פתיחת התפריט הראשי

הו צ'י מין סיטי

עיר בוויטנאם (סייגון לשעבר)

הו צ'י מין סיטיוייטנאמית: Thành phố Hồ Chí Minh (מידעעזרה); לשעבר סייגון) היא העיר הגדולה ביותר בווייטנאם. היא הייתה בירת דרום וייטנאם מ-1954 ועד 1976. שמה שונה בשנת 1976 להו צ'י מין סיטי, על שם מייסד וייטנאם החדשה. היא שוכנת על גדתו המערבית של נהר סייגון(אנ').

הו צ'י מין סיטי
Thành phố Hồ Chí Minh
Emblem of Ho Chi Minh City.svg
סמל הו צ'י מין סיטי
Basílica de Nuestra Señora, Ciudad Ho Chi Minh, Vietnam, 2013-08-14, DD 03.JPG
בזיליקת גבירתנו בהו צ'י מין סיטי
מדינה וייטנאםוייטנאם  וייטנאם
תאריך ייסוד 1698
שטח 2,095 קמ"ר
גובה 19 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 8,444,600 (2017)
 ‑ צפיפות 3,067 נפש לקמ"ר (2017)
קואורדינטות 10°45′00″N 106°40′00″E / 10.75°N 106.666666666667°E / 10.75; 106.666666666667
אזור זמן UTC +7
http://www.hochiminhcity.gov.vn
(למפת וייטנאם רגילה)
הו צ'י מין סיטי בלילה

אוכלוסייתה של העיר מונה 8,444,600 נפש (נכון ל-2017)[1]. העיר הו צ'י מין סיטי מתפתחת במהירות בשנים האחרונות, ולצד מעמד של מתעשרים חדשים, יש בה גם משכנות עוני ועזובה רבים.

היסטוריהעריכה

העיר התחילה ככפר דייגים קטן בשם פריי נוקור. האזור שהעיר נמצאת עליו היום היה אדמת ביצה, שיושבה על ידי חמרים (קמבודים) במשך מאות שנים לפי הגעת הווייטנאמים.

בהדרגה, מתיישבים וייטנאמים הגיעו לאזור והפרידו את החמרים באזור מאחיהם בקמבודיה. גלי המתיישבים היו בכמות שהממלכה הקמבודית, שנחלשה עקב מלחמה עם תאילנד, לא יכלה להתמודד אתם והאזור נהפך לווייטנאמי בהדרגה. במהלך הזמן השתנה השם פריי נוקור לסייגון. פריי נוקור הייתה עיר נמל מסחרי חשוב לקמבודיה ואיבודה מנע ממנה את הכניסה הדרום מזרחית לים, אף על פי שהייתה לה כניסה לים דרך מפרץ תאילנד.

העיר נכבשה על ידי צרפת ב-1859, והיא הושפעה ממנה במהלך העידן הקולוניאלי. ב-1929 מנתה אוכלוסיית העיר 123,890 תושבים.

ב-1949 העיר הפכה לבירת מדינת וייטנאם. לאחר השתלטות הוייט מין על צפון וייטנאם, הפכה העיר לבירת דרום וייטנאם. כוחות הצפון כבשו את העיר ב-1975 לקראת סוף מלחמת וייטנאם. משנת 1976 (איחוד צפון ודרום וייטנאם) העיר האנוי נעשתה בירת וייטנאם ואילו שמה של סייגון שונה להו צ'י מין סיטי על שם הו צ'י מין, אף על פי שווייטנאמים רבים עדיין קוראים לעיר בשמה הישן.

אקליםעריכה

אקלים בהו צ'י מין סיטי
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 31.6 32.9 33.9 34.6 34.0 32.4 32.0 31.8 31.3 31.2 31.0 30.8 32.3
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 21.1 22.5 24.4 25.8 25.2 24.6 24.3 24.3 24.4 23.9 22.8 21.4 23.7
משקעים ממוצעים (מ"מ) 13.8 4.1 10.5 50.4 218.4 311.7 293.7 269.8 327.1 266.7 116.5 48.3 1,931
מקור: [2]

כלכלהעריכה

למרות שהשטח של העיר הוא רק כ-0.6% משטחה של וייטנאם, הו צ'י מין סיטי מייצאת כ-20% מהת"מג של המדינה ומייצרת כ-27% מהתוצר התעשייתי שלה, לכן העיר נחשבת למרכז הכלכלי של וייטנאם.

תחבורהעריכה

נמל התעופה הבינלאומי טן סון נהאט, הגדול בווייטנאם מבחינת מספר נוסעים, משרת את העיר. נמל התעופה הבינלאומי לונג טאן צפוי להיפתח בשנת 2025. הוא יהיה ממוקם כ-40 קילומטרים צפון-מזרחית לעיר וישרת את הטיסות הבינלאומיות לעיר, עם קיבולת מקסימלית של כ-100 מיליון נוסעים בשנה. הנמל הקיים יישרת טיסות פנים.

בעיר עוברות רכבות רבות לחלקים שונים בווייטנאם, ובין היתר לבירה האנוי. אם כי הרכבת אינה מפותחת ופחות מאחוז מתנועת הנוסעים משתמשים ברכבת.

בעיר נבנים שלושה קווי רכבת קלה, כשהראשון שבהם צפוי להיפתח ב-2020 [3].

השכלה גבוההעריכה

בהו צ'י מין סיטי יש למעלה מ-80 אוניברסיטאות ומכללות שבהן לומדים למעלה מ-400,000 סטודנטים[4].

ערים תאומותעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הו צ'י מין סיטי בוויקישיתוף
  מדריך למטייל בנושא הו צ'י מין סיטי בוויקימסע

הערות שולייםעריכה