הגביע הצרפתיצרפתית: Coupe de France) הוא מפעל כדורגל צרפתי בשיטת גביע (המפסיד יוצא, או "נוקאאוט"), שנוסד בשנת 1917 ומנוהל על ידי התאחדות הכדורגל הצרפתית. הגביע נקרא גם "גביע שארל סימון" על שמו של הכדורגלן הצרפתי שארל סימון שנהרג במלחמת העולם הראשונה. בגביע מתחרות כל קבוצות הכדורגל הרשומות בצרפת, וכן קבוצות ממחוזות צרפת מעבר לים, כמו מרטיניק וגיאנה הצרפתית. בטורניר הגביע של עונת 2013/2014 השתתפו 7,656 קבוצות.

הגביע הצרפתי
Coupe de France
ענף כדורגל
תאריך ייסוד 1917
ארגון מפעיל התאחדות הכדורגל הצרפתית
מספר מתמודדים 8,506
מדינות משתתפות צרפתצרפת צרפת
זוכה טולוז
הכי הרבה זכיות פריז סן-ז'רמן (14)
מפעל מקביל הליגה הצרפתית
FFF FFF - Coupe de France
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גמר הגביע נערך מדי שנה באצטדיון סטאד דה פראנס בפריז, והמנצחת מעפילה אוטומטית לשלב הפלייאוף של הליגה האירופית. כמו כן, היא זוכה להשתתף בסופר קאפ הצרפתי בעונה שלאחר מכן.

מחזיקת הגביע הנוכחי (2023) היא טולוז שגברה בגמר על נאנט בתוצאה 5–1.

בינואר 2019 נחתם הסכם חסות מול Konami.

היסטוריה עריכה

הגביע הצרפתי נוסד ב-15 בינואר 1917 על ידי ה-CFI (הוועדה האינטרפדרלית הצרפתית), אחד הארגונים המקוריים מהם הורכבה התאחדות הכדורגל, בדחיפתו של המזכיר הכללי של הארגון הנרי דלוניי, והוכרז כמפעל פתוח לכל הקבוצות, מקצועיות וחובבניות (על אף שאז עוד לא נוסד הכדורגל המקצועני בצרפת). המועדונים הגדולים בצרפת התנגדו תחילה לרעיון השתתפותן של כלל הקבוצות, ותמכו במודל הדומה לגביע ה-FA באנגליה, שהיה מוגבל אז לקבוצות הבכירות בלבד. דרישות הסף הנמוכות להשתתפות הובילו לכך שהטורניר הראשון הכיל 48 קבוצות. עד ל-1948, המספר גדל ל-1,000 קבוצות, וכיום הוא מונה מספר של מעל 8,000 קבוצות שונות. המספר העולה של הקבוצות הביא את ההתאחדות להוסיף שלבי מוקדמות, החל מעונת 1919/1920. כיום, הטורניר מכיל מספר משתנה של סיבובי מוקדמות אזוריים, בין 8-10 סיבובים בהתאם לאזור.

הזוכה הראשונה בגביע הייתה אולימפיק פנטאן (כיום: אולימפיק פריז), שניצחה במשחק הגמר את פ.צ. ליון בתוצאה 3–0 לעיני כ-2,000 צופים.

הקבוצות הגדולות בצרפת הוסיפו להביע את חוסר שביעות רצונן מהעדיפות שמקבלות הקבוצות הקטנות, כשעיקר הביקורת הייתה עקב סוגיית אירוח המשחקים. חוקי המפעל קובעים כי בהגרלת המשחקים, הקבוצה המוגרלת ראשונה למשחק היא הקבוצה הזוכה באירוח, אך החוקה גם מציינת כי אם הקבוצה שהוגרלה שנייה ואמורה להתארח ממוקמת שתי ליגות לפחות מתחת לקבוצה שהוגרלה ראשונה, זכויות האירוח עוברות אליה. הקבוצות הגדולות מתלוננות כי עקב מחסור במשאבים, הקבוצות הקטנות מארחות במתקנים קטנים ולא ראויים. כתוצאה מחילוקי הדעות, החליטה הליגה לכדורגל מקצועני, הגוף המנהל את שתי הליגות הבכירות, להקים מפעל נוסף ועצמאי, גביע הליגה הצרפתית. המפעל נוסד בשנת 1994. לאחרונה, הקבוצות הקטנות החלו להעתיק את משחקיהן לאצטדיונים ראויים יותר מאשר מגרשן הביתי, וזאת בין היתר עקב הרצון להכנסה גבוהה יותר ממכירת כרטיסים.

