הגביע הבלגי נוסד ב-1911. הוא החליף את המפעל שנקרא גביע מחוזות בלגיה, מפעל ששוחק לראשונה ב-1908, והמשיך לעונה אחת נוספת. בפורמט הישן, השתתפו במפעל נבחרות מחוזות בלגיה בהן קיימות קבוצות. לאחר שנתיים בהן שוחק המפעל, הוא בוטל פעמיים נוספות (ב-1910 עקב אילוצי זמן וב-1911 עקב חום כבד בחודשי הקיץ). בשנת 1911, לקראת עונת 1911/1912, שוחק המפעל לראשונה בהשתתפות קבוצות הכדורגל של בלגיה, ואז גם קיבל את שמו - הגביע הבלגי (נקרא באותה תקופה גם גביע המלך).
כעבור שלוש שנים פרצה מלחמת העולם הראשונה ומפעל הגביע, כמו גם הליגה, בוטלו באותן שנים. בעוד הליגה שבה לפעילות לאחר המלחמה, הגביע שוחק שוב רק בעונת המשחקים 1926/1927. שנה אחר כך שב המפעל לשיטה המתבססת על מחוזות למשך ארבע שנים, עד שהמפעל בוטל שוב. כעבור ארבע שנים, ב-1935, שב הטורניר לשיטה המתבססת על קבוצות, אך בסיום אותה עונה מפעל הגביע בוטל למשך שנים ארוכות עקב התנגדות של הקבוצות הגדולות במדינה. בעונת 1953/1954, חזר מפעל הגביע לשלוש שנות ניסיון רצופות. בהצבעה על עתיד המפעל כעבור שלוש שנים, שוב הוחלט לבטלו. הגורם המכריע לחזרת הטורניר לפעילות מלאה ושנתית היה יצירתו של מפעל גביע אירופה למחזיקות גביע על ידי אופ"א. כשנתיים לאחר היווסדו, ב-1963, חזר מפעל הגביע לפעילות על מנת שלבלגיה תהיה נציגה במפעל האירופי החדש.
הזוכה הראשונה בגביע הבלגי הייתה ראסינג בריסל, והראשונה לזכות בגביע מאז שחזר לפעילות יציבה ב-1963/1964 הייתה גנט (אז תחת השם לה גנטואז).
המפעל, בדומה למפעלי גביע אחרים, משוחק בשיטת ה"נוקאאוט" (המפסיד יוצא). כל סיבוב משוחק במשחק אחד, למעט סיבובי רבע הגמר וחצי הגמר המשוחקים בשני משחקים (בשיטת בית-חוץ). במידה והמשחק מסתיים בשוויון, הוא עובר להכרעה בהארכה. במידה וגם ההארכה מסתיימת בשוויון, ההכרעה תושג בדו-קרב בעיטות עונשין.
בסיבוב השלישי מצטרפות לתחרות 36 קבוצות הליגה השלישית בבלגיה. סיבוב אחד אחר כך מצטרפות 18 קבוצות הליגה השנייה. שני סיבובים אחר כך, כשנותרות במירוץ 16 הקבוצות מסך השלבים הקודמים, מצטרפות קבוצות הליגה הבכירה. בהגרלת המשחקים בשלב זה הן אינן יכולות להיפגש אחת מול השנייה. משחק הגמר מתקיים באופן מסורתי באצטדיון המלך בודואן בבריסל.
היסטוריית משחקי הגמר
עריכה
- קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש.
