ויקיפדיה

הבולים של האי פיטקרן

תושביו של האי הנידח פיטקרן קיבלו שירותי דואר ממגוון של מקורות החל ממחצית המאה ה-19. בשנת 1940 הנפיק דואר פיטקרן את סדרת הבולים הראשונה הנושאת את שם המושבה, ומאז הוא ממשיך בהנפקת בולי דואר המציגים ברובם את טבע האי ואת ההיסטוריה הסוערת שהובילה להתיישבות בו.

שירות הדואר במאה ה-19 עריכה

במהלך המאה ה-19 משלוח דברי הדואר מן האי פיטקרן לא היה מאורגן, והתבסס במידה רבה על ניצול הזדמנויות. תושבי האי, שלא היו ברשותם בולים, נאלצו לבקש מקברניטי הספינות שעצרו ליד האי שייקחו עימם את המכתבים, ימסרו אותם בבית הדואר המסודר הראשון אליו יגיעו, וירכשו שם בול דואר מתאים שיאפשר את העברת המכתב לתעודתו.[1] מכתבים מוקדמים מן האי פיטקרן הם נדירים ביותר, הן בגלל מיעוט האוכלוסייה באי והן בגלל מיעוט כלי השייט שפקדו את המקום.[2]

המכתב המתועד הראשון נשלח מפיטקרן ביום 17 במרץ 1830[2] על ידי הקברניט הבריטי ויליאם ואלדגרייב (אנ') שביקר באי כמפקדה של אניית הצי "סרינגפטם" (HMS Seringapatam). המכתב המתועד הראשון שנכתב על ידי תושב האי פיטקרן נשלח בחודש ספטמבר 1844[2] אל איש הדת האנגליקני ויליאם ארמסטרונג,[3] שישב בעיר ולפראיסו שבצ'ילה וגילה התעניינות בגורלם של תושבי האי. ידוע גם על מספר מכתבים שנשלחו מן המתיישבים בפיטקרן ובין קרובי משפחתם שהיגרו אל האי נורפוק.[4]

את מצב התקשורת באי פיטקרן תיאר תת-אדמירל אלג'רנון דה הורסיי (אנ'), מפקד הצי הבריטי באוקיינוס השקט. הוא ביקר באי בחודש ספטמבר 1878 ודיווח[4] כי:

הקשר היחיד עם העולם החיצון מתקיים באמצעות ספינות החולפות על פני האי בממוצע אחת לחודש... הקשר אינו יציב, מאחר ומרבית האוניות חולפות על פני האי מבלי להבחין בו כלל, ואלו שכן מאתרות אותו מתקשות לעיתים לעגון לצדו...

שירות הדואר של המיסיון עריכה

 
ספינת המיסיונרים "פיטקרן"

ביום 18 באוקטובר 1886 הגיע אל האי פיטקרן מיסיונר בשם ג'ון טיי (אנ'), אשר היה איש דת פעיל בכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי. הוא החליט לצאת למסע ימי בהמלצת רופאו, וזאת כאמצעי לחזק את בריאותו הרופפת. ג'ון טיי שהה בפיטקרן כחודש ימים, במהלכו קשר קשרים עם תושבי האי והצליח להמיר את כולם לאמונה הנוצרית של הכנסייה לה השתייך. כאשר חזר טיי לארצות הברית פרסם את תוצאות מסעו אל האי פיטקרן והצליח לשכנע את מוסדות הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי לפתוח בפעילות מיסיון (אנ') במושבות המבודדות של האוקיינוס השקט.

בשנת 1890 השלימה הכנסייה את בנייתה של ספינה מיוחדת, לה קראה בשם פיטקרן (אנ'). הספינה נועדה לאפשר לאנשי הדת של הכנסייה לשמור על קשר רציף עם קהל מאמיניה באיי האוקיינוס השקט. ספינה זו ערכה מספר הפלגות ברחבי האוקיינוס השקט במהלך העשור האחרון של המאה ה-19, וסייעה לאנשי פיטקרן לחזק את הקשר עם העולם החיצון. בשנת 1900 נמכרה הספינה וחדלה מלפעול באוקיינוס השקט.

