פתיחת התפריט הראשי

הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל. מקום מושבו הוא במרכז הספורט הלאומי ברחוב שלום בכור שיטרית 6 בשכונת הדר יוסף, תל אביב בסמוך לפארק הירקון.

הוועד האולימפי בישראל
הוועד האולימפי בישראל.png
ענפי ספורט ענפי הספורט האולימפיים בישראל
מיקום המטה שלום בכור שיטרית 6, תל אביב
יושב ראש יגאל כרמי
מנכ"ל גילי לוסטיג
שנת ייסוד 1951
www.olympicsil.co.il
בניין הוועד האולימפי בישראל במרכז הספורט הלאומי - תל אביב, סמוך לפארק הירקון בשכונת הדר יוסף

רקעעריכה

תפקידו העיקרי של הוועד האולימפי בישראל הוא לארגן את השתתפותם של ספורטאים ישראלים במשחקים האולימפיים ובתחרויות רב-ענפיות אחרות המתקיימות בחסות הוועד האולימפי הבינלאומי או הפדרציות האזוריות ואת הכנות הספורטאים לקראתן. הוועד האולימפי בישראל הוא בעל הסמכות הבלעדית להחליט על הרכב המשלחת האולימפית הישראלית, ולקבוע את הביגוד שילבשו חברי המשלחת, ובכלל זה הסמלים המסחריים שיופיעו עליהם, ובסמכותו למנוע מהספורטאים וחברי המשלחת להשתמש בציוד של חברות אחרות.

על פי האמנה האולימפית, בהנהלת הוועד האולימפי צריכים להיות נציגים מכל התאחדויות הספורט של הענפים האולימפיים הקיימים במדינה, נציגים של הספורטאים האולימפיים וחברי הוועד האולימפי הבינלאומי מאותה מדינה (אם יש כאלה), וכמו כן יכולים להיות נציגים של ארגונים ואנשים נוספים הקשורים לספורט במדינה, ובתנאי שרוב חברי הוועד הם נציגי הענפים האולימפיים.

תולדות הוועדעריכה

הועד הארצישראליעריכה

הוועד הוקם בשם "הוועד האולימפי הארץ-ישראלי" במאי 1933 ביוזמת ארגון "מכבי", וכעבור שנה קיבל את הכרת הוועד האולימפי הבינלאומי[1] ושוויון זכויות מלא בתחילת 1935[2]. פעילות הוועד לקבלת הכרה זכתה לביקורת מחוגי הימין, משפורשה כניסיון להשתתף באולימפיאדת ברלין וכפגיעה בניסיונות לקדם חרם על גרמניה הנאצית. בתגובה הבהירו במכבי שלא ישתתפו באולימפיאדה בברלין ושהבקשה מהועד האולימפי הבינלאומי היא בקשה עקרונית להכרה[3]. בראש הוועד האולימפי עמד פרדריק קיש ומזכיר הוועד היה יוסף יקותיאלי. בנוסף להם, כיהנו בוועד צבי נשרי ויהושע אלוף[1]. להזמנת הוועד האולימפי להשתתף באולימפיאדה, השיב הוועד האולימפי הארץ ישראלי שלא יוכל להשתתף כי הוא עדיין אינו מוכן. תשובה זאת עוררה ביקורת על העדר עמוד שדרה מול הגרמנים[4][5]. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הודיעה מכבי על הפסקת ההכנות לאולימפיאדה והעמידה את הוועד האולימפי בפני עובדה מוגמרת[6]. זמן לא רב לאחר מכן בוטלו משחקי אולימפיאדת הקיץ 1940.

ביוני 1947 קיבל הוועד האולימפי הזמנה להשתתף באולימפיאדת לונדון[7]. בסוף דצמבר 1947 התפתח ויכוח ער בעיתונות על הטענה שחברי הפועל לא שותפו במשלחת האולימפית הארצישראלית[8][9]. בפברואר 1948 גובשה מזכירות מצומצמת של הוועד האולימפי, בהשתפות אלכס אפשטיין, יוסף יקותיאלי, צבי נשרי ונ. פלש, בגלל הסכנות בדרכים במהלך מלחמת העצמאות[10]. לאור מצב הלחימה, הוחלט להוציא משלחת סמלית שכללה שתי ספורטאיות לאולימפיאדה, ביחד עם חמישה מלווים. אולם לאחר שהמשלחת נדרשה להופיע תחת השם "פלשתינה", עלו פקפוקים אם בכלל כדאי להשתתף באולימפיאדה, ולבסוף כלל לא נתקבלו ויזות והמשלחת לא יצאה ללונדון[11]. הוועד האולימפי הבינלאומי קבע שהוועד האולימפי הישראלי אינו יורש אוטומטי של הוועד הארצישראלי ועל כן לא יוכל להשתתף באולימפיאדה בלי תהליך קבלה לארגון[12].

