הבחירות לסנאט של ארצות הברית (2020)

הבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-2020 נערכו ב-3 בנובמבר 2020, כאשר 33 מושבים בסנאט, הנמנים עם קבוצה 2 של הסנאט (אנ'), עמדו לבחירה בבחירות רגילות. האישים שנבחרו לסנאט יושבעו לתקופת כהונה בת שש שנים שתיפרש בין התאריכים 3 בינואר 2021 עד ל-3 בינואר 2027. בנוסף על כך, שתי מערכות בחירות מיוחדות עתידות להתקיים לצד הבחירות הרגילות: אחת באריזונה למילוי שארית תקופת כהונתו של ג'ון מקיין שנפטר ב-2018, ואחת אחרת בג'ורג'יה – שתתקיים בעקבות התפטרותו של ג'וני אייזקסון בשלהי 2019.

‹ 2018 ארצות הבריתארצות הברית 2022 ›
הבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-2020
3 בנובמבר 2020

  צ'אק שומר מיץ' מקונל
מועמד צ'אק שומר, מנהיג הדמוקרטים בסנאט מיץ' מקונל, מנהיג הרפובליקנים בסנאט
מפלגה US Democratic Party Logo.svg  המפלגה הדמוקרטית GOP logo.svg  המפלגה הרפובליקנית
מדינת מוצא ניו יורק (מדינה)ניו יורק (מדינה)  ניו יורק קנטקיקנטקי  קנטקי
מספר הקולות 41,958,212 44,106,711
מספר המושבים 50[1] + קול שובר השוויון של נשיאת הסנאט קמלה האריס 50
שינוי במושבים Increase3 Decrease3
אחוזים 48.3% 50.8%
שינוי באחוזים Decrease9.9% Increase 12.1%
2020 United States Senate elections results map.svg

     מדינות בהן נטלו הדמוקרטים מושב מידי הרפובליקנים

     מדינות בהן הרפובליקנים נטלו מושב מידי הדמוקרטים
     מדינות בהן נבחר סנאטור רפובליקני לכהונה נוספת
     מדינות בהן נבחר סנאטור דמוקרטי לכהונה נוספת

     מדינות בהן לא התקיימו בחירות בשנה זו
הזוכה: המפלגה הדמוקרטית זכתה. קול שובר השוויון של נשיאת הסנאט קמלה האריס

במהלך הבחירות לסנאט שהתקיימו במסגרת בחירות 2014 (הבחירות האחרונות בהן התמודדו הסנאטורים מקבוצה 2), נטלה המפלגה הרפובליקנית תשעה מושבים מידי המפלגה הדמוקרטית ובכך התהווה רוב רפובליקני מוצק. הרפובליקנים שמרו על רוב זה בבחירות 2016 ובאלה שנערכו שנתיים אחר כך, וערב הבחירות הם החזיקו ב-53 ממושבי הסנאט. הדמוקרטים החזיקו ב-45 מושבים, לצד שני מושבים של הסנאטורים העצמאיים ברני סנדרס ואנגוס קינג שחוברים לדמוקרטים.

כולל הבחירות המיוחדות באריזונה ובג'ורג'יה, הרפובליקנים יגנו על 23 מושבים בבחירות הנ"ל, ואילו המפלגה הדמוקרטית תגן על 12 מושבים[2]. על מנת ליטול את הרוב מהמפלגה הרפובליקנית, על הדמוקרטים לגרוף שלושה מושבים.

לאחר הבחירות, שני מושבים שאויישו בידי רפובליקנים בקולורדו ובאריזונה ניטלו בידי הדמוקרטים, בשעה שמושבו של דאג ג'ונס הדמוקרטי באלבמה השמרנית שב לידי הרפובליקנים. במקביל, שתי מערכות הבחירות בג'ורג'יה לא הוכרעו ביום הבחירות ולכן שני הסנאטורים הרפובליקנים יתמודדו בשנית בסיבובים מכריעים ב-5 בינואר 2021. סיבובים מכריעים אלה בג'ורג'יה קבעו את זהות המפלגה אשר תשלוט בסנאט, שכן לאחר ניצחונם של ג'ון אוסוף ורפאל וורנוק על דייוויד פרדו וקלי לפלר בהתאמה, לדמוקרטים רוב דחוק בן 51 קולות באמצעות שובר-השוויון של סגנית הנשיא קמלה האריס אשר מתפקדת גם כנשיאת הסנאט.

סקירה כלליתעריכה

סקירה כללית של תוצאות הבחירות לסנאט של ארצות הברית      דמוקרטים      רפובליקנים
מדינה הסנאטור/ית המכהן תוצאה המועמד/ת הנבחר/ת מקור
אוקלהומה   אוקלהומה ג'ים אינהוף נבחר מחדש ג'ים אינהוף [3]
אורגון   אורגון ג'ף מרקלי נבחר מחדש ג'ף מרקלי
איווה   איווה ג'וני ארנסט נבחרה מחדש ג'וני ארנסט
איידהו   איידהו ג'ים ריש נבחר מחדש ג'ים ריש
אילינוי   אילינוי דיק דרבין נבחר מחדש דיק דרבין
אלבמה   אלבמה דאג ג'ונס הפסיד טומי טוברוויל
אלסקה   אלסקה דן סאליבן נבחר מחדש דן סאליבן
אריזונה   אריזונה (בחירות מיוחדות) מרתה מקסאלי הפסידה מארק קלי [4]
ארקנסו   ארקנסו טום קוטון נבחר מחדש טום קוטון
ג'ורג'יה   ג'ורג'יה בחירות מיוחדות קלי לפלר הפסידה רפאל וורנוק
בחירות רגילות דייוויד פרדו הפסיד ג'ון אוסוף
דלאוור   דלאוור כריס קונס נבחר מחדש כריס קונס
דקוטה הדרומית   דקוטה הדרומית מייק ראונדס נבחר מחדש מייק ראונדס
ויומינג   ויומינג מייק אנזי (פורש) פרש סינתיה לומיס [5]
וירג'יניה   וירג'יניה מארק וורנר נבחר מחדש מארק וורנר
וירג'יניה המערבית   וירג'יניה המערבית שלי מור קפיטו נבחרה מחדש שלי מור קפיטו
טנסי   טנסי למאר אלכסנדר (פורש) פרש ביל הגרטי
טקסס   טקסס ג'ון קורנין נבחר מחדש ג'ון קורנין
לואיזיאנה   לואיזיאנה ביל קסידי נבחר מחדש ביל קסידי
מונטנה   מונטנה סטיב דיינס נבחר מחדש סטיב דיינס
מיין   מיין סוזן קולינס נבחרה מחדש סוזן קולינס [6]
מינסוטה   מינסוטה טינה סמית' נבחרה מחדש טינה סמית'
מיסיסיפי (מדינה)   מיסיסיפי סינדי הייד-סמית נבחרה מחדש סינדי הייד-סמית
מישיגן   מישיגן גרי פיטרס נבחר מחדש גרי פיטרס [7]
מסצ'וסטס   מסצ'וסטס אד מרקי נבחר מחדש אד מרקי
נברסקה   נברסקה בן סאס נבחר מחדש בן סאס
ניו ג'רזי   ניו ג'רזי קורי בוקר נבחר מחדש קורי בוקר
ניו המפשייר   ניו המפשייר ג'ין שאהין נבחרה מחדש ג'ין שאהין
ניו מקסיקו   ניו מקסיקו טום יודול (פורש) פרש בן ריי לוהאן [8]
קולורדו   קולורדו קורי גרדנר הפסיד ג'ון היקנלופר
קנזס   קנזס פט רוברטס (פורש) פרש רוג'ר מרשל
קנטקי   קנטקי מיץ' מקונל נבחר מחדש מיץ' מקונל
קרוליינה הדרומית   קרוליינה הדרומית לינדזי גרהאם נבחר מחדש לינדזי גרהאם
קרוליינה הצפונית   קרוליינה הצפונית תום טיליס נבחר מחדש תום טיליס [9]
רוד איילנד   רוד איילנד ג'ק ריד נבחר מחדש ג'ק ריד

אוקלהומהעריכה

ג'ים אינהוף הרפובליקני, המכהן בתפקידו מאז 1999, נבחר בקלות לתקופת כהונתו הרביעית ב-2014. בבחירות אלה הוא התמודד לתקופת כהונתו החמישית. בבחירות המקדימות הרפובליקנית אינהוף נבחר למועמדות מפלגתו כשמולו ניצבו ג'יי. ג'יי. סטיט, חקלאי ובעל חנות נשק; ניל מאוויס, לשעבר איש המפלגה הליברטריאנית; וג'ון תומפקינס[10].

מועמדת המפלגה הדמוקרטית לסנאט הייתה אבי ברויילס, כתבת בתחנת הרדיו KFOR-TV המשדרת באוקלהומה סיטי, שזכתה לתמיכת ארגון נשים לאומי. אוקלהומה היא אחת המדינות הרפובליקניות המוצקות ביותר ואינהוף צפוי היה להיבחר מחדש ללא תחרות רצינית. למשל, סקר שפורסם בספטמבר 2020 בידי ערוץ 9 המקומי באוקלהומה, הראה כי אינהוף מוביל עם 57% מהקולות בעוד שברויילס זוכה ב-33% בלבד[11]. ברויילס הרבתה לתקוף את אינהוף בשל גילו המופלג ואי-השתתפותו בהצבעות במליאת הסנאט, אך היא נמצאה בפיגור כספי מאחורי אינהוף במידה כזו שמיצבה אותה כאנדרדוג רצינית[12].