הסדר הדואר ללא בולים עריכה

בשנת 1921, לאחר שנים רבות בהן נאלצו תושבי פיטקרן להיעזר בספינות מזדמנות ולבקש את חסדיו של רב החובל על מנת שיוביל את מכתביהם אל העולם הרחב, החליטו שלטונות בריטניה וניו זילנד להיחלץ לעזרתם של אנשי האי. הם פרסמו נוהל ולפיו התקבלו מכתבים מפיטקרן בבתי הדואר גם ללא בולים.[4] כאשר הגיע המכתב ליעדו הודבקו עליו בולי דמי דואר בעלות הרגילה של משלוח המכתב,[א] ודמי המשלוח נגבו מן המכותב.[5]

כהוכחה שהמכתב אכן נשלח מן האי פיטקרן, והוא זכאי להנחה של הנוהל המיוחד, נדרשו אנשי פיטקרן להטביע על המעטפה חותמת מיוחדת בה נכתב "נשלח באי פיטקרן, בולים אינם זמינים". דואר ניו זילנד סיפק מדי שנה חותמת כזו לריצ'רד כריסטיאן, השופט של האי, ותפקידו היה להחתים את המעטפות.[4] ידוע על שישה דגמים של החותמת הזו בהם נעשה שימוש לאורך השנים.[4]

נוהל זה חייב את בתי הדואר השונים להשקיע עבודה בהדבקת בולי דמי הדואר ובגביית התשלום מן הנמען. קובעי המדיניות הניחו כי לאור מספרם המועט של תושבי האי לא יהיה בכך עול גדול מידי על אנשי הדואר. בפועל, הערכתם זו התבדתה. אספני בולים מכל רחבי העולם החלו להעביר מעטפות אל האי פיטקרן על סיפון הספינות שפקדו את האי, וזאת על מנת לזכות בדוגמה מן החותמת המיוחדת עבור האוסף הפרטי שלהם. בחודש מרץ 1926, לאחר שהיקף התופעה נודע למנהלי הדואר הבריטי, הוחלט לבטל את הנוהל ולא לאפשר עוד לאנשי פיטקרן לשלוח מכתבים לא מבוילים.[1]

 
חותמת שהוטבעה על מכתבים שנשלחו מן האי פיטקרן
בתקופה שקדמה לפתיחת סוכנות הדואר של ניו זילנד באי

שימוש בבולי ניו זילנד עריכה

לאחר שנה בה נאלצו אנשי פיטקרן להתמודד שוב עם הצורך לבסס את הקשר שלהם עם העולם על רצונם הטוב של קברניטי הספינות שפקדו את האי, נמצא סוף סוף פתרון מסודר וממוסד לשאלת קשרי הדואר של האי. שלטונות הדואר של ניו זילנד פתחו ביום 7 ביוני 1927 סוכנות דואר על האי פיטקרן[4], בה נמכרו בולי הדואר של ניו זילנד ונעשה שימוש בחותמת מיוחדת של האי.

פתרון זה פעל בהצלחה רבה עד אשר הוחלף בשנת 1940 בבית הדואר העצמאי של האי פיטקרן.

 
 בול של ניו זילנד שנשלח מסוכנות הדואר שעל האי פיטקרן.
בהיקף החותמת נכתב "האי פיטקרן", "סוכנות דואר ניו זילנד".
במרכז החותמת משולב התאריכון.

פתיחת תחנת הרדיו על האי פיטקרן עריכה

ביום 18 במרץ 1938 נחנכה על האי פיטקרן תחנת רדיו אשר נועדה לקלוט קריאות מצוקה של תושבים ושייטים באזור דרום האוקיינוס השקט. אות הקריאה של התחנה היה VR6A-PITC.[6] לרגל חנוכת התחנה הודפסו מעטפות חגיגיות ועליהן תמונה של מבנה תחנת הרדיו. בול של ניו זילנד הודבק בפינה הימנית העליונה של המעטפה, והיא הוחתמה בחותמת של סוכנות הדואר הניו זילנדית. בנוסף, הוטבעה על המעטפה חותמת מיוחדת בצבע כחול המציינת את אירוע פתיחת תחנת השידור. המעטפות החגיגיות הוכנו ביוזמתו של סוחר בולים אמריקאי, אשר כתובתו הודפסה בפינה הימנית התחתונה של המעטפה.[4]