הועד הישראליעריכה

לאחר הקמת מדינת ישראל, בשנת 1951, הוקם מחדש הוועד כאשר יש בו ייצוג שווה למכבי ו"הפועל" ושני יושבי ראש, אחד ממכבי ואחד מהפועל. הסדר זה שכונה "פיפטי-פיפטי" נמשך עד 1967, ומאז מכהן בראש הוועד יושב ראש אחד.

בראשית שנת 1952 הוכר הוועד החדש על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי, ובאותה שנה שלחה ישראל את המשלחת הראשונה לאולימפיאדת הלסינקי. ישראל השתתפה מאז בכל אולימפיאדות הקיץ, למעט אולימפיאדת מוסקבה (1980), בה הצטרפה ישראל לחרם שאירגן נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר כתגובה לפלישת ברית המועצות לאפגניסטן. החל מ-1994 משתתפת ישראל בקביעות גם באולימפיאדות החורף.

מ-1954 עד 1974 היה הוועד האולימפי אחראי גם על המשלחות למשחקי אסיה. לאחר מכן הוצאה ישראל מהפדרציה של משחקי אסיה בלחץ מדינות ערב, ובמשך כשני עשורים נותרה ללא השתייכות לפדרציה יבשתית כלשהי. ב-1994 התקבלה ישראל לארגון הוועדים האולימפיים האירופיים ושנה אחר כך החלה להשתתף בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער.

ב-2010 השתתפה ישראל באולימפיאדת הנוער הראשונה שנערכה בסינגפור.

ב-2015 השתתפה ישראל במשחקים האולימפיים האירופיים הראשונים שהתקיימו בבאקו, וחזרה מהם עם 12 מדליות.

הוועד האולימפי הקים בשנת 1984 את היחידה לספורט הישגי, הזרוע המקצועית הממונה על הכנות הספורטאים לאולימפיאדות וממליצה על הקריטריונים שעל הספורטאים לעבור כדי להיכלל במשלחת האולימפית.

מאז הקמת היחידה, המדיניות של הוועד האולימפי היא לקבוע קריטריונים שידרשו מהספורטאים להוכיח את יכולתם להגיע להישגים באולימפיאדה. ב-20 השנים האחרונות עלו באופן ניכר הישגי הספורטאים הישראלים באולימפיאדות לעומת העבר.

מאז החלה ישראל את השתתפותה במשחקים האולימפיים, זכו תשעה ספורטאים ישראליים במדליות אולימפיות: יעל ארד - מדליית כסף בברצלונה 1992 (ג'ודו), אורן סמדג'ה - מדליית ארד בברצלונה 1992 (ג'ודו), מיכאל קלגנוב - מדליית ארד בסידני 2000 (קיאקים), אריק זאבי - מדליית ארד באתונה 2004 (ג'ודו), גל פרידמן - מדליית ארד באטלנטה 1996, מדליית זהב באתונה 2004 (גלישת רוח), שחר צוברי - מדליית ארד בבייג'ינג 2008 (גלישת רוח), ירדן ג'רבי - מדליית ארד בריו 2016 (ג'ודו), אורי ששון - מדליית ארד בריו 2016 (ג'ודו).

יושבי ראש הוועד האולימפי בישראל לדורותיועריכה

בעלי תפקידים בוועד האולימפי בישראלעריכה

מליאת הוועד האולימפי בישראל כוללת 94 חברים ובה נציגי כל התאחדויות ואיגודי הספורט האולימפיים בישראל, נציגי מרכזי הספורט הגדולים בישראל ונציגי הספורטאים האולימפיים.

בהנהלת הוועד האולימפי בישראל 37 חברים.

חברי הנהלת הוועד האולימפי בישראלעריכה

  • יושב ראש: יגאל כרמי
  • מנכ"ל: גלעד (גילי) לוסטיג
  • מזכיר כבוד: יורם ארנשטיין
  • גזבר כבוד: אריה זייף
  • חברי הנהלה: סיגל אולפינר בולקינד,  גלעד אמיר, גיורא אסתרי, יעל ארד (יו"ר ועדת הספורט), עו"ד תומר ברזילי, עמי ברן, רו"ח איתן ברק, אלונה ברקת, משה גולדשטיין, אורה גלזר, רויטל גלוסקא כהן, נאור גלילי, אלכס גלעדי, מריאן גריסרו, סימון דוידסון, אביתר דותן, מנחם וידהורן, עו"ד יצחק יונסי, ד"ר יוני ירום, לירון כרמל (משקיף), עו"ד שמעון מזרחי, קותי מרידן, יעקב מרמור, ראול סרוגו, משה פונטי, פנינה פחימה, רז קינסטליך, איתן רוב, נטע ריבקין (יו"ר ועדת הספורטאים), חנה שזיפי (משקיפה), ליאוניד שולמן (משקיף), ולדימיר שקלאר, אילן תמיר.
  • בעלי תפקידים: מבקר הפנים – רו"ח גדעון רוזן, היועץ משפטי – עו"ד גיל עטר, יו"ר הוועדה לשוויון מגדרי - תת-אלוף במיל' סוזי יוגב, ראיית חשבון – ברייטמן, אלמגור, זוהר

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה