הבנק הבינלאומי

בנק ישראלי שנוסד ב־1972

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, הידוע גם בשמות "הבנק הבינלאומי" או "הבינלאומי", הוא הבנק החמישי בגודלו בישראל. מנייתו של הבנק נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב ונכללת במדד ת"א 35 וב"מדד ת"א בנקים-5"[2].

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול בנלמ
מייסדים בנק פירסט פנסילבניה, מדינת ישראל
תקופת הפעילות 1972–הווה (כ־52 שנים)
חברת אם פ.י.ב.י. אחזקות
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי תל אביב,ישראל
ענפי תעשייה בנק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים שרותי בנקאות
שווי שוק 14.3 מיליארד ש"ח (11 באפריל 2024)
הכנסות 5.41 מיליארד ש"ח (2022)
רווח 1.66 מיליארד ש"ח (2022)[1]
הון עצמי 10.5 מיליארד ש"ח (2022)[1]
סך המאזן 195 מיליארד ש"ח (2022)[1]
יחס הון 10.42 (2022)
יו"ר רון לבקוביץ
מנכ"ל אלי כהן
עובדים 3676 (2022)
 
www.fibi.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הבנק הבינלאומי, סניף קריית מוצקין

היסטוריה עריכה

הרקע להקמת הבנק עריכה

במחצית השנייה של שנות ה-60 של המאה ה-20 פעלו בישראל כ-30 בנקים, רובם היו בנקים קטנים. בשנים 1967–1969 קרסו ארבעה בנקים בנק אלרן, בנק פויכטוונגר, בנק קרדיט ובנק זרובבל לאחר שצברו הפסדים ועקב ניהול לקוי. בנק ישראל התערב לראשונה בהגנה על מפקידים ונאלץ לסייע במכירת הבנקים, במקרה אחד גם יזם מכירה של בנק קטן, הבנק לחרושת ולמסחר, במטרה למנוע את קריסתו. בנוסף שלושת הבנקים הגדולים בישראל באותה עת (לאומי, הפועלים ודיסקונט) הגדילו את נתח השוק שלהם על חשבון הבנקים הקטנים, מאחר שלקוחות החלו לחשוש להפקיד את כספם בהם (בעקבות הקריסה של ארבע הבנקים), בנוסף הם רכשו בעצמם מספר בנקים קטנים. עקב כך יזם בנק ישראל ומשרד האוצר תוכנית לחיזוק הבנקים הקטנים והגברת התחרותיות בענף הבנקאות, על ידי מיזוג של מספר בנקים קטנים והזרמת הון נוסף לבנק החדש שיקום בעקבות מהלך זה[3].

הדיונים על הקמת הבנק החלו בסוף 1970, ותחילה דובר על מיזוג ארבעה בנקים: בנק לסחר חוץ (בנק שהחל לפעול בשנת 1956 גדל במהירות ל-29 סניפים על ידי רכישת קופות ומוסדות פיננסיים קטנים מקומיים ומעמדיים שהוקמו החל משנות ה-20 בארץ ישראל, אך נקלע לקשיים), בנק לייצוא (שנוסד בשנת 1929[4], בשמו המקורי - בנק הופנונג - והיה בבעלות האחים מאיר החל משנת 1955)[5], הבנק הישראלי לתעשייה (שנוסד על ידי התאחדות התעשיינים בישראל בשנת 1932, בשמו המקורי - הבנק הארץ ישראלי לתעשייה), ובנק קופת עם[6]. בנוסף הודיעה מדינת ישראל כי תזרים הון לבנק תמורת 26% מהמניות[6]. המטרה הייתה להקים בנק שיתמקד באספקת הון חוזר לתעשייה בישראל[6]. במהלך שנת 1971 החלו דיונים על כניסת משקיעים מארצות הברית ומבריטניה לבנק, בראשם "פירסט פנסילבניה קורפוריישן" שהיה הבעלים של הבנק הגדול ביותר במדינת פנסילבניה[7]. בשלב זה הבנק הישראלי לתעשייה לא נכלל בתוכנית המיזוג ובמקומו הוצעה לכלול את בנק אגודת ישראל[3], ודובר על הקמת בנק שיהיה הרביעי בגודלו בישראל, עם תחילת פעילותו. בספטמבר 1971 אישרה ועדת שרים לענייני כלכלה הזרמת 180 מיליון ל"י לבנק החדש. בנוסף הוצע לחברת העובדים להיות שותפה ב-10% מהבעלות, אך היא לא קיבלה את ההצעה[7].

