הוגו יונקרס
הוגו יונקרס (בגרמנית: Hugo Junkers; 3 בפברואר 1859 – 3 בפברואר 1935) היה מהנדס גרמני, מתכנן ויצרן מטוסים חלוצי וממציא מתקני חימום והסקה מרכזית. הוא תכנן את המטוסים הראשונים שגופם עשוי מתכת ויסד את חברת יונקרס, חברה מרכזית לייצור מטוסי תובלה ונוסעים בתקופת רפובליקת ויימאר, בהם ה-יונקרס Ju 52, ששימש חברות תעופה כלופטהנזה וסוויסאייר לאורך שנות ה-30 וה-40 ואף לאחר מכן. בנוסף היה יונקרס פטרונו של בית הספר לעיצוב ואדריכלות בדסאו. זמן קצר לאחר עליית הנאצים לשלטון (1933) הולאמה חברת יונקרס והוגו יונקרס אולץ לעבור מתפקידו. הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן. לא היה לו קשר לעיצוב או ייצור מטוסי הקרב שייצרה החברה שנשאה את שמו בתקופת גרמניה הנאצית.
 | |
| לידה |
3 בפברואר 1859 ריידט (אנ'), ממלכת פרוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 1935 (בגיל 76) גאוטינג (אנ'), בוואריה, גרמניה |
| ענף מדעי |
הנדסת אווירונאוטיקה |
| מקום קבורה |
ולדפרידהוף מינכן |
| מקום לימודים | |
| מוסדות |
האוניברסיטה הטכנית של ריין-וסטפאליה באאכן |
| תלמידי דוקטורט |
Peter Voissel |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
שנים ראשונות - מהנדס תרמי עריכה
נולד למשפחת תעשיינים אמידה בחבל הריין הפרוסי. למד בפוליטכניקום המלכותי בשרלוטנבורג (כיום, האוניברסיטה הטכנית של ברלין) ובאוניברסיטה הטכנית באאכן, ממנה בגר ב-1883 כמהנדס. יונקרס פיתח עניין בתרמודינמיקה והחל לעבוד כמתנכן מנועים במפעלו של מורו, אדולף שלאבי (Adolf Slaby), בדסאו. במסגרת תפקידו הוציא פטנט על קלורימטר שפיתח ועסק במחקר ופיתוח של משאבת חום. בשנת 1893 הציג אישית בתערוכה העולמית של שיקגו וזכה במדליית זהב. ב-1895 רשם פטנט על דוד החימום לשימוש ביתי ("בויילר") והקים מפעל לייצור המצאותיו Junkers & Co (הוא מפעל יונקרס הידוע, שעל שמו נקרא סוג מסוים של הסקה מרכזית). בין השנים 1897-1912 שימש גם כפרופסור באוניברסיטה הטכנית באאכן והמשיך להמציא מתקני הסקה.
מתכנן מטוסים עריכה
עניינו של יונקרס בתעופה החל רק כשמלאו לו חמישים, כאשר הציג לו עמיתו באאכן, המהנדס הנס רייזנר (Hans Reissner), תכנון למטוס בעל גוף עשוי מתכת והציע שאת כנפי המטוס, העשויות פח גלי ייצרו מפעלי יונקרס. יונקרס בנה לצורך כך מנהרת רוח ורשם שני פטנטים, על ייצור הכנף ועל בלם הידראולי.
במהלך מלחמת העולם הראשונה פיתח וייצר מטוסים עבור הצבא ושירות האוויר הגרמני, בראשם המטוס הראשון בכל גוף עשוי כולו מתכת לשימוש מעשי, היונקרס J 1, שטס לראשונה ב-1915. בהמשך ייצר המפעל דגמים נוספים, בהם מטוס הקרב החד-מושבי, יונקרס D.I (J 9), שהוצג לראשונה ב-1918. כל עיצוביו היו של מטוסים חד-כנפיים בעלי כנף קבועה ממתכת ולא מטוסים דו-כנפיים שהיו נפוצים אז.
ב-1919 תכנן וייצר לראשונה מטוס נוסעים, יונקרס F.13, מטוס הנוסעים הראשון בעל גוף מתכת, ששימש כאב טיפוס ל-יונקרס Ju 52 והיה למטוס הדגל של לופטהנזה בראשיתה. בנוסף לתפקידו בחברה, סייר יונקרס ברחבי העולם ויצר יוזמות עסקיות שאיפשרו לחברה לבנות מטוסים שלא על אדמת גרמניה (בהתאם לתנאי חוזה ורסאי, שאסר על גרמניה להקים תעשיית מטוסים) וכך הקים מפעלים במוסקבה ובבוליביה. בנוסף סייעו קשריו הבינלאומיים למימון ומכירת המטוסים, תוך התמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי של 1929. אחד מעיצוביו הנועזים היה היונקרס G.38 "Der Grosse Dessauer" (הדסאואר הגדול), בדוגמה של כנף טסה ענקית (44 מטר מוטת כנפיים על 23 מ' אורך) בעל ארבעה מנועי דיזל, שטס לראשונה ב-6 בנובמבר 1929 וקבע בטיסתו הבודדת שיא מהירות, מרחק וזמן שהייה באוויר עבור מטוס הנושא למעלה מ-5,000 ק"ג מטען.[1] על-אף שהמטוס לא היה כמעט מבצעי, הוא הוכיח את יכולתו של יונקרס כמהנדס ואת רוחק-ראותו (מטוסי "כנף טסה" נסיוניים פותחו על ידי בואינג עבור נאס"א בשנות האלפיים).[2]
סוף ימיו עריכה
ב-1931 עמדה החברה על סף פשיטת רגל. יונקרס, שהיה סוציאליסט, פציפיסט ושבע-ימים, התקשה להתמודד עם ניהול המפעל באווירה הפוליטית הסוערת של שלהי רפובליקת ויימאר והפקיד את ניהולו השוטף בידי אדולף דטמן (Adolf Dethmann). ב-1933 הלאים הרמן גרינג (שנכשל להתקבל לחברה כטייס ניסוי בשנות ה-20) בתפקידו כממונה על סוכנות התעופה את החברה וסילק את הוגו יונקרס מניהולה, תוך השתלטות על הפטנטים שלו ועל מניותיו. יונקרס הושם במאסר בית וסולק גם מדסאו. הוא נפטר ביום הולדתו ה-76[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- הוגו יונקרס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- על הוגו יונקרס באתר המוזיאון הטכני בדסאו
- The Man Who Built German Aviation
- הוגו יונקרס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ המטוס הגדול ביותר בעולם!
- ^ ארכיון מטוס ה-X-48
- ^ מת יונקרס, דבר, 10 בפברואר 1935