האנדאן סולטאן

האנדאן סולטאןטורקית עותמ'אנית: خندان سلطان; נולדה בתאריך לא ידוע – 9 בנובמבר 1605) הייתה בת זוגו של מהמט השלישי, וולידה סולטאן בתקופה מלכותו של בנה אהמט הראשון.

האנדאן סולטאן
Handan Sultan
Tomb of Sultan Mehmed III - 14.JPG
לידה לא ידוע
סנג'ק בוסניה, האימפריה העות'מאנית
פטירה 9 בנובמבר 1605
ארמון טופקאפי, איסטנבול, האימפריה העות'מאנית
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית  האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה המאוזולאום של מהמט השלישי, מסגד איה סופיה, איסטנבול
עיסוק עוצרת עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם
בן זוג מהמט השלישי
שושלת בית עות'מאן
תואר ולידה סולטאן
צאצאים אהמט הראשון, שהזאדה סלים, שהזאדה סולימאן, ושתי בנות
מספר צאצאים 5
ולידה סולטאן ה־4
22 בדצמבר 1603 – 9 בנובמבר 1605
(שנה ו־46 שבועות)
מונרך בתקופה אהמט הראשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראשית חייהעריכה

ממוצא בוסני, האנדאן סולטאן הייתה משרתת בביתו של ג'רה מהמט פאשה, ביילרבי של רומליה איילת. הוא היה בעלה של גברהאן סולטאן, בתו של הסולטאן סלים השני, אחותו של הסולטאן מוראט השלישי, ודודתו של הסולטאן מהמט השלישי. מהמט פשה היה מנתח ("ג'רה") ומל את שהזאדה מהמט ב-1582.

כבת זוג קיסריתעריכה

בשנת 1583, כאשר מהמט מונה לסנג'ק-ביי של מניסה, הוצגה בפניו האנדאן היפהפה לפני עזיבתו על ידי מהמט פאשה וגברהאן סולטאן. כשמהמט הומלך לאחר מות אביו בשנת 1595, הגיעה איתו האנדאן לאיסטנבול.

להאנדאן ולמהמט נולדו חמישה ילדים:

  • שהזאדה סלים (1585 - 1597)
  • שהזאדה סולימאן (נולד בשנת 1586 ונפטר צעיר)
  • אהמט הראשון (1590 - 1617)
  • שתי בנות

כולידה סולטאןעריכה

המלכתו של אהמטעריכה

כאשר אהמט הומלך בעקבות מותו של מהמט השלישי ב-22 בדצמבר 1603, הפכה האנדאן לולידה סולטאן. כאם של הסולטאן החדש, היא קיבלה 1,000 אקצ'ה ביום. ביום שישי 9 בינואר, נשלחה הולידה סולטאן לשעבר, ספייה סולטאן, יחד עם שהזאדה מוסטפא (לימים מוסטפא הראשון) להתגורר ב"ארמון הישן" שנמצא בכיכר באיזיט. זמן קצר לאחר הכתרתו, אהמט רצה להביע את תודתו למהמט פאשה וגברהאן סולטאן שהכירו בין הוריו. אולם באותה העת, ג'רה מהמד פאשה היה קשיש וחולה ומת ב-9 בינואר 1604. לכן אהמט כיבד את אשתו של הפאשה המנוח. הוא גם קרא על שמה את אחת מבנותיו.

כעוצרתעריכה

כעוצרת שותפה, החלה מיד לבנות את רשת לקוחותיה והייתה מעורבת באופן פעיל בניהול עניינים שושלתיים וקיסריים יחד עם המורה של אהמט, מוסטפא אפנדי. אהמ הודיע ​​מספר פעמים על להיטותו לצאת למלחמה. נראה כי האנדאן סולטן ומוסטפא אפנדי יעצו לו לנהוג בצורה זו כדי לתת לציבור את הרושם שהוא מסוגל לשלוט במדינה. הוא גם החל לבלות זמן רב מחוץ לארמון, בעיקר בציד או סייר בסתר, ללא קשר למזג האוויר. האנדאן סולטאן הבין במהרה שבנה יכול בקלות להעמיד את עצמו בסכנה ולכן יש צורך לעקוב אחריו מקרוב.

היא העדיפה את חבריה הבוסנים בחצר של בנה. היא שכנעה את אהמט למנות את יבוז עלי פאשה לווזיר הגדול ושמרה על קשר הדוק איתו, במיוחד בחודשים הקריטיים הראשונים לשלטונו של אחמד. באביב 1604, היא ומוסטפא אפנדי הורו לעלי פאשה לקחת פיקוד בהונגריה. באוגוסט 1604 הורה אהמט להוציא להורג את סגן הווזיר הגדול קאסים פאשה, ובינואר 1605 את יורשו סריקצי מוסטפא פאשה, ובשני המקרים החלטתו אושרה ועודדה על ידי האנדאן סולטן ומוסטפא אפנדי שניסו להיפטר מאנשיה של ספייה סולטאן בחצר המלכות.

בגלל השפעתה של האנדאן סולטאן על בנה, דרוויש מהמט אגא החליף את באירן אגא כגנן הראשי בקיץ 1604. בכל פעם שהאנדאן, אהמט ודרוויש הגיעו לגני הארמון, היא גרמה לאהמט להבטיח כי הוא לא יעשה שום דבר בניגוד למה שדרוויש יגיד. הודות לתמיכתה הרציפה של האנדאן, הוא הצליח להפוך לחביב על אהמט.

האנדאן סולטן שימשה גם כמתווכת בין בנה לבין פקידי ממשל אחרים. כל מוזמן שרצה לתקשר עם אהמט היה צריך להגיש תחילה את עתירתו. ההיסטוריון בן זמננו, אבראהים פיסבי, הטיל ספק בחוכמתה, אך נתן לגיטימיות לסמכותה על בנה באמירה ישנה ופופולרית "זכות האם היא זכות האל".

מותהעריכה

האנדאן סולטאן נפטרה בארמון טופקאפי ביום רביעי, 9 בנובמבר 1605 לאחר מחלה ממושכת. בהלווייתה חולקו כמויות גדולות של אוכל ונדבה לעילוי נשמתה. היא נקברה לצד בעלה במאוזוליאום שלו במסגד איה סופיה באיסטנבול. אהמט למרות דרישותיהם של הווזירים להישמע למסורת האבל בן שבעה הימים, לא דחה את יציאתו מאיסטנבול למערכה נגד מרידות הג'לאלי. לאחר מותה של האנדאן, הפך האג'י מוסטפא אגא, לסריס הראשי של ההרמון הקיסרי (הסמכות הגבוהה ביותר בהרמון) לאורך שלטונו של אהמט.

מקורותעריכה

הערך תורגם מוויקיפדיה האנגלית.