הוויברז

הוויברז
**The Weavers**
תקופת הפעילות	מ-1948
סוגה	מוזיקה עממית
חברת תקליטים	דקה רקורדס, ונגארד רקורדס
פרסים והוקרה	פרס גראמי למפעל חיים (2006)

הוויברז (באנגלית: The Weavers; כונתה בישראל גם בתרגום לעברית: האורגים) הייתה להקת שירי-עם אמריקאית. נוסדה ב-1948 בניו יורק, התפרקה ב-1963, והתאחדה מאז מספר פעמים.

היסטוריה

מייסדי הלהקה הם פיט סיגר, רוני גילברט, לי הייס (אנ') ופרד הלרמן (אנ'). רפרטואר הלהקה כלל שירים עממיים אמריקאיים, שירי גוספל, מוזיקה שחורה, שירי עמל, וכן שירים עממיים בשפות שונות מרחבי העולם. הלהקה פרצה לתודעת הציבור בארצות הברית לאחר שהמשורר קרל סנדברג אמר בראיון ב-1949: ”כשאני שומע את אמריקה שרה, "הוויברז" נמצאים שם.”^[1].

בעקבות ההצלחה הקליטו "הוויברז" ביצועים לשירים "צאנה, צאנה", ו"שלום חברים, שלום" בעברית, ואלו הצליחו במצעדי הפזמונים. השיר "צאנה-צאנה" מופיע ראשון באוסף להיטיהם הגדולים. "הוויברז" ערכו מסע הופעות מצליח בישראל בשנת 1959^[2].

הלהקה נחשדה ב"נטיות סוציאליסטיות" על ידי ג'וזף מקארתי בתחילת שנות החמישים, מאחר שחלק משירי העם שביצעה היו שירי מחאה ומילותיהם עסקו בזכויות האדם. הפופולריות של "הוויברז" דעכה, אך בשנת 1955, עם תום עידן מקארתי, הם חזרו לקדמת הבמה ושחזרו את הצלחת העבר שלהם. בשנת 1958 פרש פיט סיגר, ואת מקומו מילאו פרנק המילטון, ברני קראוס ואריק דארלינג חליפות. פיט סיגר השתתף בסיור בישראל ב-1959.

בשנת 1963 ערכו "הוויברז" מופע פרידה, בו השתתף גם פיט סיגר. לאחר מכן ערכו מספר מופעי איחוד, אחת למספר שנים. ההופעה האחרונה בהרכב המקורי נערכה ביוני 1981, כאשר לי הייס ישוב בכיסא גלגלים, קטוע גפיים ובמצב בריאותי רופף. הוא נפטר חודשיים לאחר מכן.

רוני גילברט (1926-2015), בת למשפחה יהודית, הרבתה לעסוק בנושאים פוליטיים, והקימה מספר מקהלות ששרו שירי עם ושירי מחאה. בשנת 1982 נפגשה עם נשים מלבנון ומשטחי הרשות הפלסטינית, הקליטה שיר רחוב פלסטיני עממי, וערכה מספר מופעי הזדהות עם תנועת השמאל "נשים בשחור". בראיונות עימה התבטאה רבות בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני^[2].