פתיחת התפריט הראשי

האני אבו אסעד

האני אבו אסעדערבית: هاني أبو أسعد; נולד ב-11 באוקטובר 1961, בנצרת, ישראל) הוא במאי קולנוע ערבי-הולנדי. סרטו "גן עדן עכשיו" זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2005.

האני אבו אסעד
هاني أبو أسعد
Hany Abu-Assad (cropped).jpg
לידה 11 באוקטובר 1961 (בן 58)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארץ ישראל, ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס האקדמיה האירופית לקולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אבו אסעד נולד למשפחה מוסלמית עשירה[1] בנצרת שבישראל ב-1961, והיגר להולנד ב-1980. הוא למד הנדסת אווירונאוטיקה בהארלם (הולנד), ועבד מספר שנים כמהנדס מטוסים. הוא נכנס לעולם הקולנוע והטלוויזיה בתור מפיק, וב-1990 הקים יחד עם הבמאי רשיד משהראווי את חברת הפקת הסרטים "אלול" (Ayloul).[2]

ב-1991 ביים סרט תיעודי קצר בשם "לכל המעוניין בדבר" הבודק את הסיבות לעמדתם הפרו-עיראקית של הפלסטינים אזרחי ישראל. ב-1992 ביים סרט קצר בשם "בית נייר" על נער פלסטיני שביתו נהרס על ידי צה"ל והוא בונה במקומו בית מנייר. אך אמו כועסת עליו והורסת אותו. ב-1993 הפיק את סרטו של משהראווי, "עוצר".

ב-1998 ביים את סרטו העלילתי הראשון באורך מלא "Het 14de kippetje" לפי תסריט של ארנון גרונברג.

בשנת 2000 יצר את הסרט "נצרת 2000", אשר מתאר את פיצולה של החברה בעיר עקב חילוקי דעות בנוע לבניית מסגד סמוך. על אף שהסרט נראה כתיעודי למעשה מדובר בסרט מבוים.

סרטו "החתונה של רנא" (2002) מבוסס באופן חלקי על סיפור אוטוביוגרפי שכתה הסופרת והקולנוענית ליאנה בדר. בסרט הגיבורה מקבלת הוראה מאביה לבחור בחתן מתאים מתוך רשימה שהכין. הגיבורה חיה בבית יפה, אך לפני החתונה היא חוטפת רגליים קרות ובורחת ממנו. כך גם אורחי החתונה נאלצים לעזוב את הבית ולעבור למחסום שם יתקיים הטקס. הבית והמרחב שמחוצה לו הם נושאים מרכזיים בסרט. הסרט צולם ברובו במזרח ירושלים וברמאללה בימי האינתיפאדה השנייה, כשהכניסה לשטחים הוגבלה, וצוות ההפקה לא הורשה להיכנס לאתרי הצילומים בכלי רכב פרטיים. סרט זה הוקרן בפסטיבל קאן בשנת 2002 במסגרת היוקרתית של ״שבוע המבקרים״. בעקבות הסרט התקבל הבמאי אבו אסעד יחד עם הבמאי הישראלי דרור שאול לסדנת בימוי יוקרתית בפסטיבל סאנדנס.

ב-2003 יצא סרטו "פורד טרנזיט", שזכה בפרס "ברוח החופש" בפסטיבל הקולנוע ירושלים. הסרט, שהוגדר כסרט דוקומנטרי, עורר דיון סוער לאחר שהתברר שסצנות רבות ממנו היו מבוימות.[3]

ב-2005 יצא סרטו העלילתי "גן עדן עכשיו", שסיפר על שני מחבלים מתאבדים היוצאים לפיגוע בישראל. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר והיה מועמד לפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר מטעם "הטריטוריות הפלסטיניות" לשנת 2005.

ב-2013 זכה סרטו "עומאר" בפרס חבר השופטים במסגרת "מבט מסוים" בפסטיבל קאן,[4] וכן הוכרז כמועמד לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.[5]

ב-2017 יצא סרטו העלילתי "ההר שבינינו", בכיכובם של קייט וינסלט ואידריס אלבה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא האני אבו אסעד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גואל פינטואם לא הייתי קולנוען, הייתי מחבל-מתאבד, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
  2. ^ נורית גרץ וג'ורג' ח'לייפי, נוף בערפל: המרחב והזיכרון ההיסטורי בקולנוע הפלסטיני, עם עובד, 2006, עמ' 49
  3. ^ מרב יודילוביץ', איפה הגבול?, ynet, ‏14 בספטמבר 2003
  4. ^ פסטיבל קאן: האני אבו אסעד זכה בפרס חשוב, "וואלה", 25 במאי 2013
  5. ^ נחום מוכיח, רומיאו הפלסטיני: איך "עומאר" הגיע לאוסקר?, אתר nrg,‏ 21 בינואר 2014