המעטפות הוחתמו על האי פיטקרן ונשלחו אל המזמין על סיפונה של אחת הספינות שפקדו את האי. במהלך ההפלגה אירעה תקלה לא ברורה, וכל המעטפות הוטבלו במי ים למשך מספר שעות עד אשר הצליחו למשות אותן ולהעביר אותן ליעדן. בניגוד למקובל במקרים של מעטפות טרופת, דואר ניו זילנד לא טרח במקרה זה להסביר את מהות התקלה שהובילה לפגיעה בדברי הדואר.[4]

על כל המעטפות הקיימות כיום בשוק הבולאי ניכרים סימנים ברורים של רטיבות, הדיו של החותמות מרוח, הבולים בחלק מן המעטפות זזו ממקומם המקורי על המעטפה, וכתמי רטיבות מופיעים בחלקים שונים של המעטפות.[4]

 
המעטפה החגיגית שהוכנה לרגל חנוכת תחנת הרדיו על האי פיטקרן. ניתן להבחין בחותמת הכחולה שדהתה ובכתם הדיו שנמרח בחלקו התחתון של הבול.

משלוח מכתבים בדואר אוניות עריכה

משרד הדואר שעל האי פיטקרן שימש גם כתחנה בה הופקד דואר אוניות שנשלח על סיפון ספינות הנוסעים שפקדו את האי. על פי הכללים שקבע איגוד הדואר העולמי ניתן היה לשלוח דואר אוניות רק כאשר הספינה הייתה בהפלגה בים הפתוח, והיה צורך להעביר את המכתבים לטיפול משרד הדואר בנמל הראשון אליו הגיעה הספינה. לאחר מיון והחתמת המכתבים הועלו דברי הדואר על הספינה הראשונה שפקדה את האי בדרכה אל היעד אליו נועדו המכתבים.

ידועים גם מקרים בהם הועלו דברי הדואר על ספינות שהפליגו מפיטקרן לכיוון ההפוך. כך לדוגמה הועלו מכתבים שנועדו להגיע לאנגליה שבמזרח, על ספינות שהפליגו לניו זילנד. עקב תנאי מזג האוויר הלא יציבים בחוף פיטקרן לא היה כל ביטחון שספינה המפליגה לכיוון הנכון תצליח לעגון כאשר תגיע לפיטקרן, ופקידי דואר פיטקרן למודי הניסיון ניצלו כל הזדמנות לשלוח את דברי הדואר בהצטברו במשרדם גם אם הדבר כרוך היה במסע בכיוון ההפוך.

מכתב שנשלח מפיטקרן בדואר אוניות עריכה

המכתב שלהלן מהווה דוגמה לאופן הטיפול במכתבים אשר נשלחו בדואר אוניות, ונמסרו לטיפול בסניף הדואר של פיטקרן. הצלבה בין סימני הדואר המוטבעים על המעטפה ובין התיעוד הקיים אודות נתיבי הספנות באוקיינוס השקט מאפשרים לשחזר את מסעו של המכתב.

הכנת המכתב למשלוח עריכה

ביום 15 בדצמבר 1937 הפליגה האונייה "רמוארה" (R.M.S. Remuera)[7] מנמל לונדון בדרכה מערבה לכיוון ניו זילנד. אחד הנוסעים שהפליגו על סיפונה לקח מעטפה ממשרדי האונייה (ניתן לקרוא את שם הספינה על צידה האחורי של המעטפה), וכתב עליה את כתובת הנמען בהרטפורדשייר שבאנגליה.

הדבקת הבול על המעטפה עריכה

שולח המכתב רכש במשרד הדואר של "רמוארה" בול דואר בריטי[8] בערך נקוב של ½1 פני, התעריף הנכון למשלוח מכתב רגיל בתחומי האימפריה הבריטית. הנוסע הדביק את הבול על המעטפה ומסר אותה לטיפול פקיד הדואר של האונייה. הבול נותר בשלב זה ללא חותמת, מאחר שאת ההחתמה צריך היה לבצע במשרד הדואר היבשתי בנמל הראשון בו תעגון הספינה.

