פתיחת התפריט הראשי

הגאלי הגוסס או הלוחם הגאלי הגוסס הוא העתק רומי עשוי שיש של פסל יווני עתיק שנוצק, ככל הנראה, מברונזה בין השנים 230 לפנה"ס ו-220 לפנה"ס בהוראות אטאלוס הראשון מפרגמון לכבוד ניצחונו על גלטיה. לא ידוע מיהו הפסל, אולם משערים כי מדובר באפיגונוס - פסל החצר של שושלת האטאלים.

הגאלי הגוסס (העתק רומי)
Dying gaul.jpg
תאריך יצירה 220 לפנה"ס לערך (תאריך המקור היווני)
טכניקה וחומרים שיש
ממדים בס"מ 95 גובה
מספר יצירה S 747 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המוזיאון הקפיטוליני
רומא שבאיטליה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הפסל מתאר קלטי גוסס מפצעיו. הריאליזם של הפסל יוצא דופן לתקופתו, וניתן לראות את הסבל על פניו של הלוחם המשופם. ללוחם תסרוקת אופיינית לבני השבטים הקלטיים, ושפם - היוצא דופן מפסלים יוניים. הפסל שימש אות זיכרון לניצחון על הקלטים, וסימל את אומץ הלוחמים משני הצדדים - במטרה לשמש דוגמה ללוחמים בעתיד. הלוחם עירום - ככל הנראה בשל העובדה שהלוחמים הגאלים אכן לחמו עירומים (על פי עדותו של יוליוס קיסר).

פסל זה הפך לאחד הפסלים הידועים ביותר ששרדו מהעת העתיקה. הפסל התגלה בשנת 1623 או לפניה בוילה לודוביזי ונשמר באוספי משפחת לודוביזי העשירה ברומא, עד שנרכש בידי האפיפיור קלמנס השנים עשר עבור המוזיאון הקפיטוליני. הפסל הפך מפורסם מאוד במאות ה-17 וה-18, ונעשו לו העתקים רבים - אנשים חסרי אמצעים, שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש העתק בגודל מלא, רכשו העתקים קטנים ששימשו כמשקולות נייר. באותה עת חשבו בטעות כי הפסל הוא פסלו של גלדיאטור גוסס - וכך נקרא הפסל.

הפסל נבזז על ידי נפוליאון בונפרטה בשנת 1797 לאחר שכבש את איטליה, ונלקח לפריז בו הוצג במוזיאון הלובר. בשנת 1816, עם תבוסת נפוליאון, הושב הפסל למוזיאון הקפיטוליני ברומא בו הוא מוצג עד היום.

העתקים של הפסל מוצגים במוזיאון לארכאולוגיה של אוניברסיטת קיימברידג', בגלריית קורטלנד, וכן בברלין, בפראג ובסטוקהולם.

לקריאה נוספתעריכה

  • A Dictionary of Celtic Mythology. James McKillop. Oxford University Press, 1998
  • Art in the Hellenistic Age, Pollitt, J. J., 1986
  • The Bloomsbury Guide to Art, Ed. Shearer West. Bloomsbury Publishing Ltd, 1996
  • Hellenistic Sculpture, Smith, R.R.R. London, 1991
  • Taste and the Antique, Haskell, F. and N. Penny. New Haven and London, 1981
  • The Oxford Companion to Western Art. Ed. Hugh Brigstocke. Oxford University Press, 2001

קישורים חיצונייםעריכה