פתיחת התפריט הראשי
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: בעיות תרגום מהותיות, ובכלל אופן כתיבה קלוקל ושגוי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ההתייחסות המפורשת והמובהקת ביותר בתנ"ך להומוסקסואליות היא באיסור משכב זכר המופיע בספר ויקרא. נוסף לכך פרשנים וחוקרים הציעו שמספר סיפורים אחרים הם בעלי אופי להט"בי, כמעשה לוט והמלאכים, אהבת דוד ויהונתן וסיפורן של רות ונעמי.

הומוסקסואליות בסדוםעריכה

  ערכים מורחבים – מהפכת סדום ועמורה, מעשה סדום

בספר בראשית פרקים י"ח וי"ט מתואר הסיפור המקדים למהפכת סדום ועמורה. בטרם ההפיכה נשלחו מלאכים להוציא את לוט ולהציל אותו ואת משפחתו, במהלך שהותם של המלאכים אצל לוט מתאסף המון זועם מסביב לביתו של לוט ומבקש להוציא את המלאכים אליהם החוצה במטרה "לדעת" אותם:

טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה. וַיִּקְרְאוּ אֶל לוֹט וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַיֵּה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֶיךָ הַלָּיְלָה הוֹצִיאֵם אֵלֵינוּ וְנֵדְעָה אֹתָם.

בחלק מתרגומי התנ"ך לשפות זרות, וכן על פי כמה מפרשני המקרא, השורש "י.ד.ע" משמש כאן (וכן במופעים אחרים בתנ"ך) כלשון נקייה לקיום יחסי מין (לדוגמה: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (ספר בראשית, פרק ד', פסוק א')). בתגובה לדרישתם של תושבי סדום "לדעת" את אורחיו, לוט מציע להם במקום את בנותיו, ועל פי רבים מהפרשנים - עשה זאת על מנת לספק את היצר המיני של הקהל ובכך להגן על אורחיו מפני התעללות מינית. יש הרואים בכך התייחסות להומוסקסואליות של האנשים בקהל, שהעדיפו לקיים יחסי מין עם המלאכים, אותם חשבו לגברים, על פני בנותיו של לוט. חלק מפרשנויות אלו מתבססות על השוואה מקבילה לסיפור פילגש בגבעה שבספר שופטים.[1][2][3][4] עם זאת, אחרים רואים זאת כהתנגדות מוחלטת להכנסת אורחים של תושבי סדום ורצונם לחקור את הזרים, ללא מאפיינים הומוסקסואליים מובהקים (או אפילו מיניים).[5][6]

איסור משכב זכרעריכה

  ערך מורחב – איסור משכב זכר

עיקר איסורי עריות מובאים בספר ויקרא. בתוך רשימת האיסורים הנכללת בעריות האסורות מופיע איסור משכב זכר פעמיים, בפרק י"ח:

וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא.

ובפרק כ':

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם.

דעה רווחת (בעולם היהודי-נוצרי) היא כי המעשים המתוארים בפרקים אלו "נחשבים כפסולים לא רק משום שכנענים פגאניים נהגו לבצעם, אלא משום שאלוהים דוחה אותם וקבע שהם פסולים".‏[7][8] זוהי גם הפרשנות היהודית-דתית המקובלת המופיעה במשנה ובתלמוד,[9] שאף הרחיבה לכלול גם איסור על יחסים חד-מיניים בין נשים, אם כי אין התייחסות מפורשת בתנ"ך לכך.

כנגד פרשנויות אלו הועלו טענות נגדיות שונות: התאולוג ד"ר לורן ל. ג'ונס כותב כי טקסטים אלו היו קודי התנהגות המקובלים באותה התקופה, שנועדו להבדיל בין הישראלים לבין הכנענים. כמו כן כתב כי ישו דחה את קודי התנהגות אלו, ועל כן הם כבר לא רלוונטיים.[10] הכָּמְרָה ד"ר מונה ווסט, תאולוגית פמיניסטית אמריקאית, טוענת כי "הפסוקים הללו בשום אופן לא אוסרים ואף לא מדברים על מערכות יחסים סקסואליות של אהבה ואכפתיות בין בני-אדם מאותו המגדר", ומשערת כי חוקים אלה נועדו רק למנוע התעללות מינית.[11]