הקמת הבנק עריכה

הבנק נרשם כחברה בע"מ ב-25 ביוני 1972 והחל בפעילות הבנקאית ב-4 באוגוסט באותה שנה, עם קבלת הרישיון מבנק ישראל. בשלב הראשון החל הבנק לפעול על בסיס הפעילות של הבנק ליצוא שמוזג אליו[8]. ב-1 באוקטובר נפתח הבנק באופן רשמי, כאשר הפעילות של סניפי הבנק לסחר חוץ שולבה בו. מנכ"ל הבנק לסחר חוץ, דוד גולן, מונה למנכ"ל הבנק החדש[9].

בדצמבר 1972, החליטה התאחדות התעשיינים בישראל למכור את הבנק הישראלי לתעשייה לבנק הבינלאומי הראשון[10], שהמשיך לפעול כחברת בת עד שמוזג לתוך הבנק הבינלאומי ב-1976[11].

במהלך 1973 החל לפעול בנק למשכנתאות - "מירב" בנק משכנתאות וחסכונות - כחברת בת של הבנק הבינלאומי, זאת על בסיס הבנק למשכנתאות וחסכונות שרכש הבנק לסחר חוץ ב-1960[12]. בנק זה הוקם במקור ב-1922[13][14] על ידי החברה הכלכלית לארץ ישראל של יהדות ארצות הברית, בשם "בנק משכנתאות ואשראי א"י"[15], וב-1946 שונה שמו ל"בנק משכנתאות וחסכונות"[16]. היקף האשראי והמשכנתאות שסיפק בנק "מירב" גדל פי עשר תוך פחות משנתיים[17].

ב-1978 רכש הבנק הבינלאומי את בנק למלאכה שנוסד בשנת 1954[18]. באותה שנה הקים הבנק את בנק פועלי אגודת ישראל, בשיתוף הסתדרות פועלי אגודת ישראל וגופים הקשורים לה[19]. בנוסף הונפק "מירב" בנק משכנתאות וחסכונות בבורסת תל אביב[20].

ב-1979 היה הבנק הבינלאומי השישי בגודלו בישראל מבחינת היקף המאזן, אם כי במרחק קטן מהמקום החמישי בו החזיק בנק אגוד ומהמקום הרביעי, בו החזיק הבנק המזרחי המאוחד[21]. פעילות הבנק הייתה קטנה מהתוכנית המקורית, מאחר ששני בנקים שהיו אמורים להיות חלק מתוכנית המיזוג המקורית שלו, בנק אגודת ישראל ובנק קופת עם, נמכרו לבסוף לבנק לאומי.

בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 עריכה

ב-1981 הקים הבנק את השלוחה בלונדון, ובשנת 1984 את השלוחה בציריך.

בשנת 1983 התחולל בישראל משבר מניות הבנקים אשר התפתח כתוצאה מויסות שערי מניות הבנקים בבורסה. כתוצאה מן המשבר הולאמו מניות כל הבנקים הגדולים בישראל בידי המדינה, שערי מניותיהם ירדו בחדות, והסבו נזקים כספיים גדולים למשקיעים ולכלכלה הישראלית כולה. הבנק הבינלאומי היה היחיד מבין הבנקים הגדולים אשר לא השתתף במשך כל השנים בתהליך הוויסות ולאחר ביצוע הסדר המניות בבנקים נותר כבנק הגדול היחיד בבעלות פרטית.

במאה ה-21 עריכה

בשנת 2004 רכש הבנק הבינלאומי את הבעלות על בנק "אינווסטק ישראל" (לשעבר "בנק כללי לישראל"), ששמו שונה לאחר מכן ל"יובנק"[22].

