פתיחת התפריט הראשי

הגיבן מנוטרדאם

ספר מאת ויקטור הוגו
(הופנה מהדף הגיבן מנוטרדם)
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תקציר העלילה מכיל שגיאות ולא מנוסח היטב.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הגיבן מנוטרדאםצרפתית: Notre-Dame de Paris; "גבירתנו מפריז"[1]) הוא הרומן הגדול הראשון מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו בשנת 1831. הספר זכה להצלחה בצרפת, שבעקבותה קמה תנועה לשימור המבנים מן התקופה הגותית בכלל ולשימור קתדרלת נוטרדאם בפריז בפרט. הספר תורגם לשפות רבות, זכה להצלחה כבירה בעולם ועובד למספר מחזות וסרטים.

הגיבן מנוטרדאם
Notre-Dame de Paris
ND-de-Paris-L6-Ch4-UneLarme.png
איור מהספר, אסמרלדה משקה את הגיבן במים
מידע כללי
מאת ויקטור הוגו עריכת הנתון בוויקינתונים
איורים לוק-אוליבייה מרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה Romantic novel, רומן היסטורי, ספרות גותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
שנת הוצאה 14 בינואר 1831 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יש הטוענים שקתדרלת נוטרדאם דה פארי היא הגיבורה הראשית של הספר
"עמנואל", הפעמון הגדול בו צלצל קווזימודו.

מבנה הספרעריכה

הספר מחולק לאחד עשר ספרים, שכל אחד מהם כולל שניים עד שמונה פרקים, ומספר את סיפורם של קווזימודו, הגיבן המעוות והחירש המצלצל בפעמונים של קתדרלת נוטרדאם, אזמרלדה הצוענייה היפהפייה, פבוס - קצין ומושא אהבתה, גרינגואר - צעיר המאוהב באזמרלדה, והארכידיאקון קלוד פרולו, אפוטרופסו של קווזימודו, הכרוך גם הוא אחר אזמרלדה, באהבה אסורה ומעוותת.

דמות נוספת המניעה את העלילה היא אישה זקנה וערירית, אשר בתה נחטפה שנים רבות לפני ההתרחשויות בספר על ידי צוענים ובעקבות כך היא מתעבת צוענים ואת אזמרלדה בפרט.

העלילהעריכה

הסיפור מתרחש בפריז של 1492 תחת שלטונו של לואי האחד עשר. במרכז העלילה קתדרלת נוטרדאם המצויה בשכונת עוני של פריז (בניגוד למציאות). בכנסייה עובד כומר קתולי, קלוד פרולו, אשר מאמץ תינוק אשר ננטש בשל כיעורו ומכנהו קווזימודו. שמו של קווזימודו הוא מעין "לשון נופל על לשון" - מחד, שמו ניתן לו כיוון שהוא התגלה על ידי פרולו על מפתן הכנסייה בבוקרו של שמיני של פסחא, הנקרא גם "יום ראשון קווזימודו"; ומאידך, פירוש המילה quasimodo בלטינית הוא "כמעט מוכן" או "עשוי למחצה", ביטוי הרומז על מומו של קווזימודו.

במקביל לעלילה העוקבת אחר פרולו, מסופר על המתרחש בשכונת הגנבים-הצוענים. בשכונה נתפס על ידי הצוענים אזרח העיר, פייר גרינגואר, אשר הספר נפתח במחזה שכתב ומוצג בפני האצולה. הוא מועמד למשפט ונידון למוות. הצוענים מסכימים להוציאו לחופשי אם יינשא למישהי מעדתם. אזמרלדה היפהפייה בת ה-16 מסכימה להצעה כדי להציל את חייו.

בקתדרלה, קווזימודו החירש אשר עובד כמצלצל הפעמונים מואשם בניסיון חטיפה של אזמרלדה, לאחר שנתבקש לעשות זאת על ידי פרולו. נגזרים עליו עינויים לעיני העוברים ושבים. לאחר שנסתיימו העינויים הוא מתחנן לעזרה. אזמרלדה חשה לעזרתו והוא מתאהב בה.

בהמשך, הכומר פרולו דוקר את סרן פאבוס - קצין יפה תואר אשר אזמרלדה מאוהבת בו אף על פי שהוא אינו חש רגש כלפיה, כאשר הוא מוצא את אזמרלדה בחיקו של פאבוס. אך דווקא היא נושאת באשמה ונדונה להוצאה להורג בתואנה שהיא מכשפה, יחד עם העז, המסמלת את השטן. ההוצאה להורג היא פרי עמלה של אישה זקנה, המכונה "השקית", אשר בתה נחטפה לפני שנים רבות. היא רואה בפגיעה באזמרלדה הצוענייה נקמה בצוענים שחטפו את בתה.

