פתיחת התפריט הראשי

הורקניה (מבצר)

שרידי מבצר הורקניה

הורקניה (קסטליון, אל-מירד, ח'רבת מירד) היא מבצר עתיק במדבר יהודה. הורקניה זוהתה בראש כיפה מבודדת כ-200 מטר מעל לבקעת הורקניה (אל-בוקיעה) בשוליה המערביים. האתר לא נחפר עדיין והמידע על השרידים שבמקום מתבסס על סקרים ומדידות.

המבצר הוקם, כנראה, על ידי אלכסנדר ינאי (127 לפנה"ס[1] - 76 לפנה"ס), למרות שייתכן כי נבנה כבר על ידי יוחנן הורקנוס (164 לפנה"ס בערך - 104 לפנה"ס), אביו של ינאי, ונקרא על שמו.

היסטוריהעריכה

אזכורו הראשון הוא מסוף שלטונה (76-67 לפנה"ס) של שלומציון, אשתו של אלכסנדר ינאי. יוסף בן מתתיהו מספר כי הורקניה יחד עם מכוור ואלכסנדריון היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה המלכה כשהעבירה את שאר המבצרים לידי הפרושים, מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה"[2].

בפעם הבאה מוזכרת הורקניה כאשר אלכסנדר השני ברח מאולוס גביניוס ו"בצר את מעזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון, והורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב". באותו הפרק מסופר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים, את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון. את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".

 
בריכות האגירה של מבצר הורקניה

מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים הוא ההיסטוריון הרומי סטרבו המציין כי "הוא (פומפיוס) ציווה להרוס את החומות כולן והשמיד, עד כמה שהיה בכוחו, את קיני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים. כי היו שנים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל" (סטראבו, גאוגרפיה, 40,2,16).

הורקניה הייתה גם המעוז ששימש מרידה מאוחרת יותר של הנסיכה אלכסנדרה כנגד הורדוס, לאחר שכבש את ירושלים בשנת 37 לפנה"ס והוציא להורג את המלך החשמונאי האחרון מתתיהו אנטיגונוס השני. אלכסנדרה שלטה במקום כנראה עד 31 לפנה"ס, כשהורדוס נזקק אולי לאמתלה כדי לא להשתתף בקרב אקטיום ולכן דיכא את מרידתה וסביר שהוציאה להורג.[3]

כבכל מבצרי המדבר, הייתה במקום מערכת מים מרשימה שהובילה מי שטפונות מנחלים סמוכים אל בריכות אגירה גדולות למרגלות המבצר, על גבי תעלת מים, בחלקה פתוחה. בנוסף, קיימת מערכת של בורות מים גדולים בתוך המבצר. לרגלי המבצר לצד בריכת האגירה בוסתן ששימש לגידולים שונים לצורכי יושבי המבצר.

 
אזור הבוסתן של הורקניה

בתקופה הביזנטית הוקם על שרידי המבצר מנזר שיתופי (קוינוביון) על ידי הנזיר סבאס. את שרידי המנזר ניתן לראות עד היום.

בחלק הדרום-מערבי של המבצר מצויה מערה ובה נמצאו ציורי קיר של קדושים נוצרים מראשית התקופה הביזנטית. ציורי הקיר תיארו את הקדושים עם שמותיהם, חלקם היו לא ידועים עד גילויים. הציורים הושחתו ואינם קיימים עוד.

מצפון לאתר, בנחל סככה, ישנן שתי מנהרות בנות עשרות מטרים כל אחת. המנהרות נסקרו על ידי ג'ון אלגרו בשנות השישים, והתחתונה מביניהן אף נחפרה בשנת 2000 על ידי א. גוטפלד. החופר מתארך את בניית המנהרה לתקופת בית שני, ומעלה מספר הצעות לשימושה של המנהרה: קבר למתנגדי הורדוס ואולי אף לבנו אנטיפטרוס, מערכת מים, מחילת מסתור, ואולי אף מקום מחבואם של אחד מאוצרות מגילת הנחושת, בה נזכרת העיר סככה וכן "גיא הסככא", כאחד ממקומות הטמנת האוצרות. הצעה אחרת מנסה לקשור את המקום עם פולחן השמש והכוכבים, בדומה למנהרה דומה לאל הפרסי מיתראס שבטורקיה. המנהרה התחתונה נאטמה על מנת שלא תיפגע.

 
פסיפס בהורקניה

מערכת המים של המבצר מורכבת משתי בריכות אגירה פתוחות, מבורות מים על גבי המבצר ומסדרת בורות מים בצידו הדרומי המזכירה מערכות דומות במבצרי מדבר יהודה אחרים (דוק-קרנטל וסרטבה-אלכסנדיון).

בשנת 2009 המשיכה משלחת בראשותו של א' גוטפלד בחפירות שתי המנהרות. באחת מהן הסתיימה החפירה לאחר כ-100 מטרים ובשנייה החפירה לא נסתיימה.

בספרותעריכה

משה שמיר, ברומן ההיסטורי 'מלך בשר ודם', מייחס את הקמתה של המצודה ליוחנן הורקנוס, ואת היותה מקום כליאתם למשך שנה של בניו, אבשלום וינאי, בידי אחיהם, יהודה אריסטובולוס, עד למותו.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הורקניה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק ט"ו, פסקה ה', סעיף 404: "מת, לאחר שמלך 27 שנה וחי 51 שנה."
  2. ^ קדמוניות היהודים, י"ג, ט"ז, ג'
  3. ^ מלחמות היהודים, ספר 1', י"ט, 1; Kenneth Atkinson, The Hasmoneans and Their Neighbors: New Historical Reconstructions from the Dead Sea Scrolls and Classical Sources. Bloomsbury, 2018. עמ' 154