באוגוסט 2006 רכש הבנק הבינלאומי את השליטה בבנק אוצר החייל מבנק הפועלים (68% מהון המניות) בסכום של כ-702 מיליון שקל[23]. בינואר 2018 השלים את רכישת 100% מבנק אוצר החייל, לאחר שמימוש האופציה שניתנה לו בעסקה המקורית לרכישה של יתרת האחזקות של ארגון חבר משרתי קבע והגמלאים בבנק[24].

בשנת 2008 רכש הבנק הבינלאומי את השליטה בבנק מסד, והוא מחזיק ב-51% ממניותיו[25].

בשנת 2014 מכר הבנק את החזקותיו בפיבי לונדון ובשנת 2016 מכר את החזקותיו בפיבי שווייץ, וחיסל את פעילותו הבינלאומית[26][27]. בכך הפך, למרות שמו, לבנק הישראלי היחיד מבין הבנקים הגדולים שאינו מנהל פעילות בינלאומית ישירה בחול באמצעות חברות בנות או מוחזקות.

בשנת 2015 החליט דירקטוריון הבנק הבינלאומי על מיזוג הבנקים: בנק פועלי אגודת ישראל ויובנק אל תוך הבנק הבינלאומי. בסוף שנת 2018 מוזג גם בנק אוצר החייל[28]. ממועד המיזוג חדלו שלושת הבנקים מלהתקיים כבנקים עצמאיים אך הבנק הבינלאומי ממשיך לעשות שימוש במותג שלהם כאמצעי שיווקי בקרב קהל היעד המקורי של פעילותם.

בעלות עריכה

נכון ל-2023 בעלת המניות העיקרית היא חברת "פ.י.ב.י. אחזקות" המחזיקה בכ-48.34% בהון ובזכויות ההצבעה בבנק. ובידי הציבור כ-51.66% נוספים.

עם הקמת הבנק בעלי המניות היו מדינת ישראל שהחזיקה 26%, "פירסט פנסילבניה קורפוריישן" (בעליו של בנק "פירסט פנסילבניה" האמריקני) שהחזיק 41%[9]. זאת באמצעות חברת "פ.י.ב.י. אחזקות", חברת החזקות שהוקמה באותה עת לצורך החזקות מניות הבנק וחברות בת שלו. בעלי מניות נוספים היו קבוצת משקיעים בריטיים שהחזיקו כ-14%, קבוצת תעשיינים שהחזיקה כ-6%, האחים מאיר שהחזיקו כ-4% (מניות שקיבלו תמורת מניות הבנק לייצוא), חברת "משקיעי ישראל" בראשות סם רוטברג שהחזיקה כ-4% ובעלי מניות נוספים[9].

בשנת 1975 רכשה "קנדה-ישראל", חברת ההשקעות של משפחת ברונפמן הקנדית, 13% ממניות הבנק מידי ממשלת ישראל[29].

בשנת 1978 מכר הבנק האמריקני פירסט פנסילבניה" את חלקו לשאול אייזנברג, ומדינת ישראל מכרה לו את חלקה בשנת 1979, כך שהוא החזיק בכ-50% מהמניות והיה בעל השליטה בו[30].

באפריל 1980 מכרה קבוצת אייזנברג את חלקה בבנק ל"דנות", חברת השקעות בבעלותם של 11 תעשיינים, ברווח של כעשרה מיליון דולר[31][32].

בשנת 1986 עברה השליטה בבנק לידיו של ז'אק נאסר, שרכש את השליטה בחברת פי. בי. אחזקות מדנות. נאסר היה קרוב משפחה של משפחת הבנקאים היהודית ספרא (הוא בן דודו של רחמו נאסר, שהיה נשוי לאוולין ספרא[33])[34]. תחילה הכחישו בני משפחת ספרא שהם קשורים לעסקה (בעיקר עקב רצונם לא לפגוע בקשריהם בעולם הערבי), אך בהמשך נודע כי משפחת ספרא סיפקה את המימון לרכישה[35]. ב-1990 השליטה בבנק הבינלאומי עברה באופן רשמי מנאסר לאחים ג'וזף ומואיז ספרא[36]. על אף שרשמית ג'וזף ומואיז היו בעלי פ.י.ב.י. אחזקות המחזיקה בבינלאומי, ואדמונד ספרא היה בעל השליטה בקבוצת ריפבליק, השתייך הבינלאומי ל"קבוצת הבנקים של ספרא" והלוגו של המשפחה שולב בסמל הבנק. כאשר אדמונד ספרא ביקש ב-1993 לרכוש את השליטה בבנק לאומי, דרש בנק ישראל, כי המשפחה תתחייב למכור את הבינלאומי. בסופו של דבר, ספרא נסוג מהעסקה[37]. אחר כך פרץ סכסוך משפטי בין נאסר לאחים ספרא על כספים שכביכול היו חייבים לו[38], ועלתה הטענה שאדמונד ספרא הוא השולט בפועל בבנק הבינלאומי, בניגוד לאמור בתשקיפי הבנק לרשות לניירות ערך[39]. יורשי נאסר הפסידו לבסוף בתביעה[40].