ציבור עניי העיר מנסה להציל את חייה של אזמרלדה האהודה בהפגנות ומהומות הנערכות בפריז, אך הם אינם מצליחים למנוע את ההוצאה להורג. זמן מועט לפני כן, הזקנה מגלה כי בחזקת אזמרלדה נעל שהיא נתנה לבתה לפני שנחטפה. היא מבינה כי אזמרלדה היא הבת שנחטפה על ידי הצוענים, אולם אינה מצליחה למנוע את ההוצאה להורג. אזמרלדה כמעט ניצלת כאשר נלקחת על ידי פרולו. אך לאחר ניסיון חיזור כושל נוסף, בוגד בה פרולו ומוסר אותה להמון. כאשר הוא צופה במותה תוך כדי צחקוק, דוחף אותו קווזימודו אל מותו מגובה הנוטרדאם. לבסוף, הולך קווזימודו לבית הקברות לחבק את גופתה של אזמרלדה, ומת מרעב כשהוא לצדה.

בסוף הספר מסופר כי בבית הקברות של פריז נמצא שלד של אישה מחובקת על-די שלד של גיבן. בניסיונות שנעשו להפריד בין השלדים, שלד הגיבן מתפורר.

דמויותעריכה

קווזימודו (Quasimodo): הדמות הראשית. גיבן, חצי עיוור, חירש ומכוער, אשר עובד כמצלצל הפעמונים של קתדרלת הנוטרדם ובשל כך שמיעתו נפגעה. קווזימודו התייתם בגיל צעיר ואומץ בידי הכומר קלוד פרולו. הוא נלעג בשל כיעורו.

קלוד פרולו (Claude Frollo): כומר קתולי והארכידיאקון של נוטרדאם ואביו המאמץ של קווזימודו, ואיש בעל חטאים רבים. מאוהב באזמרלדה אך שונא אותה בה בעת על היותה צוענייה, ומוביל בסוף להוצאתה להורג. בסוף הרומן קווזימודו דוחף אותו אל מותו.

אזמרלדה (Esmeralda): צוענייה צעירה שמגיעה לפריז. במהלך הספר היא נחטפת על ידי קווזימודו לבקשת פרולו. מאוהבת בפבוס. בסוף הרומן הוצאה להורג.

פבוס דה שאטופר (Phœbus de Châteaupers): קצין בחיל הקשתים המלכותי ומושא אהבתה של אזמרלדה. הציל את אזמרלדה מניסיון חטיפה של קלוד פרולו וקווזימודו.

דג'אלי (Djali): העז של אזמרלדה.

פייר גרנגואר (Pierre Gringoire): מחזאי מיוסר, אשר נחטף בידי תושבי חצר הניסים ונדון למוות, עד שאזמרלדה מציעה לו את ידה.

ז'אן פרולו (Jehan Frollo): אחיו הצעיר והמפונק של קלוד פרולו. סטודנט בעייתי התלוי באחיו הגדול מבחינה כספית. נהרג על ידי קווזימודו בהתקפה על קתדרלת נוטרדאם.

ניקולא (nicola): אלכימאי צרפתי. ככול הנראה מדובר באלכימאי הנודע ניקולאס פלמל.

עיבודים לקולנוע ולטלוויזיהעריכה

תרגומים לעבריתעריכה

הספר תורגם מספר פעמים לשפה העברית:

תרגום ראשון לעברית יצא תחת השם "המכשפה מפריס" - בתרגומו של יעקב שטיינברג, הוצאת אמנות 1931. תרגום זה הודפס לאחרונה בשנת 1965.

כמו כן, יצא הספר לאור בתרגומים הבאים:

עיבודים לשירהעריכה

בישראל אף נכתב על ידי רחל שפירא השיר "אסמרלדה" בביצוע גלי עטרי, על אותו מקרה בו אסמרלדה נתנה לגיבן מים צוננים אחרי שכל אנשי העיר לעגו לו.

בנוסף, תורגם לעברית השיר "Belle"(יָפות) מתוך המחזמר הצרפתי "Notre Dame de Paris" על ידי מקס שפקס לבקובסקי. בעברית נקרא "החטא של אזמרלדה" שבוצע על ידי: אלון שר, לירון רמתי ומאור תיתן - מתוך האלבום "אהבה עולמית"[1].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הגיבן מנוטרדאם בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ התוספת של הגיבן לשם הרומן היא תוספת בתרגום האנגלי. ויקטור הוגו שם דגש על הקתדרלה בשם ספרו מפני שחלק גדול ממפעל חייו היה שימור מבנים עתיקים בפריז והחיבה העזה שחש כלפי הקתדרלה אשר נפגעה בעקבות המהפכה הצרפתית.