פתיחת התפריט הראשי

הבית היהודי

מפלגה ציונית דתית-לאומית ימנית ישראלית

הבית היהודי היא מפלגה וסיעה ציונית בכנסת ישראל המזוהה בעיקר עם הציונות הדתית והימין המדיני. הבית היהודי היא המשכה של המפד"ל, מפלגה ציונית דתית-לאומית יהודית ישראלית.

הבית היהודי
The-Jewish-Home-logo-New2019.png
מדינה ישראלישראל  ישראל
מנהיגים דניאל הרשקוביץ, נפתלי בנט, רפי פרץ
מזכיר כללי ניר אורבך
תאריך ייסוד 2008
אפיון מפלגת ימין פוליטי בישראל ציונית-דתית יהודית מסורתית
אידאולוגיות ציונות דתית, התיישבות, תורה ועבודה, התנגדות להקמת מדינה פלסטינית, שוק חופשי, שמרנות, התנגדות להפרדת הדת מהמדינה, התנגדות לאקטיביזם שיפוטי
כנסות 17 ואילך
ממשלות 32 ואילך
אותיות ב (הבחירות לכנסת ה-18)
טב (הבחירות לכנסת ה-19 וה-20)
שיא כוחה 12 מנדטים (הכנסת ה-19)
שפל כוחה 3 מנדטים (הכנסות ה-18 וה-21)
נוצרה מתוך
התמזגה לתוך איחוד מפלגות הימין
מטה ירושלים
מיקום במפה הפוליטית ימין פוליטי בישראל
נציגויות בפרלמנטים
הכנסת
3 / 120
baityehudi.org.il

מפלגת הבית היהודי הוקמה בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה עמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, שבהן ייצגה רשימת הבית היהודי את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הצטרפה מפלגת תקומה מחדש לבית היהודי (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה"), שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות לכנסת ה-19 זכתה המפלגה ב-12 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 נחלשה הרשימה וכוחה הגיע ל-8 מושבים, אך היא קיבלה את משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד החקלאות.

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו בנט והשרה איילת שקד כי הם פורשים עם חברת הכנסת שולי מועלם כדי להקים מפלגה בשם הימין החדש. במקומו של בנט נבחר הרבצ"ר והטייס לשעבר הרב רפי פרץ, בידי ועדה ציבורית. בבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודדה מפלגת הבית היהודי במסגרת רשימת איחוד מפלגות הימין שכללה גם את האיחוד הלאומי - תקומה ועוצמה יהודית. הרשימה קיבלה חמישה מנדטים.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

 
הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, היו"ר הראשון של הבית היהודי ושר המדע לשעבר

הקמת הסיעהעריכה

הבית היהודי הוקם בדצמבר 2008, שלהי הכנסת השבע עשרה, סמוך להכרזה על הבחירות לכנסת השמונה עשרה, כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל. זו האחרונה, כללה במקור תשעה חכ"ים מארבע מפלגות: אח"י של אפי איתם ויצחק לוי, מולדת של אריה אלדד ובני אלון, תקומה של אורי אריאל וצבי הנדל (שלושתן ביחד היוו את האיחוד הלאומי) והמפלגה הרביעית, מפד"ל ובה זבולון אורלב, אליהו גבאי וניסן סלומיאנסקי. המטרה הייתה לאחד את כל מרכיבי הסיעה למפלגת ימין דתית-מסורתית רחבה.

 
סמליל המפלגה הראשון

ב-3 בדצמבר, פנתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל לוועדת הכנסת וזו אישרה את שינוי שם הסיעה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי"[1]. שם המפלגה נקבע בסקר באתר האינטרנט של המפלגה, בו גם ניתנה אפשרות להציע מועמדים לרשימה ולבחור לוגו למפלגה.

אפי איתם מאח"י ואליהו גבאי מהמפד"ל החליטו שלא להצטרף בסופו של דבר לאיחוד ועברו שניהם למפלגת הליכוד[2][3] ואריה אלדד ממולדת, פרש והקים את התקווה - מפלגה ציונית לאומית. צבי הנדל מתקומה ויצחק לוי מאח"י פרשו לחלוטין מהחיים הפוליטיים, כך שמתשעה חברי הכנסת המקוריים של המפלגה נותרו רק ארבעה: אורלב וסלומיאנסקי מהמפד"ל, אריאל מתקומה ובני אלון ממולדת.