באפריל 2003 רכשה את השליטה בבנק קבוצה בראשות איש העסקים צדיק בינו המורכבת מחברת ההשקעות הפרטית שלו, "בינו אחזקות", ומשפחת ליברמן מאוסטרליה[41]. במשך השנים הגדיל בינו את אחזקתו בבינלאומי, על ידי רכישת מניות נוספות מהציבור[42].

פעילות הבנק עריכה

פעילות הבנק מבוססת על לקוחות עסקיים גדולים, ועל לקוחות פרטיים. תחומי הפעילות עיקריים של הבנק הם שוקי ההון והמט"ח, בנקאות פרטית ובנקאות עסקית.

חברה-בת של הבנק בשליטתו המלאה, מת"ף – מחשוב ותפעול פיננסי בע"מ, עוסקת במחשוב ותפעול התהליכים הבנקאיים בבנקים השייכים לקבוצת הבינלאומי.

בנקים מקבוצת הבנק הבינלאומי עריכה

נכון לשנת 2019, ב"קבוצת הבנק הבינלאומי" פועל, נוסף לבנק הבינלאומי עצמו, בנק אחד נוסף, בנק מסד המוחזק בשיעור של 51%, שנרכש ב-2008

בנקים נוספים שהיו בבעלות הבנק ופעלו באופן עצמאי מוזגו לתוך הבינלאומי:

  • "הבנק הבינלאומי למשכנתאות" - בנק למשכנתאות שפעל כחברת בת שהייתה רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
    • "בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח" - הוקם בשנת 1962, השליטה בבנק נרכשה על ידי הבנק הבינלאומי למשכנתאות בשנות ה-80. בשנת 2005 נמחקו מניות שני הבנקים מהמסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בעקבות הצעת רכש של הבינלאומי[43]. הם מוזגו לתוך חברת האם ב-2006[44].
  • בנק פועלי אגודת ישראל - הבנק הוקם בשנת 1977 והיה בבעלות משותפת של הבינלאומי (65%) והסתדרות פועלי אגודת ישראל, גופים הקשורים לה ואנשים פרטיים מקרב חברי התנועה[45]. הבינלאומי רכש את מלוא הבעלות בשנת 2010 ובשנת 2015 מוזג לתוך הבנק הבינלאומי וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת[46].
  • יובנק - נרכש בשנת 2004, ובשנת 2015 מוזג לתוך הבנק הבינלאומי וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת[47].
  • בנק אוצר החייל נרכש בשנת 2006, ומוזג לתוך הבנק הבינלאומי בסוף שנת 2018 וחדל להתקיים כישות משפטית נפרדת.

הנהלה עריכה

מנהלים כלליים עריכה

תקופה שם
1972–1980 דוד גולן
1980–1986 צדיק בינו
1986–1990 שלום זינגר
1990–2001 שלמה פיוטרקובסקי
2001–2007 דוד גרנות
2007-2023 סמדר ברבר–צדיק
מ-2023 אלי כהן

יושבי ראש הדירקטוריון עריכה

תקופה שם
1972–1979 מרק מושביץ
1979–1980 דוד גולן
1980 עמוס מנור
1980–1985 מרק מושביץ
1985–1986 בועז נהיר
1986–1987 צדיק בינו
1987–2001 יגאל ארנון
2001–2003 שלמה פיוטרקובסקי
2003–2006 ד"ר יהושע רוזנצוויג
2006–2012 ז'אק אלעד
2012–2016 רוני חזקיהו
2016 - 2020 אירית איזקסון
2020 - הווה רון לבקוביץ