ב-4 בנובמבר אינהוף גבר על יריבתו אבי ברויילס עם 62.91% מקולות הבוחרים, והוביל עליה בכל מחוזות אוקלהומה[3].

אורגוןעריכה

בבחירות 2014 נבחר ג'ף מרקלי לתקופת כהונה השנייה בהפרש נוח. מרקלי, שהתמודד למועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020, פרש מהמירוץ הנשיאותי בשלב מוקדם של הפריימריז ובמקום זאת החל לנהל את מסע הבחירות שלו לתקופת כהונה שלישית. הוא נבחר למועמד המפלגה לסנאט ללא התנגדות[13]. כמו כן, בפתקי ההצבעה היה רשום כמועמד המפלגה העצמאית וכמועמד מפלגת המשפחות העובדות.

ג'ו רה פרקינס (Jo Rae Perkins), מועמדת לסנאט ב-2014 ולבית הנבחרים של ארצות הברית ב-2018, הייתה מועמדת המפלגה הרפובליקנית שהתייצבה נגד מרקלי. בבחירות המקדימות הרפובליקניות ניצחה עם 49.29% מקולות הבוחרים. פרקינס נודעה בשל תמיכתה בתיאורית הקשר "QAnon"[14]. אבראהים טאהר היה מועמד המפלגה הירוקה הפסיפית של אורגון ומועמד המפלגה הפרוגרסיבית במדינה. כמו כן, המפלגה הליברטריאנית, העמידה את גארי דיי כמועמדה שלה.

איווהעריכה

הסנאטורית הרפובליקנית ג'וני ארנסט התמודדה לתקופת כהונה שנייה[15]. בין חברי המפלגה הדמוקרטית שהתמודדו בבחירות המקדימות נמנים תת-האדמירל לשעבר מייקל פרנקן, המשפטנית קימברלי גרהאם ואיש העסקים אדי מאורו. מתווכת הנדל"ן תרזה גרינפילד זכתה במועמדות המפלגה.

הפופולריות של ארנסט צנחה בסקרי דעת הקהל בשל תמיכתה במכסי הסחר של הנשיא טראמפ שהשפיעו על חקלאי איווה. אך הדמוקרטים התקשו לגדוע את הפסדיהם באיווה מאז פרישתו של טום הרקין, לאחר הפסד צמוד בבחירות לתפקיד מושל המדינה ב-2018. טראמפ זכה בקולות חבר האלקטורים של המדינה בבחירות לנשיאות 2016, אם כי ברק אובמה ניצח בה בבחירות 2008 לנשיאות ובאלה הבאות. עם זאת, הדמוקרטים מאיישים שלושה מתוך מתוך ארבעת מושביה של איווה בבית הנבחרים, הודות להיבחרן של סינדי אקסני ואבי פינקנאוור ב-2018. ארנסט וגרינפילד, שנבחרה בתמיכת הממסד הדמוקרטי, התמודדו ראש בראש בתחרות צמודה, אם כי גרינפילד הייתה ידועה פחות מבחינת מוניטין על אף שגייסה כמות כסף גדולה הרבה יותר מארנסט[16].

איידהועריכה

ג'ים ריש, יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט, הכריז ב-13 באוגוסט 2019 כי יתמודד לתקופת כהונתו השלישית ב-2020. פאולט ג'ורדן, חברת בית המחוקקים של מדינת איידהו, זכתה במועמדות המפלגה הדמוקרטית ב-2 ביוני 2020. איידהו היא מדינה רפובליקנית-שמרנית איתנה, כך שידו של ריש בבחירות אלה הייתה על העליונה כשהוא נהנה בסקרים מניצחונות חזויים בני 53%[17]. התמיכה המשמעותית היחידה לה זכתה ג'ורדן היא של השחקן ארון פול[18], לצד תמיכה רשמית מטעם העיתון "איידהו סטייטמן".

אילינויעריכה

דיק דרבין, מצליף סיעת המיעוט בסנאט של ארצות הברית, יתמודד לתקופת כהונתו החמישית מטעם המפלגה הדמוקרטית[19]. מנגד, במישור הפובליקני, למועמד המפלגה נבחר מארק קורן. קורן כיהן בין השנים 2006–2018 כשריף מחוז לייק, נבחר למועמד המפלגה בפריימריז עם 41.55%[20]. מלבד דרבין וקורן, שאר המועמדים הם דייוויד פ. בלאק מהמפלגה הירוקה של ארצות הברית, המועמד העצמאי וילי וילסון, ודני מאלוף מהמפלגה הליברטריאנית[21].

אלבמהעריכה

הסנאטור דאג ג'ונס מייצג את אלבמה בסנאט מאז נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות מיוחדת ב-2017, כשהוא גובר בקושי על המועמד הרפובליקני רוי מור. זוהי מערכת הבחירות הראשונה של ג'ונס לתקופת כהונה מלאה בסנאט[22]. בשעה שג'ונס נבחר שוב למועמד המפלגה הדמוקרטית לסנאט באלמה, במפלגה הרפובליקנית התקיימו בחירות מקדימות עיקשות וארוכות. מאמן הפוטבול לשעבר של אוניברסיטת אובורן, טומי טוברוויל, זכה ב-14 ביולי 2020 במועמדות מפלגתו לסנאט בתום סיבוב שני לפריימריז. הוא העפיל לשלב זה לצד ג'ף סשנס, לשעבר הסנאטור של אלבמה במשך עשרים שנה שהתפטר מהסנאט לשם מינויו לתפקיד התובע הכללי של ארצות הברית בממשל הנשיא דונלד טראמפ[23]. במקום השלישי בפריימריז סיים בראדלי ביירן, חבר בית הנבחרים של ארצות הברית.

אלבמה היא אחת המדינות הרפובליקניות ביותר בארצות הברית, וניתן לזקוף את היבחרו של ג'ונס ב-2017 בין היתר לטענות כי רוי מור תקף מינית נשים אחדות. מרבית הפרשנים הפוליטיים צופים כי מושבו של ג'ונס ישוב לשליטה רפובליקנית לאור העובדה כי מדובר במדינה שמרנית בהחלט בה טוברוויל נוסק בסקרי דעת הקהל. חרף הסקרים שמצביעים על תחרות צמודה, רבים בממסד הדמוקרטי רואים בג'ונס כ"מקרה אבוד"[24].

אלסקהעריכה

דן סאליבן הרפובליקני נבחר לסנאט לראשונה ב-2014, כשהוא מנצח את הסנאטור הדמוקרטי המכהן מארק בגיץ'. זו התמודדותו הראשונה לתקופת כהונה נוספת[25]. בין המועמדים הדמוקרטים הפוטנציאליים נכללו בגיץ', שהיה המועמד המפלגה לתפקיד המושל ב-בחירות 2018, וראש עיריית אנקורג' איתן ברקוביץ', שהיה גם הוא מועמד לתפקיד המושל ב-2010.

בשל כוחה הרב של המפגלה הרפובליקנית באלסקה, המפלגה הדמוקרטית עורכת פריימריז משותף עם מועמדי המפלגה לעצמאות אלסקה ועם המפלגה הליברטריאנית. המועמד העצמאי אל גרוס, מנתח אורתופדי ודייג, הכריז על מועמדותו כעצמאי ובהמשך זכה במועמדות, ויתייצב מול סאליבן בבחירות הכלליות.

אריזונה (בחירות מיוחדות)עריכה

עמוד ראשי 
ראו גם – בחירות מיוחדות

הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין נבחר לכהונה שישית בבחירות 2016, אך נפטר בעודו מכהן באוגוסט 2018. מושל אריזונה דאג דוסי מינה את הסנאטור לשעבר ג'ון קייל למלא את מקומו של מקיין עד שיתפזר הקונגרס ה-115 של ארצות הברית. עם התכנסות הקונגרס ה-116, מינה דוסי את מרתה מקסאלי, חברת בית הנבחרים הפורשת והמועמדת הרפובליקנית לסנאט ב-2018, כיורשתו של קייל להמשך הקונגרס ה-116. מקסאלי מתמודדת בבחירות להמשך תקופת כהונתו של מקיין שתסתיים ב-3 בינואר 2023.

מארק קלי, אסטרונאוט גמלאי ובעלה של חברת בית הנבחרים לשעבר גבריאל גיפורדס, זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית ללא התנגדות[26]. אם ייבחר אל הסנאט, יוכל קלי להישבע אל תפקידו כבר ב-30 בנובמבר לפי חוקי מדינת אריזונה.

אריזונה, שבעבר הייתה מדינה אדומה מוצקת, הופכת יותר ויותר לפחות רפובליקנית. מגמה זו מתבטאת בהפסדה של מקסאלי הרפובליקנית בבחירות לסנאט שהתקיימו ב-2018, בהן הפסידה לקירסטן סינמה הדמוקרטית. יריבה הדמוקרטי, האסטרונאוט מארק קלי מוביל על מקסאלי באופן עקבי בסקרי דעת הקהל, בפערים גדולים יחסית. מקסאלי סובלת בנוסף משיעורי תמיכה ירודים בשל נאמנותה האדוקה להנשיא דונלד טראמפ, שאינו פופולרי באריזונה אף על פי שניצח בה בבחירות לנשיאות 2016 בפער של 3.5 אחוזים[27]. ביום הבחירות הפסידה מקסאלי לקלי[4].

