הורדה בדרגה

הורדה בדרגה היא צעד חריג, במסגרתו אדם הנמצא במסגרת הירארכית מקבל דרגה נמוכה מדרגתו הנוכחית, בדרך כלל כעונש.

בצבאות הורדה בדרגה (Reduction in rank) של חייל, לעיתים עד להורדה לדרגת טוראי, היא בדרך כלל צעד הננקט כעונש קיצוני וחריג בבית דין צבאי על עבירה חמורה. בנוסף, בעבירות חמורות במיוחד עשוי בית דין צבאי לגזור על נאשם גירוש מהצבא, עונש הכולל שלילת כל דרגה צבאית.

הורדה בדרגה בארגון אזרחי היא לעיתים תוצאה של העמדה לדין משמעתי של עובד, ולעיתים עקב ביצועים ירודים של העובד וכתחליף לפיטוריו. הורדה בדרגה אפשר שתהיה לתקופה מוגבלת ואפשר שתהיה ללא שנקבעה לה הגבלת זמן.

להורדה בדרגה יש השפעה מיידית על מעמדו של מי שהורד בדרגה, ובפרט על השכר שמקנה הדרגה. כאשר הדרגה משפיעה גם על זכויות פנסיוניות, להורדה בדרגה יש משמעות כספית ניכרת, עד סוף ימיו של מי שהורד בדרגה ואף לאחר מכן, בזכויות שאיריו.

בצה"לעריכה

המסגרת הנורמטיביתעריכה

חוק השיפוט הצבאי מגדיר מספר אפיקים מוגדרים בהם ניתן לנקוט על-מנת להוריד חייל בדרגה. הורדה בדרגה יכולה להיות אחד מהבאים:

  1. עונש המושת על ידי בית דין צבאי (ראו דוגמאות רבות להלן);
  2. תוצאה של גירוש מהצבא (אחד העונשים שיכול להשית בית דין צבאי), שגורר שלילה אוטומטית של הדרגה[1]. דוגמה לכך היא מקרהו של תא"ל רמי דותן שגורש מצה"ל וכתוצאה מכך נשללה ממנו דרגתו.
  3. הורדה על ידי קצין שיפוט בכיר בהליך של דין משמעתי, בתנאי שדרגת החייל אינה למעלה מסמל ראשון;
  4. עונש המושת על ידי בית הדין הצבאי לתעבורה, ובתנאי שדרגת החייל אינה כשל רב-סמל ומעלה;
  5. לאחר שאדם מורשע בבית משפט שאינו בית דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון, ודרגתו היא כשל רב-סמל ומעלה - יכול שתתכנס ועדה בראשות שופט בדימוס שהוא קצין בדרגת אלוף-משנה לפחות, להורידו מדרגתו ולקבוע את הדרגה שאליה יורד;
  6. הרמטכ"ל רשאי, בנסיבות מיוחדות, שיפרט בהחלטתו, באישור הפרקליט הצבאי הראשי ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להוריד מדרגתו אדם שהוא קצין, בין אם הוא משרת בצבא ובין אם לאו, ולקבוע את הדרגה שאליה יורד.

בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק השיפוט הצבאי משנת 2003, בואר כי "בשל היותה של זכותו של אדם לשאת דרגה צבאית, שאותה השיג בעמל רב, זכות הקשורה לכבודו כאדם אשר פגיעה בה היא פגיעה בכבודו, ראוי כי ההליך בדבר בחינת פגיעה בזכות האמורה לא יהיה הליך מינהלי, אלא הליך הנושא אופי שיפוטי"[2].

לפי הוראת הפיקוד העליון 3.0249[3], הורדה בדרגה של חייל, קצין או מי שמשרת בשירות מילואים, מוגבלת לרשימה סגורה של מקרים. לפי אותה הוראה, המקרים הם פסק דין של בית דין צבאי, החלטה של הרמטכ"ל שהתקבלה על פי סעיף 553א לחוק השיפוט הצבאי, פסק דין של קצין שיפוט או החלטה של ועדה הפועלת לפי סעיף 553 לחוק השיפוט הצבאי בגין עבירה שיש עמה קלון. בנוסף, לפי אותה הוראת פיקוד עליון, לרמטכ"ל סמכות לחון חייל שהורדה דרגתו.