עם ההחלטה על הקמת המפלגה נבחרה מועצה ציבורית עצמאית בת כ-40 חברים בראשות יעקב עמידרור[4], שנועדה לקבוע את רשימת המפלגה לבחירות. ניתן למועצה חופש מלא לקבוע את שיטת הבחירות, אך הומלץ שיו"ר המפלגה ייקבע בבחירות מקדימות פתוחות לכלל הציבור. חברי הוועדה עצמם לא יכלו להיבחר לכנסת או לתפקיד אחר מטעם המפלגה. כמו כן הומלץ שיישמרו בעשירייה הראשונה של הרשימה מקומות לנשים, למסורתיים ולמועמדים חדשים.

המועצה החליטה להימנע מבחירות מקדימות, וב-8 בדצמבר בחרה בעצמה את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ ליו"ר התנועה[5] (בין שני המועמדים האחרים היה גם אבי וורצמן).

ב-17 בדצמבר התכנסה המועצה שוב וקבעה גם את הרשימה לכנסת. במקומות השני והשישי הוצבו שני הח"כים הוותיקים מהמפד"ל, זבולון אורלב במקום השני וניסן סלומיאנסקי במקום השישי. אורי אריאל מתקומה הוצב במקום השלישי. נציג מולדת, הרב בני אלון הוצב רק במקום ה-17 ופרש בעקבות זאת מהחיים הפוליטיים, ומפלגתו מולדת הצטרפה לרשימת התקווה של אריה אלדד[6]. במקום הרביעי ברשימה הוצבה אישה, שולי מועלם, במקום החמישי העיתונאי אורי אורבך ובמקום השמיני דני דיין כמועמד החילוני. מנכ"ל המפד"ל לשעבר, שר שלום ג'רבי, הוצב במקום התשיעי.

ב-25 בדצמבר 2008 פרש גם הח"כ אורי אריאל מהרשימה לטובת הקמה מחדש של האיחוד הלאומי יחד עם שרידי מולדת, התקווה של אריה אלדד וארץ ישראל שלנו של הרב שלום דב וולפא וברוך מרזל[7].

יעקב עמידרור, ראש המועצה הציבורית, הגיב לפילוג בצורה חריפה: "מעולם לא הבנתי כיצד זה יהודים טובים, חכמים ומאמינים הגיעו עד לכלל שריפת המזון בירושלים בזמן המצור הרומאי בשם עקרונות נשגבים. עתה ברור לי - כי הדבר התרחש לאחרונה בנוכחותי ממש."[8].

ביום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, 28 בדצמבר, כללה הרשימה, שכונתה כעת "הבית היהודי - מפד"ל החדשה" בעיקר אישים המזוהים עם המפד"ל. מבין תשעת חברי הסיעה המקורית, רק אורלב וסלומיאנסקי התמודדו לבסוף מטעם "הבית היהודי". שאר חברי הסיעה המקורית התפצלו לרשימות שונות: אורי אריאל (תקומה) ואריה אלדד (התקווה) התמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש, אלי גבאי מהמפד"ל הצטרף לליכוד, התמודד בבחירות המקדימות והוצב לבסוף במקום ה-56 הבלתי ריאלי, ואח"י התמזגה בליכוד ושוריינו לה המקומות 39 ו-45 הבלתי ריאליים גם הם (איתם עצמו לא התמודד בבחירות אלו). בני אלון, יצחק לוי וצבי הנדל פרשו מהחיים הפוליטיים.

הכנסת השמונה עשרה (2009–2013)עריכה

בבחירות פברואר 2009 לכנסת ה-18 קיבלה "הבית היהודי" שלושה מושבים בכנסת בלבד והצטרפה לקואליציה ולממשלת ישראל השלושים ושתיים בראשות בנימין נתניהו. האיחוד הלאומי זכה בארבעה מושבים ונשאר באופוזיציה. "הבית היהודי", באמצעות נציגה דניאל הרשקוביץ קיבלה בממשלה את תיק המדע. סעיף בהסכם הקואליציוני כלל הסכמה לחקיקת "החוק הנורווגי", לפיו חבר הכנסת המכהן כשר יוכל לפנות את מקומו בכנסת לטובת הבא אחריו ולשוב למקומו בכנסת עם סיום כהונתו כשר[9]. המטרה הייתה לאפשר את חזרתו לכנסת של ניסן סלומיאנסקי, הרביעי ברשימת "הבית היהודי", אך בפועל החוק לא נחקק.