ארקנסועריכה

טום קוטון נבחר מטעם המפלגה הרפובליקנית בשנת 2014 לאחר כהונה בת שנתיים בבית הנבחרים של ארצות הברית, כשהוא מנצח בפער נוח את הסנאטור הדמוקרטי המכהן מארק פריור. קוטון מתמודד לכהונה שנייה בסנאט[28].

ג'וש מהוני היה המועמד היחיד שהגיש את מועמדותו בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, אולם הוא פרש ב-12 בנובמבר 2019. מכיוון שהוא פרש לאחר מועד ההגשה, המפלגה הדמוקרטית בארקנסו יכולה לבחור לו מחליף רק אם המועמד ימות, יחלה קשות, יעזוב את המדינה או יגיש בקשת התמודדות למשרד אחר. אלכס גריי, עורך דין בארקנסו שמתמחה בדיני בחירות, סבור שמשמעות הדבר היא שהמפלגה הדמוקרטית של ארקנסו לא תוכל למלא את המועמדות הריקה שהותיר אחריו מהוני. המפלגה הדמוקרטית הודיעה ב-25 בנובמבר 2019 כי לא תוכל להציב מועמד חדש שיחליף את מהוני. תזכיר ממטה הבחירות של קוטון שהופץ לתומכיו, מפרט אסטרטגיה של עריכת מחקר נגדי (Opposition Research) בנוגע להיסטוריה התעסוקתית של מהוני עד לאחר חלוף מועד ההגשה[29].

ריקי דייל הרינגטון הבן, מיסיונר נוצרי מתמודד מטעם המפלגה הליברטריאנית. כל התחזיות של מכוני הסקרים קובעות באופן חד משמעי כי הבחירות בארקנסו שמורות למפלגה הרפובליקנית, כך שכהונתו של קוטון לתקופת כהונה שנייה סלולה איתן[30].

ג'ורג'יהעריכה

בחירות רגילותעריכה

בבחירות הרגילות התמודדו הסנאטור המכהן דייוויד פרדו ומועמד המפלגה הדמוקרטית ג'ון אוסוף, שהתפרסם בעבר כאשר הפסיד לקארן הנדל במירוץ היקר ביותר מבחינה כספית לבית הנבחרים של ארצות הברית ב-2017. במועמדותו של אוסוף הביעו תמיכה מספר אישים בהם הנשיא לשעבר ברק אובמה[31], איימי קלובשר, קמלה האריס וג'ון לואיס[32]. בעוד שג'ורג'יה נחשבת למעוז רפובליקני בטוח מזה עשרות שנים, המפלגה הדמוקרטית נעשית פופולרית יותר ויותר הודות לאזור המטרו באטלנטה המתאכלס במהירות. מחוות המדינה המקיפים את אטלנטה, בהם מחוזות קוב וגווינט, גדלים במהרה מבחינת אוכלוסין ומעמיקים את האחיזה הדמוקרטית אצלם במחזורי הבחירות שהתקיימו באמצע העשור השני של המאה. זאת, בנוסף לחוסר הפופולריות של הנשיא דונלד טראמפ והנזק שהסבה התפרצות נגיף הקורונה בארצות הברית לג'ורג'יה, הפכו את הבחירות לסנאט בג'ורג'יה לתחרותיות מתמיד[33].

אוסוף הוכיח את עצמו כמגייס תרומות מוכשר בבחירות אלה וגם בהתמודדותו לבית הנבחרים ב-2017, אך ערב הבחירות הוא מפגר אחר פרדו מבחינת מצבו הכלכלי. על פי המרכז לפוליטיקה אחראית (Center for Responsive Politics), פרדו גייס כ-14 מיליון דולר אמריקני והוציא כ-3.8 מיליון דולר לעומת 7 מיליון הדולר שגייס אוסוף ו-4.3 מיליון דולר שבזבז נכון ל-30 ביוני. באותה תקופה (שלהי חודש יוני) היה לאוסוף 2.5 מיליון דולר, ולפרדו 10.6 מיליון דולרים. הסקרים האחרונים מצביעים על מרוץ צמוד בין פרדו לאוסוף עם תוצאות רבות בטעות הדגימה[33].

תוצאות הבחירות הרגילות בג'ורג'יה היו צמודות. הסנאטור המכהן פרדו זכה ב-49.73% מהקולות, בשעה שיריבו אוסוף גרף 47.95%. לפי חוקי ג'ורג'יה, משום שאף מועמד לא זכה בלפחות 50% מקולות הבוחרים, התקיים סיבוב מכריע ב-5 בינואר 2021 בין שני המועמדים המובילים[34].

ביום הבחירות המיוחדות גבר אוסוף על פרדו לאחר שגרף 50.5% מהקולות בעוד פרדו קיבל 49.5% קולות.

בחירות מיוחדותעריכה

בדצמבר 2019 הכריז ג'וני אייזקסון על כוונתו לפרוש מהפוליטיקה אחרי 15 שנה בשל מצבו הבריאותי הרעוע[35]. בחירות מקדימות א-מפלגתיות (אנ') יתקיימו ב-3 בנובמבר 2020, בשעה שבשאר המדינות תיערכנה בחירות כלליות. המועמד שיזכה במרב קולות הבוחרים ייבחר לסנאט, אך אם אף מועמד לא יזכה ברוב, סיבוב שני בין שני המועמדים הראשונים יתקיים ב-5 בינואר 2021. הזוכה בבחירות המיוחדות יכהן עד תום כהונתו של אייזקסון ב-3 בינואר 2023.

מושל ג'ורג'יה בריאן קמפ מינה את קלי לפלר למלא את מקומו של אייזקסון עד אשר תתקיימנה בחירות מיוחדות. היא הושבעה לתפקידה ב-6 בינואר 2020. לאחר שהכריזה על כוונתה להתמודד לסנאט בנובמבר אותה השנה, בין הרפובליקנים האחרים שהודיעו על כוונתם להתמודד גם הם ניתן למנות את ויין ג'ונסון, לשעבר מנהל התפעול הראשי של משרד הסיוע הפדרלי לסטודנטים, וחבר בית הנבחרים לשעבר דאג קולינס.

בשונה מהבחירות הרגילות, הבחירות המיוחדות מתנהלות כ"פריימריז ג'ונגל": כל המועמדים רשומים באותו פתק הצבעה ללא קשר לשייכותם המפלגתית, ואם אף מועמד לא יקבל יותר מ-50% מהקולות, השניים הראשונים ימשיכו לסיבוב שני ב-5 בינואר 2021. שלושה מועמדים דמוקרטיים נרשמו לסיבוב הראשון, אך במפלגה הרפובליקנית מתקיימת תחרות מרה בין קלי לפלר המכהנת, אשת עסקים במקצועה, לבין דאג קולינס, חבר קונגרס ידוע. על רקע טענות כי לפלר ביצעה סחר פנים במידע פרלמנטרי, קולינס צמוד ללפלר בסקרים. המועמד הדמוקרטי המוביל הוא רפאל וורנוק, שזכה לתמיכתם של עשרות אישים דמוקרטים בכירים בהם ברק אובמה, ג'ימי קרטר, ג'ים קלייבורן, אנדרו יאנג וכלל חברי הסיעה הדמוקרטית בסנאט.

גם הבחירות המיוחדות בג'ורג'יה הסתיימו ללא הכרעה. רפאל וורנוק סיים ראשון עם 32.90% מהקולות, בעוד לפלר זכתה ב-25.91% בלבד מהקולות. ניתן לייחס את שיעור ההצבעה הנמוך ללפלר הן לחוסר הפופולריות שלה עקב פרשה בה מכרה מניות באמצעות מסחר במידע פנים[36], והן לפיצול הקולות בקרב המצביעים הרפובליקנים שהתחבטו בין לפלר לדאג קולינס (שזכה ב-19.95% מהקולות). לפי חוקי ג'ורג'יה, משום שאף מועמד לא גרף לפחות 50% מקולות הבוחרים, ב-5 בינואר 2021 התקיים סיבוב מכריע בין לפלר לוורנוק[37].

ביום הבחירות המיוחדות גבר וורנוק על לפלר לאחר שגרף 50.9% מהקולות בעוד לפלר קיבלה 49.1% מהקולות[38]

דלאוורעריכה

בבחירות אלה מתמודדים הסנאטור המכהן כריס קונס מהמפלגה הדמוקרטית, והמועמדת הרפובליקנית לורן ויצקה (Witzke). קונס הושבע לתפקידו לראשונה אחרי שזכה בבחירות ביניים ב-2010, שהתקיימו בעקבות התפטרותו של הסנאטור ג'ו ביידן לשם כניסתו לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. הבחירות המקדימות בדלאוור התקיימו ב-15 בספטמבר 2020. סקר שנערך בתאריכים 21–27 בספטמבר 2020 ושפורסם על ידי אוניברסיטת דלאוור, הראה כי קונס מוביל על ויצקה בפער של 30%[39].

דקוטה הדרומיתעריכה

מייק ראונדס, שנבחר לתפקיד ב-2014 אחרי שתי תקופות כהונה כמושל דקוטה הדרומית, מתמודד לתקופת כהונתו השנייה בבחירות אלה. בבחירות המקדימות הרפובליקניות גבר על חבר בית המחוקקים של דקוטה הדרומית סקיילר ברוגלום. דן אלרס, לשעבר חבר בית הנבחרים של המדינה, התמודד ונבחר ללא התנגדות אל מועמדות המפלגה הדמוקרטית. ב-5 בספטמבר 2020 התקיים עימות בחירות ראשון בין השניים[40].