משחקי גמר הגביע הבלגי
| עונה
|
זוכה
|
תוצאה
|
סגנית
|
אצטדיון
|
קהל
|
| 1911/1912
|
ראסינג בריסל
|
1–0
|
ראסינג גאנד
|
אצטדיון זמני של דרינג קלוב בריסל, בבריסל
|
600
|
| 1912/1913
|
רויאל אוניון סן-ז'ילואז
|
3–2ה
|
ס.ס. ברוז'ואה
|
אצטדיון רו-דה פורסט
|
900
|
| 1913/1914
|
רויאל אוניון סן-ז'ילואז
|
2–1
|
פ.צ. ברוז'ואה
|
אצטדיון ויוייה דוייה, בריסל
|
4,000
|
| 1915 - 1925
|
לא התקיימה התחרות עקב מלחמת העולם הראשונה
|
| 1926/1927
|
ר.ס.ס. ברוז'ואה
|
2–1
|
טובנטיה
|
דודנפארק, בריסל
|
1,500
|
| 1928 - 1934
|
לא התקיימה התחרות
|
| 1934/1935
|
דארינג בריסל
|
3–2
|
ק.מ. לירה
|
אצטדיון ג'וזף מריאן, בריסל
|
5,000
|
| 1936 - 1952
|
לא התקיימה התחרות עקב מלחמת העולם השנייה
|
| 1953/1954
|
סטנדרד לייז'
|
3–1
|
ראסינג מכלן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
18,000
|
| 1954/1955
|
אנטוורפן
|
4–0
|
ווטרסחיי ת'ור
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
20,000
|
| 1955/1956
|
טורנאיסיין
|
2–1
|
וורוייטואה
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
10,000
|
| 1957 - 1963
|
לא התקיימה התחרות
|
| 1963/1964
|
לה גנטואז
|
4–2ה
|
דיסט
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
6,000
|
| 1964/1965
|
אנדרלכט
|
3–2ה
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
35,000
|
| 1965/1966
|
סטנדרד לייז'
|
1–0
|
אנדרלכט
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
32,452
|
| 1966/1967
|
סטנדרד לייז'
|
3–1ה
|
מכלן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
32,003
|
| 1967/1968
|
קלאב ברוז'
|
1–1ה
(8–6פ)
|
בירסחוט אתלטיק
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
34,000
|
| 1968/1969
|
לירסה
|
2–0
|
ראסינג ווייט
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
26,000
|
| 1969/1970
|
קלאב ברוז'
|
6–1
|
דארינג בריסל
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
42,000
|
| 1970/1971
|
בירסחוט
|
2–1ה
|
סינט-טרוידן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
37,715
|
| 1971/1972
|
אנדרלכט
|
1–0
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
51,303
|
| 1972/1973
|
אנדרלכט
|
2–1
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
43,900
|
| 1973/1974
|
ק.ס.וו ורכם
|
4–1
|
טונגרן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
30,700
|
| 1974/1975
|
אנדרלכט
|
1–0
|
אנטוורפן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
47,700
|
| 1975/1976
|
אנדרלכט
|
4–0
|
לירסה
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
40,000
|
| 1976/1977
|
קלאב ברוז'
|
4–3
|
אנדרלכט
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
55,000
|
| 1977/1978
|
בוורן
|
2–0
|
שרלרואה
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
34,082
|
| 1978/1979
|
בירסחוט
|
1–0
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
42,000
|
| 1979/1980
|
ווטרסחיי ת'ור
|
2–1
|
בוורן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
32,700
|
| 1980/1981
|
סטנדרד לייז'
|
4–0
|
לוקרן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
46,035
|
| 1981/1982
|
ווטרסחיי ת'ור
|
2–0
|
ק.ס.וו ורכם
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
23,032
|
| 1982/1983
|
בוורן
|
3–1
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
45,000
|
| 1983/1984
|
גנט
|
2–0
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
35,000
|
| 1984/1985
|
סרקל ברוז'
|
1–1ה
(5–4פ)
|
בוורן
|
קונסטנט ואנדן סטוק, בריסל
|
|
| 1985/1986
|
קלאב ברוז'
|
3–0
|
סרקל ברוז'
|
אולימפיאסטאדיון, ברוז'
|
28,000
|
| 1986/1987
|
מכלן
|
1–0
|
ראסינג ליאז'
|
קונסטנט ואנדן סטוק, בריסל
|
26,117
|
| 1987/1988
|
אנדרלכט
|
2–0
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
35,000
|
| 1988/1989
|
אנדרלכט
|
2–0
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
32,300
|
| 1989/1990
|
ראסינג ליאז'
|
2–1
|