המנצחת במפעל בכל שנה מקבלת את הגביע ושומרת עליו למשך שנה, לאחר מכן היא מחזירה אותו להתאחדות והוא עובר לזוכה הבאה. הגביע עצמו נגנב בתחילת שנות ה-80, אך נמצא במהרה והושב על ידי הרשויות. החל משנת 1927, נשיא צרפת מגיע למשחק הגמר ומעניק את הגביע לקפטן הקבוצה המנצחת. הנשיא הראשון שלקח חלק בטקס מסוג זה הוא גסטון דומרג.

השיטה עריכה

שלבי המפעל עריכה

המפעל, בדומה למפעלי גביע אחרים, משוחק בשיטת ה"נוקאאוט" (המפסיד יוצא). כל סיבוב משוחק במשחק אחד. במידה והמשחק מסתיים בשוויון, הוא עובר להכרעה בהארכה. במידה וגם ההארכה מסתיימת בשוויון, ההכרעה תושג בדו-קרב בעיטות עונשין. לפני שנת 1967, הארכה ודו-קרב בעיטות עונשין לא שוחקו, ובמידה והמשחק היה מסתיים בשוויון, ההכרעה הייתה עוברת למשחק חוזר, בדומה לגביע ה-FA. ההתאחדות החליטה לזנוח את השיטה בעקבות שלושה מפגשים ללא הכרעה בין אולימפיק ליון לקבוצה החובבנית אנגולם, בסיומם נאלצה לקבוע את העולה באמצעות הטלת מטבע.

בסך הכל, משוחקים 14 סיבובים במפעל, אמנם השלבים הראשונים משוחקים במסגרת אזורית, בעיקר על מנת לחסוך בהוצאות הנסיעה. כל אזור עובר מספר שונה של סיבובי מוקדמות, בהתאם למספר הקבוצות, עד שכל אזור שולח מספר קבוע של קבוצות לסיבוב השביעי של הגביע. החל מסיבוב זה, כל הקבוצות נכנסות לאותה הגרלה, ללא קשר להשתייכות אזורית. במחוזות צרפת מעבר לים, כל מחוז זוכה לשלוח נציגה אחת לסיבוב השביעי, כשבחלק מהמחוזות מתקיים סיבוב מוקדמות, בדומה לזה האזורי בצרפת, ומחלק מהמחוזות נשלחת הזוכה בגביע המקומי של העונה הקודמת. קבוצות ליגת המשנה מצטרפות אף הן לסיבוב השביעי. קבוצות הליגה הבכירה, וכן הנציגה שהגיעה דרך הגביע לליגה האירופית, במידה והיא אינה בליגה הבכירה, מצטרפות בסיבוב התשיעי (1/32 הגמר).

השתתפות בליגה האירופית עריכה

הזוכה בגביע מקבלת בנוסף את הכרטיס לליגה האירופית. במידה וכבר הבטיחה את השתתפותה בליגת האלופות דרך מיקומה בליגה, המקום עובר לקבוצה שהעפילה לגמר. במידה וגם היא כבר העפילה לליגת האלופות, המקום בליגה האירופית עובר לקבוצה במקום הגבוה ביותר בטבלה שלא מזכה בהעפלה לליגה האירופית.

מספור החולצות עריכה

שיטת המספור של חולצות השחקנים במפעל שונה מאשר המספור של משחקי הליגה. במשחקי הגביע, מחויבות הקבוצות להופיע עם מספרי החולצות 1–18, כאשר בהרכב הפותח ישחקו השחקנים עם חולצות הממוספרות 1–11.

