הדג נחש
הדג נחש היא להקת היפ הופ ישראלית שהוקמה בירושלים בשנת 1996. שם הלהקה הוא ביטוי משוכל של המונח "נהג חדש".
להקת הדג נחש, צילומי פרומו לאלבום הלהקה. | |
מוקד פעילות | ירושלים, ישראל |
---|---|
תקופת הפעילות | מ-1996 |
סוגה | היפ הופ, ראפ, רגאיי, פאנק |
חברת תקליטים | לבנטיני, הד ארצי, התו השמיני |
www | |
פרופיל ב-IMDb | |
חברים | |
שאנן סטריט גיא מר דודוש קלמס משה אסרף יאיא כהן אהרונוב שלומי אלון |
חברי הלהקה בהנהגת הסולן שאנן סטריט פעילים חברתית ויזמים קבועים של אירועי תרבות ומוזיקה בקרב אוכלוסיות מוחלשות דוגמת פסטיבל בשקל. הלהקה, ובעיקר שאנן סטריט, מזוהים כאוהדי בית"ר ירושלים והדבר נזכר בשיריהם, בעיצוב הסמל והאלבומים שלהם ובלבושם, אם כי במהלך שנות יצירתה של הלהקה התעמעם מוטיב זה. מרבית שירי הלהקה הם שירי מחאה והם עוסקים בעיקר בנושאים כגון תהליך השלום, האווירה הפוליטית בישראל וסמים קלים ולעיתים אף בתהליך יצירת המוזיקה עצמה.
היסטוריה
עריכהתחילת הדרך
עריכההלהקה החלה דרכה בתחילת 1996 בירושלים, לאחר מפגש מקרי בין שאנן סטריט לדודוש קלמס, קלידן הלהקה, שעבד בחנות הדיסקים "פיקדילי" הירושלמית. סטריט הפיץ לחנויות בירושלים סינגל סולו שלו תחת הכינוי "הדג נחש" בשיר "שלום סלאם פיס", שמאוחר יותר גם הפך לשיר הראשון של הדג נחש כלהקה. קלמס הציע לו להקים להקה והביא את החברים מלהקת הג'אמים שלו "מנדו": יאיא כהן אהרונוב, ירון מוהר ומשה אסרף ("אטרף"). חזרות הלהקה היו בצוללת הצהובה בירושלים. לאחר מכן הצטרפו ללהקה שחר מינץ בגיטרה ומאיר שליבו בחצוצרה. ההופעה הראשונה שלהם כהרכב הייתה במרץ 1996, בבר "הגותהאם", שהיה בבעלות סטריט.
בשנת 1998 הוציאו את אלבום ההופעה "Live in Tel Aviv", ובשנת 1999 הוציאו אלבום הופעה נוסף, "Live in Jerusalem". לאחר מאות הופעות בירושלים ובתל אביב, החליטה הלהקה שהיא זקוקה לדיג'יי. הלהקה אירחה מספר דיג'יים ובסופו של דבר נבחר הבולט שבהם, גיא מר, להצטרף כחבר קבוע ועם השנים אף הפך לסולן בלהקה. בהמשך גם סקסופוניסט הלהקה שלומי אלון החל לקבל קטעי סולו אותם חלק יחד עם קטעי הנגינה שלו.
בהופעת הלהקה במועדון הבארבי הבחין בכישרונם המוזיקאי קובי אוז, שהחתים אותם בלייבל שלו, "לבנטיני". הדג נחש ניגנו בהופעות של להקתו של אוז טיפקס כלהקת חימום, ובד בבד החל אוז בהפקה מוזיקלית של אלבום הבכורה של הלהקה. האלבום, "המכונה של הגרוב", יצא בשנת 2000. את כל שירי האלבום כתב שאנן סטריט והלחינו כל חברי הלהקה, שניים מהם יחד עם אוז. שני השירים המצליחים ביותר באלבום היו "לא מוותר" ו"אף אחד" ובשניהם השתתפה בשירה הזמרת מזי כהן.