ויומינגעריכה

הסנאטור הרפובליקני המכהן, מייק אנזי, הכריז ב-4 במאי 2019 כי בכוונתו לפרוש מהחיים הפוליטיים ועל אי-התמודדותו בבחירות 2020[41]. בבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגה הרפובליקנית זכתה במועמדות סינתיה לומיס, חברת בית הנבחרים לשעבר מטעם מחוז הקונגרס היחידי של ויומינג, כשהיא גוברת על שמונה מתמודדים אחרים[42]. מועמדת המפלגה הדמוקרטית היא מירב בן-דוד. בן-דוד נולדה ברחובות שבישראל, ובהווה היא יושבת ראש המחלקה לזואולוגיה ופיזיולוגיה באוניברסיטת ויומינג. מולה התמודדו חמישה מתמודדים אחרים שטענו לכתר, אך היא ניצחה וזכתה במועמדות עם 40.28% מהקולות[43]. ביום הבחירות ניצחה לומיס את בן-דוד כצפוי, שכן ויומינג היא מעוז רפובליקני מובהק[5].

וירג'יניהעריכה

בבחירות 2014, נבחר הסנאטור הדמוקרטי המכהן מארק וורנר לתקופת כהונה שנייה בפער זעום, אחרי שהתמודד בפני קרב עיקש מול המועמד הרפובליקני אד גילספי, לשעבר יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ויועץ לנשיא ג'ורג' ווקר בוש. וורנר מתמודד ב-2020 לתקופת כהונתו השלישית, והוא נבחר למועמד המפלגה הדמוקרטית בבחירות אלה ללא התנגדות משמעותית[44]. מנגד, הרפובליקנים העמידו לסנאט את דניאל גייד, לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית לשעבר, שבהווה הוא פעיל למען זכויות חיילים משוחררים[45].

וירג'יניה המערביתעריכה

שלי מור קפיטו, הסנאטורית הרפובליקנית המכהנת, נבחרה בקלות ב-2014 לאחר שכיהנה 14 שנים בבית הנבחרים של ארצות הברית. בפריימריז הרפובליקני קראו עליה תיגר החקלאי לארי בוצ'ר ואלן ויט, נשיא המועצה למדיניות המשפחה במדינת וירג'יניה המערבית[46].

הפעילה הסביבתנית פאולה ז'אן סוורנגין, שהתמודדה ללא הועיל ב-2018 למועמדות המפלגה הדמוקרטית אל הסנאט, זכתה במועמדות הדמוקרטית וגברה על ראש עיריית דרום צ'ארלסטון לשעבר ריצ'י רוב ועל חבר הסנאט המדינתי לשעבר ריצ'רד אוג'דה, שאף ניהל קמפיין קצר במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020. סקר שפרסם ב-13 באוקטובר 2020 מראה כי מור קפיטו מובילה בבחירות עם 53% מהקולות, בעוד יריבתה הדמוקרטית זוכה ל-33% קולות בלבד[47].

טנסיעריכה

למאר אלכסנדר, לשעבר מזכיר החינוך של ארצות הברית, מייצג את מדינת טנסי בסנאט ברציפות מאז 2003, כשהפעם אחרונה בה נבחר הייתה ב-2014. בדצמבר 2018 הכריז על פרישתו מהחיים הפוליטיים בבחירות 2020[48]. המועמד הרפובליקני הוא ביל הגרטי, והמועמדת הדמוקרטית היא מרקטיה ברדשו.

הגרטי נאחז בתמיכה שהביע בו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ובמצעו הוא מקדם אידיאלוגיות שמרניות ובין היתר תמיכה בלתי-מסויגת במדינת ישראל[49]. מנגד מתייצבת מולו מרקיטה ברדשו מהמפלגה הדמוקרטית, שזכייתה המפתיעה בבחירות המקדימות הדמוקרטיות הפכה אותה לאישה האפרו-אמריקאית הראשונה המועמדת לתפקיד מדינתי מטעם אחת שתי המפלגות הגדולות בטנסי. הרפובליקנים מאיישים את שני מושביה של טנסי ברצף מאז 1994, וטראמפ נותר פופולרי דיו במדינה האדומה בה הגרטי הזכיר את הנשיא והדהד את עמדותיו בכל צעד ושעל, הן במערכת הבחירות המקדימות והן במערכת הבחירות הכללית[50].

ברדשו היא פעילה חברתית ואם חד-הורית שהתמודדה בעבר עם עיקול ופשיטת רגל, כמו גם עם חוב שתפח מהלוואה שלקחה כסטודנטית בשעה שעבדה בעבודות ללא ביטוח בריאות. לעומתה, הגרטי הוא לשעבר שגריר ארצות הברית ביפן, ואיש עסקים הפועל בנאשוויל. בשנים 2011–2014 היה נציב המחלקה לפיתוח כלכלי וקהילתי של מדינת טנסי בקבינט של המושל ביל האסלם, שם מילא תפקיד בהשקעות של מספר חברות בטנסי, בהן ניסאן וברידג'סטון[50].

טקססעריכה

ג'ון קורנין המכהן בסנאט מאז דצמבר 2002, נבחר ב-2014 בהפרש גדול ובבחירות 2020 הוא מתמודד לתקופת כהונתו הרביעית. בבחירות המקדימות הרפובליקניות ניצח קורנין ארבעה מועמדים נוספים עם 76.04% מקולות הבוחרים.

מרי ג'נינגס האגֶר, לשעבר קצינה בחיל האוויר של ארצות הברית שהייתה המועמדת הדמוקרטית לייצוג מחוז הקונגרס ה-31 של טקסס בבית הנבחרים של ארצות הברית בבחירות 2018, היא מועמדת המפלגה הדמוקרטית מול קורנין. לצד חבר הסנאט של טקסס רויס וסט העפילה למקום הראשון בפריימריז בן 13 מתמודדים, וב-14 ביולי 2020 נערך בין השניים סיבוב שני, בו גברה האגר על וסט. מועמדי המפלגה הליברטריאנית והמפלגה הירוקה יופיעו גם הם בפתקי ההצבעה ביום הבחירות. מועמדים מ"מפלגת זכויות האדם" ומ"מפלגת העם על פני הפוליטיקה" כמו גם שלושה עצמאיים לא הצליחו להעפיל לקלפי.

מסעי הבחירות בטקסס הולכים ונעשים יותר ותחרותיים בעשור השני של המאה ה-21, והסקרים שהתפרסמו בחודשים אוגוסט וספטמבר הצביעו על יתרון של קורנין בפער של 4 עד 10 אחוזים, כשחלק ניכר מהבוחרים הפוטנציאליים טרם החליטו[51].

לואיזיאנהעריכה

ביל קסידי, המכהן מטעם המפלגה הרפובליקנית, נבחר לראשונה אל הסנאט ב-2014. כהונתו בסנאט מגיעה בתום שש שנים בבית הנבחרים של ארצות הברית, כשהוא מנצח את הסנאטורית המכהנת מרי לנדרו. בבחירות אלה הוא מתמודד לתקופת כהונתו השנייה[52]. מול קסידי מתמודדים מספר מועמדים מהמפלגה הדמוקרטית, אך ועדת הקמפיין הדמוקרטית לסנאט (DSCC) הביעה תמיכה רשמית באדריאן פרקינס, ראש העיר שריבפורט.

"פריימריז לואיזיאני" יתקיים ב-3 בנובמבר; אם אף מועמד לא יזכה ברוב קולות הבוחרים בבחירות אלה, סיבוב שני יערך בין שני המועמדים הראשונים. שיטת בחירות זו היא המונח המקובל לבחירות הכלליות לתפקידים מקומיים, מדינתיים ופדרליים במדינת לואיזיאנה. ביום הבחירות כל המועמדים לאותו התפקיד מופיעים יחד בפתקי ההצבעה, לרוב כולל כמה מועמדים מהמפלגות הגדולות (קרי, הרפובליקנית והדמוקרטית). המועמד שמקבל רוב פשוט נבחר. אם אף מועמד לא זוכה ברוב פשוט בסיבוב הראשון, כעבור חודש ימים מתקיים סיבוב שני בין שני המועמדים שסיימו במקומות הראשונים. בשיטה זו נעשה שימוש בקיום בחירות ביניים במיסיסיפי ובטקסס, ובכל הבחירות המיוחדות לתפקידים מפלגתיים בג'ורג'יה. כמו כן, גם הבחירות המונציפליות בפורטלנד שבאורגון מתקיימות במתכונת זו.

מונטנהעריכה

סטיב דיינס נבחר בשנת 2014 מטעם המפלגה הרפובליקנית לאחר שכיהן שנתיים בבית הנבחרים של ארצות הברית. זוהי התמודדותו לתקופת כהונה שנייה בסנאט[53]. בפריימריז הרפובליקנים התמודדו מול דיינס דניאל לארסון, מנהל חנות לחומרי בנייה, וג'ון דריסקול — לשעבר יושב ראש בית הנבחרים של מדינת מונטנה, שהמיר את מפלגתו מהדמוקרטית לרפובליקנית ב-2020.