במהלך רוב הקדנציה נמצאה המפלגה במשבר, מכיוון שלא הוקמו לה מוסדות קבועים והקשר בינה לבין מוסדות המפד"ל, ובראשם מרכז המפד"ל, היה נתון במחלוקת משפטית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרהעריכה

 
נפתלי בנט, יושב ראש הבית היהודי החל מ-6 בנובמבר 2012 ושר בממשלות ישראל
 
סמל הבחירות של הבית היהודי לבחירות לכנסת ה-19

כבר בנובמבר 2009 יזם אורי אורבך קיום מפקד חברים ועריכת בחירות פנימיות למרכז חדש, מצומצם יותר מקודמו[10]. בסופו של דבר הוכרז על "מפקד הציונות הדתית" ואחרי דחיות נקבעו הבחירות הפנימיות ליו"ר המפלגה, ב-6 בנובמבר 2012 וכעבור שבוע לרשימת המועמדים לכנסת, למרכז המפלגה ולסניפים.

במאי 2012, בעקבות ההכרזה על ההקדמה הצפויה של הבחירות לכנסת התשע עשרה לספטמבר 2012, מיהרו הבית היהודי והאיחוד הלאומי להודיע על הסכם ריצה ביחד לכנסת, אך זמן קצר לאחר מכן הוכנסה קדימה לקואליציה והקדמת הבחירות בוטלה. ב-18 באוקטובר 2012, לאחר שהבחירות לכנסת ה-19 הוקדמו סופית לינואר 2013, הודיעו הבית היהודי והאיחוד הלאומי שוב, על ריצה משותפת. למעשה, ההודעה השנייה ייצגה את מפלגת תקומה (יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל), כיוון שאריה אלדד (התקווה) ומיכאל בן-ארי (ארץ ישראל שלנו) התנגדו למהלך והודיעו שירוצו בנפרד[11].

ההכנות לפריימריז נמשכו ושלושה מתמודדים הודיעו על ריצה לראשות המפלגה: זבולון אורלב, הרב דניאל הרשקוביץ ונפתלי בנט, שהצטרף למפלגה יחד עם חבריו לתנועת "הישראלים" איילת שקד והרב אביחי רונצקי. לקראת סוף המירוץ פרש הרשקוביץ' והעביר את תמיכתו לאורלב[12]. עם הגשת המועמדויות הצטרף למירוץ מועמד אלמוני בשם יהודה כהן שזכה לתמיכה זעומה[13]. במירוץ לרשימה לכנסת התמודדו שישה עשר מועמדים ותיקים וחדשים, ביניהם בלטה איילת שקד.

ב-6 בנובמבר 2012 התקיימו הבחירות לראשות הבית היהודי, בהן ניצח בנט, שקיבל כשני שלישים מהקולות. זבולון אורלב, שהפסיד, פרש מהחיים הפוליטיים[14]. לאחר שבוע, ב-13 בנובמבר התקיימו הבחירות לרשימה לכנסת. במקום הראשון (שני ברשימה אחרי בנט) נבחר ניסן סלומיאנסקי. איילת שקד סיימה במקום השני (השלישי ברשימה), ואחריה אורי אורבך, אבי וורצמן, מוטי יוגב, יוני שטבון, שולי מועלם וג'רמי גימפל.

ב-29 בנובמבר 2012 חתמו הבית היהודי ומפלגת האיחוד הלאומי על ריצה משותפת בבחירות לכנסת התשע העשרה. האיחוד הלאומי כללה כעת רק את מפלגת תקומה[15]. הוסכם שבנט ישמש כראש הסיעה ושמונה מתוך שנים עשר המועמדים הראשונים יהיו מהבית היהודי וארבעת האחרים מתקומה. יו"ר מולדת לשעבר, אורי בנק, הוצב במקום ה-19. נקבע גם לוח זמנים לאיחוד המפלגות לאחר הבחירות[16].

בבחירות עצמן זכתה הרשימה ב-12 מנדטים, מספר המשחזר את הישגיה ההיסטוריים של המפד"ל, כדוגמת בבחירות לכנסת השביעית (1969) והתשיעית (1977).

