ויקיפדיה

הושע פרידמן בן-שלום

מחנך ישראלי, קצין צה"ל במיל' בדרגת תת-אלוף והאדמו"ר מפאשקאן

רבי הושע אברהם פרידמן בן שלום (נולד בשנת 1959) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, כיהן כקצין מילואים ראשי[1] ומשמש כראש המכינה הקדם-צבאית בית ישראל. בשנת ה'תשע"ז מונה לכהן כאדמו"ר מפאשקאן לאחר פטירת אביו.

הושע פרידמן בן שלום
לידה 1959 (בן 65 בערך)
קיבוץ רשפים, ישראלישראל ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רבי הושע פרידמן נולד ב-1959 בקיבוץ רשפים וגדל בקיבוץ סעד. הוא בנם של רבי ישראל פרידמן בן-שלום, שהיה ראש ישיבת ההסדר נתיבות ובסוף ימיו האדמו"ר מפשקאן, ושל ציפורה[2], בתו של האדמו"ר מוויזנ'יץ רבי חיים מאיר הגר בעל ה"אמרי חיים". שם משפחתו המקורי, פרידמן, עוברת על ידי אביו, בעת שירותו כנספח תרבות בפריז ל"בן שלום". מאוחר יותר, מתוך כבוד למסורת של בית רוז'ין שמשפחתו נמנית עם צאצאיה, הוסיפו הרב ישראל וילדיו חזרה את השם "פרידמן" לשם "בן שלום". אחיו הגדולים הם ירמיהו פרידמן בן שלום, שמוליק בן שלום, וד"ר מנחם בן שלום.

קריירה צבאית עריכה

פרידמן התגייס בשנת 1977 לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. הוא עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני[3]. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב פרידמן לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 13 (גדעון)[4]. בשנת 1981 השתחרר מצה"ל והתיישב בקיבוץ העירוני ראשית בשכונת הבוכרים. באותה שנה שימש כמדריך נוער של קבוצה מפנימיית בויאר ומתיכון הימלפרב. בשנת 1984 צירף פרידמן לקבוצה שבהדרכתו קבוצת נערים נוספת מהקיבוץ הארצי ומהתנועה הקיבוצית שהיו בשנת שירות בירושלים. בשנת 1985 שב פרידמן לצה"ל כמפקד פלוגה בגדוד 13 של חטיבת גולני, ועימו הקבוצה שהדריך. זאת במטרה לחנך ולהכשיר את חניכיו כמפקדים ערכיים בצה"ל. לאחר שסיים את תפקידו כמ"פ, השתחרר פרידמן בשנית מצה"ל ובשנת 1992 היה ממייסדי הקיבוץ העירוני בית ישראל בשכונת גילה ירושלים, בו הוא תושב וחבר עד היום. בשנת 1997 הקים בקיבוץ את המכינה הקדם-צבאית בית ישראל, מתוך רצון להתמודד עם בעיות חברתיות בישראל ולחזק את ערכי התרומה והשליחות. מכינת בית ישראל היא הראשונה המשולבת לתלמידים דתיים וחילונים. בשנת 1998 זכה בפרס ליבהבר, ובשנת 2003 הוענק לו פרס אבי חי[3].

בשירות המילואים שימש פרידמן כמפקד מחלקה בחטיבת כרמלי ולחם במלחמת לבנון הראשונה, בין היתר בקרב לכיבוש מחנה הפליטים עין אל-חילווה שמדרום לצידון[5]. בהמשך התקדם פרידמן בתפקידי הפיקוד בחטיבה ושימש כמפקד פלוגה, וכמפקד גדוד. פרידמן לחם במלחמת לבנון השנייה[6] כסגן מפקד החטיבה[7] בין היתר בקרב עייתא א-שעב[8]. בשנים 2011–2008 נענה לבקשתו של הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי[9], ושימש כמפקד חטיבת כרמלי[10], חטיבת חי"ר במילואים בפיקוד הצפון[11]. ביום העצמאות למדינת ישראל, בשנת 2011, נבחר פרידמן להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל על שום פועלו כאיש מילואים. באוקטובר 2012 מונה לקצין מילואים ראשי[12], ושימש בתפקיד עד יולי 2017.

 
הושע פרידמן בן-שלום, קצין המילואים הראשי, מסכם תפקיד, יולי 2017

מינויו לאדמו"ר עריכה

לאחר פטירת אביו באייר ה'תשע"ז, מונה לכהן כאדמו"ר מפשקאן[13][14].