המושל המכהן סטיב בולוק זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית אחרי שגבר על ג'ון מיוז, לשעבר איש צי ארצות הברית ומהנדס גרעיני. מועמדיהן של המפלגה הליברטריאנית והמפלגה הירוקה אמורים היו להופיע בפתקי ההצבעה שבקלפי, אך הליברטריאנים מיאנו להציב מועמד חדש אחרי שהמקורי שלהם פרש, ובמקביל מועמד המפלגה הירוקה נפסל להתמודדות.

לאחר שדומה היה כי מושב זה של מונטנה בסנאט צפוי להישאר בידיים רפובליקניות, מושבו של דיינס נחשב כ"תחרותי" בשל כניסתו של בולוק למירוץ ברגע האחרון. בסקרים האחרונים שהתפרסמו ברוב חודשי הקיץ הוביל דיינס על בולוק באחוזים בודדים, על אף שבולוק גייס יותר כסף מאשר דיינס. עם זאת, מדינת מונטנה צפויה בבטחה להיות רפובליקנית בבחירות לנשיאות שיתקיימו במקביל, קרי בולוק מסתמך על ההיסטוריה של פיצול ההצבעות במונטנה, כפי שעשה בשנת 2016 כאשר נבחר לקדנציה שנייה כמושל בפער של 4 אחוזים על אף שטראמפ זכה במדינה בפער בן 20 נקודות. במונטנה נבחר גם ג'ון טסטר, דמוקרטי, בבחירות לסנאט ב-2018, בארבעה אחוזי הפרש.

מייןעריכה

בבחירות לסנאט במיין מתמודדות שתי מועמדות מרכזיות: הסנאטורית הרפובליקנית המכהנת מאז 1997, סוזן קולינס; ויושבת ראש בית הנבחרים המדינתי שרה גדעון, מועמדת המפלגה הדמוקרטית. זוהי התמודדותה החמישית של קולינס לסנאט[54].

מרבית הסקרים שבחנו את הבחירות לסנאט במיין ושפורסמו לאחר ראשית חודש יולי 2020 מצביעים על יתרון ברור לגדעון, והיא נחשבת על ידי הפרשנים הפוליטיים כמועמדת מובילה ובטוחה לסנאט[55]. קולינס מעולם לא עמדה בפני בחירות כה תחרותיות במהלך 24 שנותיה בסנאט, על אף שמדינת מיין נוטה לכיוון המפלגה הדמוקרטית, מכיוון שנהנתה קולינס מתדמית של פוליטיקאית בעלת עמדות מרכזיות. עם זאת, היא נאבקת בחוסר פופולריות הולכת וגוברת בגלל דפוס הצבעותיה השמרני והצבעותיה בעד אשרור מינויו של ברט קוואנו לבית המשפט העליון של ארצות הברית, כמו גם הצבעתה בעד זיכויו של דונלד טראמפ במהלך משפט הדחתו.

ביום הבחירות גברה קולינס על יריבתה גדעון בפער גדול יחסית בן כ-8%, חרף מרבית התחזיות שהעריכו כי קולינס עומדת בפני תחרות צמודה ואף בפני הפסד דחוק[6].

מינסוטהעריכה

הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת טינה סמית' מונתה לסנאט האמריקאי ב-2018 בידי מושל מינסוטה מארק דייטון, לאחר שהסנאטור אל פרנקן נאלץ להתפטר בשל שערורייה מינית בה היה מעורב. סמית' שירתה כסגנית המושל תחת דייטון, ובאותה שנה בה מונתה נבחרה בבחירות מיוחדות לשארית תקופת כהונתו של פרנקן. ב-11 באוגוסט 2020 זכתה במועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות 2020 לסנאט במינסוטה[56]. זוהי התמודדותה הראשונה לתקופת כהונה מלאה.

חבר הקונגרס לשעבר ג'ייסון לואיס הוא מועמד המפלגה הרפובליקנית, לאחר שניצח בבחירות המקדימות ארבעה מתמודדים אחרים. ב-10 באוגוסט 2020 זכה לואיס בתמיכתו של הנשיא דונלד טראמפ[57]. אף על פי שבבחירות לנשיאות ב-2016 זכתה הילרי קלינטון בקולות האלקטורים של המדינה בפער צמוד בן 44,765 קולות (1.52%), סמית' נהנית מהובלה עקבית בסקרים על פני יריבה לואיס, במרבית סקרי דעת הקהל שהתפרסמו בין מאי לאוקטובר 2020[58].

מיסיסיפיעריכה

באפריל 2018 התפטר ת'אד קוקרן מהסנאט, כעבור 39 שנות כהונה. מושל מיסיסיפי הרפובליקני פיל בראיינט מינה את נציבת החקלאות של מדינת מיסיסיפי, סינדי הייד-סמית, למלא את מקומו של קוקרן בסנאט עד אשר תתקיימנה בחירות מיוחדות. בנובמבר אותה שנה נבחרה הייד-סמית למלא את שארית כהונתו של קוקרן, שתגיע לידי גמר עם התפזרות הקונגרס ה-116 של ארצות הברית. בבחירות 2020 היא מתמודדת לראשונה אל תקופת כהונה מלאה בת שש שנים.

יריבה בבחירות הוא מייק אספי, לשעבר מזכיר החקלאות של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ביל קלינטון, שכבר התמודד מולה בבחירות המיוחדת ב-2018. הוא זכה במועמדות המפלגה הדמוקרטית עם 93.1% מקולות הבוחרים[59]. בין האישים שהביעו תמיכתם באספי נמנים ברק אובמה, ג'ו ביידן, אליזבת וורן ואנדרו יאנג. מיסיסיפי היא מעוז רפובליקני מובהק, ובכל הסקרים המרכזיים שפורסמו בין ינואר לאוקטובר 2020, הייד-סמית ניצחה ביתרון ברור[60].

מישיגןעריכה

גארי פיטרס נבחר לראשונה אל הסנאט ב-2014 לאחר שש שנות כהונה בבית הנבחרים של ארצות הברית. פיטרס מתמודד לתקופת כהונתו השנייה[61]. מולו מתמודד ג'ון ג'יימס, שכבר היה מועמד המפלגה הרפובליקנית לסנאט ב-2018 מול דבי סטייבנו, איש עסקים בהווה וקפטן בצבא ארצות הברית בעבר. באופן כללי, מישיגן נמנית בין המדינות התחרותיות ביותר בבחירות הלאומיות, ולצד דאג ג'ונס באלבמה — פיטרס הוא הסנאטור הדמוקרטי היחיד שמתמודד במדינה בה טראמפ ניצח בבחירות לנשיאות ב-2016. ביום הבחירות המירוץ בין פיטרס לג'יימס היה צמוד במיוחד, ולאחר ספירה של כ-95% מהקולות דומה היה כי ידו של ג'יימס על העליונה בפערים זעומים של פחות מאחוז בודד. עם זאת, ב-5 בנובמבר גבר פיטרס על ג'יימס בפער בן 1.3% לאחר מרוץ צמוד ויקר מבחינה כספית, שהיה התחרותי ביותר במישיגן מזה עשרים שנה[7].

מסצ'וסטסעריכה

אד מרקי נבחר לתקופת כהונה מלאה בבחירות 2014. הוא הושבע לתפקידו בסנאט לאחר שניצח בבחירות מיוחדות ב-2013, שהתקיימו בעקבות התפטרותו של ג'ון קרי לשם מינויו למזכיר המדינה של ארצות הברית בידי הנשיא ברק אובמה. כבר באוקטובר 2018 אישש על כוונותיו להתמודד לתקופת כהונתו השנייה[62]. הבחירות המקדימות במסצ'וסטס התקיימו ב-1 בספטמבר 2020. מרקי ניצב בפני חבר בית הנבחרים ג'וזף קנדי השלישי. לקנדי ולמרקי עמדות פוליטיות דומות, אם כי מרקי נחשב ליברלי יותר. אף סנאטור לא הפסיד מועמדות בפריימריז מאז ריצ'רד לוגאר ב-2012.

התמיכה של אנשי המפלגה הדמוקרטית במרקי ובקנדי הייתה מפוצלת. מארקי קיבל תמיכה מצד ה-DSCC, ממנהיג הדמוקרטים בסנאט צ'אק שומר ומיושבת ראש ה-DSCC, קתרין קורטז מסטו. הוא זכה לתמיכת אנשי מפתח באגף הפרוגרסיבי של המפלגה, בהם אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ואליזבת וורן. לעומתו, קנדי נהנה מתמיכתם של אישים בכירים במפלגה הדמוקרטית בהם ננסי פלוסי, סטני הוייר, אדם שיף, קירסטן סינמה ורבים אחרים. בסופו של דבר מרקי גבר על קנדי[63]. פער הניצחון של מרקי, 10.8%, יוחס לחוזקו הבלתי צפוי בקרב הפרוגרסיבים והמצביעים הצעירים. הפסדו של קנדי ​​סימן את הפעם הראשונה בה בן למשפחת קנדי ​​הפסיד בבחירות במסצ'וסטס.

המועמד הרפובליקני הוא קווין או'וקנור, במקצועו משפטן.

נברסקהעריכה

בן סאס הרפובליקני נבחר לסנאט ב-2014 אחרי שכיהן כנשיא אוניברסיטת מידלנד. זוהי התמודדותו השנייה לסנאט[64]. בפריימריז הרפובליקנים ניצח סאס את מאט איניס, לשעבר יושב ראש המפלגה הרפובליקנית במחוז לנקסטר, עם 75.2% מהקולות.

