הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי

ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. חסר מידע על מבנה הארגון, יעדיו ודרכי פעולתו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליאנגלית: OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development; בצרפתית: Organisation de coopération et de développement économiques, OCDE) הוא ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי. מקורותיו בארגון לשיתוף פעולה אירופאי (Organisation for European Economic Co-operation - OEEC), שהוקם כארגון כלכלי מקביל לנאט"ו, וזאת כדי לעזור ליישם את תוכנית מרשל לבנייה מחדש של אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן קיבל הארגון לשורותיו מדינות מחוץ לאירופה, ובשנת 1961 נקבע שמו הנוכחי.

הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
Organisation for Economic Co-operation and Development
OECD logo.svg
Außenministerin Karin Kneissl nimmt am Ministerial Council Meeting der OECD in Paris teil. (27619529467).jpg
תחום ארגון בינלאומי
שפה רשמית אנגלית, צרפתית
מדינה צרפת, אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון צרפתצרפת פריז, צרפת
חברים 38 מדינות
מזכיר כללי מתיאס קורמן, אוסטרליה
תקופת הפעילות 16 באפריל 1948 - כ-OEEC
30 בספטמבר 1961 - כ-OECD – הווה
www.oecd.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מפת המדינות החברות ב-OECD.
  המדינות המייסדות (1961)
  שאר המדינות
  מדינות החברות בארגון
  מדינות מועמדות לכניסה
  מדינות בעלות מחויבות משופרת
המפה מעודכנת לשנת 2019

מנהלת הארגון יושבת בשאטו דה לה מואט (Château de la Muette) שבפריז, בירת צרפת. בארגון חברות 38 מדינות אשר מייצרות למעלה מ-60% מהתוצר העולמי. מדינות אלו חולקות ערכים משותפים של דמוקרטיה וכלכלת שוק חופשי ומשתפות פעולה אל מול האתגרים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים בעולם הגלובאלי. ה-OECD הוא פלטפורמה לדיון במדיניות, השוואת ביצועים, איתור פתרונות לקשיים וגיבוש קודים, עקרונות מנחים וסטנדרטים משותפים לביצוע מדיניות כלכלית וחברתית ברמה הלאומית. במסגרת הארגון כל מדינה חברה יכולה לתרום באופן משמעותי לקביעת מדיניות הארגון וניסוח קווי פעולה משותפים.

מדינות חברותעריכה

נכון לאמצע 2020 חברות בארגון 38 מדינות. מתוכן, קולומביה, קוסטה ריקה ומקסיקו מוגדרות כבעלות הכנסה בינונית (מסומנות ב-*) על ידי הבנק העולמי; שאר המדינות מוגדרות כבעלות הכנסה גבוהה.[1]

המדינות המקימותעריכה

16 המדינות הבאות הקימו את הארגון ב-1948:

שאר המדינות החברותעריכה

22 המדינות הבאות הצטרפו לארגון לאחר הקמתו (המדינות מסודרות לפי סדר הצטרפותן, כאשר שנת ההצטרפות מופיעה בסוגריים):

השתתפות ישראליתעריכה

  ערך מורחב – יחסי OECD-ישראל

ישראל הייתה לחברה מלאה בארגון ב-7 בספטמבר 2010.‏[3][4][5] גם קודם להצטרפותה, במרבית התקשרויותיה עם מדינות אחרות באמנות למניעת כפל מס היא אימצה את אמנת המודל של ה-OECD.

בשנת 2006 שינה בנק ישראל את שיטת החישוב של התמ"ג הישראלי כך שיתאים לשיטות החישוב של הארגון כדי לאפשר את הצטרפות ישראל אליו. קודם הצטרפותה, ישראל בדרך כלל השוותה את עצמה לסטטיסטיקה שהארגון מפרסם, ולרוב היא קיבלה ציונים נמוכים בהשוואה לרוב המדינות בארגון.

