פתיחת התפריט הראשי

רב הונא בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השני והשלישי.

רבי הונא בר חייא
תקופתו אמוראים
מקום פעילות בבל, ארץ ישראל
דור שני ושלישי
בית מדרש ישיבת פומבדיתא
רבותיו שמואל, רב כהנא, רב נחמן
חבריו רב חלקיה בר טובי

רוב מאמריו בתלמוד הם בשם רבותיו, והוא מוזכר גם בתלמוד ירושלמי[1] אשתו הייתה בתו של רב ירמיה בר אבא[2], וממנה נולד בנו לוי. מסר כמה הלכות שקיבל מחותנו[3].

לאחר פטירתו של רב יהודה, לא הסכים רבה לקבל את המינוי לראשות ישיבת פומבדיתא, ובשנים אלו שימש רב הונא בר חייא כראש הישיבה. רק לאחר פטירתו של רב הונא בר חייא, קיבל רבה את ראשות הישיבה, כדי למנוע ביטול תורה[4].

בתקופה מסוימת, שימש רב הונא כמוכס וגובה המס מאת המלך, תפקיד שנחשב כמגונה בעיני החכמים, מסיבות שונות. דעתו של רב הונא הייתה שונה, והוא קיבל על עצמו את התפקיד. באותה תקופה, רצו החכמים לשאול שאלה קשה במיוחד את רב הונא, וארבע מאות מהחכמים בראשות רבה ורב יוסף התכוננו לבוא לביתו, כשהוא מצידו מכין ארבע מאות כיסאות יקרות עשויות משן. בדרך שמעו החכמים, על תפקידו החדש, והם הקפידו מאוד על הדבר, ומשכך, החליטו שלא לבוא לביתו יותר. כאשר שמע רב הונא מכך, הוא אמר מיד: אם כך, אני חוזר בי, ואני מתפטר מתפקידי. בשלב זה, התפצלו החכמים ביניהם. רב יוסף טען שאדם שנעשה למוכס נחשב לפסול ולא נאמן גם אם חזר בו, ורבה פסק שבמקרה כזה ניתן לסמוך עליו כבתחילה, ולכן הוא בא אליו עם תלמידיו, ללא רב יוסף[5].

רב הונא היה מצעירי תלמידיו של שמואל[6], למד אצל רב כהנא[7] ואצל רב נחמן[8], והיה מצעירי תלמידיו של רב יהודה[9].

בכמה מקומות מובא כי מסר בשם שמואל שהלכה כתנא חנניה בנושאים שונים לחלוטין[10].

בנו לוי מוזכר בתלמוד[11] כחבר או כתלמיד חבר של רבה בר בר הונא.

מאמרותיועריכה

רב הונא פסק, כי כיבוד אב הוא מממונו של האב, ואין על הבן חיוב להוציא מכספו הפרטי לשם ההוצאות הנלוות לכך[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד ירושלמי, מסכת פאה, פרק א', הלכה א'.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"ט, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ג, עמוד א'.
  4. ^ איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי: צו. וראו עוד בברית יעקב, יעקב חיים סופר, עמ' סט-עב.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"א, עמוד א'.
  6. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ו, עמוד א', ששאל את רב יהודה ושמע את שמועות שמואל.
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"א, עמוד א'.
  8. ^ יתיב קמיה - תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף קט"ז, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קי"א, עמוד א'.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק', עמוד א', ומשמע שהיה מצעירי תלמידיו. - מטפל במטפחות.
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"א, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף י', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ט, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ט, עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ל"ט, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"ג, עמוד ב'.
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נ"א, עמוד ב'.