חרמינל אקרן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
|
| 1990/1991
|
קלאב ברוז'
|
3–1
|
מכלן
|
אצטדיון הייזל, בריסל
|
25,000
|
| 1991/1992
|
אנטוורפן
|
2–2ה
(9–8פ)
|
מכלן
|
אולימפיאסטאדיון, ברוז'
|
20,000
|
| 1992/1993
|
סטנדרד לייז'
|
2–0
|
שרלרואה
|
קונסטנט ואנדן סטוק, בריסל
|
|
| 1993/1994
|
אנדרלכט
|
2–0
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון מוריס דופראסנה, לייז'
|
17,660
|
| 1994/1995
|
קלאב ברוז'
|
3–1
|
חרמינל אקרן
|
קונסטנט ואנדן סטוק, בריסל
|
18,500
|
| 1995/1996
|
קלאב ברוז'
|
2–1
|
סרקל ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
30,000
|
| 1996/1997
|
חרמינל אקרן
|
4–2ה
|
אנדרלכט
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
21,520
|
| 1997/1998
|
גנק
|
4–0
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
35,000
|
| 1998/1999
|
לירסה
|
3–1
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
40,000
|
| 1999/2000
|
גנק
|
4–1
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
50,000
|
| 2000/2001
|
וסטרלו
|
1–0
|
לומל
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
20,000
|
| 2001/2002
|
קלאב ברוז'
|
3–1
|
מוסקרון
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
32,000
|
| 2002/2003
|
לה לובייר
|
3–1
|
סינט-טרוידן
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
32,000
|
| 2003/2004
|
קלאב ברוז'
|
4–2
|
בוורן
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
40,000
|
| 2004/2005
|
בירסחוט
|
4–2
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
40,000
|
| 2005/2006
|
זולטה ורכם
|
2–1
|
מוסקרון
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
24,000
|
| 2006/2007
|
קלאב ברוז'
|
1–0
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
45,380
|
| 2007/2008
|
אנדרלכט
|
3–2
|
גנט
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
50,000
|
| 2008/2009
|
גנק
|
2–0
|
מכלן
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
48,000
|
| 2009/2010
|
גנט
|
3–0
|
סרקל ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
36,000
|
| 2010/2011
|
סטנדרד לייז'
|
2–0
|
וסטרלו
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
39,000
|
| 2011/2012
|
לוקרן
|
1–0
|
קורטרייק
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
35,000
|
| 2012/2013
|
גנק
|
2–0
|
סרקל ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
40,000
|
| 2013/2014
|
לוקרן
|
1–0
|
זולטה ורכם
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
40,000
|
| 2014/2015
|
קלאב ברוז'
|
2–1
|
אנדרלכט
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
45,000
|
| 2015/2016
|
סטנדרד לייז'
|
2–1
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
44,379
|
| 2016/2017
|
זולטה ורכם
|
3–3ה
(4–2פ)
|
אוסטנדה
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
35,000
|
| 2017/2018
|
סטנדרד לייז'
|
1–0
|
גנק
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
44,807
|
| 2018/2019
|
מכלן
|
2–1
|
גנט
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
44,771
|
| 2019/2020
|
אנטוורפן
|
1–0
|
קלאב ברוז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
ללא קהל
|
| 2020/2021
|
גנק
|
2–1
|
סטנדרד לייז'
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
ללא קהל
|
| 2021/2022
|
גנט
|
0–0ה
(4–3פ)
|
אנדרלכט
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
42,500
|
| 2022/2023
|
אנטוורפן
|
2–0
|
מכלן
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
42,000
|
| 2023/2024
|
רויאל אוניון סן-ז'ילואז
|
1–0
|
אנטוורפן
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
47,000
|
| 2024/2025
|
קלאב ברוז'
|
2–1
|
אנדרלכט
|
אצטדיון המלך בודואן, בריסל
|
|
- 7 קבוצות זכו בגביע אחד כל אחת, 3 קבוצות הגיעו לגמר פעמיים והפסידו, 11 קבוצות הגיעו לגמר פעם אחת והפסידו.
בלגיה
אתר האינטרנט הרשמי של הגביע הבלגי