לתחימה זו של אפשרות ההורדה בדרגה שני חריגים בולטים. ראשית, חיילים הנשפטים בהליך של דין משמעתי, כלומר שלא לפני בית דין צבאי, מוגבלת ההורדה בדרגה להורדה של חוגרים בלבד (חיילים שאינם קצינים והם עודם בשירות חובה), במקרים נדירים במיוחד. שנית, אף שברגיל הורדה בדרגה היא עונש חריג וקיצוני, אשר בית הדין הצבאי לערעורים שב ומבהיר כי יש לנקוט בו במשורה ורק במקרים חמורים במיוחד, עתודאים שלא השלימו קורס קצינים ומוצאים ממסלול העתודה מופשטים מדרגות הקמ"א שהם עונדים, אף בהיעדר כל פגם משמעתי[4]. הנימוק הרשמי לחריג זה הוא רצון "לשמור על יוקרת דרגת הקמ"א", חרף העובדה שעל-פי מדיניות הצבא עתודאים שהשלימו את קורס הקצינים וההשלמה החילית אינם מופשטים מדרגותיהם. עוד לשיטת הצבא, מדובר ב"ביטול תוקף דרגה" גרידא, משדרגת הקמ"א אינה דרגה "רגילה". כמו-כן, לעיתים נדירות מתקבלת ההחלטה לאפשר לעתודאי להמשיך ולשמור על דרגתו לאחר שהוצא ממסלול העתודה, אף כאשר יציאתו מהמסלול אינה בשל מגבלה רפואית.

בפסיקת בית הדין הצבאי לערעוריםעריכה

בפסיקת בתי הדין הצבאיים ניכרת המגמה להימנע מהורדת דרגתו של חייל, ובמיוחד כשמדובר בדרגת קצונה. בתי הדין מרבים לצטט את קביעת בית הדין הצבאי לערעורים בעניינו של תת-אלוף משה תמיר, אשר הורשע בהתנהגות שאינה הולמת:

"בעבר הרחוק שלטה בכיפה ההשקפה כי כישלון פיקודי משמעותי מחייב את שלילת דרגת הקצונה. ברבות השנים עם התפתחות תורת המידתיות ולצידה תורת האיזונים במשפט כבש את הבכורה קו הענישה, היוצר מתאם בין מידת הכישלון הפיקודי וכלל הנסיבות לבין מידת ההורדה בדרגה. הובהר, כי יש ליתן הדעת למכלול רכיבי הענישה שהוטלו, ולמשקלו של עונש ההורדה בדרגה במסגרת כלל העונשים המוטלים" [5]

באותו העניין, דן בית הדין הצבאי בעניינו של מפקד בכיר שהתיר לבנו לנהוג ללא רישיון ברכב צבאי, ולאחר שהבן גרם לתאונה - לא דיווח על כך דיווח אמת. בית הדין נדרש לאיזון המורכב שבין הזכויות הרבות שצבר הקצין במהלך שירותו הצבאי התורם, לבין חומרת מעשיו ומידת פגיעתם בערכי צה"ל[6].

בתי הדין מרבים לצטט אמירה נוספת, מעניין ע/153/03 סא"ל שגיא נ' התובע הצבאי הראשי, מפסקה 23 (2004), שם נקבע כי הפגיעה בדרגה עלולה להיות:

"חמורה, לעתים מעונש המאסר. זאת, במיוחד, באשר למי שהדרגה מהווה עבורו סמל לדרך החיים בה בחר."