 
בהכנסת ספר תורה

בחודש אלול שלאחר מכן פורסם כי הוא מעדיף להיקרא "האדמו"ר מגילה", ולא "האדמו"ר מפאשקאן", על מנת שלא לפגוע בבן דודו הרב יעקב מנדל פרידמן, המתכנה "האדמו"ר מבוהוש-פאשקאן"[15].

 
טיש יארצייט לאביו בה' באייר (ברקע נראה הרב פרופ' יהודה ברנדס)

חיים אישיים עריכה

הרב פרידמן נשוי לאורלי ואב לשישה.

לקריאה נוספת עריכה

  • בועז אפרת, "מעולם לא עסקנו באופן כל כך רחב ושיטתי בחיזוק המערך", ריאיון עם הושע פרידמן בן שלום בעיתון במחנה, 7 במאי 2015

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הושע פרידמן בן-שלום בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ רועי עמוס, הצצה נדירה אל אימון הקומנדו הימי, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2013.
  2. ^ שימי שפר, ‏דיין האמת: נפטרה אמו של האדמו"ר ה'ציוני', באתר כיכר השבת, 4 ביוני 2019
  3. ^ 1 2 יעקב לזר, פותחים מבערים ורצים קדימה, אתר "הדף הירוק", 16 באוקטובר 2003.
  4. ^ אלעד ארדן, במעלה הכרמלי, מתוך במחנה, ‏ יוני 2008, חלק ב', פורסם באתר חטיבת כרמלי.
  5. ^ נעה עמיאל לביא ושירלי הקר, "המילואימניקים מרגישים שבכל רגע יכולים לקרוא להם למלחמה", במחנה, 2 במאי 2013, עמוד 34.
  6. ^ עמוס הראל ואבי יששכרוף,קורי עכביש הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמודים 346-348.
  7. ^ עמוס הראל, גרסת תא"ל הירש: הביקורת מתעלמת מהישגי אוגדה 91, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2006, "סא"ל הושע פרידמן בן-שלום, סמח"ט בחטיבת חי"ר במילואים באוגדה, אומר ש'הירש היה נודניק נוראי, שירד לחיינו עם הפרטים הכי קטנים. בדיעבד, הוא הכין אותנו היטב למלחמה'."
  8. ^ גל הירש, סיפור מלחמה סיפור אהבה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2009, עמוד 349, "כיוון שכך נוצרה פרצה במערך שהידק את עייתה א-שעב. הישגיה של הצנחנים ושל 'כרמלי' הופקרו לידי החזבאללה, וזמן רב ישקיע אחר כך אילן כדי לתפוס את השטח הזה מחדש, הרבה בסיועו של הסמח"ט המצוין שלו, הושע".
  9. ^ נריה רוזנברג, לתפארת מדינת ישראל, מתוך אתר "מעייני הישועה", מאי 2011, "הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי ביקש ממנו לשמש כמח"ט. 'המינוי היה תולדה של מלחמת לבנון השנייה', מספר פרידמן, 'במלחמה הייתי סמח"ט ולאחר המלחמה פנו אלי כדי לחזק את האמון שנפגע במהלך המלחמה"'."
  10. ^ חגי עינב, מילואימניקים בצפון לאשכנזי: יש שיפור מהמלחמה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2009.
  11. ^ מפקדי החטיבה לדורותיהם, מתוך אתר חטיבת כרמלי.
  12. ^ יעל ליבנת, הקמל"ר הבא: אל"מ (מיל') הושע פרידמן, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 במרץ 2012.
  13. ^ "הכירו את ר' הושע פרידמן, "האדמו"ר הציוני" הבא - כיכר השבת". כיכר השבת. נבדק ב-2017-05-15.
  14. ^ משה ויסברג, הכירו: הושע פרידמן - הקצין הראשון בצה"ל שיהפוך לאדמו"ר, באתר בחדרי חרדים, ‏ה' אייר ה'תשע"ז. 01/05/2017
  15. ^ ישראל כהן, ‏לראשונה: הרבי מגילה יערוך טיש יארצייט, באתר כיכר השבת, ח' באלול תשע"ז, 30 באוגוסט 2017.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הושע_פרידמן_בן-שלום&oldid=38426661"