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ מדד ת"א בנקים-5 הוא מדד של מניות בנקים הכולל את חמש המניות הגדולות ביותר בענף בנקים ואשר עומדות בתנאי הסף של המדד (לשעבר - מדד ת"א-בנקים).
  3. ^ 1 2 יובל אליצור, בנק חדש עם בעיות ישנות, מעריב, 19 בספטמבר 1971
  4. ^ הבנקאות בחיפה - בנקים עם אוריינטציה גרמנית ב"חיפה מבלי לקום מהכורסא"
  5. ^ הוקם בנה ליצוא, מעריב, 31 באוקטובר 1955
  6. ^ 1 2 3 טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג, דבר, 31 בדצמבר 1970
  7. ^ 1 2 180 מיליון ל"י יושקעו בהקמת בנק חדש, מעריב, 6 בספטמבר 1971
  8. ^ הכנות מעשיות להפעלת בנק בינלאומי בישראל, על המשמר, 14 באוגוסט 1972
  9. ^ 1 2 3 נפתח "הבנק הבינלאומי הראשון בישראל", על המשמר, 2 באוקטובר 1972
    ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר, דבר, 2 באוקטובר 1972
  10. ^ התעשיינים מוכרים הבנק שלהם, דבר, 17 בדצמבר 1972
  11. ^ "עיכובים במיזוג בנק ישראלי לתעשיה" ו"הבנק הבינלאומי הראשון", דבר, 30 בדצמבר 1975
    בנק ישראל לתעשייה לא יפעל כבנק מסחרי, מעריב, 24 במרץ 1976
  12. ^ התפתחותו של "הבנק לסחר חוץ בע"מ" - ממאזן של 3 מיליון ל"י ל-32 מיליון ל"י, חרות, 28 בדצמבר 1960
  13. ^ כהן, אשראי אפותיקאי ובנקים אפותיקאיים בישראל, רבעון לבנקאות, ספטמבר 1961
  14. ^ נחום גרוס, המיתון של 1923 ותקציבי המגזר הציבורי בארץ ישראל
  15. ^ פעולות בנק משכנתאות ואשראי, דבר, 3 באוגוסט 1936
  16. ^ מ. אטר, בנק משכנתאות וחסכונות, הארץ, 15 באוקטובר 1946
  17. ^ גידול של כ-300% ברווחי בנק מכ' "מירב", דבר, 17 באפריל 1974
    "מירב" בנק משכנתאות וחסכונות בע"מ - תמצית המאזן, על המשמר, 21 במרץ 1974
  18. ^ הבנק הבינלאומי הראשון רוכש הבנק למלאכה, דבר, 6 בפברואר 1978
  19. ^ בנק חדש לפועלי אגו"י, דבר, 26 בינואר 1978
  20. ^ יובל גולן, בנק מירב משכנתאות" " מפרסם תשקיף להנפקה, מעריב, 25 בדצמבר 1977
  21. ^ מאבק צמוד בבנקים הבינוניים - בנק המזרחי המאוחד במקום ה־4, הבנק הבינלאומי נדחק למקום ה־6, דבר, 5 במרץ 1979
  22. ^ הרצל לקס, נחתם הסכם העברת השליטה באינווסטק לבינלאומי; אינווסטק תבצע הפחתה של 30 מיליון שקל בדו"ח הרבעון, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2004
  23. ^ רם דגן, הסתיים המירוץ על אוצר החייל: הבינלאומי עקף את מזרחי ודיסקונט; הרכישה - לפי שווי שיא של 185% על ההון העצמי, באתר TheMarker‏, 24 בינואר 2006
  24. ^   מיכאל רוכוורגר, הבינלאומי רוכש עוד 22% מבנק אוצר החייל ב-340 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 14 בינואר 2018
  25. ^ שרון שפורר, הפועלים מכר את השליטה בבנק מסד לבינלאומי תמורת 236 מ' שקל; עובדי מסד יקבלו בונוס של 5 משכורות, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2008
  26. ^   סיון איזסקו, הבנק הבינלאומי מוכר את פיבי לונדון ברווח של כ-6 מיליון ליש"ט, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2013
  27. ^ עירית אבישר, ‏הבנק הבינלאומי מוכר את הפעילות בשווייץ ל-CBH, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2016