כך, בעניין ע/7/11 סרן רועי בן חמו נ' התובע הצבאי הראשי מ-2011, הלה הורד לדרגת סג"ם, הגם שפעמיים ביצע מעשים מגונים שעל-פי טיבם היו מעשים מגונים ללא הסכמה, והורשע בעבירות התנהגות שאינה הולמת. בע/3/08 סרן אלירן וקנין נ' התובע הצבאי הראשי (2009), דובר על מי שלאחר שביצע תאונת דרכים ניסה להניא את נפגעי התאונה מלפנות לבית החולים והציע להם כסף בתמורה. הלה הורד לדרגת סגן בלבד, כאשר שופט המיעוט ביקש להימנע מפגיעה בדרגתו בכלל. בע/193/01 התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם יוגב (2002), דובר על קצין בדרגת סג"ם, אשר הורשע בעבירות של שימוש בסם מסוכן, בקבלו את ערעור התביעה על קולת העונש, נמנע בית-הדין לערעורים מלפגוע בדרגתו, באשר משמעות הפגיעה הייתה שלילת דרגות קצונה ממנו. בית הדין נמנע מלפגוע בדרגת הקצונה אף בעניין ע/32/06 התובע הצבאי הראשי נ' סג"ם דקל בר (2006), שהורשע בהתנהגות שאינה הולמת ונידון ל-60 ימי מאסר בפועל, בגין התנהגות שעל-פי אופייה היא גניבה, בשלוש הזדמנויות. בעניין צפון (מחוזי) 284/18 התובע הצבאי נגד סמ"ר גביראל אלברז פשקו, דובר על מי שהורשע בהיעדרות מילואים למשך 757 יום, וקיבל 12 יום מאסר על תנאי. בית הדין ניהל דיון בשאלה האם להוריד את דרגתו, וקבע כי אין לפגוע בדרגותיו, אף שלא היה מדובר על דרגות קצונה. בע/13/18 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט ע' ג' (2018), נמנע בית הדין הצבאי מלהוריד את דרגתו של רב"ט, אף שכיוון את נשקו הצבאי במהלך חופשה לעבר צבי, ורק התערבות של רב-סרן שעבר במקום מנעה את הירי. בסמוך לאחר מכן, התכוון החייל לירות בנשקו על שני רועי צאן, אך חברו הניא אותו מלעשות כן. לבסוף, ירה החייל מספר יריות בשטח פתוח. בצפון (מחוזי) 462/18 התובע הצבאי נ' רב"ט נדיר אבראהים (2020), נמנע בית הדין מלהוריד את דרגתו של רב"ט, אף שדחף את חברו מספר פעמים, תפס אותו בחולצתו ואיים להכותו, ורק התערבות של חיילים אחרים מנעה את התגרה. בהמשך, איים על חברו שלוש פעמים בירי, דקירה והמתה, והורשע בהתנהגות פרועה.

בעניין 112/79 סא"ל ש' נ' התובע הצבאי הראשי (1979), הפחית הרמטכ"ל את עונש הפגיעה בדרגתו של סא"ל ש' חרף מעורבותו בהריגת מחבל שנעצר על ידי כוחות צה"ל, והלה הורד בדרגה אחת בלבד, לדרגת רס"ן. בעניין תא"ל אופק בוכריס (מ/6/16 התובע הצבאי הראשי נ' תא"ל בוכריס (2016)), הוזכר כי עבירת ההתנהגות שאינה הולמת, בנסיבות של הטרדה מינית או בעילה אסורה בהסכמה שביצע קצין בכיר, מביאה ברגיל לפגיעה בדרגה אחת לכל היותר (וראו גם עניינו של סא"ל לירן חג'בי, אל"ם שלמה ישי ואל"ם אברג'יל (מ/ 2/15 התובע הצבאי הראשי נ' סא"ל חג'בי (2015)), ע/ 1/15 התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם אברג'יל (2015), ע/123/02 שלמה ישי נ' התובע הצבאי (2004)), וכן הרשעות בהתנהגות שאינה הולמת בנסיבות אחרות, חמורות אף הן, ובהן עניינו של תא"ל תמיר לעיל וכן מ/7/16 התובע הצבאי הראשי נ' אל"ם ברגר (2016). בעניין לירן חג'בי, הלה אף לא היה מוכן להתנצל בפני קורבנו). בעניין תא"ל אופק בוכריס, הסביר הרמטכ"ל אביב כוכבי, שבאותו הזמן מונה לשמש כסגן הרמטכ"ל, כי "... לאור הנסיבות, הורדה בדרגה היא עונש קשה לקצין. ראוי לקחת בחשבון את מכלול זכויותיו ולשקלל אותם בהכרעת בית הדין"[7]. הפרקליטות נקשרה בהסדר טיעון אף מול סא"ל שלום אייזנר (מ/1/13 התובע הצבאי נ' סא"ל שלום אייזנר (2013)), במסגרתו הורשע בחריגה מסמכות והתנהגות שאינה הולמת בגין הכאה באמצעות נשק M-16 שני פעילי שמאל ואזרח פלסטיני והביא לפציעתם (שניים מהם נזקקו לטיפול רפואי). בית הדין הצבאי המיוחד כיבד את ההסדר ונמנע מלפגוע בדרגתו של סא"ל אייזנר, בין היתר נוכח ביטול מינויו לסגן מפקד בה"ד 1.