במקביל לפעילותם בלהקה, הקימו בשנת 1998 חלק מחברי "הדג נחש" להקה חדשה בשם "צ'קלקה", שפועלת במקביל לפעילות הדג נחש. צ'קלקה כוללת את אמיר בן עמי (גיטרות), יאיא כהן אהרונוב (בס), דודוש קלמס (קלידים), גיא מר (DJ וסאונד) ובנוסף את המתופף ניר מנצור, החבר היחידי שאינו שייך ללהקה. צ'קלקה מנגנים בעיקר מוזיקה שחורה, אלקטרונית וקטעים אינסטרומנטליים. כמו כן, צ'קלקה השתתפו כלהקת הליווי בהופעותיו של ברי סחרוף במשך תקופה מסוימת.
העשור הראשון של שנות ה-2000
עריכהבשנת 2003 יצא אלבומה השני של הלהקה, "לזוז", בהפקה מוזיקלית של יוסי פיין, שגם השתתף בעיבודים עם חברי הלהקה. האלבום זכה להצלחה, זכה במעמד "אלבום זהב", תוך שנמכר בכ-30,000 עותקים, וכלל להיטים כ"מספרים", "גבי ודבי" ו"לא פראיירים". באלבום התארחו מספר זמרים, ובהם ברי סחרוף בשני שירים.
יוסי פיין הפיק גם את אלבומה השלישי של הלהקה, "חומר מקומי", שיצא בשנת 2004 והופעת הבכורה שלו הייתה במוסד החינוכי מבואות עירון. להיט האלבום היה "שירת הסטיקר", שהלחינו חברי הלהקה על פי מילים של הסופר דויד גרוסמן, שנלקחו מסטיקרים שונים. בשיר השתתפה אהובה עוזרי בנגינה על בולבול טרנג. שירים נוספים מצליחים באלבום היו "חליפות" עם הזמרת ליאורה יצחק, "הכאפה המצלצלת" ו"רק פה". באלבום נכללה גם גרסת כיסוי לשירו של עוזי חיטמן "רציתי שתדע", במילים שהוסיפו חברי הלהקה לשיר המקורי. האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה, ובעקבותיו זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי הן של רשת ג' והן של גלגלצ.
אלבומה הרביעי של הלהקה, "בעזרת הג'אם", הוקלט באולפן "In The Pocket" שביערות קליפורניה ויצא ב-2006. באלבום זה ניכר לראשונה גיוון בשירת הלהקה, שהתחלקה הפעם בין שאנן סטריט לבין גיא מר. באלבום היו פחות להיטים מבקודמיו, ואף על פי כן, זכה בפרס עמ"י בקטגוריית "אלבום השנה". השיר המצליח באלבום היה "הנה אני בא", שכתב גיא מר על מעברו מירושלים לתל אביב.
במרץ 2008 יצא אלבום הופעה של הלהקה בשם "הדג נחש LIVE", שתיעד את הופעתה במועדון התיאטרון. האלבום הופץ גם על גבי DVD.
ביוני 2008 יצא סרט הקולנוע "אל תתעסקו עם הזוהן" בכיכובו של אדם סנדלר, ובו מספר קטעים משירים של הלהקה, בהם בולט הקטע "הנה אני בא" אשר מנוגן כמה פעמים במהלך הסרט ובקדימון וגם מופיע השיר "מה שבא בא".
2010 ואילך
עריכהבפברואר 2010 יצא אלבום האולפן החמישי של הלהקה, "6". הסינגל הראשון שיצא מהאלבום היה "עוד אח אחד", הקורא להפסקת האלימות בארץ. את השיר שר במקור הראפר פישי הגדול, וחברי הדג נחש הוסיפו מילים לשיר המקורי. הסינגל השני שיצא הוא "שיר נחמה", ובו התארח הגיטריסט יהודה קיסר. שני השירים זכו להצלחה והגיעו לראש מצעדי הפזמונים. גם הסינגלים הבאים, "אני מאמין" ו"לא מספיק", זכו להצלחה. בעקבות האלבום זכתה הלהקה בתואר "להקת השנה" במצעדי הפזמונים השנתיים של גלגלצ ושל רשת ג'. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב על מכירת מעל 20,000 עותקים.