  28. ^   טלי חרותי-סובר, סכסוך העבודה הסתיים - ומיזוג הבינלאומי ובנק אוצר החייל יוצא לדרך, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2018
  29. ^ חב׳ קנדה־ישראל רכשה מניות הממשלה בבנק הבי״ל הראשון, על המשמר, 25 באוגוסט 1975
    שאול אברון, קנדים ירכשו מניות הבנק הבינלאומי, מעריב, 20 באוגוסט 1975
  30. ^ ועדת הכספים אישרה מכירת הבנק הבינלאומי, דבר, 17 ביולי 1979
    שאול אברון, אייזנבדג השתלט על 'הבינלאומי הראשון', מעריב, 22 באפריל 1979
  31. ^ שאול עברון, במבצע בזק מכר אייזנברג את הבנק הבינלאומיהראשון והתעשר בעוד 10 מיליון דולר, מעריב, 4 באפריל 1980
  32. ^ עסקת המיליארד בבנקאות, דבר, 4 באפריל 1980
  33. ^ אורנה רביב, ‏נפטרה אוולין ספרא-נאסר, באתר גלובס, 15 באפריל 1997
  34. ^ אלעזר לוין, הבינלאומי נמצא בשליטת נאסר, חדשות, 15 בפברואר 1987
    אלעזר לוין, למי באמת שייך הבנק הבינלאומי?, חדשות, 1 באפריל 1988
  35. ^ אלעזר לוין, בינו עשוי להצטרף לבנק הפרטי הגדול באירופה, חדשות, 23 בספטמבר 1988
  36. ^ האחים ספרא: אנו שולטים בבנק הבינלאומי, חדשות, 16 בנובמבר 1990
    אודי נחשון, האחים ספרא רכשו עוד 9%; מהון המניות בקבוצת הבינלאומי , מעריב, 18 בנובמבר 1990
  37. ^ אורנה רביב, ‏אדמונד ספרא יתמודד שוב על בל"ל; מבקש מהאוצר לקיים מיכרז מחודש, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1996
  38. ^ איתמר לוין ואורנה רביב, ‏הבינלאומי לביהמ"ש: השליטה בבנק אינה בידי אדמונד ספרא, באתר גלובס, 3 בנובמבר 1996
  39. ^ יצחק דנון, ‏אלמנת נאסר: אדמונד ספרא הוא השולט בפועל בבנק הבינלאומי, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1996
    האחים ספרא לביהמ"ש: השליטה בבנק הבינלאומי אינה ולא היתה בידי אדמונד, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
  40. ^ יואב יצחק, ‏בורר בשווייץ קבע: ז'ק נאסר לא היה איש קש של ספרא לצורך רכישת הבנק הבינלאומי, באתר גלובס, 5 ביוני 2001
  41. ^ הארץ, בינו-ליברמן רכשו השליטה בבינלאומי מספרא ב-90 מ' ד', באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2003
  42. ^ הרצל לקס, צדיק בינו מגדיל אחזקתו בבינלאומי: פיבי רכשה כ-3% ממניות הבנק תמורת כ-100 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2005
    שרון שפורר, צדיק בינו מגדיל אחזקות בבנק הבינלאומי, באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2008
  43. ^ שלומי גולובינסקי, הבנק הבינלאומי מוחק את הבנקים למשכנתאות מהמסחר בבורסה, באתר הארץ, 22 ביוני 2005
  44. ^ גיל שלמה, ‏דירקטוריון הבנק הבינלאומי אישר מיזוג הבינלאומי למשכתנאות ובנק עצמאות למשכתנאות עם ולתוך הבנק, באתר גלובס, 7 במרץ 2006
  45. ^ בנק חדש לפועלי אגודת ישראל, דבר, 26 בינואר 1978
  46. ^   סיון איזסקו, לפני הרפורמה של כחלון: הבינלאומי מתמזג עם בנק פועלי אגודת ישראל ויובנק, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2015
  47. ^ הושלם מיזוג יובנק אל תוך הבנק-המשך, באתר מאי"ה של הבורסה לניירות ערך