הגווארדיה הלבנה (סדרת טלוויזיה)
סדרת הטלוויזיה הגווארדיה הלבנה (ברוסית: Белая гвардия) היא סדרה בת שמונה פרקים בבימויו של סרגיי סנז'קין[1] על מלחמת האזרחים ברוסיה, המבוססת על רומן "הגווארדיה הלבנה" מאת מיכאיל בולגקוב.[2] הסדרה שודרה בערוץ הטלוויזיה רוסיה-1 ב-3 וב-4 במרץ 2012, ועוררה התנגדות מצד אוקראינה.
כרזת "הגווארדיה הלבנה" | |
מבוסס על | הגווארדיה הלבנה |
---|---|
סוגה | דרמה, מלחמה |
כותבים |
מרינה דיאצ'נקו סרגיי דיאצ'נקו סרגיי סנז'קין |
בימוי | סרגיי סנז'קין |
שחקנים |
קונסטנטין חבנסקי מיכאיל פורצ'נקוב קסניה רפופורט סרגיי גרמש |
פסקול | יורי פוטיינקו |
ארץ מקור | רוסיה |
שפות | רוסית |
מספר עונות | 1 |
מספר פרקים | 8 |
הפקה | |
מפיק |
אנטון זלאטופולסקי אלכסנדר רודניאנסקי סרגיי מלקומוב |
צלמים | סרגיי מצ'ילסקי |
מוזיקה | יורי פוטיינקו |
שידור | |
רשת שידור | רוסיה-1 |
תקופת שידור מקורית | 3 במרץ 2012 – 4 במרץ 2012 |
קישורים חיצוניים | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
עלילה
עריכההסדרה עוסקת במשפחת טורבין, שנקלעה למלחמת האזרחים בחורף 1918–1919 בקייב. הרקע ההיסטורי של הסדרה הוא נפילת שלטונו של ההטמאן האוקראיני פבלו סקורופדסקי, כיבוש קייב על ידי כוחות הרפובליקה העממית של אוקראינה והקרבות הממושכים נגד הצבא האדום.
הדמות הראשית, אלכסיי טורבין, היא רופא צבאי ששרד את שלוש שנות מלחמת העולם הראשונה. הוא אחד מאלפי קצינים רוסיים, שאחרי מהפכת אוקטובר נקלעו לחוסר ודאות מוחלט בחייהם הפוליטיים והפרטיים. רבים מהם פנו לשרת אצל סקורופדסקי במשטרו בחסות גרמניה, שהיה מתון בהשוואה לטרור האדום בקייב שהפעילו הבולשביקים נגד קצינים ואנשי מודיעין. אחרי שהובסה הקיסרות הגרמנית במלחמת העולם הראשונה, נמלט ההטמאן עם הגרמנים. מספר קצינים וצוערים רוסיים היו הכוח הצבאי היחיד שנותר מול אנשי סימון פטליורה האוקראיני, שהתקדמו לקייב.
שחקנים
עריכה- קונסטנטין חבנסקי — אלכסיי טורבין, רופא צבאי
- מיכאיל פורצ'נקוב — ויקטור מישלאייבסקי, קצין ארטילריה
- יבגני דיאטלוב — ליאוניד שרווינסקי, עוזרו של פבלו סקורופדסקי
- אנדריי זיברוב — אלכסנדר סטודזינסקי, קפטן המטה
- ינינה סטודילינה — אניוטה (אנושקה), עוזרת בית
- סרגיי ברון — אילריון סורז'אנסקי
- ניקולאי יפרמוב — ניקולאי טורבין, קצין
- קסניה רפופורט — ילנה טורבינה-טלברג
- סרגיי גרמש — אלכסיי קוזיר-לשקו, קולונל בצבא של סמיון פטליורה
- יורי איצקוב — ואסיליסה, שכן של בני טורבין
- יבגניה דוברובולסקאיה — ונדה ליסוביץ'
- פיודור בונדרצ'וק — מיכאיל שפוליאנסקי, סוכן של הבולשביקים
- אלכסיי סרבריאקוב — פליקס נאי-טורס, קולונל הוסרי
- יבגני סטיצ'קין — פיודור סטפנוב, קצין ארטליריה
- סרגיי שקורוב — הטמאן פבלו סקורופדסקי
- ארתור סמוליאנינוב — סשקו בויקו, שליש
- יקטרינה וילקובה — יוליה רייס
- יורי סטויאנוב — גנרל בלוחין
הפקה
עריכההסדרה צולמה בסנקט פטרבורג, ברחוב המבצר בויבורג, במדרון אנדרייבסקי ובכנסיית אנדריי הקדוש בקייב.
ביקורת
עריכהבמרץ 2012 כתב ולדימיר בונדרנקו על כישלון "הגווארדיה הלבנה".[3] אולס בוזינה כתב: "מתחזים של הגווארדיה הלבנה בשמונה פרקים משעממים".[4]
ב-28 ביולי 2014, שלל משרד התרבות של אוקראינה מהסדרה את זכויות השידור באוקראינה. לדברי המשרד, הסדרה "מפגינה התעלמות מהשפה האוקראינית, מהעם ומהמדינה" ו"עובדות מסוימות שוכתבו לטובת רוסיה".[5]
קישורים חיצוניים
עריכה- "הגווארדיה הלבנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "הגווארדיה הלבנה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- הגווארדיה הלבנה באתר של ערוץ הטלוויזיה רוסיה-1
הערות שוליים
עריכה- ^ "Режиссер "Белой гвардии": братство РФ и Украины – миф" [במאי "הגווארדיה הלבנה": אחוות הפדרציה הרוסית ואוקראינה היא מיתוס]. BBC (ברוסית). 2014-07-29. נבדק ב-2023-10-29.
- ^ הגווארדיה הלבנה, אתר עם עובד
- ^ Владимир Бондаренко (2012-03-11). "Владимир Бондаренко: Провал «Белой гвардии»" [ולדימיר בונדרנקו: כישלון "הגווארדיה הלבנה"]. Amic.ru (ברוסית). נבדק ב-2023-10-31.
Владимир Бондаренко. "Провал «Белой гвардии»" [כישלון "הגווארדיה הלבנה"]. Telegrafua.com (ברוסית). נבדק ב-2023-10-31. - ^ Олесь Бузина (2012-03-30). "Истории Олеся Бузины: Белогвардейцы-самозванцы в восьми скучных сериях" [אולס בוזינה: מתחזים של הגווארדיה הלבנה בשמונה פרקים משעממים]. Lifestyle.segodnya.ua (ברוסית). נבדק ב-2023-10-31.
- ^ "Госкино Украины запретило "Белую гвардию" и "Поддубного"" [גוסקינו מאוקראינה שלל את "המשמר הלבן" ואת "פודובני"]. BBC News Russian (ברוסית). 2014-06-29. נבדק ב-2023-10-31.