מסירת המכתב לטיפול דואר פיטקרן עריכה

ביום 12 בינואר 1938 עגנה האונייה "רמוארה" ליד פיטקרן,[7] ושק הדואר של הספינה עם המכתבים שנועדו להישלח ליעדים בכיוון מזרח הורדו אל סוכנות הדואר הניו זילנדי שפעלה באי. על פי הכללים, מותר היה לפקידי הסוכנות להטביע את החותמת שלהם רק על בולים של ניו זילנד, בעוד שעל המעטפה היה דבוק בול בריטי. הפקיד בדואר פיטקרן בחר להטביע את החותמת שלו בצידה האחורי של המעטפה, ולהשאיר את הבול ללא חותמת. המכתב הוכנס לשק דואר יוצא והמתין להגעתה של ספינה המפליגה מזרחה.

המשך המסע לאנגליה עריכה

יום או יומיים לאחר מכן עגנה בפיטקרן האונייה "ארווה" (R.M.S. Arawa)[7] בדרכה מניו זילנד אל אנגליה, והעלתה על סיפונה את שק הדואר שהכיל את המכתב שבתמונה. ביום 10 בפברואר 1938 היא הגיעה לנמל סאות'המפטון שבדרום אנגליה.[7] המכתב נמסר לטיפול בית הדואר המקומי, שם הוטבעה על הבול חותמת המציינת כי המכתב נשלח במקורו כדואר אוניות (PAQUEBOT)

 
 
חזית המכתב צדו האחורי של המכתב

הבולים עריכה

בשנת 1921 ביקר בפיטקרן סר ססיל רודוול (אנ'), המושל הבריטי של מערב האוקיינוס השקט. בדוח שחיבר הציע לפתוח משרד דואר על האי ולהנפיק עבורו בולים[9]. המלצה זו לא התקבלה, וכאמור אולתרו פתרונות נקודתיים על מנת לענות על צורכי התושבים.

בשנת 1935 הגיעה לחוף פיטקרן היכטה "וגבונדיה" (Vagabondia). קצין הרדיו של הספינה, אדם בשם קרל ברסלג (Karl Baarslag) שהיה אספן בולים, ביקר את אנדרו יאנג (Andrew Young), מנהל הדואר הלא רשמי של פיטקרן, ושאל אותו מדוע האי אינו מנפיק בולים משלו. הוא הציג בפניו את התקדים שהתרחש מספר שנים קודם לכן באי ברבודה שבמזרח הים הקריבי וסקר בפניו את היתרונות הכלכליים של הנפקת בולים עצמאיים.[10] הרעיון מצא חן בעיני אנדרו יאנג, ויחד עם פרקין כריסטיאן (Parkin Christian), השופט של פיטקרן, החלו לפעול לקידום העניין. במשך חמש שנים דחה המושל הבריטי מספר פעמים את הפניות שקיבל מאנשי האי, עד אשר התרצה וניאות לאשר את ההנפקה.[10]

הבולים הראשונים התקבלו בהתלהבות גדולה על ידי אספני הבולים בעולם, ושטף ההזמנות עלה על כל המצופה. ה.א. מוד (H.E.Maude), מנהל הדואר החדש של פיטקרן, עבד במשך שישה עשר יום על מנת להכין את מעטפות היום הראשון שהוזמנו מכל רחבי תבל. על כל המעטפות הוטבעה חותמת היום הראשון הרשמי, 15 באוקטובר 1940.[10]

סדרת הבולים הראשונה עריכה

סדרת הבולים הראשונה של האי פיטקרן הונפקה ביום 15 באוקטובר 1940.[11] הבולים הודפסו בלונדון, חלקם על ידי חברת ווטרלו ובניו (אנ') וחלקם על ידי חברת ברדבורי ווילקינסון (אנ'). הכיתוב על הבולים כלל את שם המושבה "איי פיטקרן"[ב] ואת הערך הנקוב של הבול. בנוסף לאיור המרכזי שולבה בכל בול, בתוך מדליון, דמותו של מלך בריטניה ג'ורג' השישי. כל האיורים שעל הבולים הוקדשו לנופי האי פיטקרן ולאירועים ואישים מן ההיסטוריה של פיטקרן.

 
 ערך נקוב - חצי פני.[ג] הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
ענף של תפוזים, אחד המוצרים אותם נהגו תושבי פיטקרן למכור למלחי הספינות שפקדו את האי.
 