במרץ 2011 תבע אריאל זילבר את הלהקה בטענה שהשיר "מה נעשה?" דומה לשירו "ואיך שלא". על פי פסק בוררות שערך שופט העליון בדימוס תיאודור אור בין הלהקה לזמר, נקבע כי "הדג נחש" העתיקה חלק משירו של זילבר ועשתה בו שימוש. כפיצוי שילמו חברי הלהקה לזילבר סכום של 100,000 ₪, וכן נאסר על הלהקה לעשות כל שימוש בשיר "מה נעשה". בתוך 60 ימים הוצאו כל עותקי האלבום "חומר מקומי" מהחנויות.[1]
בינואר 2013 הוציאה הלהקה סינגל בשם "קובלנה על מפלגות ישראל", שהלחינו חבריה על פי מילים שכתב מאיר אריאל בטרם מותו. הסינגל יצא בסמוך לבחירות לכנסת התשע עשרה. הלהקה השתתפה בגרסה פרודית לשיר בתוכנית "ארץ נהדרת" לצד חברי הקאסט בדמויותיהם כפוליטיקאים, בנוסף באלבום זה הוציאו את השיר מאיר מעיר, קטע מתוך הופעה חיה של מאיר אריאל, שם הוא מדבר על מפלגות ישראל שיוצרות פילוג. בחודש פברואר יצא סינגל נוסף של הלהקה, "זמן להתעורר", שנבחר לשמש בסרט פלאות של הבמאי אבי נשר. סולן הלהקה שאנן סטריט היה שותף לכתיבת תסריט הסרט. שני השירים נכללו באלבום האולפן השישי של הלהקה "זמן להתעורר", שיצא בפברואר 2013. שירים נוספים מהאלבום שהתפרסמו הם "מבסוט", שבו התארח הזמר דקלון, ו"יום שישי", שבו התארח יצחק קלפטר בנגינה בגיטרה. האלבום זכה בפרס אקו"ם על שם יוסי בנאי למחברי השנה.[2]
בתחילת שנת 2016 הוציאה הלהקה את אלבום האולפן השביעי שלה, שותפים בעם, שבו היו שיתופי פעולה עם אמנים אחרים דוגמת שי צברי ואהוד בנאי.
במהלך 2017 הוציאה הלהקה שני סינגלים "עוד יהיה טוב" שמסמפל את "עוד יהיה טוב בארץ ישראל" ו" מצביעים ברגליים". ב-2018 הלהקה הוציאה את הסינגל "סע" שבנוסף לשני קודמיו נכנס לאלבום האולפן השמיני של הלהקה, שמו "וולקאם טו איזראל".[3] האלבום יצא במרץ 2018.
בשנת 2019 הוציאו גרסה מחודשת לשירם, "שירת הסטיקר", כהצדעה לעמותות בישראל הפועלות בהתנדבות.[4] בשנת 2020 הוציאו את שיר המחאה "בומבה", העוסק במחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש.[5] באותה שנה יצא הסינגל "אנא אנחנו" עם הזמרת צליל דנין[6] ב-1 באוגוסט 2023 הוציאו את הסינגל "אי אפשר לשקר את הלב" עם לאה שבת ופלד. הסינגל הגיע למקום ה-13 במצעד העברי של מדיה פורסט.[7] ב-12 בספטמבר הוציאו את השיר "שניפגש רק בשמחות" עם עדן חסון, שהגיע למקום ה-15 במצעד השבועי של מדיה פורסט.[8] ב-19 בספטמבר הוציאו את אלבום האולפן התשיעי שלהם, "דג לייף".
השפעה
עריכהלהקת "הדג נחש" תרמה רבות להתאקלמות ההיפ הופ והראפ בישראל ונחשבת היום לאחת הלהקות המצליחות בישראל, כשבאמתחתה תשעה אלבומים. סגנונה מאופיין כראפ המשלב מסרים של סובלנות, שוויון ושלום, וכולל מחאה חברתית ופוליטית לפי מסורת הסוגה. בשיריה מוחה הלהקה נגד חוליי החברה הישראלית, ובהם שחיתות (בעיקר בפוליטיקה), יחסי הון ושלטון, אלימות נגד נשים, מעמדם של צה"ל ושל מלחמות ישראל בנרטיב הישראלי ועוד. רוב השירים נכתבים על ידי שאנן סטריט, סולן הלהקה [דרוש מקור], אם כי הקרדיט באלבומי הלהקה מציין לרוב כי השירים נכתבו והולחנו על ידי כל חבריה.