הכנסת התשע עשרה (2013–2015)עריכה

  ערכים מורחבים – הכנסת התשע עשרה, ממשלת ישראל השלושים ושלוש
 
השר אורי אורבך, שנפטר ממחלה ב-16 בפברואר 2015.

כאמור, רשימת הבית היהודי זכתה ב-12 מנדטים, 8 מהם נציגי הבית היהודי ו-4 מהם נציגי האיחוד הלאומי-תקומה. הסיעה הצטרפה לממשלת ישראל השלושים ושלוש בראשות בנימין נתניהו, לאחר משא ומתן קואליציוני שכלל תיאום עמדות עם מפלגת יש עתיד. הסיעה הצטרפה לממשלה, ונפתלי בנט, אורי אריאל ואורי אורבך מונו לשרים. בנוסף אלי בן דהן ואבי וורצמן מונו לסגני שרים. המפלגה קיבלה גם את ראשות ועדת הכספים, תפקיד שאליו התמנה ניסן סלומיאנסקי. יו"ר הסיעה בכנסת הייתה איילת שקד.

בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2013 זכו הרשימות המקומיות של הבית היהודי, שהתמודד ב-88 רשויות מקומיות, ביותר ממאה מנדטים ונבחרו 2 ראשי ערים מטעם הבית היהודי: אלון דוידי (מועמד משותף לעבודה, הליכוד והבית היהודי) בשדרות, אליהו (ללו) זוהר בקריית מלאכי. המפלגה זכתה בהישגים בפריפריה, אך בלטה בכשלונה בבחירות לעיריית ירושלים, שם זכתה הרשימה שנקבעה על ידי בנט במנדט בודד (דב קלמנוביץ) לעומת 4 בבחירות הקודמות, בעקבות פיצול בין הסניף לראשי המפלגה[17].

בכנסת ה-19 הועברו ביזמת הסיעה מספר חוקים בולטים: חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שנתמך, בין היתר, בידי השר בנט ועבר חיזוק משמעותי בדיונים בוועדת הכספים בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי בשיתוף פעולה חוצה מפלגות; חוק יסוד: משאל עם המחייב משאל עם על מסירת שטחים (עוגן כחוק יסוד); תיקון 19 לחוק שירות ביטחון להסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל שנוסח בוועדה בכנסת בראשות חברת הכנסת איילת שקד; ו"חוק המחבלים" של איילת שקד שמונע שחרור מחבלים שביצעו רצח חריג בחומרתו במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור או משא ומתן מדיני.

ב-10 בספטמבר 2014 אושרה בהצבעה של מרכז המפלגה החוקה החדשה של המפלגה, שיזם היו"ר בנט, המרחיבה את סמכויותיו, לרבות הרשאתו לשריין מועמד לכנסת בראש כל חמישייה[18].

הכנסת העשריםעריכה

לקראת הפריימריז והבחירות לכנסת ה-20 ב-17 במרץ 2015 ערכה המפלגה מפקד בזק דרך האינטרנט, שבו נרשמו כעשרים אלף מתפקדים חדשים. מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה שקלה להתפצל מהבית היהודי ולרוץ עם המפלגה של אלי ישי. בסופו של דבר הוחלט על ריצה משותפת ולנציגי תקומה שוריינו המקומות 2, 9, 14 ו-18 ברשימה המשותפת. כמו כן, הובטח לאורי אריאל תפקיד השר הבכיר במפלגה אחרי בנט[19][20]. בנט הוביל מהלך לאישור חוקה חדשה למפלגה המשדרגת את סמכויות היו"ר. בין היתר, החוקה החדשה אפשרה לו לשריין ברשימת המפלגה לכנסת מועמדים במקומות 3, 6, 11 ו-16. לקראת הבחירות, שריין ברשימה את ינון מגל ואת ענת רוט (במקום ה-15). ב-26 בינואר 2015 בנט הודיע גם על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה[21] (במקום ה-11). שריון זה עורר ביקורת רבה[22][23] בתוך המפלגה, מאחר שאוחנה נעדר ניסיון של פעילות ציבורית, ובעבר תמך בתוכנית ההתנתקות[24]. לאחר מספר ימים הודיע אוחנה כי בשל הסערה הציבורית החליט לפרוש מהרשימה[25].

