הדלת של ויטגנשטיין

"הדלת של ויטגנשטיין" (1970) היא יצירת אמנות מאת יהושע נוישטיין.

הדלת של ויטגנשטיין
יישור=ללא
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
צייר יהושע נוישטיין
תאריך יצירה 1970
טכניקה וחומרים פרספקס, גיר שמנוני ואקריליק על נייר
ממדים בס"מ
רוחב 70
גובה 100
מידע יצירה
מספר יצירה B71.0221
מיקום מוזיאון ישראל, ירושלים
בית ויטגנשטיין

תיאורעריכה

נושא הציור "הדלת של ויטגנשטיין" שאוב מצורת הדלת והחלונות של הבית ("Haus Wittgenstein") שתכנן הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין, בשיתוף עם פאול אנגלמן, לאחותו מרגרטה (גרטל) בווינה.[1] נוישטיין יצר עוד כמה עבודות שהתייחסו להגותו של ויטגנשטיין.

העבודה מורכבת מארבע רצועות ארוכות של נייר המוצמדות למשטח שקוף. קצותיהן של שתי הרצועות השמאליות גזורות בזווית, כך שנדמה כאילו שתיים מכנפי הדלת פתוחות ויוצרות מרחב פרספרטיבי. בתוך הרצועות מופיע ציור מופשט, מעין הפשטה כללית של נוף, שצויר בפרפרזה על הציור של קבוצת "אופקים חדשים". ה"דלת" המצוירת, בהיותה סימן המנותק מכל חלל תיאורי, היא למעשה ישות שאיננה מוליכה אל מקום, כי אם סימן המצביע על סף; סף הציור וסף ההכרה האנושית. יגאל צלמונה תיאר מהלך זה שציור ההופך את "גמילתו מן המצע השטוח, מן הווירטואוזיות, מן האשליה ומן הדימוי - לנושא".[2]

בטקסט משנת 1993 הסביר נוישטיין את הקשר שבין העבודה להגותו של ויטגינשטיין:

אם אפשר היה להשתמש בטבע כיריעת בד שלמה, כיחידות של בד חתוך, מעובד או מגולגל – כי אז אפשר היה להפוך את הטבע לחומר מושגי; במקרה כזה, הקפיצה ממונֶא לציור האנליטי לא הייתה נראית כה מופרכת. הדלת של ויטגנשטיין (1970), ציור שנעשה מרצועות של הפשטה לירית (שנגזרו ממחוות הסגידה לאור של 'אופקים חדשים'), שאב מן הניסויים האדריכליים שערך ויטגנשטיין. ציירתי ציור 'אופקים חדשים' קונוונציונאלי, ולאחר מכן גזרתי אותו לרצועות וארגנתי מחדש את המרחב, תוך שאני מותח ומעוות גזרים אחדים […]. לא יכולתי להמשיך לצייר כאילו עדיין הייתה זו פעולה תקֵפה, אבל יכולתי להשתמש בציור כנתון, כ'חפץ מצוי' מטופל. ציורי הרצועות היו התחפשות לטבע קריא, וביטאו חוסר סיפוק עמוק מציור 'כשלעצמו'. ציורי הרצועות היו מהלכים חוזרים של הכלל הוויטגנשטייני: 'כל מה שיכול בכלל להיחשב, יכול להיחשב בבהירות. כל מה שניתן להביע במילים, ניתן להביע בהן בבהירות. […] מה שאינו מבטא את עצמו בשפה אין אנו יכולים לבטאו באמצעות השפה.

יהושע נושטיין (1993)[3]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ראו: עפרת, גדעון, "חלונות של אור ושל חושך", באתר 'המחסן של גדעון עפרת', 23 בדצמבר 2010
  2. ^ ראו: צלמונה, יגאל, 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים, 2010, עמ' 282.
  3. ^ נושטיין, יהושע, "ויטגנשטיין =#נוישטיין", סטודיו 40, ינואר 1993, עמ' 20