המספרים מחולקים לפי עמדות השחקנים על המגרש, אך אם שחקן לובש את החולצה הממוספרת 1–11 במשחקי הליגה, הוא יורשה ללבוש את אותה החולצה גם במשחק הגביע, וזאת בתנאי והוא בהרכב הפותח ולא שחקן מחליף.

זכיות עריכה

 
פריז סן-ז'רמן חוגגת את זכייתה בגביע, 2006

היסטוריית משחקי הגמר עריכה

עונה זוכה תוצאה סגנית אצטדיון קהל
1917/1918 אולימפיק פנטאן 1–0 פ.צ. ליון רו אוליבייה דה סר 2,000
1918/1919 CASG פריז 3–2 ה אולימפיק פנטאן פארק דה פראנס 10,000
1919/1920 CA פריז 2–1 לה האבר סטאד ברגייר 7,000
1920/1921 הכוכב האדום פריז 2–1 אולימפיק פנטאן סטאד פרשינג 18,000
1921/1922 הכוכב האדום פריז 2–0 סטאד רן סטאד פרשינג 25,000
1922/1923 הכוכב האדום פריז 4–2 סט סטאד פרשינג 20,000
1923/1924 אולימפיק מרסיי 3–2 ה סט סטאד פרשינג 29,000
1924/1925

(משחק חוזר)

CASG פריז 1–1 ה רואן קולומב 18,000
CASG פריז 3–2 ח רואן קולומב 18,000
1925/1926 אולימפיק מרסיי 4–1 ולנטייני קולומב 26,000
1926/1927 אולימפיק מרסיי 3–0 קווילי קולומב 23,800
1927/1928 הכוכב האדום פריז 3–1 CA פריז קולומב 30,000
1928/1929 מונפלייה 2–0 סט קולומב 25,000
1929/1930 סט 3–1 ה ראסינג פריז קולומב 35,000
1930/1931 קלאב פרנסה 3–0 מונפלייה קולומב 30,000
1931/1932 קאן 1–0 ראסינג רוביי קולומב 36,143
1932/1933 אקסלסיור רוביי 3–1 ראסינג רוביי קולומב 33,000
1933/1934 סט 2–1 אולימפיק מרסיי קולומב 40,600
1934/1935 אולימפיק מרסיי 3–0 סטאד רן קולומב 40,008
1935/1936 ראסינג פריז 1–0 שרלוויל קולומב 39,725
1936/1937 סושו 2–1 שטרסבורג קולומב 39,538
1937/1938 אולימפיק מרסיי 2–1 ה מץ פארק דה פראנס 33,044
1938/1939 ראסינג פריז 3–1 אולימפיק לילואה קולומב 52,431
1939/1940 ראסינג פריז 2–1 אולימפיק מרסיי פארק דה פראנס 25,969
1940/1941 בורדו 2–0 פיב סטאד דה פריז 15,230
1941/1942 הכוכב האדום פריז 2–0 סט קולומב 40,000
1942/1943

(משחק חוזר)

אולימפיק מרסיי 2–2 ה בורדו קולומב 32,500
אולימפיק מרסיי 4–0 ח בורדו קולומב 32,212
1943/1944 אקיפ פדראל נאנסי-לוריין 4–0 אקיפ פדראל ריימס-שמפיין פארק דה פראנס 31,995
1944/1945 ראסינג פריז 3–0 ליל קולומב 49,983
1945/1946 ליל 4–2 הכוכב האדום פריז קולומב 59,692
1946/1947 ליל 2–0 שטרסבורג קולומב 59,852
1947/1948 ליל 3–2 לאנס קולומב 60,739
1948/1949 ראסינג פריז 5–2 ליל קולומב 61,473
1949/1950 סטאד ריימס 2–0 ראסינג פריז קולומב 61,722
1950/1951 שטרסבורג 3–0 ולנסיאן קולומב 61,492
1951/1952 ניס 5–3 בורדו קולומב 61,485
1952/1953 ליל 2–1 פ.צ. נאנסי קולומב 58,993
1953/1954 ניס 2–1 אולימפיק מרסיי קולומב 56,803
1954/1955 ליל 5–2 בורדו קולומב 49,411
1955/1956 סדאן 3–1 טרואה קולומב 47,258
1956/1957 טולוז 6–3 אנז'ה קולומב 43,125
1957/1958 סטאד ריימס 3–1 נים קולומב 56,523
1958/1959