 
כרזת בחירות לכנסת ה-20 של הבית היהודי עם ססמת הבחירות: "מפסיקים להתנצל. אוהבים את ישראל."

הפריימריז נערכו ב-14 בינואר 2015 והיו"ר בנט גבר ברוב גדול על הרב שמעון אור. למקומות הראשונים הגיעו איילת שקד, אלי בן דהן וניסן סלומיאנסקי. יוני שטבון לא התמודד במסגרת הבית היהודי אלא במסגרת יחד - העם איתנו. בין המתמודדים החדשים הצליחו לקבל מקום גבוה ניר אורבך (בבחירת חברי מרכז המפלגה) והרב אביחי רונצקי (שניהם לא נכנסו לכנסת).

ב-16 בפברואר 2015 (כ"ז בשבט ה'תשע"ה) הלך לעולמו השר לאזרחים ותיקים וחבר הכנסת מטעם הבית היהודי אורי אורבך, אחרי מאבק במחלה קשה.

בבחירות לכנסת העשרים נחלשה הרשימה באופן ניכר וירדה מ-12 מנדטים ל-8 מנדטים, שניים מהם נציגי האיחוד הלאומי-תקומה. אחרי משא ומתן שנמשך עד הרגע האחרון, חתמו הליכוד והבית היהודי על הסכם קואליציוני שבמסגרתו מונה נפתלי בנט לשר החינוך ושר התפוצות, אורי אריאל מונה לשר החקלאות והאחראי על החטיבה להתיישבות ואיילת שקד מונתה לשרת המשפטים (ללא אחריות על בתי הדין הרבניים). אלי בן דהן מונה לסגן שר במשרד הביטחון וניסן סלומיאנסקי קיבל את ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט. על פי חוק, שקד חברה בקבינט המדיני-ביטחוני, ובנט מונה לקבינט כראש הסיעה.

ב-22 באוגוסט 2016 נפתח מפקד הבית היהודי מחדש, אף שהבחירות לא היו צפויות להתקיים בקרוב, על מנת להרחיב את מספר המתפקדים. בשונה ממפקדים קודמים, שבהם נדרש תשלום חד פעמי, עברה המפלגה לגביית דמי חבר שנתיים. המפקד נסגר בסוף 2016 ומספר המתפקדים ירד לכ-28,000, כמחציתם מתפקדים חדשים[26].

ב-6 בפברואר 2017, פחות משבוע אחרי פינוי המאחז עמונה, חוקקה הכנסת, ביוזמת הבית היהודי, את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון. החוק מסדיר בתים שנבנו בתום לב במקרקעין הטעונים הסדרה או שניתנה הסכמת המדינה לבנייתם, תוך מתן בחירה לבעל הזכויות בקרקע בין כמה אפשרויות פיצוי[27].

לאחר כחודש, ב-9 במרץ 2017, הוכרז על הקדמת הבחירות לראשות הבית היהודי ל-27 באפריל[28]. בבחירות ניצח בנט ברוב של 80.3% מהקולות לעומת יונתן ברנסקי עם 12.2% והרב יצחק חי זאגא עם 7.5%. הרב שמעון אור פרש מוקדם יותר מהמירוץ[29].

הכנסת העשרים ואחתעריכה

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו יו"ר המפלגה נפתלי בנט והשרה איילת שקד על הקמת מפלגה בשם הימין החדש, שתרוץ בנפרד מ"הבית היהודי". חברת הכנסת שולי מועלם הצטרפה למפלגה זו.

המפלגה החדשה נפתחה תוך 3 ימים מאישור החוק לפיזור הכנסת, על מנת לפטור את חברי כנסת אלו מחובות מפלגת הבית היהודי, הנאמדים בכ-19 מיליון ש"ח[30]. נשמעו טענות כנגד עזיבתם במצב הכלכלי המסובך של המפלגה[31], אם כי בעת הצטרפות בנט ושקד למפלגה עמדו החובות על כ-20.8 מיליון ש"ח[32].

