבן ואשר יחפוץ הבן לגלותו לו".

והן בדברי האל האב:

"עודנו מדבר והנה ענן-אור הצל עליהם והנה-קול מתוך הענן אומר זה-בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון".

הבשורה על-פי מתי, י"ז, 5

בתפילת אני מאמיןעריכה

תפילת אני מאמין שנוסחה כהצהרת אמונים שנאמרת לפני הטבילה, מזכירה את עקרון האבהות בפשטות:

"אני מאמין באלוהים אחד, האב הכול יכול, בורא שמיים וארץ, ובישוע המשיח, בנו יחידו, אדוננו, שהורה מרוח הקודש".

נוסח השליחים

בועידת ניקיאה שנערכה בניקיאה בשנת 325, התגבש נוסחה של תפילת "אני מאמין" בנוסח המוכר כ"נוסח ניקיאה". נוסח זה הרחיב את נוסח השליחים והוסיף עליו. הוא הקדיש את עיקר האמונה הראשון לאל, ואת העיקר השני לאבהות:

"אני מאמין באלוהים אחד, האב הכול יכול, בורא שמיים וארץ, כל הגלוי וכל הסמוי. ובאדון אחד, ישוע המשיח, בן יחיד לאלוהים, אשר נולד מן האב לפני כל הדורות. אל מאל, אור מאור, אל אמת מאל אמת. לא נברא כי אם מולד".

נוסח ניקיאה

האל האב הלכה למעשהעריכה

מרבית הנוצרים רואים באל האב את היעד הבלעדי לתפילותיהם, שלעיתים מוצעות בשם ישו המשיח. תפילת האדון, למשל, מתחילה בפנייה "אבינו שבשמים". בתאולוגיה של הנצרות המזרחית-אורתודוקסית האל האב הוא ה"מקור" של הבן ורוח הקודש, בעוד שבתאולוגיה הנוצרית המערבית לכל אחת משלוש הישויות יש מקור ואופי אלוהי משלה. המטיף יוחנן הקדוש מדמשק (676-749) כתב על היחס בין האל האב לשתי הישויות האחרות בשילוש הקדוש:

"כל מה שיש לבן [ישו] מאביו, גם לרוח הקודש יש זאת, ובכלל זאת את עצם קיומו. אם האב אינו קיים, כך גם הבן ורוח הקודש; אם לאב אין משהו, גם לבן ולרוח הקודש אין זאת. יתר כל כן, בגלל האב, כלומר, מאחר שהאב קיים, גם הבן ורוח הקודש קיימים; ובגלל האב, לבן ולרוח הקודש יש את כל [המאפיינים] שיש להם."

תאולוגיה נוצרית
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
האלוהות

השילוש הקדוש · האל האב · ישו · רוח הקודש
קרדו · ומן הבן · אריאניות
הסבליאניות · המקדוניות

כריסטולוגיה

לוגוס · אינקרנציה
דיופיזיטיות · מונופיזיטיזם/מיאפיזיטיות
דונאטיזם · מונותליטיזם · נסטוריאניזם
הלידה הבתולית · עליית ישו · הביאה השנייה

האדם והאל

החטא הקדמון · כפרה · פלגיאניזם
חטא · שבעת החטאים · חסד · גאולה
פרדסטינציה · יוסטיפיקציה · קדוש
הסקרמנטים · טרנסובסטנציאציה

תאולוגים חשובים

טרטוליאנוס · אוריגנס · פוליקרפוס
אתנסיוס · בזיליוס הגדול · גרגוריוס מנזיאנזוס
הירונימוס · אמברוזיוס · אוגוסטינוס
יוחנן כריסוסטומוס · קירילוס האלכסנדרוני
ברנאר מקלרבו · תומאס אקווינס · אנסלם
לותר · צווינגלי · קלווין · וסלי

מרבית הנוצרים מאמינים כי יחסו של האל כלפי האנושות הוא כשל אב אל בניו, ובני האדם מכונים לעיתים "ילדיו של אלוהים" או "ילדיו המאומצים של האל". לפי הנצרות, מקורו של רעיון המשפחה הוא ביחס האל לברואיו:

"על כן אכרעה על ברכי לאבי אדוננו ישוע [האל] המשיח, אשר נקרא על שמו כל בית אבות שבשמים ושבארץ".

אל האפסיים, ג' 14-15

בני אנוש יכולים להשתתף במערכת היחסים הנצחית בין האב לבנו, באמצעות ישו, שירש חלק מתכונותיו האלוהיות של האל ומוגדר כיורשו:

"ובמלאת העת, שלח האלוהים את בנו, אשר נולד מאשה וניתן תחת יד התורה, לפדות את אשר היו תחת יד התורה, למען נקבל את משפט הבנים. ויען כי בנים אתם, שלח האלוהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא, אבינו. לכן אינך עוד עבד, כי אם בן; ואם בן אתה, הנך גם יורש האלוהים על ידי המשיח".

אל הגלטים, ד' 4-7

לנוצרים המאמינים בשילוש הקדוש - המהווים כיום את מרבית המאמינים - האל האב אינו נפרד מהאל הבן (שישו הוא התגלמותו) ומרוח הקודש, אך ישנם כנסיות שלהן דעות אחרות באשר למשמעותו של השילוש הקדוש. כאותם הקובעים כי האל-האב, הבן ורוח הקודש הם ישויות נבדלות לחלוטין (טריתאיזם), או התגלמויות שונות של ישות אחת (מודליזם).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא האל האב בוויקישיתוף