חברי ההרכב
עריכה- שאנן סטריט - ראפ, שירה
- גיא מר - דיי. ג'יי, ראפ, גיטרה, שירה (1998-הווה)
- שלומי אלון - ראפ, שירה, סקסופון טנור, סקסופון אלט, EWI, חליל (2001-הווה)
- יאיא כהן אהרונוב - בס, שירה
- דודוש קלמס - קלידים, קולות
- "אטרף" (משה אסרף) - תופים
שותפים להופעות
עריכה- יאיר סלוצקי - טרומבון
- מתן גוב ארי - חצוצרה
- דניאל שוהם - גיטרה חשמלית
חברים לשעבר
עריכה- אמיר בן עמי - גיטרה חשמלית (1998-2006)
- ירון מוהר - סקסופון אלט (1996-2000)
- שחר מינץ - גיטרה חשמלית
- מאיר שליבו - חצוצרה
- גיא דוד - חצוצרה
- אבי ליבוביץ' - טרומבון
- רפי מלכיאל - טרומבון
- ניר מנצור - כלי הקשה
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 2000: המכונה של הגרוב
- 2003: לזוז
- 2004: חומר מקומי
- 2006: בעזרת הג'אם
- 2010: 6
- 2013: זמן להתעורר
- 2016: שותפים בעם
- 2018: וולקאם טו איזראל
- 2023: דג לייף
אלבומי הופעה
עריכה- 1998: Live in Tel Aviv
- 1999: Live in Jerusalem
- 2008: הדג נחש LIVE
- 2015: הדג נחש ותזמורת המהפכה - בהופעה חיה
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של הדג נחש
- הדג נחש, ברשת החברתית פייסבוק
- הדג נחש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- הדג נחש, ברשת החברתית אינסטגרם
- הדג נחש, סרטונים בערוץ היוטיוב
- הדג נחש, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- הדג נחש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- הדג נחש, באתר שירונט
- הדג נחש, באתר ספוטיפיי
- הדג נחש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- הדג נחש, באתר דיזר
- הדג נחש, באתר Discogs (באנגלית)
- הדג נחש, באתר Songkick (באנגלית)
- הדג נחש, באתר Tab4u
- הדג נחש, דף שער בספרייה הלאומית
- הדג נחש, באתר בנדקמפ
- הדג נחש, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- תמונות מהופעה חיה של הדג נחש, באתר פרפורמרס
- עמי פרידמן, על טהרת ההיפ-הופ, באתר ynet, 7 בינואר 2011
- נועה הרשקוביץ, הדג נחש: "אנחנו לא משחקים את משחק אור הזרקורים", באתר וואלה, 13 במאי 2013
- דוד רוזנטל, חצים של אהבה: המוזיקה של "הדג נחש" מסרבת להזדקן, באתר וואלה, 11 במרץ 2018
- אריאל שנבל, בלי חרטות, בעיתון מקור ראשון, 29 ביולי 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ אור ברנע, פסק בוררות: הדג נחש העתיקה לחן של זילבר, באתר ynet, 15 במרץ 2011
- ^ פרסי אקו"ם, באתר אקו"ם
- ^ כגון במועדון ברלה, טל אורן, חשיפה לצפון: אלה מועדוני ההופעות הכי שווים באזור חיוג 04, באתר הארץ, 23 בינואר 2020
- ^ חדשות כיפה, הדג נחש בחידוש מיוחד ללהיט הגדול שלהם, באתר כיפה, 20 במאי, 2019 19:06
- ^ נדב אגמי, סעו, יש לכם עוד: מהדג נחש ציפינו לבומבה אמיתית, באתר "Time Out ישראל", 4 באוגוסט 2020
- ^ מאיה נחום שחל, הדג נשך: חברי הדג נחש לא מוותרים על שירה פוליטית, באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2019
- ^ המצעד השבועי של מדיה פורסט, באתר מדיה פורסט, 13-19 באוגוסט 2023
- ^ המצעד השבועי של מדיה פורסט, באתר web.archive.org, 24 בספטמבר 2023