הארמייה הראשונה (איטליה)
הארמייה הראשונה של הצבא האיטלקי (באיטלקית: Armata 1), הייתה ארמייה איטלקית שלחמה במהלך מלחמת העולם הראשונה נגד מעצמות המרכז, ופורקה עם סיום המלחמה. הוקמה מחדש במהלך מלחמת העולם השנייה, ולחמה לצד מדינות הציר במהלך הפלישה לצרפת והמערכה בתוניסיה.
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ממלכת איטליה |
| שיוך |
.svg){kind=small} הצבא המלכותי האיטלקי |
| סוג | ארמייה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | מאי 1915 – 31 ביולי 1940 (כ־25 שנים) |
| מקים היחידה | רוברטו ברוזטי |
| מלחמות |
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
| פיקוד | |
| מפקדים | מפקדים |
  | |
היסטוריה
עריכההקמה ראשונה
עריכההארמייה הוקמה לראשונה במאי 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. היא הוצבה במעבר סטלביו, ועד לרמת אסיאגו באיטליה. עד פרוץ המלחמה, סימן מעבר סטלביו את הגבול שבין האימפריה האוסטרו-הונגרית ובין ממלכת איטליה, וגם שווייץ הציבה עמדת תצפית קדמית בקרבתו. במהלך המלחמה התחוללו קרבות עזים בין הצדדים הלוחמים על השליטה במעבר ההרים, אך למרות זאת הושגה ביניהם הסכמה שלא לבצע ירי מעל השטח השווייצרי באזור (המהווה בליטה בין השטח האוסטרי מצפון והשטח האיטלקי מדרום). מפקד הצבא האוסטרו-הונגרי, קונרד פון הצנדורף, החל לתכנן מתקפה גדולה נגד האיטלקים אותה כינה בשם "משלחת עונשין" (Strafexpedition), כדי להעניש את איטליה, בעלת הברית לשעבר, על בגידתה בברית המשולשת בין איטליה, גרמניה ואוסטרו-הונגריה. הצנדורף תכנן מתקפה גדולה באזור טרנטינו, משם עתיד היה הצבא האוסטרו-הונגרי להתקדם לעבר עמק הפו ולסגור על הארמייה הראשונה שחנתה בעמק האיזונצו.
ב-15 במאי 1916 פתחו האוסטרו-הונגרים בהפגזה ארטילרית גדולה של 2,000 תותחים, ומיד לאחריה החלה הסתערות של חיל הרגלים לאורך חזית של 50 ק"מ. האיטלקים הופתעו מהסתערות זו, ובימים הראשונים האוסטרו-הונגרים התקדמו יפה, בהתחשב במבנה ההררי של החזית. ב-29 במאי 1916 האוסטרו-הונגרים כבשו את אסיאגו והתקרבו לעיירת המחוז ויצ'נצה, עת כל הארמייה הראשונה עמדה לפני כיתור. המצב היה קריטי, אולם ברגע האחרון הצליחו האיטלקים לשנע כוחות תגבורת לחזית ולהציל את הארמייה הראשונה. מאוחר יותר צומצם אזור ההגנה של הארמייה מטרנטינו עד וורונה בלבד. בנובמבר 1918, לאחר סיום המלחמה פורקה הארמייה הראשונה.
הקמה שנייה
עריכההארמייה הוקמה פעם שנייה ביוני 1939,[1] ובמהלך מלחמת העולם השנייה, הייתה אחת משלוש הארמיות שהרכיבו את "קבוצת ארמיות מערב" של הצבא האיטלקי בפיקודו של נסיך הכתר אומברטו. יחד עם הארמייה הרביעית והארמייה השביעית, הארמייה הראשונה לקחה חלק פעיל בפלישה האיטלקית לצרפת, וכבשה את מנטון. אולם לא הצליחה לכבוש את ניס ולכן פורקה לאחר כניעת צרפת.
לאחר תבוסת הכוחות הגרמניים בצפון אפריקה, שונה שמה של ארמיית הפאנצר אפריקה של הוורמאכט ל"ארמיית הפאנצר הגרמנית-איטלקית". ב-23 בפברואר 1943, פורקה ארמיית הפאנצר, ועל בסיס היחידות האיטלקיות שבה הוקמה מחדש הארמייה הראשונה בפיקוד ג'ובאני מסה. לאחר מבצע לפיד התבצרה הארמייה בתוניסיה, ונכללה בקבוצת ארמיות אפריקה. במאי של אותה שנה הכריע לבסוף יתרונם המספרי והלוגיסטי של בעלות הברית את הכף, ויחידות גרמניות נכנעו בזו אחר זו עד שלבסוף נכנעה כל הקבוצה. ב-13 במאי נכבשה תוניס, הארמייה האיטלקית הראשונה כותרה ומסה נאלץ להיכנע לכוחות בעלות הברית.
מפקדים
עריכהמלחמת העולם הראשונה
עריכה- רוברטו ברוזטי (מאי 1915 - מאי 1916)
- גוליילמו פאקורי גיראלדי (מאי 1916 - נובמבר 1918)
מלחמת העולם השנייה
עריכה- פייטרו פינטור (10 ביוני 1940 - 24 ביוני 1940)
- ג'ובאני מסה (23 בפברואר 1943 - 13 במאי 1943), ג'וזפה מנצ'ינלי היה ראש מטה.
קישורים חיצוניים
עריכה- הארמייה הראשונה באתר Axis History (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ הארמייה הראשונה באתר אקסיס היסטורי