כריס ג'ניסק, איש עסקים שהתמודד ב-2018 למועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט של ארצות הברית, נבחר למועמד המפלגה עם 30.7% אחרי שגבר על ששה מתמודדים אחרים. לאחר הבחירות המקדימות, המפלגה הדמוקרטית בנברסקה הסירה תמיכתה בג'ניסק משהתפרסמו טענות כי לכאורה הטריד מינית עובדת במטה הבחירות שלו[65]. ג'ניסק סמיאן לפרוש מהמירוץ על אף שהמפלגה הדמוקרטית הביעה תמיכה רשמית ביריבו הראשי מהפריימריז, מה שהוביל את בראד אשפורד (אנ'), לשעבר חבר בית הנבחרים האמריקאי מטעם מחוז הקונגרס השני של נברסקה, להכריז על מסע בחירות משלו ב-23 באוגוסט 2020, כמועמד שניתן יהיה להצביע לו באמצעות כתיבת שמו על פתק הצבעה. לאחר שג'ניסק נאחז בקרנות המזבח וסירב בכל זאת לפרוש, אשפורד נסוג מהכרזתו ב-27 באוגוסט כשהוא מנמק את נסיגתו במחסור בזמן ובמשאבים הדרושים לניהול קמפיין אל הסנאט. המפלגה הדמוקרטית בנברסקה לבסוף העניקה תמיכתה לפריסטון לאב, פעיל חברתי ותיק בנברסקה, שהכריז על קמפיין דומה לזה של אשפורד[66].

ניו ג'רזיעריכה

ב-2013 נפטר הסנאטור פרנק לוטנברג בעודו מכהן. מושל ניו ג'רזי כריס כריסטי מינה את ג'פרי קייזה למלא את מקומו של לוטנברג, עד אשר תתקיימנה בחירות מיוחדות. בבחירות אלה נבחר קורי בוקר, אז ראש עיריית ניוארק, לשארית כהונתו של לוטנברג. בבחירות 2014 נבחר לתקופת כהונה מלאה. ב-1 בפברואר 2019 השיק בוקר את מסע הבחירות לנשיאות במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הדמוקרטית 2020. אף על פי שחוקי מדינת ניו ג'רזי אפשרו לבוקר לנהל מסע בחירות הן לנשיאות והן לסנאט במקביל, פרש בוקר מהמירוץ הנשיאותי ב-13 בינואר 2020 והחל להתמקד במאמציו להיבחר לכהונה שנייה.

בין הטוענים לכתר מהמפלגה הרפובליקנית ניתן היה למנות את המהנדס הירש סינג, המועמדות העצמאיות לסנאט ב-2018 טרישיה פלנגן ונטלי לין ריברה, ומתמודד עלום-שם ושמו יוג'ין אנגנוס. בסופו של דבר נבחר למועמד הרפובליקני ריק מהטה, פרופסור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון ורוקח במקצועו. ניו ג'רזי לא בחרה בסנאטור רפובליקני מאז 1972, ומרבית הפרשנים הפוליטיים חוזים כי בוקר ייבחר בקלות[67].

ניו המפשיירעריכה

ג'ין שאהין מהמפלגה הדמוקרטית נבחרה לתקופת כהונה שנייה ב-2014. היא מתמודדת בבחירות אלה לתקופת כהונתה השלישית[68]. מנגד, מועמד המפלגה הרפובליקנית הוא קורקי מסנר. מסנר גבר בבחירות המקדימות הרפובליקניות על דונלד בוֹלדוּק, בריגדיר גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית ועל אנדי מרטין. חרף העובדה שבבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 ניצחה הילרי קלינטון את דונלד טראמפ בפער זעום בן 0.37% (2,736 קולות בלבד), שאהין מובילה על מסנר ברוב המוחלט של סקרי דעת הקהל. לראיה, סקר שערכה אוניברסיטת ניו המפשייר בתאריכים 9–12 באוקטובר 2020 מראה כי שאהין נהנית מפער בן 15% בינה לבין מסנר[69].

ניו מקסיקועריכה

מערכת הבחירות לסנאט בניו מקסיקו נבדלת משאר המרוצים ברחבי ארצות הברית בכך שהיא המדינה היחידה בה סנאטור דמוקרטי פורש מתפקידו. סנאטור זה הוא טום יודול, שהכריז כבר במרץ 2019 על כוונתו לפרוש[70]. בן ריי לוהאן התמודד ונבחר ללא התנגדות אל מועמדות המפלגה הדמוקרטית לסנאט[71], ובמדינה הדמוקרטית הוא צפוי להיבחר בקלות.

מועמד המפלגה הרפובליקנית הוא מארק רונצ'טי, המטאורולוג הראשי של תחנת הטלוויזיה KRQE שבבעלות פוקס ו-CBS. רונצ'טי נחשב לאנדרדוג בבחירות אלה. לראיה, ב-7 באוקטובר 2020 פרסם האתר "New Mexice Political Report" סקר דעת קהל שהראה כי לוהאן מוביל על רונצ'טי בפער של כעשרה אחוזים[72].

קולורדועריכה

בשנת 2014 נבחר קורי גרדנר, אז חבר בית הנבחרים האמריקאי, לתקופת כהונתו הראשונה בסנאט של ארצות הברית. גרדנר נבחר בפער דחוק בן 1.9% על פני הסנאטור הדמוקרטי המכהן מארק יודול. גרדנר, שהוכרז לא פעם כ"סנאוטר הפגיע ביותר בבחירות 2020 לסנאט" (כלומר בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לאבד את מושבו), מתמודד לתקופת כהונתו השנייה[73]. זאת, בין היתר, הודות להתחזקותה המשמעותית של המפלגה הדמוקרטית במדינת קולורדו. לראיה, לדמוקרטים רוב בשני בתי בית המחוקקים במדינה.

מושל קולורדו לשעבר, ג'ון היקנלופר, הוא המועמד הדמוקרטי ובדרך כלל מוביל על גרדנר בפערים 10 עד 20 אחוזים, כאשר פרשנים רבים כבר מחשיבים אותו כמועדף לזכייה. גרדנר הוא נושא המשרה הרפובליקני היחיד בקולורדו[74], ומאז ניצחונו הדחוק בבחירות 2014 נעשתה קולורדו דמוקרטית יותר ויותר. גרדנר זוכה גם לדירוגי תמיכה נמוכים בשל נאמנותו האדוקה לנשיא דונלד טראמפ, שהפסיד בבחירות 2016 לנשיאות את קולורדו להילרי קלינטון בפער של 4.9%. נוסף על כך, היקנלופר גייס הרבה יותר כספים מגרדנר באופן משמעותי.

בבחירות הכלליות זכה היקנלופר ב-53.5% מקולות הבוחרים ונבחר לסנאט, בעוד גרדנר גרף 44.2% מהקולות (1,429,085 קולות לעומת 1,730,722 קולותיו של היקלנופר)[75].

קנזסעריכה

פט רוברטס הרפובליקני פורש מהחיים הפוליטיים כעבור 24 שנות כהונה רצופות בסנאט[76].

בבחירות המקדימות הרפובליקניות התמודדו מזכיר המדינה לשעבר של קנזס כריס קובאק, חבר בית הנבחרים האמריקאי רוג'ר מרשל, נשיאת הסנאט של קנזס סוזן ווגל ועוד מתמודדים אחרים. בשלבים מאוחרים יותר של הבחירות המקדימות פרשה ווגל מהמירוץ לסנאט[77]. גזבר מדינת קנזס, ג'ייק לטורנר, התמודד גם הוא בקצרה למועמדות אם כי ב-3 בספטמבר 2019 הכריז על כוונותיו לפרוש מהמירוץ לסנאט כדי להתמקד במסע הבחירות שלו לבית הנבחרים של ארצות הברית.

כמו כן, במהלך מסע הבחירות לסנאט בקנזס הועלו השערות רבות בדבר אפשרות כי מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו, לשעבר חבר בית הנבחרים האמריקאי ממחוז הקונגרס הרביעי של קנזס ומנהל ה-CIA, יתמודד לסנאט. לבסוף האפשרות לא קרמה עור וגידים[78].

בקרב המפלגה הדמוקרטית, ברברה בולייר — חברת הסנאט של קנזס שעד 2018 הייתה בכלל רפובליקנית — התמודדה למועמדות המפלגה מול רוברט טילמן, שהתמודד בעבר לבית הנבחרים האמריקאי ללא הועיל. בולייר זכתה במועמדות מפלגתה, ורוג'ר מרשל הרפובליקני זכה גם הוא במועמדות המפלגה הרפובליקנית. שניהם יתייצבו זה מול זה בבחירות הכלליות.

קנטקיעריכה

מאז 1985 מייצג מיץ' מקונל את קנטקי בסנאט האמריקאי, אחרי שניצח בפער זעום את וולטר הדלסטון. ב-2007 נבחר למנהיג הסיעה הרפובליקנית בסנאט, וכפועל יוצא נעשה ב-2015 — עם התכנסות הקונגרס ה-114 של ארצות הברית — מנהיג הרוב בסנאט. זוהי התמודדותו השביעית לסנאט. מועמדת המפלגה הדמוקרטית היא איימי מקגראת', לשעבר טייסת F/A-18 הורנט בחיל הנחתים של ארצות הברית[79]. במועמדותה תמכו מספר אישים בהם אנדי בישיר, קמלה האריס וקירסטן ג'יליברנד, חרף היותה אנדרדוג[80].

