הבאר של מימיר

באר הממוקמת מתחת לעץ העולם יגדראסיל ומקושרת עם דמותו של האל האסירי מימיר

במיתולוגיה הנורדית, הבאר של מימירנורדית עתיקה: Mímisbrunnr) היא באר הממוקמת מתחת לעץ העולם יגדראסיל ומקושרת עם דמותו של האל האסירי מימיר. הבאר של מימיר מוזכרת באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית. הבאר שוכנת מתחת לאחד משלושת שורשי עץ העולם שמגיע עד ליוטונהיים, היכן שעולם הבריאה הריק גינונגגאפ שכן בעבר. באדה הפרוזאית נכתב שמימי הבאר מכילים תבונה כה רבה עד שאודין הקריב את אחת מעיניו כדי לזכות במשקה יחיד ממנה.

מקורותעריכה

האדה הפואטיתעריכה

הבאר מוזכרת בפואמה הראשונה באדה הפואטית, ״נבואת הרואה״ (Völuspá), בה נביאה מספרת לאודין על אודות בריאת העולם וסיומו. בפואמה הנביאה אומרת לאודין שהיא יודעת שאודין הקריב את אחת מעיניו ושם אותה בבאר וכי מימיר שותה ממימי הבאר בכל בוקר.

יָדַעְתִּי כִּי צְפוּנָה / עֵינוֹ שׁל אוֹדִין
בְּמַבּוּעוֹ שֶׁל מִימִיר / הַמְּהֻלָּל בַּכֹּל;
מֵי-דְבַש יְגַמֵּא / מִימִיר לַבְּקָרִים
מֵעֵרְבוֹנֹו שֶׁל אוֹדִין, / – הֲתָבִינוּ שְׁאָר דְּבָרַי?

מתרגומו של שאול טשרניחובסקי

במקום אחר בפואמה מתייחסת הנביאה לשמיעתו או קרנו של היימדאל - ישנם חילוקי דעות בנוגע לתרגום המילה hljóð מנורדית עתיקה:

אֲנִי יוֹדַעַת מַחֲבוֹאָהּ / שֶׁל קֶרֶן הֵימְדַל
תַּחַת אִילַן-הַקֹּדֶש / הַשּׁוֹתֶה אֲוִיר-שָׁמַיִם;
רוֹאָה אֲנִי הַזְּרָמִים / הָרְטֻבִּים נוֹפְלִים עָלָיו
מֵעֵרְבוֹנוֹ שֶׁל אוֹדִין, / – הֲתָבִינוּ שְׁאָר-דְּבָרַי?

מתרגומו של שאול טשרניחובסקי

החוקרת קרולין לרינגטון טוענת שהקטע מצביע על כך שגם היימדאל, כמו אודין, השאיר בבאר חלק מגופו (במקרה זה - את אוזנו)[1].

האדה הפרוזאיתעריכה

ב"הטעיה של גילבי", החלק השני באדה הפרוזאית, ה"נעלה" מספר למלך גילבי על עץ העולם. ה"נעלה" מספר על שלושת שורשי העץ שאחד מהם מגיע למקום בו היה בעבר עולם הבריאה הריק גינונגגאפ והיום נמצא בו עולם הענקים יוטונהיים. הנעלה מסביר שמתחת לשורש נמצאת בארו של מימיר, המכילה תבונה רבה. בעל הבאר, מימיר, מלא בידע כיוון שהוא שותה מהבאר בעזרת הקרן גיילרהורן (Gjallarhorn). ה"נעלה" מספר על אודין שהקריב את עינו והשאיר אותה בבאר בשביל משקה יחיד ממנה, ולאחר מכן מצטט מפואמת "נבואת הרואה" מהאדה הפואטית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הבאר של מימיר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Larrington, Carolyne (Trans.). The Poetic Edda. Oxford World's Classics, 1999. ISBN 019-2839462