ב-16 במאי 2007 פתח ה-OECD‏ בשיחות עם ישראל אודות הצטרפותה העתידית לארגון כחברה מלאה. בנוסף לישראל, פתח הארגון בשיחות הצטרפות גם עם רוסיה, אסטוניה, סלובניה וצ'ילה.[6]

במאי 2009 הצטרפה ישראל לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD בחיקוק עבירה של שוחד גם מחוץ לישראל, על יצואן או חברה המציעים שוחד לעובד ציבור זר. החוק ישים במיוחד כלפי מדינות עולם שלישי, שם נהוג לקדם עסקות באמצעות שוחד.[7] באוגוסט 2009 הגיעה לישראל משלחת מטעם הארגון והגישה המלצות שונות, אחת העיקריות שבהן נוגעת להפחתת המעורבות הממשלתית בחקלאות הישראלית.[8] המלצה נוספת של הארגון היא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי. עמדת הארגון היא שמילוי שני התפקידים בידי אדם אחד, מפריע לטיפול משפטי אובייקטיבי, ומערב בין אינטרסים פוליטיים לכלכליים.[9]

ב-19 בינואר 2010 פרסם הארגון דו"ח הקובע שאם מדינת ישראל תצטרף לשורותיו, היא תהיה המדינה בעלת שיעורי העוני הגדולים ביותר בארגון. בנוסף, הוא גם קבע שמדינת ישראל מפולגת מבחינה חברתית ובעלת פערים כלכליים רבים בין שכבות האוכלוסייה.[10] עם זאת, העוני הנמדד בדו"ח הזה הוא עוני יחסי ולא עוני אבסולוטי, ולכן קובע רף שונה להחשבתם של אזרחים לעניים בכל מדינה ומדינה. למשל, מבחינת תמ"ג לנפש, ישראל ממוקמת בטבלאות האירגון כמדינה ממוצעת ביחס לשאר החברות באירגון, נכון לשנת 2021, עם 23 חברות באירגון שמקדימות אותה, ו-16 חברות באירגון שמפגרות אחריה.[11] במיקום דומה נמצאת ישראל גם ב"מדד החיים הטובים" של האירגון, עם 22 חברות באירגון שמקדימות אותה, ו-15 מדינות באירגון שמפגרות אחריה, נכון לשנת 2020.[12] לפי אתר האירגון, מצבה היחסי מסוכם כך: "ישראל מציגה ביצועים טובים במספר מימדים של רווחה לעומת מדינות אחרות, לפי 'מדד החיים הטובים'. ישראל עולה על הממוצע, בבריאות, בקשרים חברתיים, ובשביעות רצון מהחיים. היא מתפקדת נמוך יותר באיכות הסביבה", בעוד שבשאר המימדים היא נמצאת סביב הממוצע.[13]

מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על שלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון: אופן המימוש של האמנה למניעת שוחד, התייחסות ישראל לקניין רוחני והכללת מזרח ירושלים ורמת הגולן בסטטיסטיקה של ישראל. הוא צפה כי ישראל תצורף לארגון עד מאי 2010.‏[14]

בנושא הקניין הרוחני, הארגון דורש מישראל, להאריך את זמן תוקף הפטנט עבור תרופות, כך שיידרש זמן רב יותר עד שיתאפשר לייצר מקבילה גנרית.[15] סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, התנגד לשינוי החוק, מכיוון שזה "יפגע בבריאות תושבי מדינת ישראל ויפחית את הנגישות לתרופות זולות ובטוחות". ליצמן אף טען שהחוק בישראל כיום אינו שונה מהחוק במרבית המדינות החברות בארגון.[16]

בתחילת מאי 2010 הפעילו הפלסטינים מאמצים דיפלומטיים כדי למנוע את הצטרפות ישראל לארגון, אך ללא הצלחה.[17] ב-10 במאי 2010 הצביעו שגרירי כל המדינות החברות בארגון בעד הזמנת ישראל להצטרף לארגון.[18] שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב ואמר, כי זה הארגון היוקרתי ביותר אליו התקבלה ישראל מאז קבלתה לאו"ם.[19] ב-29 ביוני 2010 נחתם בשגרירות ישראל בצרפת הסכם ההצטרפות של ישראל לארגון.[20]