 ערך נקוב - פני אחד. הודפס על ידי ברדבורי ווילקינסון.
פלטשר כריסטיאן (אנ'), מנהיג המרד על הבאונטי, ניצב בחרטום האונייה בראש חבורת המורדים ומביט לעבר סירתו של ויליאם בליי. לשמאלו שולב באיור אחד העציצים של עץ הלחם, אשר היה מטרת מסעה של הבאונטי לטהיטי. חלק זה של העיצוב נלקח מתוך תחריט השמור באוסף דיקסון (אנ') שבספרייה של ניו סאות' ויילס (אנ'). מעצב הבול החליף את הסירה של ויליאם בליי במראה של האי פיטקרן.
 
 ערך נקוב - פני וחצי. הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
ג'ון אדמס (אנ'), אחרון המורדים שנותר בחיים, לצד הבית בו התגורר על האי פיטקרן. הציור של אדמס מבוסס על תחריט שהכין אמן בשם אדלנד {H. Adland).
 
 ערך נקוב - שני פני. הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
ויליאם בליי לצד תמונתה של האונייה "באונטי" עליה פיקד בעת המרד. תמונתו של ויליאם בליי מבוססת על מיניאטורה שהכין האמן ג'ון סמרט (אנ').
 
 ערך נקוב - שלושה פני. הודפס על ידי ברדבורי ווילקינסון.
מפה המציגה את מיקומו של האי פיטקרן יחסית ליבשת אוסטרליה, ליבשת אמריקה, ולאיים השכנים באוקיינוס השקט.
 
 ערך נקוב - שישה פני. הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
תמונתה של הספינה "באונטי". במקורה הייתה זו ספינת מסחר אזרחית בשם "הבתיה" (The Bethia) אשר נרכשה על ידי הצי הבריטי במיוחד לצורך המסע להעברת שתילי עץ הלחם מטהיטי לאיים הקריביים. השם "באונטי" (שמשמעותו "נדיבות") ניתן לה על ידי הצי הבריטי לאחר הרכישה.
 
 ערך נקוב - שילינג אחד. הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
פלטשר כריסטיאן (אנ') חבוש בכובע האופייני למדי קצין ים על רקע האי פיטקרן. דמותו של כריסטיאן נלקחה מתוך תחריט השמור באוסף דיקסון (אנ') שבספרייה של ניו סאות' ויילס (אנ').
 
 ערך נקוב - שילינג אחד ושישה פני. הודפס על ידי ברדבורי וילקינסון.
דמותו של פלטשר כריסטיאן (ראו תיאור בבול שערכו הנקוב פני אחד) על רקע מראה מפרץ באונטי (אנ') שבחוף הצפון מזרחי של האי פיטקרן.

השלמת סדרת הבולים הראשונה עריכה

ביום 1 בספטמבר 1951 נוספו לסדרת הבולים הראשונה של פיטקרן שני בולים נוספים.[11]

 
 ערך נקוב - ארבעה פני. הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
ספר התנ"ך של האונייה "באונטי" (אנ'), הספר היחידי שהיה ברשות המורדים על האי פיטקרן, אשר בעזרתו לימדו את ילדיהם קרא וכתוב.
 
 ערך נקוב - שמונה פני. הודפס על ידי ווטרלו ובניו.
מבנה בית הספר החדש של ילדי פיטקרן אשר נבנה בשנת 1949.

סדרת הבולים השנייה עריכה

ביום 2 ביולי 1957 הנפיק דואר פיטקרן סידרה השנייה של בולים מן המניין.[11] סידרה זו כללה 11 בולים, עליהם הופיע במסגרת דיוקנה של המלכה אליזבת השנייה. הבולים הודפסו בלונדון על ידי חברת דה לה רו.

 
 ערך נקוב - חצי פני.
העלים והפרחים של צמח קורדילין אמירי (אנ'), המכונה בשפה המקומית בשם "צמח טי" (ti plant). משורשיו של צמח זה ייצר ויליאם מקקויי (אנ') משקה אלכוהולי, אשר גרם למרבית המורדים להתמכר לאלכוהול, והוביל למריבות ולרצח. הממציא, ויליאם מקקויי, התאבד בהיותו שיכור על ידי קפיצה ממרומי אחד הצוקים אל תוך הים.
 
 ערך נקוב - פני אחד.
מפה טופוגרפית של האי פיטקרן.
 
 ערך נקוב - שני פני.
ג'ון אדמס (אנ'), אחרון המורדים שנותר בחיים, לצד ספר התנ"ך של האונייה "באונטי" (אנ') אשר שימש אותו כספר לימוד לילדי האי.
 