(משחק חוזר)

לה האבר 2–2 ה סושו קולומב 36,655
לה האבר 3–0 ח סושו קולומב 36,655
1959/1960 מונקו 4–2 ה סנט אטיין קולומב 38,298
1960/1961 סדאן 3–1 נים קולומב 39,070
1961/1962 סנט אטיין 3–1 פ.צ. נאנסי קולומב 30,654
1962/1963

(משחק חוזר)

מונקו 0–0 ה אולימפיק ליון קולומב 32,923
מונקו 2–0 ח אולימפיק ליון קולומב 24,910
1963/1964 אולימפיק ליון 2–0 בורדו קולומב 32,777
1964/1965

(משחק חוזר)

סטאד רן 2–2 ה סדאן פארק דה פראנס 36,789
סטאד רן 3–1 ח סדאן פארק דה פראנס 26,792
1965/1966 שטרסבורג 1–0 נאנט פארק דה פראנס 36,285
1966/1967 אולימפיק ליון 1–0 סושו פארק דה פראנס 32,523
1967/1968 סנט אטיין 2–1 בורדו קולומב 33,959
1968/1969 אולימפיק מרסיי 2–0 בורדו קולומב 39,460
1969/1970 סנט אטיין 5–0 נאנט קולומב 32,894
1970/1971 סטאד רן 1–0 אולימפיק ליון קולומב 46,801
1971/1972 אולימפיק מרסיי 2–1 בסטיה פארק דה פראנס 44,069
1972/1973 אולימפיק ליון 2–1 נאנט פארק דה פראנס 45,734
1973/1974 סנט אטיין 2–1 מונקו פארק דה פראנס 45,813
1974/1975 סנט אטיין 2–0 לאנס פארק דה פראנס 44,725
1975/1976 אולימפיק מרסיי 2–0 אולימפיק ליון פארק דה פראנס 45,661
1976/1977 סנט אטיין 2–1 סטאד ריימס פארק דה פראנס 45,454
1977/1978 נאנסי 1–0 ניס פארק דה פראנס 45,998
1978/1979 נאנט 4–1 ה אוקזר פארק דה פראנס 46,070
1979/1980 מונקו 3–1 אורליאן פארק דה פראנס 46,136
1980/1981 בסטיה 2–1 סנט אטיין פארק דה פראנס 46,155
1981/1982 פריז סן-ז'רמן 2–2 ה
6–5 פ
סנט אטיין פארק דה פראנס 46,160
1982/1983 פריז סן-ז'רמן 3–2 נאנט פארק דה פראנס 46,203
1983/1984 מץ 2–0 ה מונקו פארק דה פראנס 45,384
1984/1985 מונקו 1–0 פריז סן-ז'רמן פארק דה פראנס 45,711
1985/1986 בורדו 2–1 ה אולימפיק מרסיי פארק דה פראנס 45,429
1986/1987 בורדו 2–0 אולימפיק מרסיי פארק דה פראנס 45,145
1987/1988 מץ 1–1 ה
5–4
פ
סושו פארק דה פראנס 44,531
1988/1989 אולימפיק מרסיי 4–3 מונקו פארק דה פראנס 44,448
1989/1990 מונפלייה 2–1 ה ראסינג פריז פארק דה פראנס 44,067
1990/1991 מונקו 1–0 אולימפיק מרסיי פארק דה פראנס 44,123
1991/1992 בוטל עקב התמוטטות יציע במשחק חצי הגמר באצטדיון פוריאני בבסטיה
1992/1993 פריז סן-ז'רמן 3–0 נאנט פארק דה פראנס 48,789
1993/1994 אוקזר 3–0 מונפלייה פארק דה פראנס 45,189