ב-23 באוגוסט 2011 אמר החשב הכללי לשעבר ירון זליכה, על בוש הבן - אשר בשעת הצטרפות ישראל לאירגון היה נשיא אמריקני בדימוס - ואשר למעשה סיים לכהן בתור נשיא כשנתיים לפני מועד הצטרפותה, כי הוא אמר למדינות-האירגון בתקופת כהונתו כי "עד שישראל לא מתקבלת אף מדינה לא תתקבל".[21] בפועל, בזמן כהונתו לא התקבלה אף מדינה לאירגון. ישראל התקבלה אליו רק בתקופת כהונת הנשיא האמריקני הבא, ברק אובמה, אחרי שבמהלכה - כבר התקבלו לאירגון צ'ילה וסלובניה - ולפני שהתקבלה אסטוניה חודשים ספורים אחרי הצטרפות ישראל. למעשה, מאז הצטרפותה צורפו לאירגון עוד חמש מדינות, נכון לתחילת שנת 2023.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Country and Lending Groups | Data
  2. ^ אמנון אטד, רשמית: ה-OECD אישר את צירופה של ישראל לשורותיו, באתר כלכליסט, 10 במאי 2010
  3. ^ Israel:- Israel's accession to the OECD - Organisation for Economic Co-operation and Development
  4. ^ Organisation for Economic Co-operation and Development
  5. ^ http://www.oecd.org/countrieslist/0,3351,en_33873108_33844430_1_1_1_1_1,00.html
  6. ^ Slovenia:- OECD Council Resolution on Enlargement and Enhanced Engagement - Organisation for Economic Co-operation and Development
  7. ^ ישראל הצטרפה לאמנה למניעת השוחד של מדינות ה-OECD, אתר אקונומיסט
  8. ^ עמירם כהן, OECD: ישראל צריכה להפריט הקרקע החקלאית ולייקר את המים, באתר TheMarker‏, 17 באוגוסט 2009
  9. ^ דוד ליפקין, רגע ההכרעה: ישראל תצטרף ל-OECD?, באתר nrg‏, 8 באוקטובר 2009
  10. ^ צבי לביא, דו"ח ה-OECD: ישראל היא מדינה ענייה ומפולגת, באתר ynet, 19 בינואר 2010
  11. ^ נתונים רשמיים של ה-OECD: תמ"ג כללי, בדולרים אמריקניים לנפש, נכון לשנת 2021, או לפי הנתון הזמין הכי מאוחר.
  12. ^ מדד החיים הטובים הרשמי של ה-OECD.
  13. ^ נתונים רשמיים של ה-OECD: ישראל. איך החיים?
  14. ^ מוטי בסוק, מזכ"ל OECD: "ישראל תהיה חברה בארגון עד אמצע השנה", באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2010
  15. ^ אורה קורן, ישראל צריכה להחליט: לשמור על טבע או להצטרף ל-OECD, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2009
  16. ^ Kan-Naim כאן נעים: סגן שר הבריאות: הארכת תקופת הפטנט מהנדרש על תרופות תיפגע בבריאות התושבים
  17. ^ ברק רביד, ישראל התקבלה לארגון ה-OECD, באתר הארץ, 10 במאי 2010
  18. ^ מוטי בסוק, לאחר 15 שנות מאמץ: ישראל התקבלה ל-OECD; שטייניץ: "תעודת כבוד למשק הישראלי", באתר TheMarker‏, 10 במאי 2010
  19. ^ ישראל היום, 11 במאי 2010
  20. ^ נחתם הסכם הצטרפות ישראל ל-OECD, באתר רשת ב'
  21. ^ רועי צ'יקי ארד, ירון זליכה: מהפכות שזכו לתגובה מטומטמת נגמרו באלימות, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2011