 ערך נקוב - שני פני וחצי פני.
ציפור מגולפת מעץ, אחת המזכרות שנהגו תושבי פיטקרן להכין ולמכור לתיירים שפקדו את האי.
 
 ערך נקוב - שלושה פני.
מפרץ באונטי הנמצא בצדו הצפון מזרחי של האי.
 
 ערך נקוב - ארבעה פני.
אחד המבנים שהוקמו על האי פיטקרן, ואשר שימש כבית המגורים של המורה. בטעות נרשמה על הבול הכותרת "בית הספר", אשר תוקנה שנה לאחר מכן.
 
 ערך נקוב - שישה פני.
מפת האוקיינוס השקט ועליה מסומן נתיב ההפלגה של הספינות שהגיעו מבריטניה דרך תעלת פנמה, חלפו על פני פיטקרן והמשיכו בדרכן לניו זילנד ולאיי פיג'י. מפה זו מהווה תזכורת לתקופה בה האי פיטקרן נוהל על ידי המושל הבריטי שישב בפיג'י.
 
 ערך נקוב - שמונה פני.
אחד המתיישבים על רקע השדות החקלאיים שבחלק השטוח של האי.
 
 ערך נקוב - שילינג אחד.
דגם עץ של הספינה "באונטי", אחת המזכרות שנהגו תושבי פיטקרן להכין ולמכור לתיירים שפקדו את האי.
 
 ערך נקוב - שני שילינג.
המריצה, כלי הרכב הגלגלי היחיד שהיה בזמנו על האי המבודד, זכתה להופיע על בול.
 
 ערך נקוב - שני שילינג ושישה פני.
תושבי האי משיקים סירה חדשה לציד ליוויתנים מן המזח שבמפרץ באונטי.

שגיאת העיצוב עריכה

כאמור, הבול בעל ערך נקוב של ארבעה פני הודפס בטעות עם הכיתוב השגוי "בית הספר של פיטקרן" (Pitcairn School). ביום 5 בנובמבר 1958[11] הונפק בול חדש שנועד לתקן את הטעות ועליו הכיתוב "הבית של מורה בית הספר" (Schoolteacher's house).

 
 
הבול המקורי עם הכיתוב השגוי הבול החדש עם הכיתוב המתוקן

בולי הזיכרון הראשונים עריכה

ביום 15 בנובמבר 1961 הנפיק דואר פיטקרן את הסדרה הראשונה של בולי זיכרון[11] אשר נועדו לציין את יובל המאה לחזרתם של תושבי פיטקרן מן האי נורפוק אליו עברו בשנת 1856.[12]

תהליך החזרה לפיטקרן בוצע בשני שלבים. בשלב הראשון, שתי משפחות שכללו 17 אנשים הפליגו מן האי נורפוק ביום 2 בדצמבר 1858 על סיפונה של האונייה "מרי-אן" ונחתו בחוף פיטקרן ב-17 בינואר 1859.[13] בשלב השני חזרו לפיטקרן 27 אנשים נוספים בהנהגתו של סימון יאנג (אנ'). הם הפליגו על סיפונה של הספינה סט' קילדה והגיעו אל האי פיטקרן ביום 2 בפברואר 1864.[12]

מאחר שתהליך החזרה מן האי נורפוק התרחש בין השנים 1859 - 1864, החליטו כאמור לציין את האירוע בשנת 1961, מועד המהווה תאריך ביניים בתקופה הרלוונטית. הבולים הודפסו בלונדון על ידי חברת הריסון (לימים, הריסון ובניו (אנ')).

 
 ערך נקוב - שלושה פני.
מבט מן הים לעבר האי פיטקרן. במדליון מוצגת דמותו של סימון יאנג.
 
 ערך נקוב - שישה פני.
מפת האי פיטקרן לצד מפת האי נורפוק.
 
 ערך נקוב - שילינג אחד.
הספינה "מרי-אן" אשר על סיפונה חזרו שתי המשפחות הראשונות מן האי נורפוק.

השתתפות בהנפקות כוללניות עריכה

המושבה של איי פיטקרן השתתפה בכל ההנפקות הכוללניות של האימפריה הבריטית מאז שנת 1946. זו הייתה הזדמנות לתושבי האי להגדיל את ההכנסות ממכירת בולים לאספנים, ולהנפיק בולים בעלי תפוצה עולמית שזכו לביקוש גבוה.

