הומוקומארום

**הומוקומארום** (כפר)
**Homokkomárom**
סמל הומוקומארום סמל הומוקומארום	דגל הומוקומארום דגל הומוקומארום
	תמונת אוויר של הכנסייה
מדינה	הונגריה
חבל	דרום טרנסדנוביה
מחוז	זאלה
נפה	נפת נג'קניז'ה
שטח	16.70 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	248 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	11.38 נפש לקמ"ר (2019)
קואורדינטות	46°54′55″N 18°04′37″E / 46.915229°N 18.076820°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.homokkomarom.hu
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. הומוקומארום

הומוקומארום (בהונגרית: Homokkomárom) הוא כפר זעיר של כ-160 תושבים במחוז זאלה, בנפת נג'קניז'ה, בגבעות זאלה, באזור הגבעות אגרסג - לטניה. ביישוב פועל משמר אזרחי.^[1]

מיקום עריכה

הכפר הוא יישוב ללא מוצא קרוב לגבול עם קרואטיה, בצד ההונגרי. הוא יושב כ-13 ק"מ צפונית-מערבית משולי "עמק פרינציפלי" על הכביש מנג'קניזה.

האזכור הראשון בכתב של הכפר מתוארך לשנת 1293 בשם קאמאר או הומוקאמאר. בשמו הנוכחי הוא ידוע מאז 1741. זו הייתה אחוזה מלכותית בתקופתם של מלכי בית ארפאד. בשנת 1360 התיישבו במקום נזירים פאולינים (מסדר הנזירים של הנזיר הראשון של פאולוס הקדוש, בלטינית: Ordo Fratrum Sancti Pauli Primi Eremitae). במהלך הכיבוש הטורקי נהרסו כליל הן המנזר והן הכנסייה.

החלק החיצוני והפנימי של הכנסייה שופצו בשנת 1938 על חשבון László Batthyány-Strattmann. במרץ 1990 הגיעה "קהילת השמונה אושר" הקתולית לבניין המנזר הריק בהזמנתו של הבישוף יוז'ף סנדי. בשנת 1992 הקים הכפר פסל של אורבנוס הראשון (הקדוש) לכבודו של פטרון הכרם.

אתרים בעלי חשיבות עריכה

יום הכפרה של הכנסייה ב-13 בכל חודש מושך באופן קבוע קהל רב לא רק מהונגריה אלא גם מעבר לגבולות.
ליד הכנסייה נמצא מנזר "קהילת השמונה אושר", אליה מגיעים עולי רגל קתולים כל השנה.
מסלול "השביל הכחול הלאומי" עובר בכפר.
אזור הכרמים הרציף הגדול ביותר של אזור היין ליד אגם בלטון נמצא באזור.

קהילה יהודית עריכה

מעט היהודים במקום הועברו לגטו נג'קניז'ה באפריל 1944. ב-29 באפריל שולחה קבוצה ראשונה של 800 גברים מיושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ. יתר תושבי הגטו יחד עם יהודים נוספים שהובאו מיישובים סמוכים (לרבות מהומוקומארום גורשו לאושוויץ ב-17 במאי 1944.

ילידי המקום עריכה

בלה (לב) סאנטו (בהונגרית: Szántó Béla Lőb; בשמו המקורי שרייבר, הוֹמוֹקוֹמַארוֹם, 1 בפברואר 1881 – בודפשט, 1 ביוני 1951) היה פוליטיקאי יהודי-הונגרי, קומיסר העם לענייני צבא (שר הגנה) בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, דיפלומט, ציר לענייני הגנה בווארשה של הונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה.
גיזלה סאנטו, מקודם שרייבר (בהונגרית: Szántó Gizella; הומוקומארום, 30 באפריל 1884 – מוסקבה, 30 באפריל 1947) הייתה מורה יהודייה-הונגרי, פוליטיקאית מפלגתית, אחד מבני משפחת סאנטו העניפה.