קרוליינה הדרומיתעריכה

לינדזי גרהאם, המכהן כיושב ראש ועדת המשפט של הסנאט של ארצות הברית, נבחרה מחדש לתקופת כהונתו השלישית ב-2014 ובבחירות אלה הוא מתמודד בפעם הרביעית לסנאט. ב-9 ביוני 2020 גבר גרהאם על שלושה מעמיתיו שקראו עליו תיגר בבחירות המקדימות[81]. במפלגת החוקה נבחר ביל בלדסו למועמד המפלגה, אך ב-1 באוקטובר פרש מהמירוץ לסנאט והכריז על תמיכתו בגרהאם.

לאחר שפרשו יריביו העיקריים, אל מועמד המפלגה הדמוקרטית נבחר ג'יימי הריסון, לשעבר יו"ר המפלגה הדמוקרטית בקרוליינה הדרומית. חרף היותה של קרוליינה הדרומית מדינה אדומה באופן קבוע, סקרים רבים מצביעים על כך שהבחירות לסנאט בקרוליינה הדרומית הן תחרותיות, כאשר מרבית הסקרים שהתפרסמו בחודשי הקיץ נעים בין שוויון ליתרון צנוע עבור גרהאם[82]. הפופולריות של גרהאם פחתה כתוצאה מתמיכתו הבלתי-מתפשרת בנשיא דונלד טראמפ, זאת לאחר שמתח עליו ביקורת תכופה כאשר התמודד טראמפ למועמדות המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ב-2016[83][84].

קרוליינה הצפוניתעריכה

בבחירות 2014 נבחר תום טיליס אחרי שמונה שנים בבית הנבחרים של קרוליינה הצפונית, כשהוא גובר בקושי רב על הסנאטורית הדמוקרטית המכהנת קיי הייגן.

חברת הסנאט של קרוליינה הצפונית אריקה ד. סמית', נציב מחוז מקלנבורג טרבור פולר, וחבר הסנאט המדינתי לשעבר קאל קנינגהם התמודדו על מועמדות המפלגה הדמוקרטית. ב-3 במרץ 2020 זכה קנינגהם במועמדות מפלגתו, כשמנגד טיליס נבחר גם הוא בבחירות המקדימות הרפובליקניות[85]. בתאריכים 13 בספטמבר, 22 בספטמבר ו-1 באוקטובר נערכו עימותי בחירות בין טיליס לקנינגהם, יום לאחר העימות האחרון הודה קנינגהם כי הוא שלח מסרונים בעל אופי מיני לאישה שהיא אינה רעייתו אך הדגיש כי אין בכוונתו לפרוש מהמירוץ. כמו כן, יום לאחר ההודאה של קנינגהם הודיע טיליס כי הוא נדבק במחלת הקורונה[86].

טיליס הפך לא פופולרי הן בקרב רפובליקנים שמרנים והן בקרב בוחרים מרכזיים בשל תמיכות הלא-עקבית בנשיא טראמפ. כמו כן, אי-הכרת המוניטין שלו כמו גם הפיכתה של קרוליינה הצפונית למדינה מתנדנדת וסגולה במרוצת השנים לא עומדת לזכותו של טיליס. למשל, בבחירות 2016 בחרו תושבי המדינה את רוי קופר הדמוקרטי לתפקיד המושל. קנינגהם מוביל על טיליס בסקרים בפערים נמוכים יחסית[87].

