הארמייה השביעית (האימפריה העות'מאנית)
הארמייה השביעית העות'מאנית (בטורקית: 7. Ordu) הייתה ארמיית שדה של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. למרות שיועדה רשמית כארמייה, לפחות עד 1918, היא הייתה בעל כוח של קורפוס בלבד.
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
סוג | ארמייה |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1877–1918 (כ־41 שנים) |
מלחמות | מלחמת העולם הראשונה |
![]() ![]() |
הארמייה השביעית הוקמה בשנת 1877 לשירות בערב ובתימן.[1] בשנת 1908 היא כללה את דיוויזיות החי"ר ה-13 וה-14, רגימנט פרשים אחד ורגימנט תותחנים[2] והם היו מעורבים בלחימה באנשי שבטים מורדים בתימן.[3]
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פעלה הארמייה על רכס הרי יהודה והרי שומרון בחזית ארץ ישראל כשעד מערכת מגידו (בספטמבר 1918) ישבה מפקדת הארמייה בעיר שכם. בהמשך נסוגה הארמייה צפונה ומזרחה כשרבים מחייליה נכנעו.
מלחמת העולם הראשונה
עריכהסדר הכוחות, אוגוסט 1917
עריכהבאוגוסט 1917 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[4]
- הארמייה השביעית, סוריה (מירליב מוסטפא כמאל פאשה)
- הקורפוס ה-3
- הדיוויזיה ה-24, הדיוויזיה ה-50
- הקורפוס ה-15
- הדיוויזיה ה-19, הדיוויזיה ה-20
- קורפוס אסיה הגרמני
- הקורפוס ה-3
בסוף 1917, בפיקודו של פבזי פאשה, נצטוותה הארמייה השביעית להתקדם ברחבי המדבר על מנת להביא ללחץ על צלעו הפנימית של אלנבי בארץ ישראל. בעוד אלנבי תקף את הארמייה השמינית העות'מאנית, דיוויזיית הרוכבים האוסטרלית שלו נשלחה לעכב את התקדמות הארמייה השביעית. הארמייה השביעית אכן הצליחה לאלץ את האוסטרלים לסגת בכמה קילומטרים אך בסופו של דבר האוסטרלים החזיקו את הקו. לאחר הניצחון הבריטי בהקרב על גבעות מע'אר ב-13 בנובמבר (שלא כלל את הארמייה השביעית ישירות), החליט פבזי להסיג את הארמייה השביעית לשמירה על ירושלים.[5]
סדר הכוחות, ינואר 1918
עריכהבינואר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[6]
- הארמייה השביעית (מירליב מוסטפא פבזי פשה)
- הקורפוס ה-3
- הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-19, הדיוויזיה ה-24
- הקורפוס ה-15
- הדיוויזיה ה-26, הדיוויזיה ה-53
- דיוויזיית הפרשים ה-3
- קורפוס אסיה הגרמני
- הקורפוס ה-3
סדר הכוחות, יוני 1918
עריכהביוני 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[7]
- הארמייה השביעית (מירליב מוסטפא פבזי פאשה)
- הקורפוס ה-3
- הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-24, דיוויזיית הפרשים ה-3
- הקורפוס ה-15
- הדיוויזיה ה-26, הדיוויזיה ה-53, הדיוויזיה ה-19
- קורפוס אסיה הגרמני
- הקורפוס ה-3
סדר הכוחות, ספטמבר 1918
עריכהבספטמבר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[8]
- הארמייה השביעית (מירליב מוסטפא כמאל פאשה)
- הקורפוס ה-3 (Miralay איסמט אינני)
- הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-11
- הקורפוס ה-15 (מיראליי עלי פואט ביי)
- הדיוויזיה ה-26, הדיוויזיה ה-53
- הקורפוס ה-3 (Miralay איסמט אינני)
הארמייה השביעית הושמדה על ידי הפגזה אווירית בריטית במהלך נסיגתה משכם ב-21 בספטמבר 1918.[9]
אחרי מודרוס
עריכהסדר הכוחות, נובמבר 1918
עריכהבנובמבר 1918 הייתה בנויה הארמייה באופן הבא:[10]
- הארמייה השביעית (מירליב עלי פואט פאשה)
- הקורפוס ה-3
- הדיוויזיה ה-11, הדיוויזיה ה-24
- הקורפוס ה-20
- הדיוויזיה ה-1, הדיוויזיה ה-43
- הקורפוס ה-3
הערות שוליים
עריכה- ^ Erickson, Edward J (2003). Defeat in detail: the Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913. Greenwood Publishing Group. p. 6. ISBN 0-275-97888-5.
- ^ Erickson, Edward J (2003). Defeat in detail: the Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913. Greenwood Publishing Group. p. 17. ISBN 0-275-97888-5.
- ^ Erickson, Edward J (2003). Defeat in detail: the Ottoman Army in the Balkans, 1912-1913. Greenwood Publishing Group. p. 19. ISBN 0-275-97888-5.
- ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 170.
- ^ http://www.firstworldwar.com/battles/mugharridge.htm
- ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 181.
- ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 188.
- ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 197.
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2012-10-12. נבדק ב-2012-10-29.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Edward J. Erickson, Order to Die: A History of the Ottoman Army in the First World War, Greenwood Press, 2001, ISBN 0-313-31516-7, p. 202.