בעניין האלוף יצחק מרדכי, הוועדה התחשבה בעברו הצבאי, ונמנעה מלהורידו בדרגה למרות הרשעות במעשים מגונים. ההכרעה אושרה בבית הדין הצבאי לערעורים. בעניין ע/36,38/11 רס"ב אליהו רחימי נגד התובע הצבאי הראשי (2011), איש הקבע רב-סמל בכיר אליהו רחימי, שקיבל 40,000 דולר במרמה ממשלחת משרד הביטחון בארצות הברית, סיים את משפטו הצבאי בהורדה בדרגה אחת בלבד לדרגת רס"ם ועבודות צבאיות.

אף בדרגות פיקוד נמוכות יותר, עדיין ניתן לזהות את המגמה של הימנעות מהורדה בדרגה. כך, למשל, בעניין ע/171/69 סמ"ר שושני נ' התובע הצבאי הראשי (1969) התערב הרמטכ"ל בגזר דינו של בית הדין הצבאי לערעורים, והקל בעונשו של הסמ"ר, והורה על הורדתו בדרגה אחת בלבד, חרף העובדה שביצע סחיטה מינית באיומים.

הורדה בדרגה עקב לחץ חיצוניעריכה

הורדה בדרגה היא בדרך כלל החלטה פנימית של הארגון שהעניק את הדרגה. מקרה חריג מבחינה זו הוא מקרהו של אל"ם אביאם סלע. סלע שירת כטייס בחיל האוויר ונחשב קצין מבטיח במיוחד. בעת שהייתו בלימודים בארצות הברית שימש כמפעילו של המרגל יונתן פולארד. לאחר חזרתו לישראל שירת כמפקד בסיס רמון של החיל, ואף הוחלט על מינויו למפקד בסיס תל נוף וקידומו לדרגת תת-אלוף. הוא נכנס לתפקיד מפקד הבסיס ולאחר חמישה שבועות, באופן חסר תקדים, בלחץ אמריקני כבד בוטל המינוי[8], והוא נאלץ לפרוש מחיל האוויר בדרגת אלוף-משנה לאחר שנתיים בהן הדריך במכללה לביטחון לאומי.

במגזר הציבורי בישראלעריכה

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, המסדיר את ענייני המשמעת של עובדי המדינה, מאפשר עונש של הורדה בדרגה בידי שני גורמים:

  • בידי ועדת משמעת. הורדה בדרגה, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת, היא החמור בעונשים שבסמכותה להטיל[9].
  • בידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה[10].

חוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח-1978, המסדיר את ענייני המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, מסמיך את בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות להטיל עונש של הורדה בדרגה[11].

חוק המשטרה, תשס"ו-2006, מסמיך את בית הדין למשמעת של משטרת ישראל להטיל עונש של הורדה בדרגה[12].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ סעיף 28 לחוק השיפוט הצבאי
  2. ^ מתוך דברי ההסבר להצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מספר 47), ה"ח הממשלה 67 מ-17 בנובמבר 2003
  3. ^ הוראת הפיקוד העליון 3.0249
  4. ^ בג"ץ 6523/20 פלוני נ' צה"ל יועמ"ש אכ"א, ניתן ב-8 בנובמבר 2020
  5. ^ ע/74/09 תא"ל תמיר נ' התובע הצבאי הראשי, פסקה 11 (2009), וכן: ע/256/96 רס"ן ביבאס נ' התובע הצבאי הראשי (1997)
  6. ^ מודן, משרד הביטחון ההיסטוריה תשפוט: 70 שנות שפיטה צבאית עמודים 196, 201 ו-206 (האלוף דורון פיילס, 2019)
  7. ^ גילי כהןסגן הרמטכ"ל המיועד במשפט בוכריס: "הורדה בדרגה היא עונש קשה לקצין", באתר הארץ, 17 בינואר 2017
  8. ^ אמיר אורןפרדוקס פולארד: נתניהו יחזיר את אולמרט?, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2013.
  9. ^ סעיף 25 לחוק שירות המדינה (משמעת)
  10. ^ סעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת)
  11. ^ סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת)
  12. ^ סעיף 51 לחוק המשטרה