הארגונים ההומופילים בחוף המזרחי

ארגון אשר הוקם בינואר 1962 בפילדלפיה, במטרה להקל על שיתוף הפעולה בין ארגונים שונים שהיו פעילים בחוף המזרחי של ארצות הברית למען זכויות ההומופי

הארגונים ההומופילים בחוף המזרחיאנגלית: East Coast Homophile Organizations; ובראשי תיבות: ECHO) הוא ארגון אשר הוקם בינואר 1962 בפילדלפיה, במטרה להקל על שיתוף הפעולה בין ארגונים שונים שהיו פעילים בחוף המזרחי של ארצות הברית למען זכויות ההומופילים לבין גורמים חיצוניים. בין הארגונים המייסדים: אגודת מאטאשין בניו יורק ובוושינגטון, בנותיה של ביליטיס בניו יורק ואגודת יאנוס בפילדלפיה.[1] חברי ה-ECHO נפגשו אחת לחודש, כאשר פילדלפיה נבחרה להיות העיר המארחת מפגשים אלו, בשל מיקומה המרכזי בין כל הגורמים המעורבים.[2]

הארגונים ההומופילים בחוף המזרחי
Eastern Regional Conference of Homophile Organizations
פעילות למען זכויות להט"ב בחוף המזרחי של ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תקופת הפעילות ינואר 19621970 (כ־8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הארגון החליט על הפסקת פעילותו בשנת 1966, בשל סוגיות פנימיות,[3] אך לבסוף חידש את פעילותו בשם הוועידה המזרחית של הארגונים ההומופיליםאנגלית: Eastern Regional Conference of Homophile Organizations; ובראשי תיבות: ERCHO): חברה-בת של הוועידה הצפון-אמריקאית של הארגונים ההומופילים (NACHO), ארגון חדש שהוקם בשנת 1966 על מנת לתאם בצורה טובה יותר את שיתופי הפעולה בין ארגונים שונים הפעילים למען זכויות ההומופילים. עד שנת 1969 חברי ה-ERCHO כללו את המועצה לשוויון הומוסקסואלי בניו יורק, הליגה ההומופילית לסטודנטים, ליגת הפעולה ההומופילית של פילדלפיה, המכון לאתיקה חברתית של הרטפורד וקבוצת הדיונים בוסט סייד,[4] זאת בנוסף לחברים המקוריים ב-ECHO.

בפגישת ה-ERCHO שנערכה בנובמבר 1969 בפילדלפיה, קרייג רודוול ואחרים הגישו החלטה לקיום צעדה בניו יורק לציון "ההפגנות הספונטניות ברחוב כריסטופר", שהתרחשו ביוני.[5] רוב חברי ERCHO תמכו בהחלטה. כתוצאה מצעד זה, ההפגנות הראשונות של יום השחרור של רח' כריסטופר נערכו ביוני 1970, במקביל לאירועים אחרי בשיקגו, ניו יורק, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו.

פעילויותיהם של ERCHO, ‏NACHO ושל ארגונים אחרים החלו ודעכו, לאור עלייתה והתפשטותה של תנועת השחרור הגאה, על עמדותיה הפוליטיות הרדיקליות, שקמה בעקבות מהומות סטונוול. והפגישה האחרונה של NACHO התקיימה בשנת 1970.[6]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ECHO Monthly, 26 Jan.-1 Sept., 1963
  2. ^ Ken Travis, “Confidential Reporter Attends First Homosexual Convention in U.S History,” Confidential, Jan. 1964, 26-27
  3. ^ Marc Stein, City of Sisterly and Brotherly Loves, Lesbian and Gay Philadelphia, 1945-1972 (Chicago: University of Chicago Press, 2000)
  4. ^ Stein, City of Sisterly and Brotherly Loves
  5. ^ Sargeant, Fred. "1970: A First-Person Account of the First Gay Pride March." The Village Voice. June 22, 2010. retrieved January 3, 2011.
  6. ^ Dudley Clendinen; Adam Nagourney (30 ביולי 2013). Out For Good: The Struggle to Build a Gay Rights Movement in Ame. Simon and Schuster. pp. 46–47. ISBN 978-1-4767-4071-3. {{cite book}}: (עזרה)