המעבר לשיטה העשרונית עריכה

בחודש יולי 1967 אימצו תושבי האי פיטקרן את המטבע של ניו זילנד (דולר ניו זילנדי המתחלק ל-100 סנטים) במקום המטבע הבריטי. בהתאם, הוטבע ביום 10 ביולי 1967 על הבולים הדפס רכב בצבע זהב אשר הסתיר את הערך הנקוב הקודם והוסיף את הערך הנקוב החדש.[11] בתוך הריבוע שנועד להסתיר את הערך הנקוב הישן שילב המעצב את דמות העוגן ששרד מן הספינה "באונטי", הסמל המוערך של האי פיטקרן.[14]

 
 
הבול המקורי משנת 1964
עם ערך נקוב בשיטה הישנה 		הבול משנת 1967 עם הדפס רכב בצורת עוגן
המבטל את הערך הנקוב המקורי
ומוסיף ערך נקוב חדש

מעמד בולי פיטקרן בקרב האספנים עריכה

מכירת בולי דואר לאספנים מהווה חלק משמעותי מן ההכנסה של תושבי האי פיטקרן.[15] הדואר המקומי מנפיק ארבע עד שש סדרות בולים בשנה, ומקפיד להוציא רק בולים הקשורים לטבע האי ולתרבות המקומית. ניתן לרכוש את בולי פיטקרן מן השנים האחרונות ישירות באתר האינטרנט של השירות הבולאי המקומי[16], וגם הבולים הישנים יותר ניתנים לרכישה בקלות.

אספני תולדות הדואר של פיטקרן מעדיפים להתמקד בתקופה שקדמה להנפקת הבולים, ולחקור את הנתיבים השונים בהם הועבר דואר האי ליעדו.

לקריאה נוספת עריכה

  • Kenneth A. Wood, This is Philately, p. 575-576
  • Mackay Robin(Ed), Pitcairn Island, International Encyclopedia of Stamps, IPC, 1970, p. 1518-1523
  • Dr Herb Ford, Pitcairn - Port of Call, 1996, p. 246-247
  • סטיוארט רוסיטר וג'ון פלואר, אטלס בולי העולם, כרטא, 1989, עמ' 201

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבולים של האי פיטקרן

ביאורים עריכה

  1. ^ על פי הנוהל הרגיל נדרש המכותב שקיבל מכתב ללא בולים לשלם כפל קנס, כך שהנוהל היווה הקלה של ממש לאנשי פיטקרן
  2. ^ השם מתייחס ל"איים" ברבים, כיוון שהמושבה כוללת עוד שלושה איים לא מיושבים מלבד האי העיקרי - פיטקרן
  3. ^ המטבע "פני" מקורו במטבע "דינר" ולכן האות D המסמלת אותו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 50th Anniversary of the first Pitcairn Islands Stamps
  2. ^ 1 2 3 International Encyclopedia of Stamps, p. 1519
  3. ^ William Armstrong
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 International Encyclopedia of Stamps, p. 1520
  5. ^ דוגמה למכתב עם בולי דמי דואר
  6. ^ The Voice of PITC, Adamstown, Pitcairn Island, 1938
  7. ^ 1 2 3 4 RMS Remuera
  8. ^ משרדי דואר שפעלו על סיפון ספינות נוסעים מכרו, על פי כללי איגוד הדואר העולמי, רק את הבולים של המדינה בה הייתה רשומה הספינה. "רמוארה" נבנתה במקור עבור חברת ספנות מניו זילנד, אולם בשנת 1937 הייתה בבעלות של חברה בריטית.
  9. ^ This is Philately, 576
  10. ^ 1 2 3 Pitcairn Islands 2015 Definitives
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 5, p. 766
  12. ^ 1 2 International Encyclopedia of Stamps, p. 1523
  13. ^ Mutiny of the Bounty and Story of Pitcairn Island 1790 - 1894, p. 138
  14. ^ Scott Standard Postage Stamp Catalogue, 2013, Volume 5, p. 767
  15. ^ STAMPS; Big Issues From a Small Volcanic Island in the Pacific
  16. ^ Pitcairn Islands Philatelic Bureau


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבולים_של_האי_פיטקרן&oldid=36518106"