הארגון הצבאי האנטי-פשיסטי בביאליסטוק

הארגון הצבאי האנטי-פשיסטיפולנית: Antyfaszystowska Organizacja Bojowa, או בקיצור AOB) היה ארגון מחתרתי חשאי שהוקם ב-1942 בגטו ביאליסטוק. הארגון היה אחראי למרד גטו ביאליסטוק, המרד השני בגודלו, אחרי מרד גטו ורשה.[1]

היסטוריה עריכה

פעילות הארגון כללה הקמה של ארכיון מחתרתי סודי, בדומה לארכיון רינגלבלום ("עונג שבת") בוורשה אשר פעל גם הוא עד אפריל 1943. נאספו כתבי עת, עדויות, חיבורים, מסמכים של היודנראט והממשל הגרמני, וכן חומרים נוספים. באביב 1943 הוסתר הארכיון ב"צד הארי" של הגטו, שם נמצא לאחר המלחמה. רוב החומר ממנו נמצא כיום במכון יד ושם בירושלים. בנוסף הארגון עסק בייצור נשק בתוך הגטו ובניסיונות לרכוש נשק בחוץ.[1][2]

באותה תקופה נתמכה התנועה, בין היתר, על ידי יו"ר היודנראט, אפרים ברש, שסיפק למורדים כספים וכן מידע והעתקים של מסמכים גרמניים סודיים, בחלקם מסמכים שנמסרו לארכיון. עד ינואר 1943 נותרה תנועת ההתנגדות ביאליסטוק בקשר הדוק עם הארגון היהודי הלוחם בוורשה (אי"ל), ועם חברי תנועת ההתנגדות בווילנה, וכן עם תאים רבים הפועלים בגטאות אחרים, ועם יחידות פרטיזנים הפועלות ביערות. בפברואר 1943 זכתה המחתרת היהודית לסיוע נרחב מידי קבוצה גרמנית אנטי-פשיסטית שסיפקה לגטו נשק, מפות, תרופות ומידע מודיעיני אשר איפשר את הישרדותם של כמה יהודים מגטו ביאליסטוק.[1][2]

השתתפות במרד עריכה

ב-16 באוגוסט 1943 החל חיסול הגטו בביאליסטוק. עם כניסתן של יחידות גרמניות לגטו, החל הארגון הלוחם האנטי-פשיסטי את המרד בגטו. המרד נחשב לאחד המצבים הבודדים שבהם יהודים, ללא קשר לתוכניתם ולחילוקי דעות פוליטיות, לחמו בפיקוד משותף ומאוחד בארגון אחד. המרד נחשב כיום בעיני היסטוריונים להתקוממות השנייה בגודלה של האוכלוסייה היהודית נגד הגרמנים.[1]

מבין חברי המחתרת שלחמו ביומה הראשון של ההתקוממות לא נותר איש, כולם נפלו בקרב. אלה ששרדו והצליחו בכל זאת להגיע ליערות עשו זאת בשלב מאוחר יותר; היו שקפצו מן הרכבות, ויחידים הסתתרו בגטו ולאחר שנפסק המצוד, יצאו ממחבואיהם. כמה וכ-150 חברי מחתרת שהתגוררו בחלק העיר הפולני הצטרפו גם הם לפרטיזנים ביערות לאחר אקציית החיסול. בחורף 1943/1944 התארגנה ביערות ביאליסטוק קבוצה של פרטיזנים יהודים בת כ-80 לוחמים בשם "פארהויז" (קדימה).[2]

הערות שוליים עריכה