דוד ויהונתןעריכה

  ערך מורחב – אהבת דוד ויהונתן

בספר שמואל, דוד המלך ויהונתן בן שאול מוצגים כידידי נפש בכמה וכמה מקומות, החל בחיסולו של גלית על ידי דוד, דרך סיפור בריחתו של דוד מפני שאול והעזרותו ביהונתן, וכלה בקינת דוד על מותם של שאול ויהונתן בקרב. מרבית הפרשנים והחוקרים מפרשים את חברותם כאהבה אפלטונית. לעומתם יש הטוענים שמערכת היחסים ביניהם סבבה סביב אהבה רומנטית או אהבה מינית,[10][12][13][14][15] אלו מתבססים בעיקר על הפסוקים הבאים:

וַיִּכְרֹת יְהוֹנָתָן וְדָוִד בְּרִית בְּאַהֲבָתוֹ אֹתוֹ כְּנַפְשׁוֹ. וַיִּתְפַּשֵּׁט יְהוֹנָתָן אֶת הַמְּעִיל אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתְּנֵהוּ לְדָוִד וּמַדָּיו וְעַד חַרְבּוֹ וְעַד קַשְׁתּוֹ וְעַד חֲגֹרוֹ.

לאחר חיסולו של גלית על ידי דוד בספר שמואל א', פרק י"ח, פסוקים ג'-ד'

צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.

מתוך קינת דוד בספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ו

קדש וקדשהעריכה

בספר דברים נאסר על כל אחד מבני ישראל להיות קדש, וכן על כל בת ישראל להיות קדשה,[16] על פי הקבלה עם הפסוק הבא, העוסק באתנן זונה ומחיר כלב ומכנה אותם "תועבה",[17] חלק מן הפרשנים וחלק מן התרגומים המודרניים מסבירים שה"קדש" היה משמש לזנות גברית (בפרט פולחנית). הקדשים היו קשורים בדרך כלשהי עם טקסי הדת הכנענית.

בספר מלכים ישנן מספר התייחסויות לקדשים שהתבססו בארץ ישראל, ובהמשך מוגרו על ידי יהושפט ויאשיהו.[18]

נעמי, רות וערפהעריכה

מגילת רות מספרת את סיפור משפחתה של נעמי שנודדת למואב שם הבנים מחלון וכליון נושאים לנשים את ערפה ורות. תוך זמן קצר מתים בעלה ובניה של נעמי והיא חוזרת חזרה לארץ ישראל, למסעה חזרה מתלוות כלותיה ערפה ורות. נעמי מציעה להן להשאר במולדתן במואב ורק ערפה נענית אך כולן פורצות בבכי:

וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.

את מערכת היחסים הקרובה של אהבה וחברות הכוללת הקרבה של ממש מסבירים מספר חוקרים כקשר מיני בין שתי הנשים. למשל, תומאס מרלנד הורנר, חוקר התנ"ך ומחבר הספר "Jonathan Loved David: Homosexuality in Biblical Times", טוען: "לא ניתן להוכיח שהיתה אהבה גופנית בין רות לנעמי. עם זאת, המילים הנכונות קיימות שם". טיעונו של הורנר מבוסס ברובו על המילה "דָּבְקָה", שמשמש בספר בראשית פעמיים בהקשרים של משיכה רומנטית או מינית, בתיאור קשרי גבר-אשה "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"[19] ובסיפור דינה "וַתִּדְבַּק נַפְשׁוֹ בְּדִינָה בַּת יַעֲקֹב וַיֶּאֱהַב אֶת הַנַּעֲרָ וַיְדַבֵּר עַל לֵב הַנַּעֲרָ".[20]

בטקסט מתוך מגילת רות, ובפרט בקטע "אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ",[21] נעשה שימוש בדרך כלל בחתונות יהודיות הטרוסקסואליות.[דרושה הבהרה][22]

חוקרי המקרא שדוחים את הפרשנות הלהט"בית של מגילת רות עושים זאת על בסיס שזה מנוגד לראיות ספרותיות סמנטיות, תחביריות ואינטרטקסטואליות.[דרושה הבהרה][23]