 
הרב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי

כמה מחברי הכנסת ומועמדים נוספים הודיעו על התמודדות על ראשות המפלגה, אולם בעקבות המצב שנוצר החליט המרכז כהוראת שעה לבטל את הפריימריז ליו"ר ולרשימת המפלגה[33][34]. תחת זאת, מונתה ועדה מסדרת ובה 17 אישים[35]. ב-3 בפברואר בחרה הוועדה ברב רפי פרץ ליו"ר המפלגה שמינויו אושר למחרת במרכז המפלגה. הוועדה בחרה גם למקום השלישי ברשימת המפלגה, ששוריין לאישה, בעיתונאית יפעת ארליך. מרכז המפלגה בחר מוטי יוגב, דוידי בן ציון, אלי בן דהן ועוד.

לאחר משא ומתן ארוך, ב-14 בפברואר 2019 נחתם הסכם בין הבית היהודי למפלגת האיחוד הלאומי - תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' על ריצה משותפת בבחירות ברשימת איחוד מפלגות הימין, בדומה לריצה המשותפת בשתי מערכות הבחירות הקודמות. הוחלט כי במקומות האי-זוגיים ברשימה יוצבו נציגים של מפלגת הבית היהודי ובמקומות הזוגיים יוצבו נציגים של מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה. בראש הרשימה יעמוד הרב פרץ. סמוטריץ' יוצב שני אך יבחר ראשון תפקיד בממשלה. אם תקבל הרשימה רק תפקיד אחד בממשלה תתקיים רוטציה על התפקיד בין סמוטריץ' לפרץ. אם הרשימה תזכה במספר אי זוגי של מושבים בכנסת תתקיים רוטציה בין נציגי שתי המפלגות על מושב[36]. כשבוע לאחר מכן סוכם שרשימת עוצמה יהודית תרוץ כבלוק טכני עם הבית היהודי, ובתמורה מתחייב הליכוד לשריין את המקום ה-28 ברשימתו לכנסת, עבור ח"כ מהבית היהודי, שיצטרף לסיעה מיד לאחר היבחרו לכנסת. עוד הבטיח נתניהו לבית היהודי שני תפקידי שרים בממשלה הבאה[37].

אידאולוגיהעריכה

הסיעה מבוססת על מפלגות הציונות הדתית, מחזיקה באידאולוגיה ציונית-דתית ותומכת בעמדות הימין המדיני. הסיעה תומכת בהתנחלויות, אך החליטה להעמיד בראש סדר העדיפויות שלה את החינוך בישראל, שלדבריה נמצא במשבר גדול. בנוסף, מתכוונת הסיעה לחזק את דמותה היהודית של מדינת ישראל וכן לדגול ולקדם ערכים של טוהר וניקיון כפיים.

עם הצטרפותו של נפתלי בנט (ותנועת "ישראלים" שבראשותו) והיבחרותו לראשות הבית היהודי, וביחד עם מעורבות פעילה מאוד של אורי אורבך, שינתה המפלגה את אופיה ממפלגת סקטוריאלית של הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי למפלגה כלל-ישראלית שפונה לכל הציבורים והזרמים בישראל מתוך אידאולוגיה ימנית המתבססת על הציונות הדתית והשילוש "ארץ ישראל - עם ישראל - תורת ישראל". כחלק משינוי זה, שונה מצע המפלגה וכן שולבו מועמדים חילוניים בשורותיה.

המצע ועקרונות המפלגה הם:[38]

ראשי המפלגהעריכה

מס. דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
1   הרב דניאל הרשקוביץ

(1953-)

2008 2012
2   נפתלי בנט

(1972-)

2012 2018
יעקב סולר

(זמני)

2018 2019
3   הרב רפי פרץ

(1956-)

2019 מכהן

נציגי הסיעה בכנסתעריכה

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה
 
כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-17 (2006) 9 מנדטים: זבולון אורלב, אפי איתם2, אריה אלדד2, אורי אריאל, בנימין אלון2, אליהו גבאי, צבי הנדל, יצחק לוי2, ניסן סלומיאנסקי
הכנסת ה-18 (2009) 3 מנדטים: דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, אורי אורבך
הכנסת ה-19 (2013) 12 מנדטים:
הכנסת ה-20 (2015) 8 מנדטים:

5 מנדטים:

הכנסת ה-21 (2019) במסגרת איחוד מפלגות הימין 3 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): רפי פרץ, מוטי יוגב, עידית סילמן