רוד איילנדעריכה

ברוד איילנד מתמודד ג'ק ריד בפעם החמישית אל הסנאט. הוא נבחר ללא התנגדות למועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות המקדימות. מנגד, יועץ ההשקעות אלן ווטרס נבחר למועמד המפלגה הרפובליקנית. רוד איילנד היא מדינה דמוקרטית באופן מובהק, וסיכוייו של ריד להיבחר מחדש לסנאט גבוהים במיוחד.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ הסנאטורים ברני סנדרס ואנגוס קינג העצמאיים אינם משתייכים רשמית למפלגה הדמוקרטית, אם כי בפועל הם חוברים אליה וחברים בסיעתה בסנאט
  2. ^ טים דיקינסון, The Battle for the Senate, באתר רולינג סטון, 22 בנובמבר 2019 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 מריה הול ואריה בינדקס, Jim Inhofe retains his Oklahoma Senate seat after facing off with Democrat Abby Broyles, באתר Business Insider‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 איגור בוביק, Mark Kelly Wins Arizona Senate Race, Beating GOP Incumbent Martha McSally, באתר הפינגטון פוסט, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 קאלן דיס, Republican Cynthia Lummis wins Wyoming Senate election, באתר The Hill‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 סטיבן פורטר, Maine's Susan Collins wins hard-fought US Senate race, באתר פרובידנס ג'ורנל, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  7. ^ 1 2 דייוויד אגרט, Michigan Democratic Sen. Gary Peters wins reelection, באתר AP‏, 5 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  8. ^ מורגן לי וסידר אטאנסיו, Democrats keep New Mexico Senate seat, back Biden, באתר AP‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  9. ^ קלסי סנל, GOP Sen. Thom Tillis Wins Reelection In North Carolina After Democrat Concedes, באתר NPR‏, 11 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  10. ^ רנדי קרהיבל, Inspired by Oklahoma's governor, another Stitt is running for U.S. Senate, באתר טלסה וורלד, 27 באוקוטבר 2019 (באנגלית)
  11. ^ Exclusive Poll Shows Where Okla. Voters Stand On Presidential, US Senate Race, באתר ניוז 9, 10 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  12. ^ מאט פטרסון, U.S. Senate: Jim Inhofe, Abby Broyles share contrasting visions for Oklahoma, באתר nondoc.com‏, 22 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  13. ^ ליסה לרר, Jeff Merkley, Oregon Senator, Says He Won’t Run for President, באתר ניו יורק טיימס, 5 במרץ 2019 (באנגלית)
  14. ^ Believer in QAnon conspiracy theory wins Republican Senate nomination in Oregon, באתר וושינגטון פוסט, 20 במאי 2020 (באנגלית)
  15. ^ טל אקסלרוד, Iowa’s Ernst will run for reelection in 2020, באתר The Hill‏, 8 בדצמבר 2018 (באנגלית)
  16. ^ טל אקסלרוד, Iowa Democrat tops Ernst in early fundraising report, באתר The Hill‏, 22 במאי 2020 (באנגלית)
  17. ^ אוריאון דונובן-סמית', U.S. Sen. Jim Risch faces three challengers in November election, באתר The Spokesman-Review‏, 6 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  18. ^ קווין מילר, AARON PAUL ENDORSES PAULETTE JORDAN, באתר Kido Talk Radio‏, 14 בפברואר 2020 (באנגלית)
  19. ^ מקס גרינווד, Dick Durbin: I'm running for reelection in 2020, באתר The Hill‏, 3 בינואר 2019 (באנגלית)
  20. ^ שלבי ברמר, Mark Curran Wins Republican Nomination for US Senate, Will Challenge Durbin in the Fall: AP, באתר NBC‏, 16 במרץ 2020 (באנגלית)
  21. ^ Durbin vs. Curran, Black, Malouf and Wilson: 10 questions for the candidates for U.S. Senate, באתר שיקגו טריביון, 30 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  22. ^ פול גאטיס, Roy Moore ‘seriously considering’ run for U.S. Senate, באתר AL.com‏, 8 במרץ 2019 (באנגלית)
  23. ^ ג'ונתן קרל, קווין סקנלאן וקנדל קרסון, Former Auburn coach Tommy Tuberville defeats Jeff Sessions in Alabama Senate runoff, באתר ABC News‏, 15 ביולי 2020 (באנגלית)
  24. ^ ג'יימס ארקין ובורגס אוורט, Democrats leave Doug Jones hanging as Senate map takes shape, באתר פוליטיקו, 3 במאי 2020 (באנגלית)
  25. ^ Trump endorses Sullivan re-election as US senator for Alaska, באתר AP‏, 18 בדצמבר 2019 (באנגלית)
  26. ^ ג'ונתן ג'. קופר, McSally, Kelly move on to set up hot Arizona Senate race, באתר וושינגטון טיימס, 4 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  27. ^ לורי רוברטס, New poll shows Sen. Martha McSally losing ground to Mark Kelly and that's not even the bad news, באתר AZCentral‏, 19 במאי 2020 (באנגלית)
  28. ^ Sen. Cotton says he’s running for reelection in 2020, באתר AP‏, 8 באוגוסט 2018 (באנגלית)
  29. ^ פרנק א. לוקווד, Memo shows strategy for attack on Cotton opponent, באתר Arkansas Democrat-Gazette‏, 17 בנובמבר 2019 (באנגלית)
  30. ^ הרב ג'ונסון, As Tom Cotton courts controversy, he runs unopposed in Arkansas, באתר Roll Call‏, 22 ביוני 2020 (באנגלית)
  31. ^ ברק אובמה, Second Wave of 2020 Endorsements, באתר הרשמי של אובמה, 25 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  32. ^ ג'יימס ארקין, Jon Ossoff launches run for Senate in Georgia, באתר פוליטיקו, 9 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  33. ^ 1 2 גרייס פאנטה ומדיסון הול, What you need to know about Georgia's US Senate election between David Perdue and Jon Ossoff, באתר ביזנס אינסיידר, 21 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  34. ^ דייוויד ק. לי ודרה גרגוריאן, GOP Sen. David Perdue forced into runoff with Democrat Jon Ossoff in Georgia Senate race, באתר NBC News‏, 13 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  35. ^ Republican Senator Isakson resigning at end of 2019, באתר רויטרס, 28 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  36. ^ לפני שהבורסה קרסה: סנאטורים בארה"ב מכרו מניות, באתר ynet, 20 במרץ 2020
  37. ^ אדי בירד, We Won't Know Who Won The Georgia Senate Races Until January, באתר BuzzFeed‏, 10 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  38. ^ סטיב פיפלס, רוס ביינום וביל בארו, Warnock makes history with Senate win as Dems near majority, באתר AP‏, 6 בינואר 2021 (באנגלית)
  39. ^ המרכז לתקשורת פוליטית של אונ' דלאוור, POLL: DEMOCRATS LEAD BY BIG MARGINS IN DELAWARE, באתר אוניברסיטת דלאוור, 5 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  40. ^ Sen. Rounds, Democratic challenger Ahlers to participate in Dakota News Now debate at State Fair, באתר דקוטה ניוז נאו, 6 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  41. ^ בורגס אוורט, Wyoming Sen. Mike Enzi won't run for reelection, באתר פוליטיקו, 4 במאי 2019 (באנגלית)
  42. ^ מיד גרובר, Lummis, Cheney win GOP nominations in Wyoming primary, באתר AP‏, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  43. ^ טוי סטאף, Israel-born ecology professor wins Wyoming Democratic Senate primary, באתר The Times of Israel‏, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  44. ^ סת' מקלפלין, Sen. Mark Warner posts $1.8M second-quarter fundraising haul, באתר וושינגטון טיימס, 8 ביולי 2019 (באנגלית)
  45. ^ דניאל בטרי, UPDATED: Daniel Gade wins big in GOP Senate primary, באתר Prince William Times‏, 23 ביוני 2020 (באנגלית)
  46. ^ טיילר בקר, Conservative Challenging Shelley Moore Capito for Senate, באתר 4 WOAY‏, 8 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  47. ^ בראד מקאלהינרי, West Virginians favor Trump over Biden for president, latest poll shows, באתר wvmetronews.com‏, 13 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  48. ^ ראיין בורט, Does Lamar Alexander’s Retirement Pave the Way for Democrats to Pick Up a Senate Seat?, באתר רולינג סטון, 17 בדצמבר 2018 (באנגלית)
  49. ^ מצע הבחירות של הגרטי, באתרו הרשמי לסנאט האמריקאי (באנגלית)
  50. ^ 1 2 AP News Guide: A look at Tennessee’s election, באתר AP‏, 14 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  51. ^ קייט וינקל, Poll: Trump, Biden still close in Texas; Cornyn ahead of Hegar, באתר KXAN‏, 7 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  52. ^ גרג הילבורן, Sen. Cassidy: I'm running for re-election in 2020, באתר The News-Star‏, 7 במרץ 2019 (באנגלית)
  53. ^ טום קוגלין, Daines tells Helena GOP his seat critical in 2020, באתר Helena Independent Record‏, 24 בפברואר 2019 (באנגלית)
  54. ^ ג'יימס ארקין, Susan Collins will run for reelection in Maine, באתר פוליטיקו, 18 בדצמבר 2019 (באנגלית)
  55. ^ סוואנה בהרמן, Poll: Sen. Susan Collins trailing challenger Sarah Gideon by 12 points in closely watched Maine race, באתר USA Today‏, 16 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  56. ^ טל אקסלרוד, Tina Smith wins Democratic Senate primary in Minnesota, באתר The Hill‏, 11 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  57. ^   ציוץ של דונלד טראמפ ברשת החברתית טוויטר, 10 באוגוסט 2020
  58. ^ ראו תוצאות סקר מאת Civiqs, שנערך בתאריכים 17–20 באוקטובר 2020 ובו השתתפו 840 מצביעים פוטנציאליים במינסוטה (באנגלית)
  59. ^ מקס גרינווד, Espy files to run for Senate in 2020, setting up possible rematch with Hyde-Smith, באתר The Hill‏, 30 בנובמבר 2018 (באנגלית)
  60. ^ ראו תוצאות סקר מאת Civiqs שנערך בין 507 מצביעים פוטנציאליים במיסיסיפי, בתאריכים 23–26 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  61. ^ קייט קרלסון, Peters, Upton slam Trump’s emergency declaration, באתר הולנד סנטניאל, 18 בפברואר 2019 (באנגלית)
  62. ^ דן גוזמן, Markey Confirms Plans To Run For Re-Election In 2020, באתר WBUR‏, 5 באוקטובר 2018 (באנגלית)
  63. ^ סטיב לה בלאנק, Markey defeats Kennedy III in Massachusetts’ Senate primary, באתר AP‏, 1 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  64. ^ בורגס אוורט, Ben Sasse expected to run for reelection in 2020, באתר פוליטיקו, 20 במאי 2019 (באנגלית)
  65. ^ קרוליין קלי, Nebraska Democratic Party asks nominee for Senate to withdraw over sexually explicit text message, באתר CNN‏, 17 ביוני 2020 (באנגלית)
  66. ^ ארון סנדרפורד, Preston Love Jr. announces write-in candidacy against Sen. Ben Sasse, באתר Omaha World-Herald‏, 20 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  67. ^ אשלי קונינג, In a state that hasn’t elected a Republican US senator since 1972, New Jersey’s incumbent Democrat Bob Menendez is unexpectedly in the fight of his life, באתר USAPP‏, 6 בנובמבר 2018 (באנגלית)
  68. ^ אדם סקסטון, Shaheen running for re-election in 2020, באתר WMUR‏, 27 בינואר 2019 (באנגלית)
  69. ^ The Granite State Poll, מסמך מאת אוניברסיטת ניו המפשייר, 15 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  70. ^ אדם קלסי, Sen. Tom Udall of New Mexico will not seek re-election, באתר ABC News‏, 25 במרץ 2019 (באנגלית)
  71. ^ ג'יימס ארקין, Luján announces Senate run in New Mexico, באתר פוליטיקו, 1 באפריל 2019 (באנגלית)
  72. ^ מת'יו רייכבאק, Luján leads Ronchetti by 10 points in open U.S. Senate race, באתר New Mexice Political Report‏, 7 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  73. ^ סטיוארט רות'נברג, The most vulnerable Republican senator in 2020, באתר Roll Call‏, 5 בנובמבר 2019 (באנגלית)
  74. ^ להבדיל משאר הרפובליקנים המייצגים כמה ממחוזות הקונגרס של קולורדו בבית הנבחרים של ארצות הברית, שלא נבחרים באופן מדינתי אלא לפי מחוזות
  75. ^ דייוויד ק. לי, Democrat John Hickenlooper defeats Sen. Cory Gardner in Colorado, NBC News projects, באתר NBC News‏, 4 בנובמבר 2020 (באנגלית)
  76. ^ דייוויד ויגל ושון סאליבן, Sen. Pat Roberts of Kansas announces he won’t seek reelection in 2020, באתר וושינגטון פוסט, 4 בינואר 2091 (באנגלית)
  77. ^ בריאן לורי וג'ונתן שורמן, Kansas Republican Wagle drops out of Senate race after conversations with GOP leaders, באתר קנזס סיטי סטאר, 28 במאי 2020 (באנגלית)
  78. ^ מאגי הברמן וג'ונתן מרטין, Mike Pompeo Is Said to Decide Against Running for Senate in Kansas, באתר ניו יורק טיימס, 6 בינואר 2020 (באנגלית)
  79. ^ אלנה מור, Amy McGrath Is Projected To Edge Out Charles Booker In Ky. Senate Democratic Primary, באתר NPR‏, 30 ביוני 2020 (באנגלית)
  80. ^ אליסון פקורין, Amy McGrath, hoping to unseat Senate Majority Leader Mitch McConnell, confident Kentucky wants to see change, באתר ABC News‏, 30 באוקטובר 2020 (באנגלית)
  81. ^ ג'יימי לובגרוב, Lindsey Graham wins SC GOP primary, will face Democrat Jaime Harrison in November, באתר The Post & Courier‏, 9 ביוני 2020 (באנגלית)
  82. ^ ויליאם קאמינגס, Sen. Lindsey Graham holds one-point lead in tight SC race for reelection, poll finds, באתר USA Today‏, 4 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  83. ^ ליסה ראב, Is Lindsey Graham Actually in Trouble in South Carolina?, באתר פוליטיקו, 11 באוגוסט 2020 (באנגלית)
  84. ^ דיינה באש, Lindsey Graham won't vote for Trump or Clinton in 2016, באתר CNN‏, 6 במאי 2016 (באנגלית)
  85. ^ בריאן מרפי, Cunningham and Tillis win, setting up NC as a battleground for control of Senate, באתר The News & observer‏, 3 במרץ 2020 (באנגלית)
  86. ^ ערן איצקוביץ, ‏האם המועמד לתפקיד הסנטור של צפון קרוליינה ניהל רומן?, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2020
  87. ^ ג'ואן גריב, Democrats feel tide turning their way in battle to flip US Senate, באתר הגרדיאן, 18 במאי 2020 (באנגלית)