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Homosexuality, by James B. De Young
  2. ^ Keil and Delitzsch, Gn. 19:6-11
  3. ^ John Gill, Gn. 19:8
  4. ^ "A Reformed Response to Daniel Helminiak's Gay Theology, by Derrick K. Olliff and Dewey H. Hodges". Reformed.org. בדיקה אחרונה ב-11 במרץ 2014. 
  5. ^ D S. Bailey, Homosexuality and the Western Tradition, p. 8
  6. ^ John J. McNeil, the Church and the Homosexual, p. 50
  7. ^ Hasbany, Homosexuality and Religion, p. 50,51
  8. ^ Hilborn 2002, p. 4; cf. Issues in human sexuality, para. 2.11; Amsel
  9. ^ cf. Babylonian Talmud Yoma 67b
  10. ^ 10.0 10.1 Homosexuality and the Bible: A Case Study in the Use of the Bible for Ethics, Loren L. Johns
  11. ^ The Bible and Homosexuality Archived 2010-09-23 at the Wayback Machine, Mona West
  12. ^ Vasey, Michael (1995). Strangers and Friends. Hodder and Stoughton. עמ' ?. ISBN 0-340-60814-5. 
  13. ^ The construction of homosexuality, David Greenberg, p. 113
  14. ^ Homosexuality and Civilization, Louis Crompton
  15. ^ Horner, Thomas Marland (1978). Jonathan loved David: homosexuality in biblical times. Westminster John Knox Press. 
  16. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ח
  17. ^ ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק י"ט
  18. ^ ראו ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוק כ"ד, ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק י"ב, ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק מ"זספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ז'
  19. ^ ספר בראשית, פרק ב', פסוק כ"ד
  20. ^ ספר בראשית, פרק ל"ד, פסוק ג'
  21. ^ מגילת רות, פרק א', פסוק ט"ז
  22. ^ Card, Claudia (1995). Lesbian choices. Columbia University Press. עמ' 26. 
  23. ^ Scott N. Callaham, "But Ruth Clung to Her: Textual Constraints on Ambiguity in Ruth 1:14," Tyndale Bulletin 63 (2012): 179-197.
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב)
ערכי ליבה
נטייה מינית הומוסקסואליותלסביוּ‏תביסקסואליותהטרוסקסואליותקווירפאנסקסואליותמונוסקסואליותא-מיניות
זהות מגדרית מגדרהתפתחות הזהות המגדריתהתאמה מגדריתניתוח להתאמה מגדריתחרטה על הליך התאמה מגדריתטרנסג'נדרטרנסקסואליותקרוס-דרסינגג'נדרקווירביג'נדראינטרסקס
מושגי יסוד גיבוש זהותיציאה מהארוןאאוטינגמצעד הגאווהטיפול המרההומופוביההומופוביה מופנמתהטרוסקסיזםהטרונורמטיביותגאווה
סמלי להט"ב משולש ורודמשולש שחורדגל הגאווהדגלי גאווה נוספים
זכויות להט"ב
מעמד חברתי וחוקי נישואים חד-מינייםאיחוד אזרחיהורות הומו-לסביתשירות צבאיטרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורטהתנגדות לזכויות להט"ב
זכויות להט"ב בעולם באוקיאניהבאירופהבאמריקהבאסיהבאפריקההצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית
יחס הדת ללהט"ב יהדותנצרותאסלאם
חברה ותרבות
כללי סרט להט"ביהומוארוטיקההמשחקים הגאים • דראג (דמותלבושקוויןקינג) • קאמפויגסטוקכסף ורודתיירות גאה (‏Europride‏ • ‏WorldPride‏) • קולנוע קווירי
סלנג ומונחים אקטיביות ופסיביותארוןבוצ'ה ופמיתגייגיי פרנדליגיידארדוביםסטרייט אקטינגפאג האג
קטגוריות מחזות להט"בסדרות להט"בספרות להט"בסרטי להט"בעיתונות להט"ב
היסטוריה
עד העת החדשה הומוסקסואליות בתנ"ךהומוסקסואליות ביוון העתיקהפדרסטיה ביוון העתיקהבית מולי
המאה ה-20 באירופה הומוסקסואלים בגרמניה הנאציתסעיף 175לסביות בגרמניה הנאציתDer Eigeneסעיף 28
המאה ה-20 באמריקה אגודת מאטאשיןבנותיה של ביליטיסבהלת הלבנדרמהומות סטונוולאיום הלוונדרמהומות ליל וייטיוזמת בריגס
בישראל
מעמד אישי וחברתי זכויות להט"בהומופוביהנישואים חד-מינייםפונדקאות להומוסקסואלים ישראליםמצעד הגאווה והסובלנות בירושליםמצעד הגאווה בתל אביבמצעד הגאווה בחיפהמצעד הגאווה באילתכרונולוגיהפעילים למען זכויות להט"בלהט"ב דתיים
ארגונים ומוסדות אגודת הלהט"בבית גאה בבאר שבעהבית הפתוחחוש"ןאיגי - ארגון נוער גאהתהל"המעבריםפרויקט גילההו"דחברותאכמוךבת קולבית דרורסגו"להעשירון האחרהמרכז הגאההפורום החיפאיהקבוצה הירושלמיתכביסה שחורההצבעים שלנוקל"ף
לקטגוריהלפורטל