קנסותעריכה

פעמים אחדות הטיל מבקר המדינה קנסות על "הבית היהודי":

  • בפברואר 2014 הוטל קנס בסך 380 אלף ש"ח, עקב ניהול לא תקין של חשבונות המפלגה במהלך הבחירות לכנסת התשע עשרה[40].
  • באוקטובר 2016 הוטל קנס בסך מיליון ו-850 אלף ש"ח, עקב השתתפות המפלגה בעצרת של מפלגות הימין בכיכר רבין יומיים לפני הבחירות לכנסת העשרים, שאותה ראה המבקר כתרומה אסורה, ועקב התנהלות כספית לקויה[41].
  • בפברואר 2018 הוטל קנס בסך 180 אלף ש"ח, עקב התנהלות כספית לקויה[42].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הבית היהודי בוויקישיתוף
הסיעה באתר הכנסת
נוספים

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרוטוקול מס' 272 מישיבת ועדת הכנסת, יום רביעי ו' בכסלו ה'תשס"ט (3 בדצמבר 2008) שעה 12:30, באתר הכנסת.
  2. ^ אטילה שומפלבי, בדרך לאיחוד בימין: איתם משיק את מפלגת אח"י, באתר ynet, 26 בדצמבר 2007
  3. ^ חזקי עזרא, ח"כ אליהו גבאי מצטרף ל"ליכוד", 23 בנובמבר 2008, באתר ערוץ 7
  4. ^ 38 חברי הגרעין המייסד של הוועדה, לפי סדר א"ב: שרה אליאש, הרב איתן אייזמן, שלומית אקשטיין, יפה גיסר, יהודה דובדבני, מירו דיין (בית שאן), הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, ד"ר יעקב הדני, הרב יהושע ויצמן, הרב אלישע וישליצקי, פרופ' יפה זילברשץ, מוטי זיסר, הרב שמואל זעפרני, פרופ' אפרים חזן, ד"ר אשר כהן, הרב אליקים לבנון, אוריאל לדרברג, הרב דב ליאור, פרופ' זמירה מברך, איתן מור יוסף, משה ("מושקו") מושקוביץ, עו"ד יצחק מירון, עו"ד גרשון מסיקה, הרב אלי סדן, יעקב עמידרור, צבי פלג, השופטת בדימוס שרה פריש, הרב רפי פרץ, יואל צור, יקיר שגב, פרופ' אליאב שוחטמן, אבי שנור, הרב יובל שרלו והרב דוד תורג'מן מדימונה.
    נקבע שהוועדה רשאית לצרף לה חברים נוספים.
  5. ^ קובי נחשוני, יו"ר הבית היהודי: פרופ' דניאל הרשקוביץ, באתר ynet, 9.12.2008
  6. ^ רועי שרון, מולדת הודיעה על פרישתה מהבית היהודי, nrg, ה-18.12.2008
  7. ^ רועי שרון, ח"כ אורי אריאל פורש ממפלגת הבית היהודי, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2008
  8. ^ אתר כיפה
  9. ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-32 למדינת ישראל שנערך ונחתם בתאריך כ"ט באדר התשס"ט, 25 במרס 2009, בין סיעת הליכוד בכנסת ה-18 לבין סיעת "הבית היהודי" בכנסת ה-18 באתר הכנסת .
  10. ^ עמיעד טאוב, פרסום ראשון:תוכנית אורבך לשיקום הבית היהודי, 12 בנובמבר 2009, באתר דתילי.
  11. ^ אורי פולק,"הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי" חתמו סופית על ריצה משותפת, אתר כיפה, 18 באוקטובר 2012
    ynet
  12. ^ יובל קרני, צביקה ברוט ומורן אזולאי, הרשקוביץ יפרוש ויתמוך באורלב, אתר "ynet".
  13. ^ תומר ניר, פרסום ראשון: מועמד שלישי לראשות הבית היהודי, 25 באוקטובר 2012, באתר סרוגים
  14. ^ הידיעה בישראל היום, 7 בנובמבר 2012.
  15. ^ מפלגת מולדת, שלא יוצגה בכנסת ה-18, חדלה לתפקד. מפלגת ארץ ישראל שלנו, השותפה הרביעית באיחוד הלאומי בכנסת ה-18, נכשלה במגעים להקמת רשימה עם גורמים אחרים לאחר שבן ארי פרש ממנה לטובת עוצמה לישראל והיא לא התמודדה בבחירות לכנסת ה-19.
  16. ^ הסכם אחדות נחתם בין הבית היהודי לבין תקומה, באתר חדשות ישראל, 29 בנובמבר 2012