1994/1995 פריז סן-ז'רמן 1–0 שטרסבורג פארק דה פראנס 46,698
1995/1996 אוקזר 2–1 נים פארק דה פראנס 44,921
1996/1997 ניס 1–1 ה
4–3
פ
גנגאן פארק דה פראנס 44,131
1997/1998 פריז סן-ז'רמן 2–1 לאנס סטאד דה פראנס 78,265
1998/1999 נאנט 1–0 סדאן סטאד דה פראנס 78,586
1999/2000 נאנט 2–1 קאלאיס סטאד דה פראנס 78,717
2000/2001 שטרסבורג 0–0 ה
5–4
פ
אמיין סטאד דה פראנס 78,641
2001/2002 לוריאן 1–0 בסטיה סטאד דה פראנס 66,215
2002/2003 אוקזר 2–1 פריז סן-ז'רמן סטאד דה פראנס 78,316
2003/2004 פריז סן-ז'רמן 1–0 שאטורו סטאד דה פראנס 78,357
2004/2005 אוקזר 2–1 סדאן סטאד דה פראנס 78,721
2005/2006 פריז סן-ז'רמן 2–1 אולימפיק מרסיי סטאד דה פראנס 79,797
2006/2007 סושו 2–2 ה
5–4
פ
אולימפיק מרסיי סטאד דה פראנס 79,850
2007/2008 אולימפיק ליון 1–0 פריז סן-ז'רמן סטאד דה פראנס 79,204
2008/2009 גנגאן 2–1 סטאד רן סטאד דה פראנס 80,056
2009/2010 פריז סן-ז'רמן 1–0 ה מונקו סטאד דה פראנס 74,000
2010/2011 ליל 1–0 פריז סן-ז'רמן סטאד דה פראנס 79,000
2011/2012 אולימפיק ליון 1–0 קווילי סטאד דה פראנס 76,293
2012/2013 בורדו 3–2 אביאן סטאד דה פראנס 77,000
2013/2014 גנגאן 2–0 סטאד רן סטאד דה פראנס 80,000
2014/2015 פריז סן-ז'רמן 1–0 אוסר סטאד דה פראנס 80,000
2015/2016 פריז סן-ז'רמן 4–2 אולימפיק מרסיי סטאד דה פראנס 80,000
2016/2017 פריז סן-ז'רמן 1–0 אנז'ה סטאד דה פראנס 78,000
2017/2018 פריז סן-ז'רמן 2–0 לה הרבייה סטאד דה פראנס 73,772
2018/2019 סטאד רן 2–2 ה
6–5
פ
פריז סן-ז'רמן סטאד דה פראנס 75,000
2019/2020 פריז סן-ז'רמן 1–0 סנט אטיין סטאד דה פראנס 4,000
2020/2021 פריז סן-ז'רמן 2–0 מונקו סטאד דה פראנס 0
2021/2022 נאנט 1–0 ניס סטאד דה פראנס 78,000
2022/2023 טולוז 5–1 נאנט סטאד דה פראנס

זכיות לפי קבוצה עריכה

קבוצה זכיות זכייה אחרונה סגנות סגנות אחרונה
פריז סן-ז'רמן 14 2021 5 2019
אולימפיק מרסיי 10 1989 9 2016
סנט אטיין 6 1977 4 2020
ליל 6 2011 2 1949
מונקו 5 1991 5 2021
ליון 5 2012 3 1976
ראסינג פריז 5 1949 3 1990
הכוכב האדום פריז 5 1942 1 1946
בורדו 4 2013 6 1969
נאנט 4 2022 5 1993
אוקזר 4 2005 2 2015
  • 4 קבוצות זכו בשלושה גביעים, 10 קבוצות זכו בשניים ו-10 קבוצות זכו בגביע אחד.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הגביע הצרפתי בוויקישיתוף