  17. ^ "הבית היהודי" בבחירות המקומיות - תמונת מצב: 100 נציגים בכל הארץ, 23 באוקטובר, באתר כיפה.
  18. ^ ועידת הבית היהודי: החוקה אושרה בישראל היום, 10 בספטמבר 2014.
  19. ^ הוכרע: תקומה-האיחוד הלאומי תישאר בבית היהודי, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2014
  20. ^ חנן גרינוולד, הסכם הבית היהודי תקומה: יתרונות משמעותיים לטובת בנט, 26 בינואר 2015, באתר כיפה.
  21. ^   אלי אוחנה של הכרתם, סרטון באתר יוטיוב
  22. ^ חזקי עזרא, בנט מבקש: תנו לי אשראי, כנסו לפרופורציות, באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2015
  23. ^ "35% ממצביעי הבית היהודי: שוקלים להצביע לליכוד", באתר nrg,‏ 2 בפברואר 2015
  24. ^ שבתי בנדט‏, לא מתנצל? אוחנה בעבר: "יש לנו מספיק שטחים, מצדי שיפנו הכול", באתר וואלה! NEWS‏, 27 בינואר 2015
  25. ^ מורן אזולאי, הפארסה של בנט: אלי אוחנה פורש מהבית היהודי, באתר ynet, 29 בינואר 2015
  26. ^ אריה יואלי, ‏הבית היהודי מפרסמת נתונים סופיים של המפקד, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2017
  27. ^ איציק וייס, חוק ההסדרה עבר בכנסת. בבית היהודי מאושרים: ״עשינו היסטוריה״, באתר חדשות 0404‏,‏ 6 בפברואר 2017.
  28. ^ זאב קם, בנט ממהר: הבחירות לראשות הבית היהודי - ב-27 לאפריל, באתר nrg‏, 9 במרץ 2017
  29. ^ חדשות סרוגים, ‏בלי מתחרים: בנט ניצח בענק את הבחירות, באתר "סרוגים", 27.04.17.
  30. ^ צבי זרחיה, בלעדי לכלכליסט ועדת הכנסת אישרה את התפלגות בנט, שקד ומועלם למפלגה החדשה - "צל"ש", באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2018
  31. ^ חגי עמית, בנט ושקד משאירים מאחוריהם את הבוץ הפיננסי שבו תקועה הבית היהודי, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2018
  32. ^ צבי זרחיה, מפת החובות של המפלגות נחשפת: חוששות מהבנקים, נוטלות הלוואות מהמדינה, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2014.
  33. ^ דני זקן, ‏מרכז מפלגת הבית היהודי אישר הערב ברוב גדול ביטול הפריימריז, באתר גלובס, 27 בינואר 2019
  34. ^ עטרה גרמן, ‏מרכז הבית היהודי הכריע: ועדה מסדרת ליו"ר המפלגה, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2019
  35. ^ מירב כהן ויהונתן קליין, ‏המרכז אישר: ועדה מסדרת בבית היהודי, באתר כיפה, 27 בינואר 2019.
  36. ^ יותם ברגרהבית היהודי והאיחוד הלאומי ירוצו יחד: פרץ יעמוד בראש, סמוטריץ' יהיה השר הבכיר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2019.
  37. ^ מורן אזולאי, נתניהו והבית היהודי סיכמו: איחוד בימין תמורת שני תפקידי שר ושריון בליכוד, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  38. ^ עקרונות הבית היהודי, אתר הבית היהודי, 2015.
  39. ^ תוכנית ההרגעה של נפתלי בנט, אתר "ישראל שלי"
  40. ^ גדעון אלון, ‏מבקר המדינה: קנס חריג בחומרתו לבית היהודי, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2014
  41. ^ יהונתן ליסהמבקר: עצרת הימין לפני הבחירות - תרומה אסורה; קנס את המפלגות שהשתתפו במאות אלפי שקלים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2016
  42. ^ צבי זרחיה, מבקר המדינה: הגירעון של הבית היהודי עלול לסכן את המשך קיומה, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2018